פורט לודרדייל
פורט לודרדייל (באנגלית: Fort Lauderdale - "מצודת לודרדייל") היא עיר במדינת פלורידה בארצות הברית, השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי כ-40 ק"מ מצפון למיאמי. אוכלוסיית העיר היא 170,000 נפש, והיא ידועה כעיר קיט ואתר תיירות פופולרי. העיר מכונה גם "ונציה של אמריקה", בשל תעלות המים הרבות החוצות אותה. פורט לודרדייל היא עיר מרכזית של המטרופולין של מיאמי, שבה התגוררו 6,198,782 איש בשנת 2018.
| |||
 | |||
| החוף של פורט לודרדייל | |||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 פלורידה | ||
| ראש העיר | Dean Trantalis | ||
| תאריך ייסוד | 27 במרץ 1911 | ||
| על שם |
William Lauderdale  | ||
| שטח | 93.30 קמ"ר | ||
| גובה | 3 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 182,760 (1 באפריל 2020) | ||
| ‑ במטרופולין | 5,413,212 (2007) | ||
| קואורדינטות | 26°08′09″N 80°08′31″W / 26.135833333333°N 80.141944444444°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| http://info.ci.ftlaud.fl.us | |||
  | |||
פורט לודרדייל הוכרזה כעיר בשנת 1911, והיא מהווה את בירת מחוז ברווארד (Broward County). העיר ופרבריה הם גם חלק מרכזי מן המטרופולין המתהווה של דרום פלורידה. בפורט לודרדייל רבתי יש למעלה מ-4,000 מסעדות, 63 מסלולי גולף, 12 מרכזי קניות, 16 מוזיאונים, 278 אתרי קמפינג, ומאה מרינות המאכלסות 45,000 יאכטות.
היסטוריה
עריכהבאזור שבו הוקמה פורט לודרדייל ישבו במקור אינדיאנים בני שבט הטקסטה, שנכחדו כתוצאה ממגפות, ממלחמות ומגירוש. עד 1763 נותרו רק כמה בודדים משבט הטקסטה בפלורידה, ורובם פונו לקובה כאשר הספרדים מסרו את פלורידה לבריטים בשנת 1763, על פי תנאי חוזה פריז שסיים את מלחמת שבע השנים. מאוחר יותר, במהלך המאות ה-18 וה-19, התיישבו במקום אינדיאנים בני סמינול. התיישבות מתיישבים לבנים החלה במקום בשנות ה-20 של המאה ה-19, לאחר שפלורידה הפכה חלק מארצות הברית. בשנת 1838 הגיע למקום מייג'ור ויליאם לודרדייל בראש יחידת "מתנדבי טנסי" במסגרת מלחמות הסמינול והקים יחד עם אנשיו מצודה במקום. כעבור שבועות אחדים חזרו לודרדייל ואנשיו לטנסי, אך שמה של המצודה נותר "פורט לודרדייל" על שמו. המלחמות עם האינדיאנים נמשכו, ורק בשנות ה-90 של המאה ה-19 החלה שוב התיישבות לבנה משמעותית במקום. בשנת 1911 הוכרזה פורט לודרדייל כעיר, וב-1915, עם הקמת מחוז ברווארד, נקבעה כמושב מנהלת המחוז. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפכה פורט לודרדייל לבסיס מרכזי בארצות הברית, ובו מחנה חיל אוויר ימי להכשרת טייסים, מפעילי מכ"מים ומפעילי בקרת אש. כמו כן הוקם בסיס משמר החופים בפורט אוורגליידס.
בשנותיה הראשונות הייתה פורט לודרדייל יישוב חקלאי בעיקרו, שתושביו עסקו בגידול בקר והדרים. לאחר מלחמת העולם השנייה גברה ההתיישבות במקום והעיר גדלה ופיתחה מאפיינים עירוניים. בשנות ה-60 החלה להיטבע תדמיתה כיעד תיירות של סטודנטים הוללים בחופשה, שנהגו להגיע למקום מרחבי ארצות הברית למסיבות חוף פרועות מלוות בהרבה אלכוהול וסמים. תדמית זו נמשכה במהלך שנות ה-70 וה-80, עד שבתחילת שנות ה-90 החליטו פרנסי העיר לצמצם את ממדי התופעה והתדמית השלילית תוך מיסוד התיירות והבילויים, שדרוג התשתיות, ופיתוחה של העיר כיעד תיירות סולידי יותר.
כיום עדיין ידועה פורט לודרדייל כעיר נופש תוססת עם סצנת חיי לילה מפותחת, אך זו פונה גם לקהל סולידי ומבוגר יותר וידועה כמרכז לתיירות אמידה של שוחרי שיט יאכטות.
מול חופי פורט לודרדייל נמצא הריף אוסבורן, שונית מלאכותית העשויה מצמיגים שהושלכו והוכחה כאסון אקולוגי. השלכת הצמיגים החלה בשנות השישים, מתוך כוונה לספק בית גידול לדגים, תוך פינוי אשפה מהאדמה. עם זאת, בסביבה הזאת של האוקיינוס, רצועות ניילון המשמשות לקשירת הצמיגים נשחקו, הכבלים החלידו והצמיגים השתחררו. הצמיגים היוו איום מיוחד לאחר שהשתחררו מכבליהם. לאחר מכן נדדו הצמיגים לחוף, ונתקלו במערכת שוניות חיה, נשטפו על שיפועיה והרגו דגים רבים בדרכם. בשנים האחרונות נשטפו אלפי צמיגים גם אל החופים הסמוכים, במיוחד במהלך הוריקנים. הרשויות המקומיות פועלות עתה כדי לפנות את 700,000 הצמיגים, בשיתוף עם צבא ארצות הברית, חיל הים, ועם משמר החופים.
קישורים חיצוניים
עריכהאתר האינטרנט הרשמי של פורט לודרדייל
- פורט לודרדייל באתר "העולם ברשת" (אורכב 28.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
סרטון 360°: פורט לודרדייל לפני לפני הוריקן אירמה, ארכיון הסרטונים של AP
- פורט לודרדייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)