יצחק אברבנאל

דון יצחק היה בן למשפחת אברְבֶנְאֵל (או "אַבְּרַבַנְאֵל" – הוא עצמו כתב כי שם משפחתו "אברבניאל"), משפחת אצולה יהודית-ספרדית עתיקת יומין ששורשיה נעוצים באזור חצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל).^[1] יחוסה של המשפחה הגיע לפי מסורת משפחתית עד לדוד המלך. יש הדורשים את משמעות השם: אָב-רָב, בֵּנ-אֵל. לפי אותה מסורת המשפחה הגיעה לחצי האי האיברי מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון. למשפחה היה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של שבט יהודה.^[2] בין בני משפחתו: אביו יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שחי בסביליה והיה שר האוצר של מלך פורטוגל, ואחייניתו בנבנידה אברבנאל, נדבנית ואשת עסקים שישבה בנאפולי.

דון יצחק אברבנאל נולד בליסבון שבפורטוגל לדון יהודה. הוא למד תורה מרבו המובהק, רבי יוסף בן אברהם חיון, ובנוסף, למד פילוסופיה אצל רבי יוסף אבן שם טוב^[3] לפי הספרים שהיו ידועים בימיו. בנערותו, חיבר את הספר "עטרת זקנים", הכולל ביאור לפרשת "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" שבפרשת משפטים.^[4] יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע, וכן על ההשגחה הפרטית, הישארות הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך עזב את עבודתו הספרותית בגלל שנתמנה לשר האוצר על ידי אפונסו החמישי, מלך פורטוגל (משרה אותה מילא קודם לכן אביו דון יהודה). בנוסף, חיבר ספר בשם "מחזה שדי" בנושא הנבואה בו הוא מרבה לחלוק על השקפתו של הרמב"ם בעניינים הקשורים לנבואה,^[5] אך הספר אבד בזמן הכיבוש הצרפתי של נאפולי.^[6]

דון יצחק סייע לפדיון 250 שבויים יהודים אשר נמצאו בעיר ארסילה (אנ') במרוקו עם כיבושה על ידי הפורטוגזים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים, עד אשר נקלטו בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו פורטוגל. ולכן ביקש מקלט בטולדו שבקסטיליה, מושב משפחתו בעבר, משם ניסה להסביר לז'ואאו השני, מלך פורטוגל את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את כל רכושו. באותה התקופה חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך, וסיים את חיבור הפירושים לספרים: יהושע, שופטים ושמואל. במהלך החיבור של פירושו לספר מלכים נקרא על ידי המלכים הקתוליים, פרננדו מאראגון ואיזבלה מקסטיליה, שמינו אותו לתפקיד שר האוצר. בתפקיד זה שירת במשך שמונה שנים.^[2]

בשנת 1492 השתדל אצל הזוג המלכותי לביטול גזירת גירוש ספרד, ואף הציע להם שוחד גדול, אך לשווא. וכך כתב בהקדמתו לפירוש בספר מלכים:

בעת היותי שם אני בחצר בית המלך יגעתי בקראי [...] אל המלך פעמים שלש [...] לאמר הושיעה המלך למה תעשה כה לעבדיך [...] וכמו פתן חרש יאטם אזנו לא ישיב מפני כל. והמלכה עומדת על ימינו לשטנו...

עם גירוש ספרד, גלה עם משפחתו לאיטליה, והתיישב בעיר נאפולי ושימש יועץ למלכה, פריננדו הראשון, שפתח את שעריה לגולים יהודים רבים.^[7] כשמת פרדיננדו הראשון ב-1494 פלש שארל השמיני, מלך צרפת, לנאפולי. כחודש לפני הפלישה ברח יורשו של פרדיננדו הראשון, אלפונסו השני למנזר בסיצליה ואברבנאל, שזכר חסד לאביו, ליווה אותו בבריחתו. רכושו של אברבנאל נשאר מאחור ונבזז בפרעות שבוצעו ביהודים עם הגעת הכובשים הצרפתים לעיר.^[8] בהמשך הגיע לאי קורפו ופגש שם למדנים יהודים גולי ספרד, בקורפו גם מצא עותק מפירושו הלא גמור לספר דברים.^[9] בשנת 1496 עבר למונופולי, עיירה ליד בארי. כאן סיים בערב פסח 1496 את כתיבת ספרו "זבח פסח". בשנת 1503 נקרא לוונציה, שם ניסה לפשר בין מנהיגי העיר לבין סוחרי פורטוגל בנושא המסחר בבשמים, שם גם נפטר בגיל 71. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בפדובה. המצבה על קברו נהרסה בשנת 1509.^[2]

בשנים שלאחר מכן, התיישבו בני משפחתו בהולנד, אנגליה ובאימפריה העות'מאנית.^[2] חלקים ממשפחת אברבנאל עלו לארץ ישראל באמצע המאה ה-19 והיו מהראשונים לצאת מחומות העיר העתיקה לשכונות החדשות שנבנו בירושלים.

אברבנאל מודה שמצד השכל, בהסתכלות ראשונית, נראה שהעולם קדמון ולא נברא יש מאין. אך בגלל שהוא מבכר את ההתגלות האלוהית על השכל הוא נוקט בעמדה שהעולם נברא יש מאין, אחרת אלוהים לא יכול לעשות את הניסים שהתנ"ך מתאר שעשה ובכלל זה לא יכול להתגלות לאדם ולמסור לו תורה. בריאת העולם יש מאין היא לדעתו אבן הפינה של האמונה היהודית והוא אף הקדיש שני ספרים לנושא.^[10][11][12]

בניגוד לרמב"ם שמסכים לעמדה האריסטוטלית לפיה העולם יהיה קיים לעד, אברבנאל אוחז בגרסה מסוימת של תורת השמיטות הקבלית. לפיה, ההיסטוריה סופית והעולם החומרי עתיד להיחרב באלף השביעי לבריאתו, כמו שמעידה בריאת העולם בשישה ימים ומנוחת האל ביום השביעי. לדעתו ההיסטוריה דטרמיניסטית ומתנהלת לפי תוכנית אלוהית מוגדרת, שמתבטאת בקווים כלליים לגבי כל אלף בבריאה שנבראה ביום המתאים לו בסיפור בריאת העולם, ולכן לשיטתו התבוננות בתהליכים ההיסטוריים היא דרך לגלות מהו רצון האל.^[13][14][15]

אברבנאל נחשב הוגה מדיני מקורי, ובמשנתו הפוליטית הוא מתבסס על ניסיונו המעשי בממשלות שונות. לדעתו המשטר האידיאלי הוא משטר מעורב, שבו יסודות דמוקרטיים מחד ועקרונות אריסטוקרטים מאידך. המוסד העליון הוא הסנהדרין, שבעים ואחד חכמים מהאצולה האינטלקטואלית, בעיקר כהנים ולוויים, ובראשם הנשיא השופט. בסמכותם לנהל מלחמות לחוקק ולשפוט והמוסד עצמו בוחר את חבריו. מתחתיו ישנו בית דין בכל עיר, שמתכנס בפורום של שלושה דיינים לדיני ממונות ובפורום של עשרים ושלושה לדיני נפשות, אלו נבחרים על ידי העם באופן דמוקרטי. בנוסף, לכל שבט או אזור יש ארבע מועצות בגדלים שונים שאחראיות על נושאים מנהליים חילוניים ונבחרות גם הן על ידי העם.^[16][17][18]

אברבנאל התנגד למלוכנות. עמדתו היא שאין הכרח במלך בשביל התנהלות מדינית תקינה והוא אף עלול להיות מזיק ומסוכן. הוא מוכיח שהמלוכה אינה הכרחית מכך שערי המדינה של איטליה התנהלו בזמנו בלי מלך ובכל זאת שגשגו. את התנגדותו למלוכנות הוא מבסס על התוכחה שמוכיח שמואל את עם ישראל כאשר אלו מבקשים ממנו שימנה עליהם מלך. וכדי לנטרל קושיה אפשרית, הוא מפרש את הפסוק "שום תשים עליך מלך" לא כמצווה אלא כהענקת רשות לעם למנות מלך אם העם יתפתה וירצה אחד. תפיסתו השלילית על המלוכה אף השפיעה על הגותו המשיחית, לדעתו המשיח יהיה מלך רק לאומות העולם, ולישראל ישמש כמנהיג רוחני בלבד כי העם כולו ינהג מעצמו לפי התורה והמוסר.^[19][20]

בתקופתו מצב היהודים בספרד היה בשפל, ההמון ביצע בהם פרעות, אנשי דת נוצריים תקפו את אמונתם, ולבסוף הם גורשו מספרד. בעקבות המצב הקשה רבים מהיהודים המירו את דתם לנצרות. לכן אברבנאל ראה חשיבות רבה ברעיון המשיחי, כרעיון שיכול להחיות את הביטחון העצמי היהודי, הן כהתגוננות מצד המתקפות העיוניות הנוצריות והן כתקווה לאומית אפשרית. אברבנאל הוציא מהמקרא ומהתלמוד את הסימנים לגאולה והוכיח שהם לא היו בתקופת בית המקדש השני ובתקופתה של הנצרות. הוא הוכיח שהמלכות הרביעית, אותה מגדיר דניאל כמלכות האחרונה לפני מלכות המשיח, היא רומא הנצרות והאסלאם. הוא עסק בחישוב הקץ והגיע, מכמה כיוונים שונים, לטווח השנים שבין 1503 ל-1531. את תחזיתו גם ביסס על ניתוח מדיני, המשיח יגיע חמישים שנה לאחר כיבוש קונסטנטינופול ונפילתה של האימפריה הרומית המזרחית.^[21][22][23]

אברבנאל מצהיר על עצמו כי לא למד את חכמת הקבלה,^[24] אך מכנה את חכמי הקבלה "חכמי האמת".^[25] בפירושו על התנ"ך הוא מצטט קטעים מספר הזוהר.

• פירוש על התורה – פירוש עיוני מסכם, המסודר במבנה של שאלות רבות על חלק מהפרשה, ומאמר ארוך כמענה עליהן.
• פירוש על נביאים ראשונים ואחרונים – מחולק לפרשיות קצרות, תוך שאלת שש שאלות על כל פרשה.
• זבח פסח (1496) – חיבור של מאה שאלות על ליל הסדר. בפירושו אין הוא עונה על כל השאלות שנשאלו, ומספר שאלות נותרו ללא מענה.
• נחלת אבות (1496) – ביאור למסכת אבות המתמקד בסדרן של המשניות. נכתב לבקשת בנו שמואל אברבנאל על מנת שלא ישכחו דברי תורתו של אביו.
• פירוש למורה נבוכים – פירוש חלקי לספר מורה הנבוכים של הרמב"ם, בעיקר על חלק א', ועל פרקי הנבואה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה.

• עטרת זקנים (1460) – ספר הגות שחיבר בצעירותו לביאור שתי פרשיות קשות בספר שמות.
• צורות היסודות (1460) – חקירה במקורם של היסודות.
• ראש אמנה (1494) – חיבור הדן בעיקרי האמונה היהודית. הספר הוהדר מחדש על ידי מנחם קלנר בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בתוספת מבוא מפורט.
• מעייני הישועה (1497) – הראשון בטרילוגיה המשיחית. עוסק בעיקר בביאור ספר דניאל.
• משמיע ישועה (1498) – השני בטרילוגיה המשיחית. עוסק בהוכחת הגאולה מתוך נבואות התנ"ך^[26]
• ישועות משיחו (1498) – השלישי בטרילוגיה המשיחית. מבאר את מאמרי התלמוד והמדרש על ימי הגאולה.
• שמים חדשים (1498) – חיבור שמטרתו להוכיח מהאסטרונומיה את חידוש העולם, ולהתאים תיאוריה זו להשקפתו של הרמב"ם.
• מפעלות אלהים (1501) – חקירות באמונת חידוש העולם נגד טענת אריסטו ותלמידיו על קדמותו.
• שאלות ותשובות לשאול הכהן (1507) – תשובות לשתים-עשרה שאלות פילוסופיות על דעות הרמב"ם בספר "מורה נבוכים" ששאל אותו תלמידו.

אחיו הוא רבי יעקב אברבנאל, אביה של בנבנידה אברבנאל, שנישאה לשמואל בנו. שני בניו הנותרים הם רבי יהודה אברבנאל ורבי יוסף אברבנאל.

בין צאצאיו ניתן למנות אישים רבים, ביניהם סילביו סנטוס היזם ומנחה הטלוויזיה הברזילאי, נולד בשם סניור אברבנאל וילדיו אשר ממשיכים לשאת את שם המשפחה המקורי.

• כתב יד, פירוש למורה נבוכים, אמשטרדם, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• כתב יד, פירוש ספר דברים, פרנקפורט, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

• בנציון נתניהו, דון יצחק אברבנאל – מדינאי והוגה-דעות, תרגם אהרן אמיר, הוצאת שוקן, 2005
• אפרים שמואלי, דון יצחק אברבנאל וגירוש ספרד, מוסד ביאליק, 1963
• אלתר דריאנוב, תולדות דון יצחק אברבנאל, ב"המגיד": 17 ו-31 בדצמבר 1891; 7 ו-14 בינואר, 4 בפברואר, 17 ו-24 במרץ 1892
• משה אלתר, דון יצחק אברבנאל, ב"בדרך", 31 בדצמבר 1936
• מאיר אוריין, דון יצחק אברבנאל וספרו: "זבח פסח", ב"הצופה", 2 באפריל 1969
• תולדות המחבר במבוא לספר זבח פסח, אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס בויניציאה בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל באוצר פרושים וציורים על הגדה לפסח משנת תרע"ז (1917) על ידי יהודה דוד אייזענשטיין ונדפס מחדש בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים שילה, תל אביב.
• יהודה דוד אייזנשטיין, ‏"יצחק אברבנאל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 80–83, באתר היברובוקס
• האנציקלופדיה העברית כרך א' תשי"א מעמ' 273
• זאב הרוי, "אנרכיזם, שוויוניות וקומוניזם במשנת ר' יצחק אברבנאל", בתוך: בבנימין בראון, מנחם לורברבוים, אבינועם רוזנק, ידידיה צ' שטרן (עורכים), על דעת הקהל – דת ופוליטיקה בהגות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012, עמ' 213–229.
• ערן ויזל, בין שאלתו של יצחק אברבנאל לתשובתו של יוסף חיון – שלב חדש בשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה, זר רימונים: מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופסור רימון כשר, עורכים: מ' אביעז, א' עסיס, וי' שמש, אטלנטה 2013, עמ' 603–619.
• הרב משה צוריאל, אוצרות הרב יצחק אברבנאל, לקט מוסר השקפה ודעות מכל ספריו עם מפתחות, בני ברק, תשע"ב.
• סדריק כהן סקלי, דון יצחק אברבנאל, סדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי", מרכז זלמן שזר, 2017.
• אליהו ליפינר, Two Portuguese exiles in Castile: Dom David Negro and Dom Isaac Abravanel, הוצאת מאגנס, ירושלים, 1997 (באנגלית, תורגם מפורטוגזית)^[27]

תקופת חייו של הרב יצחק אברבנאל על ציר הזמן

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק אברבנאל
טקסט בוויקיטקסט: יצחק אברבנאל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק אברבנאל

• יצחק אברבנאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• "אברבנאל, דון יצחק בן דוד יהודה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 80–83, באתר היברובוקס
• שאול רגב, השיטה הפרשנית של האברבנאל, באתר דעת
• על אברבנאל באתר מט"ח
• אלי אשד, שר אוצר יהודי בספרד
• דון יצחק (בר' יהודה) אברבנאל / יחיאל צבי מושקוביץ
• יצחק אברבנאל, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• מרכבת המשנה – פירושו לספר דברים

• זבח פסח – פירוש ההגדה של פסח ונוהלי ליל הסדר (אתר דעת)
• זבח פסח – תיאור וסריקה מלאה באתר הספרייה הלאומית
• רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל (עם הקדמה מאת משה גרוס – עורך ראשי בהוצאת דברי שיר, ‏"שבע סיבות לחולִי גבהות הלב" – בהוצאה מוגהת ומוערת), השילוח, 11, ספטמבר 2018.

באתר כתבים עבריים (היברובוקס)

• הגדה של פסח עם פירוש אברבנאל, אמשטרדם, תע"ב
• פירוש אברבנאל על ספר בראשית, ירושלים, תשכ"ד על פי המהדורה הראשונה ונציה של"ט, ללא, באתר היברובוקס
• פירוש אברבנאל על ספר שמות, ורשה תרכ"ב
• פירוש אברבנאל על ספר ויקרא, ורשה תרכ"ג
• פירוש אברבנאל על ספר במדבר, ורשה תרכ"ג
• פירוש אברבנאל על ספרים במדבר ודברים, ירושלים, תשכ"ד
• פירוש אברבנאל על נביאים וכתובים, ירושלים תש"ך
• פירוש אברבנאל על נביאים ראשונים, לייפציג (לבוב) תמ"א
• פירוש אברבנאל לנביאים אחרונים, אמשטרדם ת"א
• פירוש אברבנאל על המורה נבוכים לרמב"ם חלק א, פראג תקצ"אחלק ב, פראג תקצ"ב
• משמיע ישועה, ההדיר: אורן גולן; בצירוף הקדמה ומפתחות מאת הרב משה צוריאל, בני ברק, ה'תשע"ד, באתר היברובוקס