מיכאל בורט

מיכאל בורט נולד באוקראינה בשנת 1937. בשנת 1948 עלה במסגרת עליית הנוער לישראל. התגורר עם משפחתו בחיפה. בצה"ל שירת בחטיבת גולני. במלחמת ששת הימים שירת במילואים כמפקד מחלקה בפלוגת חרמ"ש, וזכה בעיטור המופת על תפקודו. במלחמת יום הכיפורים שימש קצין תצפית קדמי שהתלווה לפלוגת חרמ"ש ולחם עימה בחזית הדרום. הוא עוטר פעם נוספת בעיטור המופת, נפצע ואושפז במשך שלושה חודשים. בורט הוא אחד משני האנשים היחידים ששמותיהם פורסמו, שזכו פעמיים בעיטור המופת, לצידו של שלמה הגני.

בשנת 1963 קיבל תואר ראשון באדריכלות מהטכניון, ובשנת 1967 קיבל תואר דוקטור מהטכניון. משנת 1963 נמנה עם סגל הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון. בשנים 1977–1979^[1] ו-1989–1993 כיהן כדיקן הפקולטה. בשנת 2006 פרש לגמלאות והוא פרופסור אמריטוס.

נמנה עם המתכננים הראשונים במיזם נתיבי איילון, ותכנן את מחלף ארלוזורוב. תכנן את גשר בר יהודה בתל אביב ביחד עם פרופסור דוד יצחקי, לאחר שהצעתם זכתה במקום הראשון בתחרות על תכנון הגשר^[2]. קידם יוזמה להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל, כפתרון למצוקת הדיור.

בורט זכה בפרס רוקח של עיריית תל אביב-יפו על עיצוב גשר.

בורט מתגורר בשכונת כרמליה בחיפה. הוא נשוי לתמרה ולהם שלושה ילדים.

•   אתר האינטרנט הרשמי של מיכאל בורט
• ארי ליבסקר, אי ירוק בים, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2011
• עיטור המופת למיכאל בורט במלחמת ששת הימים
• עיטור המופת למיכאל בורט במלחמת יום הכיפורים
•   מיכאל בורט, ‏על חזון האיים המלאכותיים בחופי ישראל, באתר הערוץ האקדמי
• עמי סלנט, מיכאל בורט, פעמיים עיטור המופת, באתר חיים של אחרים, 14 באוקטובר 2019
• מידע על מיכאל בורט בקטלוג הספרייה הלאומית
• מיכאל בורט, דף שער בספרייה הלאומית