משלי שועלים

פעמון בגאון
	היה היה כלבלב נשכן,; רגע הוא שם ורגע כאן.; רבות חשב בעליו; כיצד אפשר לשמור עליו.; ; חשב, חשב, טיכס עצה,; ובסוף אכן מצא:; לצוארו יצמיד פעמון,; קולו יזהיר את ההמון.; עם השמע קול הצלצול,; יתרחקו בלי בלבול.; ; והכלב מאושר,; נובח לו עליז ושר.; בטוח הוא בכל מאודו,; כי הפעמון רק לכבודו.; ; כלב זקן הביט עליו,; ובמהרה קרא אליו:; "אל תשמח, אל תתגאה,; לא נאה ולא יאה.; הפעמון יפה, מרשים,; אך ממך מבריח אנשים.; ; נמשל: מלשין קרוב לשלטון, פרסם שמו בעיתון שוטה אם ישמח, יצחק,; הן ממנו שומרים מרחק יש ופרסום דמוי הצלחה, יגרם צרות ומבוכה.

ערך זה עוסק במשלים יהודיים מהמאה ה-13. אם התכוונתם לסדרת אנימציה בפלסטלינה, ראו משלים שועליים.

משלי שועלים הוא קובץ משלים שחוברו ולוקטו על ידי רבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן במאה ה-13. חלק מן המשלים מופיעים במקורות מוקדמים יותר.^[1] הקובץ מכיל 107 משלים, בהם מוצג השועל כחיה ערמומית שהאדם יכול ללמוד ממנהּ מוסר השכל.

מהדורה עברית של "משלי שועלים", בשפה קלה ובחרוזים

הקובץ נדפס לראשונה במנטובה בשנת שי"ז-1557; בהמשך, בשנת תכ"א-1661, יצאה לאור מהדורה מתורגמת ללטינית בפראג, ובהּ גם יצא תרגום ליידיש בשנת תרכ"ז-1867. מהדורות רבות של הספר מעוטרות באיורים. בישראל יצאו משלי שועלים לאור בהוצאות שונות, בהן הוצאת שוקן ו"מעיין החיים".

משלי שועלים בספרות חז"ל

בספרות חז"ל ובמדרשים מצויים כמה וכמה אזכורים למשלי שועלים.^[1] כך למשל, מסופר על התנא רבי מאיר, כי הכיר שלוש מאות משלות שועלים, ובדרשותיו היה מתבל רבים מהם.^[2] אף על בר קפרא מסופר במדרש ויקרא רבה כי הכיר משלי שועלים רבים. כאשר רבי יהודה הנשיא לא הזמין את בר קפרא לנישואי בנו ר' שמעון, כתב בר קפרא על שער ביתו: "אחר שמחתך אתה מת, מה יתרון לשמחתך"? למחר הזמין רבי את בר קפרא לסעודה. בזמן הסעודה סיפר בר קפרא לאורחים שלוש מאות משלי שועלים, והתקררו המאכלים ולא טעמו האורחים כלום, כי הטו אוזניהם לדבריו:

בר' עשה משתה לבנו אזל וקרי רבני' ואִינְשֵי למקרי בר קפרא אזל וכתב ליה על תרעיה אחר שמחתך מות מה יתרון לשמחתך אמ' מאן עביד הדין אית דלא צווחינן ליה אמרו ליה בר קפרא דאִינְשִית למקרי אמ' הא כדו למקרי לגרמיה סנייא הוא אזל ועבד מגוס חורי וקרא לכל רבני' וקרא אף לבר קפרא וכל תבשיל וכל תבשיל שהיו מביאין לפניהם הוה אמ' תלת מאוון מתלין מן הדין תעלא ולא הוו טעימין תבשילא מדהווה צונן והוו מפקין כל חדא וחדא תבשילא כמה דהוה אמ' ר"ש בר' לשמש [...] למה תבשילין שלמין א"ל חד סב יתיב תמן והוא אומ' על כל תבשיל ותבשיל מתלין עד אינון סניין ולא אכלין סליק לגביה.

— ויקרא רבה, פרשה כ"ח, פסקה ב'.^[3]

לקריאה נוספת

חסידה השכל-שיין, "משלי שועלים" לרבי ברכיה בן נטרונאי הנקדן: עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ו
א' זינגר, "עיון במשלי שועלים", מחקרי ירושלים בפולקלור, ד' (תשמ"ג), עמ' 29 - 91
עלי יסיף, "משלי שועלים", הספרות, (1981) 30 - 31, עמ' 212 - 214
ד"ש לאווינגר, הוספות על משלי שועלים, בודאפשט: תרח"ץ
עליזה שנהר, '"משלי שועלים" בספרות העממית ובסיפרות ילדים', מעגלי קריאה, 3 (1977), עמ' 25 - 40

H. Schwarzbaum, The Mishle Shu`alim (Fox Fables) of Rabbi Berechiah Ha-Nakdan: A Study in Comparative Folklore and Fale Lore, Kiron, 1979. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

ברכיה בן נטרונאי הנקדן, משלי שועלים (עם ציורים ופיתוחי עץ מאת אריה ן' מיכאל), ברלין: 1921, באתר "דעת"
ברכיה ב"ר נטרונאי הנקדן, משלי שועלים (עם תרגום רומי), פראג: תכ"א-1661, באתר Hebrew Books‏
משלי שועלים(הקישור אינו פעיל), בגדאד: ה'תרל"ד, באתר 'ספרים אונליין'
יאיר זקוביץ, בין משלי איסופוס לספרות המקרא, ידע-עם: במה לפולקלור יהודי, כ', תשמ"א
מאיר בר-אילן, משלי אסופוס בספרות העברית לדורותיה

הערות שוליים

^ ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ"ב, עמוד ב'; ויקרא רבה פרשה כ"ח, פסקה ב'; מדרש זוטא על קהלת ("קהלת זוטא"), פרשה ה', ד"ה [יד]: כאשר יצא; מדרש שכל טוב לרבי מנחם ברבי שלמה, שמות פרק ה', ד"ה [ו]: ויצו פרעה.
^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב'.
^ מתוך פרויקט העלאת עדי הנוסח של ויקרא רבה, באוניברסיטת בר-אילן, לפי כתב-יד Oxford, Bodleian Opp. Add. fol. 3.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[מקורות_מוקדמים-1] ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ"ב, עמוד ב'; ויקרא רבה פרשה כ"ח, פסקה ב'; מדרש זוטא על קהלת ("קהלת זוטא"), פרשה ה', ד"ה [יד]: כאשר יצא; מדרש שכל טוב לרבי מנחם ברבי שלמה, שמות פרק ה', ד"ה [ו]: ויצו פרעה.

[2] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב'.

[3] מתוך פרויקט העלאת עדי הנוסח של ויקרא רבה, באוניברסיטת בר-אילן, לפי כתב-יד Oxford, Bodleian Opp. Add. fol. 3.

[1]

[2]

[3]