פרס משרד החינוך והתרבות

הפרס ניתן ליוצרים במגוון תחומים, בין השאר: תחומי היצירה הספרותית, צילום, אמנות פלסטית, מוזיקה קלאסית ישראלית, וזמר עברי. עם השנים זכו בו דבורה עומר, אלכס ליבק, דן אלמגור, יעקב צים, דניאלה יניב-ריכטר, מיקי קרצמן, לאה ניקל, מרדכי אריאלי, דגנית ברסט, אלכסנדר בוגן ועוד.

בנוסף ניתנים פרסים בתחומי מחול, אוצרות, ופרס רכטר בתחום תכנון אדריכלי.

פרסי משרד התרבות ניתנים ברמות שנות ובסכומים שונים. חלקם מהווים מלגה או תמיכה באמן צעיר מבטיח, חלקם ניתנים כתמיכה ביצירה (דוגמת ספר, סרט או יצירת מחול) וחלקם כפרס מפעל חיים לאמן ותיק.

בשנת 2012, יזמה לימור לבנת, פרס נוסף, בסכום כולל של 300,000 ש"ח, בתחום היצירה הציונות. הפרס ניתן במשך 4 שנים עד שנת 2015. ב-2013 יזמה את פרס אריק איינשטיין לאמנים ותיקים ובשנת 2014 יזמה את פרס דבורה עומר, בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער. בעקבות פיצול המשרד, משך השנים שינה הפרס את שמו ל"פרס שרת המדע והאמנויות"; "פרס שרת החינוך, התרבות והספורט"; "פרס שר המדע, התרבות והספורט", ומאז 2015 "פרס שרת התרבות והספורט".

בשנת 2016, החל משרד החינוך, ביוזמת נפתלי בנט, להעניק פרס חדש - "פרס שר החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית", ע"ש אורי אורבך^[1]. באותה עת הופסקה חלוקת "פרס היצירה בתחום הציונות" שיזמה לימור לבנת.

בתחומי היצירה הספרותית, קיימים מספר פרסים בחסות משרד התרבות והספורט:

• פרס יהודה עמיחי
• פרס היצירה לסופרים עבריים
• פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית
• פרס שרת התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער על שם דבורה עומר

החל מסוף שנות ה-90 חילק משרד התרבות, בחלק מהזמן בשיתוף עמותת אמנות לעם, פרס לזמר עברי. בשנת 2004 אישרה שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת את המלצות המדור לזמר עברי שפעל מטעם המועצה הישראלית לתרבות ואמנות והחליטה כי יוענקו מדי שנה חמישה פרסים כספיים ליוצרים ולמבצעים^[2]. במשך השנים שינה הפרס את שמו ל"פרס הכנסת לזמר העברי", "פרס שבוע הזמר העברי", "פרס שר/שרת התרבות בתחום הזמר העברי", ו"אות יקיר הזמר העברי". בין הזוכים בפרס היו:

• נחום היימן - זכה ב"פרס הכנסת לזמר העברי" לשנת 2002^[3].
• שלמה ארצי וקובי אוז - זכו ב"פרס שבוע הזמר העברי" לשנת 2004^[4].
• מוני אמריליו - פרס מפעל חיים על תרומתו המיוחדת למוזיקה הישראלית לשנת 2005^[5].
• אהוד בנאי - פרס מלחין השנה לשנת 2005^[5].
• מאיר גולדברג - פרס כותב השנה לשנת 2005^[5].
• בועז ריינשרייבר - פרס ליוצר ומבצע בתחילת דרכו לשנת 2005^[6].
• שמוליק קראוס - פרס מפעל חיים על תרומתו המיוחדת למוזיקה הישראלית לשנת 2006^[7].
• עידן רייכל - פרס מלחין השנה לשנת 2006^[6].
• יוסי גיספן - פרס כותב השנה לשנת 2006^[6].
• קרן פלס - פרס ליוצר ומבצע בתחילת דרכו לשנת 2006^[6].
• דובי זלצר - פרס מפעל חיים על תרומתו המיוחדת למוזיקה הישראלית לשנת 2007^[8].
• דין דין אביב - פרס מבצע השנה לשנת 2007^[8].
• אריק ברמן - פרס ליוצר ומבצע בתחילת דרכו לשנת 2007^[8].
• עובדיה חממה - פרס מלחין השנה לשנת 2007^[9].
• אייל גולן - זכה ב"אות יקיר הזמר העברי" לשנת 2018 באירוע בכנסת. עם זאת, ההחלטה על חלוקת הפרס פרס לא התקבלה על ידי ועדה ציבורית כמקובל, אלא בידי נאווה בוקר, יו"ר שדולת הזמר העברי בכנסת^[10]. במסגרת האירוע קיבלו 12 אמנים אות הוקרה, אך נורית הירש ואילנית, שהיו אמורות לקבל גם פרס לא הגיעו לטקס^[11].

  ערך מורחב – פרס רכטר

פרס רכטר הוא פרס על תכנון אדריכלי המוענק מדי שנתיים לזכרם של זאב רכטר ובנו יעקב רכטר בחסות משרד התרבות והספורט.

בחלוקת הפרס הוחל בשנת 1962, כאשר משרד השיכון, חברת עמידר ומשפחתו של זאב רכטר הקימו קרן לחלוקת פרס דו שנתי בסך 3,000 לירות, המוענק על ידי אגודת האדריכלים בישראל. לאחר מותו של יעקב רכטר בשנת 2001 הפרס נקרא גם על שמו, עבר לאחריות משרד התרבות והספורט וכולל שני פרסים: פרס עידוד לאדריכל צעיר בסך 10,000 ש"ח ופרס עבור הישג אדריכלי על מבנה או קבוצת מבנים משולבת, בגובה של 25,000 ש"ח. הפרס ניתן למבנה עד 10 שנים משנת הקמתו.

בתחומי האמנות הפלסטית, קיימים מספר פרסים המוענקים מדי שנה לאמנים ישראלים על ידי המדור לאמנות פלסטית במועצה לתרבות ואמנות, מטעם משרד התרבות והספורט^[12]. בשנת 2019 ביקשה שרת התרבות מירי רגב לבטל את הפרס, אף על פי שנבחרו כבר הזוכים^[13], לאחר עיכוב של חמישה חודשים הוא חולק לבסוף במאי 2020 (לזוכי שנת 2019), אך בשנת 2020 לא חולקו פרסים^[14].

• פרס האמן הצעיר - פרס המוענק מדי שנה לעשרה אמנים צעירים בתחומי האמנות הפלסטית. הפרס מהווה ציון לשבח והוא נועד לעודד את האמן הצעיר. גובה הפרס עומד על 10,000 ש"ח לכל זוכה.
• "פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית" - פרס המוענק מדי שנה לעשרה אמנים בתחומי האמנות הפלסטית. גובה הפרס עומד על 20,000 ש"ח לכל זוכה.
• "פרס שרת התרבות לאמנות פלסטית" - פרס המוענק מדי שנה לעשרה אמנים בתחומי האמנות הפלסטית. גובה הפרס עומד על 50,000 ש"ח לכל זוכה.
• פרס מפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית - פרס המוענק מדי שנה לאמן אחד. גובה הפרס עומד על 70,000 ש"ח.

בין הזוכים בפרס היו:

• דינה כהנא גלר - זכתה בפרס בשנת 1999
• צבי טולקובסקי - זכה בפרס ב-2012^[15].

הפרס לאמנות הקולנוע נועד לעודד עשייה ויצירה קולנועית, תוך חתירה לקידום האיכות והמצוינות, ובמטרה לסייע לשגשוג ולהתפתחות הסרט הישראלי. המענקים לזוכים נועדו לאפשר ליוצרים להתפנות לעשייה קולנועית. בין הזוכים בו היו: חיים בוזגלו, אילת מנחמי, יגאל בורשטיין, עמית גורן, דויד גורפינקל, אבתיסאם מראענה, יולי כהן, דובר קוסאשווילי, בני תורתי, אלי כהן, אבי נשר, שלומי אלקבץ, טליה לביא ותומר הימן^[16].

הפרס מוענק מאז 1996 ליוצרים ולמבצעים בתחום המחול האמנותי, ונועד לבטא את ההוקרה וההערכה של החברה הישראלית לפועלם של אמנים בתחום המחול האמנותי ולתמוך בהמשך דרכם האמנותית. הפרס כולל מספר קטגוריות:

• פרס היצירה
• פרס ביצוע ללהקת מחול ולרקדן או רקדנית על ביצוע בשנה שקדמה להענקת הפרס.
• פרס ליוצרים בראשית דרכם, עד 10 שנות יצירה.
• פרס על מפעל חיים

בין זוכי הפרס נמנים:

• 2002 - הכוראוגרפית מירל'ה שרון - פרס על מפעל חיים; הבלט הישראלי - פרס ביצוע ללהקת מחול גדולה^[17].
• 2009 - נאוה צוקרמן, המנהלת האמנותית של תיאטרון תמונע, פרס על מפעל חיים^[18].
• 2010 - הכוראוגרפית נעה דר - פרס היצירה, להקתה של יסמין גודר - פרס הביצוע^[19].
• 2013 - להקת "ורטיגו" - פרס הביצוע; הכוראוגרף ארקדי זיידס - פרס היצירה^[20].
• 2014 - כוראיוגרפית אפרת רובין
• 2016 - הכוריאוגרף אוהד נהרין - פרס על מפעל חיים; הכוראוגרפים ענבל פינטו ואבשלום פולק - פרס הביצוע על היצירה "פרחקיר"^[21].
• 2022- הכוריאוגרף רמי באר - פרס על מפעל חיים

• תעשיית הפרסים, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2003
• אביטל בורג, הפער בין ישראל לעולם ביחס לאמנים, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2009
•   אסתר זנדברג, חייבים לשים סוף לתעשיית פרסי התרבות, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2015