מאנו דיבאנגו
מאנו דיבאנגו (12 בדצמבר 1933 - 24 במרץ 2020) היה מוזיקאי קמרוני, ונגן סקסופון וויברפון. הוא פיתח סגנון מוזיקלי המשלב בין ג'אז, פאנק ומוזיקה קאמרונית מסורתית.
 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1933 דואלה, קמרון הצרפתית  |
|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 2020 (בגיל 86) מלאן, צרפת |
| שם לידה |
Odilien Emmanuel Dibango |
| שם במה |
Jr. Dibbs |
| מקום קבורה |
Grave of Manu Dibango |
| מוקד פעילות |
קמרון, צרפת |
| תקופת הפעילות |
1961–2020 (כ־59 שנים) |
| סוגה |
ג'אז, שוקוס, אפרוביט, מקוסה, גרוב, מוזיקת עולם, הבי מטאל |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
סקסופון אלט, פסנתר, גיטרה, אורגן האמונד, סקסופון טנור, סקסופון סופרן, ויברפון, סקסופון בריטון |
| חברת תקליטים |
דקה רקורדס, איילנד רקורדס, פניה רקורדס, פיליפס רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדיבאנגו נולד בעיר דואלה, שבקמרון. הוריו היו מקבוצות אתניות שונות:אמו השתייכה לדואלה ואביו ליאבאסי[1]. אביו היה עובד מדינה בכיר[2].
בשנת 1949 נשלח על ידיו הוריו ללמוד בצרפת והשתלב שם במועדוני הג'אז. דיבאנגו החל לנגן תחילה במנדולינה ובפסנתר, ולאחר מכן למד לנגן על סקסופון. ב-1956 עבר לבלגיה שם ניגן במועדון ג'אז. הוא הכיר שם את המוזיקאי הקונגלזי ג'וזף קבאסלה (אנ') ששילב בין ג'אז ומקצבים אפריקאים. כאשר סקסופוניסט בלהקתו היה חולה, דיבאנגו קיבל את ההזדמנות להחליף אותו. בהמשך החל לחלק את זמנו בין בריסל לבין בירת קונגו לאופולדוויל (כיום קינשאסה), בה פתח מועדון. ב-1957 נישא לרקדנית הבלגית קוקו.
בשנות השישים שב לפריז. הוא התמחה במוזיקת ג'אז, פופ ומוזיקה מערב אפריקאית, ועבד עם מוזיקאים אפריקאים וצרפתים כמעבד. בשנת 1969 פתח בקריירת סולו והוציא את האלבום Saxy Party ששילב ג'אז, סול ופו עם סגנון אפריקאי.
בשנת 1972 היה שירו Soul Makossa ללהיט בינלאומי[2]. הוא היה מועמד בשנת 1973 לשני פרסי גראמי בקטגוריות BEST R&B INSTRUMENTAL PERFORMANCE על האלבום Soul Makossa ול-BEST INSTRUMENTAL COMPOSITION על הלהיט Soul Makossa[3].
בשנת 2009 הגיש תביעה משפטית נגד מייקל ג'קסון וריהאנה. נגד ג'קסון טען בעבר שהשתמש ללא רשות בשורה "mama-say mama-sa ma-ma-coo-sa" בשירו Wanna Be Startin' Something שהופיעה במקור בשירו של דיבאנגו Soul Makossa. לפי סוכנות הידיעות הצרפתית הסכסוך יושב מחוץ לבית המשפט. דיבאנגו טען בתביעה הנוכחית שכאשר ריהאנה פנתה לג'קסון לסמפל שורה זו בשירה Don't Stop the Music, ג'קסון הסכים לכך ולא הפנה אותה לבעל הזכויות על משפט זה. תביעתו השנייה נדחתה[1].
במהלך הקריירה הוציא דיבאנגו 71 אלבומים, כולל אלבומי אוסף.
במרץ 2020 נפטר בפריז מנגיף הקורונה[2].
קישורים חיצוניים
עריכהמאנו דיבאנגו, ברשת החברתית פייסבוק
מאנו דיבאנגו, סרטונים בערוץ היוטיוב
מאנו דיבאנגו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מאנו דיבאנגו, באתר ספוטיפיי
מאנו דיבאנגו, באתר Last.fm (באנגלית)
מאנו דיבאנגו, באתר AllMusic (באנגלית)
מאנו דיבאנגו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מאנו דיבאנגו, באתר דיזר
מאנו דיבאנגו, באתר Yandex.Music (ברוסית)
מאנו דיבאנגו, באתר Discogs (באנגלית)
מאנו דיבאנגו, באתר Songkick (באנגלית)
- מאנו דיבאנגו, באתר Genius
מאנו דיבאנגו, באתר בנדקמפ
- מאנו דיבאנגו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מאנו דיבאנגו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אנסטסיה ציאולקס, Afro-Funk Saxophonist Manu Dibango Dies Of COVID-19, באתר NPR, 24 במרץ 2020
- ^ 1 2 3 גארת' קארטרייט, Manu Dibango: Cameroon music star whose fusion of styles was vastly influential, באתר אינדפנדנט, 9 באפריל 2020
- ^ GRAMMY Award Results for Manu Dibango, באתר גראמי