רוטוויילר

הרוטוויילר הקדום (צאצא של המולוסוס האירופי) שימש ככלב רועים שרירי וקשוח, שצעד לצד הלגיונות הרומיים ברחבי אירופה. את שמו קיבל מהעיר הגרמנית רוטווייל ששימשה אז מרכז אזורי לסחר בבקר ואליה הגיע יחד עם אותם לגיונות. הרוטוויילר הנהיג והוביל עדרי בקר עצומים, ושמר עליהם מפני טורפים. בנוסף שימש גם לציד חזירי בר. אך את עיקר פרסומו קיבל בזכות היותו כלב קצבים - כלב שתפקידו היה להוביל את הבקר לשחיטה או לזירת המכירות בכיכר השוק.

גובה: זכרים 60–69 ס"מ; נקבות 52–63 ס"מ
משקל: זכרים 50–60 ק"ג; נקבות 35–48 ק"ג
כבר בזמן לידתו יש לכלב זנב
פרוותו קצרה; צבעה שחור עם כתמים חומים בהירים וכהים

  ערך מורחב – כלב מסוכן

באופן כללי, הרוטווילר אוהב חברת בני אדם, ובייחוד את של בעליו. עם זאת, כלבי רוטוויילר שטופלו באופן לא ראוי עלולים לתקוף גם בני אדם, ובשל כוחם הרב להסב נזק משמעותי.

בכמה מדינות (אירלנד, צרפת) כלב מזן זה מחויב על פי חוק ברצועה ובמחסום במקומות ציבוריים. בחלק ממדינות ארצות הברית קיימות הגבלות בהקשר לזן זה. עם זאת במדינות כמו בריטניה וגרמניה אין עליו הגבלות.

בישראל הרוטווילר נחשב לכלב מסוכן במסגרת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים.

הביותים המפורסמים ביותר של הרוטוויילר הם השפווילר והדוברמן. הרוטוויילר משמש רבות בתערובות בזכות גופו השרירי ואופיו המגונן.

  מדיה וקבצים בנושא רוטוויילר בוויקישיתוף

• רוטוויילר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)