Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

לאופולד פון זאכר-מאזוך

סופר ועיתונאי אוסטרי

לאופולד פון זאכר-מאזוֹךגרמנית: Leopold von Sacher-Masoch; ‏27 בינואר 1836 - 9 במרץ 1895) היה סופר ועיתונאי אוסטרי.

לאופולד פון זאכר-מאזוך
Leopold Ritter von Sacher-Masoch
לידה 27 בינואר 1836
לבוב, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 1895 (בגיל 59)
Lindheim, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Lindheim Castle עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Charlotte Arand, Zoë von Rodenbach עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גראץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ונוס בפרווה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1867 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Wanda von Sacher-Masoch (18731887) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לאופולד פון זאכר-מאזוך

חייו

עריכה

מאזוך נולד בלמברג שהייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום לבוב באוקראינה). היה בנו של מנהל תחנת משטרה בלמברג ושל שארלוט פון מאזוך, אצילה אוקראינית. במלון גרנד הוטל שהוקם במקום תחנת המשטרה פועל מוזיאון קטן לזכרו[1].

הוא תכנן לכתוב סדרה של 6 נובלות תחת הכותרת "מורשת קין". רק שתי הנובלות הראשונות הושלמו; המפורסמת מביניהן היא "ונוס בפרווה". הנובלה מספרת על אדם בשם סוורין, שהיה כה שיכור מאהבה לאישה בשם וונדה עד שביקש להיות לה לעבד ועודד אותה להתייחס אליו בקשיחות, להשפילו ולהכותו. סוורין מתאר את תחושותיו כיותר מסנסציוניות.

בסוף הספר סוורין מפסיק לגרום לתשוקותיו להתממש, ומצהיר שגברים צריכים לשלוט על נשים עד שהן ישתוו להם בחינוך ובזכויות. סוף זה יכול להתפרש כפמיניסטי ושוביניסטי כאחד.

הספר התבסס על התנסויות של מאזוך עם אשתו, פאני פון פיסטור (ששמה בספר הוא וונדה), שאיתה היה לו חוזה, שבו אכזריות, כאב והשפלות שיחקו תפקיד מכריע, ואשר נתן לה שליטה אבסלוטית בו.

מאזוך ראה את הנשיות כהתגלמות הטבע - פראי, אכזרי וחסר מעצורים.

הפסיכיאטר הגרמני ריכרד פון קראפט-אבינג היה הראשון שהגדיר, בשנת 1869, את הפנטזיות וההתנסויות של זאכר-מאזוך כסטייה מינית, אף על פי שבני תקופתו של הסופר לא ראו בארוטיקה שלו דבר חריג. אבינג היה גם זה שהעניק למאזוך את הכבוד המפוקפק שבשימוש בשמו להגדרת הסינדרום: מזוכיזם.

הנובלה כמעט מקבילה לחייו של מאזוך.

מאזוך מת בעיירה לינדהיים שנמצאת כ-27 ק"מ צפון-מזרחית מפרנקפורט שבגרמניה.

מאזוך בעברית

עריכה

בשנת 1998 הוציאה הוצאת גוונים, את ספרו החשוב ביותר של זאכר-מאזוך, "ונוס בפרווה", בתרגומו של שלמה טנאי. לספר נוספה הקדמה המאירה את רוח התקופה בה נכתבה היצירה, מאת לאה ששקו.

תרגומים נוספים:

  • יהודית השנייה: ספור / מאת ס’ מאזאח; נעתק לשפת עבר [=עברית] בשפה קלה על ידי משה שמואל פעטשאק, ורשה: דפוס א’ גינז, תרנ"ב.
  • המסחר: ספור בשפת אשכנז [=גרמנית] / מאת זכר-מזוך; בתרגום עברית על ידי פ’ ליפשיץ, ורשה: דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ח.
  • מספורי היהודים / מאת זהר מזוך (=זאכר-מאזוך); תרגם מ' קרישבסקי, ירושלים: ש"י שיריזלי, אלף ותתל"ג לחרבן [תרס"ב]-אלף תתל"ד לגלותנו [תרס"ג].
  • המקבל / ספור מאת זחר מזח, ירושלים: הוצאת ש"י שיריזלי, תרס"ה.
  • אורגיות בחצר הצארית, תל אביב: מחקרים, 1965.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.