פלפל אל-מסרי

מוגרבי נולד ברובע היהודי של קהיר למשפחה בת 11 ילדים. אביו של מוגרבי, יוסף שלום מוגרבי, היה נגן עוד ופסנתר ידוע במצרים ואף ליווה בנגינה את הזמרת פאיזה רושדי. כשהיה אלברט בן 11 הוא התלווה לאביו באחת מהופעותיו, ואז פגש בבמאי שהציע לו להשתתף בסרט קולנוע^[1]. את הכינוי "פלפל" קיבל מאחר שנהג לענות בחריפות למבוגרים^[2]. בהמשך השתתף בעשרה סרטי קולנוע נוספים, ורובם זכו להצלחה קופתית שהפכה אותו למפורסם. את הנגנים אלברט שטרית ופליקס מזרחי הכיר באותה תקופה. השלושה המשיכו לשתף פעולה גם מאוחר יותר בישראל.

עלה עם רעייתו ואחיו לישראל בשנת 1954^[1]. בני הזוג מוגרבי התגוררו באזור רחוב הכובשים בתל אביב, בין כרם התימנים למסגד חסן בק. זמן קצר לאחר עלייתם החל להופיע בקפה "גן רווה". במקביל החל לעבוד כשליח בבית מרקחת.

בישראל הוא הוזמן לשיר בהקלטות בקול ישראל, בתוכנית "שחרזדה", שבמסגרתה שר בערבית. באותה תוכנית השתתף גם פלפל גורג'י, ובשל הכפילות בשם הפרטי, הוא אימץ את הכינוי "פלפל אל-מסרי". נוסף על כך שר בקפה נוח בשכונת התקווה, שבו הופיעו זמרים מזרחים. מאוחר יותר הקים יחד עם שותפים מפעל לייצור מזון לתינוקות והמשפחה עברה להתגורר בחולון.

בהמשך החל לשיר בעברית. רוב הלחנים לשיריו היו לחנים של שירים מצריים, מרוקאיים ועיראקיים, שהותאמו להם מילים עבריות על ידי חברו הטוב, אלברט שטרית. מוגרבי זכה להצלחה בהופעותיו, ולכן, אף שהזרם המוזיקלי שייצג היה רחוק מרחק רב מהקונסנזוס של אותה תקופה, הוחלט להזמינו בשנת 1959 לתוכנית רדיו בקול ישראל שעסקה בהווי העדות בארץ; זו ככל הנראה הייתה ההקלטה הראשונה של שיריו.

שיריו נודעו במילותיהם העממיות שמתארות מצבי חיים באופן הומוריסטי ופשוט. שירתו התאפיינה במבטא מזרחי בולט ובהגיית ח' גרונית מודגשת, בשילוב לחן ערבי ותחביר שאינו תקני, שהתפרש כאמצעי לביטוי של הומור. בחלק משיריו זכה להצלחה רבה בארץ בשנות ה-50 וה-60. משיריו הידועים: "הכל בתשלומים", "החופש השנתי", "שמחה גדולה הלילה", "דיאטה", "אשתי רוצה ללמוד הכל". רובם הופיעו בתקליט אריך הנגן שהוציא ב-1960 בחברת קוליפון. בשנת 1998 נכלל השיר "הכל בתשלומים", שתיאר את שיטת התשלומים באותה תקופה, בתקליטור האוסף "גדלנו יחד – אוסף היובל של ישראל".

בראשית יוני 1960 חדל קול ישראל להשמיע את שיריו של אל-מסרי, עקב אי-עמידתם ב"מבחן הטעם הטוב"^[3]. בעקבות זאת הציף גל מכתבי מחאה את משרדי הרדיו^[4].

בשנת 1970 חזר בתשובה. בעקבות רצונו לזכות בבן קיבל עצה להשתתף בבניין בית כנסת. עקב כך, יזם את הקמת בית הכנסת "חסד ואמת" על מגרש בבעלותו בחולון^[2].

מוגרבי נפטר ב-1992 בעקבות שחמת הכבד, דממנה סבל בשנותיו האחרונות^[1]. הותיר אחריו את רעייתו, מרי (מרים), שתי בנות ובן. בנו הוא הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון לחוזרים בתשובה.

בשנת 2002 הועלה המופע "פלפל אל חפלה", שבו ביצעו את שיריו השחקנים אורי הוכמן, תומר שרון ועמי סמולרצ'יק^[5]. כמו כן בוצעו במשך השנים גרסאות כיסוי של שיריו (בעיקר של "בתשלומים") בידי זמרים אחדים.

בשנת 2006 פורסם הספר "שמחה גדולה הלילה" על זמרים יהודים מצרים בישראל כמו פלפל אל-מסרי, מוסא חללה ונוספים.

• ענבל פרלסון, שמחה גדולה הלילה: מוזיקה יהודית-ערבית וזהות מזרחית, תל אביב: רסלינג, 2006.

• פלפל אל-מסרי, באתר שירונט
• פלפל אל-מסרי, דף שער בספרייה הלאומית
• פלפל אל-מסרי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• פלפל אל-מסרי באתר הספרייה הלאומית
• עדית זרטל, קול עולה ממזרח, דבר, טורים 3–4, 22 ביולי 1966
• פלפל אל-מסרי מפרסם את כלי הרכב "טילון", מעריב, 27 ביוני 1962
• נורית ברצקי, שירים אקטואליים על המצב, מעריב, 5 במאי 1971
•   בן שלו, האבא הגדול של הזמר המזרחי: מסע בעקבות הזמר הנשכח פלפל אל מסרי, באתר הארץ, 23 באפריל 2015
• דודי פטימר, ‏הגיע ליוטיוב: מסע בעקבות פלפל אל מצרי, הזמר המזרחי הראשון, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2016
• דודי פטימר נותן במה לשירים ישנים שנעלמו והפעם: שיר ה'דיאטה' של הזמר פלפל אל מצרי, "גבי גזית", רדיו ללא הפסקה, 22 בספטמבר 2013