שלום נח ברזובסקי

נולד לרב משה אברהם ברזובסקי, ראש הקהילה בברנוביץ', ולצביה, בתו של הרב אשר וייסשטיין, ראש ישיבת "ענף עץ חיים" בסלונים, שהיה חתנו של רבי הלל ויינברג אחיו של מייסד חסידות סלונים, רבי אברהם וינברג.

למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ' שהוקמה והונהגה על ידי רבי אברהם וינברג, ה"בית אברהם", הוא אף מונה לכתוב את תורת רבו ה"בית אברהם". הוסמך על ידי הרב מאיר קרליץ.

היה חברותא של רבי שלמה דוד יהושע וינברג בנו של רבי אברהם. לאחר פטירת אביו עודדו לקבל את האדמו"רות^[1]. לימים קבע את יום הירצחו ליום זיכרון לשואה ולקהילות סלונים שנספו בה.

בשנת תרצ"ג (1933) נישא לחוה (תרע"ט -י"א בתשרי תש"ע)^[2], בתו של רבי אברהם וינברג, בעל ה"ברכת אברהם". ובשנת תרצ"ה (1935) עלה לארץ והתגורר בטבריה.

לאחר נישואיו לימד בישיבת אור תורה בטבריה, ובשנת ת"ש נקרא לכהן כראש ישיבת תומכי תמימים בתל אביב^[3].

בחודש חשוון ה'תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח", עזב את תפקידו כראש ישיבת תומכי תמימים והקים את ישיבת בית אברהם שבראשה עמד (עד שהתמנה לאדמו"ר), במשך 39 שנים.

בב' באייר ה'תשמ"א הוכתר לאדמו"ר בחיי חמיו.

עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה^[4]. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.

התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי (בחסידות סלונים לא אומרים תחנון ביום ירושלים בעקבות הוראתו).

נפטר בז' באב תש"ס (8 באוגוסט 2000), ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

בניו:

• רבי שמואל ברזובסקי, התמנה תחתיו לאדמו"ר
• הרב יצחק ברזובסקי

בנותיו:

• נחמה לוריא מחנכת בסמינר גור בבני ברק. אשת הרב ישראל מחבר הספרים נתיבי ישרון, ר"מ בישיבת סלונים
• צביה וינברג מחנכת בסמינר הישן בירושלים. אשת הרב שלמה, משגיח ומנהל בישיבת סלונים
• ברכה קופילוביץ מחנכת בסמינר הישן בירושלים. אשת הרב ישראל

  ערך מורחב – נתיבות שלום

כתב את ספרי "נתיבות שלום"-7 כרכים.

הוציא לאור את ספרי אדמו"רי סלונים, וכתב בהם הקדמות על קורותיהם ושיטתם של האדמו"רים: "באר אברהם", "דברי שמואל", "בית אברהם" ו"זיכרון קדוש", שעליו כתב מאמר הקדמה בשם "בסוד קדושים" על השואה בראי החסידות וכן צירף לו בשם "סיום התקופה" - מאמרי זיכרון לקהילת סלונים בברנוביץ'.

• קונטרס "ההרוגה עליך" על השואה
• "תורת אבות" בו אמרות קצרות בנושאי עבודת ה', התקשרות לצדיקים והמועדים. מאת אדמו"רי לעכוויטש, קוברין וסלונים

• הרב חיים ורנר
• הרב מאיר לוריא, ראש כולל חלקת יעקב "ברייש"
• הרב צבי כץ, ראש ישיבת חזון נחום
• חתנו הרב שלמה וינברג, משגיח ומנהל ישיבת בית אברהם, ראש מכון "אמונה ודעת" של החסידות
• הרב מיכל זילבר, מגיד שיעור נודע של הדף היומי בקול הדף וראש ישיבת זוויעהל
• הרב מרדכי אייכלר, דיין ומו"צ הקהילה בירושלים

  מדיה וקבצים בנושא שלום נח ברזובסקי בוויקישיתוף

• יחיאל בן ציון פישאהף, מכתבים ואגרות קודש, ניו יורק, תשס"ג, עמוד 513
• על הניסים ועל הנפלאות: שיחת האדמו"ר מסלונים עם שחרור הכותל המערבי, צהר י"ד (אביב תשס"ג) עמוד 81–88, באתר כיפה
• על דמותו של הרבי - מאמר באתרו של העיתונאי החרדי דודי זילברשלג
• מרדכי מאיר, ‏הילולת האדמו"ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים, המעין טבת תשס"ח
• אשכול לציון 15 שנה לפטירתו בפורום אוצר החכמה
•   שלום נח בן משה אברהם ברזובסקי (1911-2000), דף שער בספרייה הלאומית
• שיערים בספר נתיבות שלום.