נס החלב ההינדי (1995)

התופעה החלה בליל ה-21 בספטמבר 1995, חלם מאמין הינדי שהאל גנש, בעל ראש הפיל והאחראי על החוכמה, "משתוקק" למעט חלב. כשהתעורר הוא מיהר למקדש קרוב בדרום העיר ניו דלהי, שם כוהן אפשר לו להציע כפית של חלב לפסל אבן קטן של גנש^[3]. כשכפית חלב מן הקערה קורבה עד לפיו של הפסל, הנוזל נעלם כאילו אל תוך פיו, במה שנראה כאילו נלקח על ידי האליל. דבר האירוע התפשט במהירות, ועד אמצע הבוקר נמצא כי פסלים של כל פנתיאון האלים ההינדי במקדשים בכל רחבי הודו "שותים" חלב^[4].

עד הצהריים התפשטו החדשות אל מעבר להודו, ואנשים נוספים במקדשים הינדים בבריטניה, קנדה, איחוד האמירויות הערביות, ונפאל, הצליחו לשכפל את התופעה. חלקם אף דיווחו ששמעו קולות מוחשיים של "זלילת" החלב על ידי האליל^[5]. ארגון הינדי הודי בשם וישיווה הינדו פרישד הודיע כי מתרחש נס. התופעה נצפתה גם במקדש הינדי בארצות הברית.

לדיווחים על הנס הייתה השפעה משמעותית במיוחד באזורים שהיו בקרבת מקדשים גדולים, מספרים גדולים של כלי רכב והולכי רגל בניו דלהי שרצו להגיע למקדשים על מנת לחזות בפלא, יצרו פקקי תנועה ארוכים שנמשכו עד שעות הערב המאוחרות. אנשים עמדו בתורות ארוכים עם זרי פרחים וקערות חלב כדי להשקות פסלים של שיווה, קרישנה וגנש. בחנויות רבות בקהילות הינדיות גדולות הייתה עלייה דרמטית במכירות החלב, רשת הסופרמרקטים הגדולה 'סומרפילד' בבריטניה מכרה מעל 25,000 ליטרים של חלב, ומכירות החלב הכוללות בניו דלהי קפצו במעל ל-30%^[6]. מקדשים קטנים רבים נאלצו להתמודד לפתע עם הגידול העצום שחל במספר המבקרים, והתורות - שגלשו לרחוב - הגיעו למרחק של כק"מ וחצי. באחד המקרים, הוזעקו כוחות משטרה וצבא למקדש בצפון ניו דלהי לאחר שקהל של כ-500 אנשים ניסו להסתער פנימה^[4].

בניסיון להסביר את התופעה, ביקרו מדענים ממשרד המדע והטכנולוגיה של הודו במקדש בניו דלהי, וערכו ניסויים שונים על פסל במקום באמצעות הקרבת סוגים שונים של נוזלים משקאות. בסופו של דבר הבינו החוקרים כי החלב שנעלם מהכפית, פשוט נשאב לתוך החומר ממנו עשוי הפסל, בדרך כלל אבן או קרמיקה. אפשרות זו מוסברת באמצעות עיקרון הנימיות (קפילריות), לפיה במקרים מסוימים נוזל עשוי לזרום במקום צר ודק, אף נגד כוח המשיכה (בזכות האינטראקציה שהוא מקיים עם החומר הקשיח).

עבור אלה שהאמינו בנס, הוכחה נוספת סופקה כשנדמה היה שהתופעה נפסקת במהלך היום, כשלפתע פסלים רבים "סירבו" לשתות יותר חלב. מספר קטן של מקדשים מחוץ להודו דיווח על הימשכות התופעה למשך כמה ימים נוספים, אך עד תחילת אוקטובר כבר לא דווח על אף מקרה כזה. למרות כל זאת, ספקנים רבים לא ייחסו כל משמעות לאירוע, כמו גם להיפסקות התופעה, והתייחסו אליו כדוגמה נוספת להיסטריה המונית, מצב פסיכולוגי בו אדם אחד או יותר מגיב בפאניקה ביחס לאירוע חסר משמעות אמיתית, וכתוצאה מכך ציבור גדול "נדבק" בסימפטומים. האירוע דווח, בעיקר כסיפור מוזר, על ידי שירותי חדשות ועיתונים ברחבי העולם, כולל ב-BBC, CNN, הניו יורק טיימס והגרדיאן.

התייחסות לאירוע קיימת בסרט ההודי 'הו, אלוהים' (OMG - 2012) בכיכובו של השחקן אקשאיי קומאר.

התופעה חזרה על עצמה ב-20–21 באוגוסט 2006 כמעט באותו אופן בדיוק, אם כי מדיווחים ראשוניים של האירוע נראה שהצביעו על כך שהפעם התרחשה התופעה רק עם פסלים של האלים גנש, שיווה, ודורגה. ההתרחשות הראשונה דווחה בערב ה-20 בבארילי שבאוטר פרדש שבהודו, ומשם התפשטה במהירות ברחבי הודו. מדענים שחקרו את העניין הסבירו שוב את פשר האירוע באמצעות פעולת הנימיות^[7]. התופעה הופיעה ימים ספורים לאחר תקרית מי הים המתוקים במומבאי (בו טענו תושבים שמים של נחל במומבאי הפכו לפתע מתוקים), אירוע שהוביל אף הוא להיסטריה המונית במומבאי.

לשני האירועים קיימים תיעודים רבים של סרטונים שצולמו על ידי מגישי המנחה.

• היסטריה המונית

• לך תבין מה רוצים האלים, באתר עבודת אלילים, 24 באפריל 2007
• אתר האינטרנט Milk Miracle על האירוע, כולל תיעודים של תמונות וסרטונים ממקדשים הינדיים (באנגלית)
•   תיעוד של האירוע משנת 1995, סרטון באתר יוטיוב
• סרטון תיעוד של האירוע משנת 2006, באתר יוטיוב