סלון מזל

סלון מזל היה מקום מפגש של פעילי שמאל ושמאל רדיקלי. הסלון הוקם ב־2001 ברחוב מונטיפיורי בתל אביב, במקום בו הייתה קודם לכן מספרה בשם "סלון מזל", ומכאן בא שמו. לאחר מספר חודשים מיקומו הועתק לסמטה אלמונית, במרץ 2008 הוא עבר לדרך סלמה שבפלורנטין, ובינואר 2010 עבר לרחוב יצחק שדה שם שהה עד אביב 2012 אך נסגר בשל חוב כספי לעיריית תל אביב.

המקום תפקד כ"Infoshop" - מרכז להפצת מידע ומפגש קהילתי בנושאים כמו איכות הסביבה, זכויות נשים, מיניות ומגדר, זכויות בעלי חיים, הכיבוש, ציונות ואנטי ציונות, חברה אזרחית וסרבנות, גלובליזציה, אנרכיזם, מזרחיות, קוד פתוח, תוכנה חופשית ועוד.

במקום היו ספריית השאלה, חנות ספרים (בעיקר לספרי עיון), וכן נהגו למכור דיסקים, פנזינים, עלוני מידע, סטיקרים וכדומה. המשותף לכל אלו היה העיסוק בנושאים שהוזכרו, כשלעיתים קרובות נקודת המבט שלהם הייתה אנרכיסטית-פמיניסטית-אקולוגית. במקום ניתן היה למצוא ספרים ופרסומים אשר נגישותם נמוכה.

תפקוד אחר הוא כמרכז קהילתי ששמש כבמה ציבורית ומקום מפגש לפעילים בתחומים השונים שנזכרו להלן ואשר התקשו להפגש או להשמיע את קולם במקומות אחרים, או ליוזמות חברתיות חדשות. כך לדוגמה, אחד המפגשים הראשונים של ויקיפדיה העברית, כאשר מספר המשתתפים בה היה קטן, נערך בסלון מזל. דוגמאות אחרות הן שימוש במקום כגלריה להצגת עבודות אמנות של מהגרי עבודה, או מקום מפגש ללימוד ערבית מדוברת.

כל הפעילויות במקום הייתה ללא תשלום, כאשר המשתתפים התבקשו להשאיר סכום סמלי כפי יכולתם. המקום מומן מתרומות, ונוהל על פי עקרונות אנרכיסטיים, כאשר אין הנהלה רשמית וכל ההחלטות נקבעות בצורה דמוקרטית, על ידי המתנדבים הקבועים במקום. בצמוד לסלון פעל עד לאחרונה בית קפה טבעוני, אשר הופעל גם הוא על ידי מתנדבים.

אחד ממייסדי סלון מזל הוא רוני ערמון.

ב־2004 הוקמה בחיפה "המרקחה"^[1], במקום "בית מרקחת פבזנר", מוסד דומה לסלון מזל. כיום המקום אינו פעיל. בשנת 2005 נפתח בירושלים מוסד דומה בשם "דַיְלָה", שאינו פעיל כיום. אך נגזרת של פרויקט הבר הטבעוני עוד פועלת כיום במסגרת בשם "זנגביל - מרכז קהילתי לצמחונות", או המהטמה-בר, שמשמש גם הוא כספרייה ואינפו שופ בנושאי זכויות בעלי חיים וסביבה.

בשנת 2005 הקימו קבוצה של פעילים מהסלון את פרויקט מחנה הקיץ האלטרנטיבי – מחנה בן כמה ימים, המיועד לבני נוער מכל הארץ, שמטרתו ליצור שיח ולעורר את המחשבה בנושאים הבוערים במציאות, להעצים את המשתתפות בו, ועל ידי כך לעודד אקטיביזם. המחנה מתקיים עד היום.