יחסי אוסטרליה–אסטוניה
| יחסי אוסטרליה–אסטוניה | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטרליה | אסטוניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 7,741,228 | 45,228 |
| אוכלוסייה | |
| 26,800,815 | 1,355,026 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,723,827 | 40,745 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 64,320 | 30,069 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית פדרלית | רפובליקה |
יחסי אוסטרליה–אסטוניה הם יחסי החוץ בין אוסטרליה לאסטוניה. אוסטרליה הכירה לראשונה באסטוניה ב-22 בספטמבר 1921.[1] אוסטרליה הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו מחדש בעצמאות אסטוניה ב-27 באוגוסט 1991. שתי המדינות כוננו מחדש את היחסים הדיפלומטיים ב-21 בנובמבר 1991.
אוסטרליה מיוצגת באסטוניה באמצעות שגרירות במשרה חלקית (מאז 2018) וקונסוליית כבוד בטאלין (מאז 1995). אסטוניה מחזיקה באוסטרליה שגרירות בקנברה מאז 18 בפברואר 2015, האחראית גם על היחסים עם ניו זילנד, אינדונזיה ו-ASEAN, ויש לה גם קונסוליות כבוד בכל אחת מבירות מדינות אוסטרליה.[2][3]
היסטוריה
עריכההיחסים בין שתי המדינות החלו כאשר אוסטרליה הכירה באסטוניה עם קבלתה לחבר הלאומים ב-22 בספטמבר 1921. בשנים 1919–1935 יוצגה אסטוניה באוסטרליה על ידי הקונסוליה הפינית בסידני. בשנת 1922 התמנה הקונסול הפיני הרלד טאנר לקונסול הכבוד בסידני, וכיהן עד שאסטוניה שלחה נציג משלה בשנת 1935.[4] בשנת 1935 מינתה אסטוניה קונסול כבוד משלה, יוהנס קייב, שכיהן עד קידומו לקונסול הכללי בניו יורק בשנת 1939.[5][6][7] קייב הוחלף כממלא מקום קונסול כבוד ואחר כך סגן קונסול כבוד (מאוקטובר 1939) על ידי ארוויד מיילן האסטוני המקומי.[8][9][10] באוקטובר 1940 הנחתה ממשלת אסטוניה הגולה את סגירת הקונסוליה ורישומיה נמסרו לקונסוליה השוודית לאחסון.[11]
יחסים במהלך הכיבוש הסובייטי
עריכהעם כיבוש המדינות הבלטיות ביוני 1940, ממשלת אוסטרליה של רוברט מנזיס, כמו ממשלת בריטניה, לא הכירה בפעולה זו, אך השר לענייני חוץ, סר פרדריק סטיוארט, אישר מאוחר יותר ביוני 1941 כי התרחשו דיונים בלתי רשמיים. המשתמע מכך "מוכנות מצד ממשלת בריטניה ליישב באופן מעשי שאלות שונות הנובעות מסיפוח המדינות הבלטיות."[12] בשנת 1948 הודיעה שגרירות ברית המועצות בקנברה כי "כל בני המדינות הבלטיות המתגוררות כיום באוסטרליה יירשמו כאזרחים סובייטים", אשר נענתה לתגובת ממשלת בן צ'יפלי האוסטרלית כי אוסטרליה אינה מכירה בסיפוח הסובייטי של המדינות הבלטיות וכל אזרחי אותן מדינות תושבות אוסטרליה לא יאלצו לבצע כל פעולה בעניין זה.[13]
במרץ 1970 ציין בפרלמנט שר החוץ, ויליאם מקמהון: "העמדה המשפטית היא שאוסטרליה מעולם לא חזרה בה הכרה מממשלות אסטוניה, לטביה וליטא שנאלצו לגלות בגלל פלישת ברית המועצות וכיבוש אותן מדינות בשנת 1940. אוסטרליה לא הרחיבה הכרה במפורש לשום ממשלה מסוימת העשויה להתייחס ליורשת של אחת מאותן ממשלות שאוסטרליה הכירה בה בשנת 1940."[14]
לאחר בחירת ממשלת הקואליציה השמרנית החדשה של מלקולם פרייזר בנובמבר 1975, הסירה הממשלה החדשה את ההכרה דה-יורה בסיפוח אסטוניה לברית המועצות. ב-17 בדצמבר אותה שנה הנחתה ממשלת אוסטרליה את שגריר אוסטרליה במוסקבה כי הוא וצוותו אינם אמורים לערוך ביקורים רשמיים ברפובליקה הסובייטית האסטונית. נציגים קונסולריים עצמאיים של אסטוניה חזרו ונשמרו עד להחזרת העצמאות בשנת 1991.[15] ב-27 באוגוסט 1991 הודיע ראש הממשלה בוב הוק על החלטתה של אוסטרליה לכונן מחדש את היחסים הדיפלומטיים המלאים עם אסטוניה.[16] שגריר אוסטרליה בשוודיה, רוברט מריליס, הוסמך כשגריר שאינו תושב של אוסטרליה באסטוניה החל מה-21 בנובמבר 1991.[17]
יחסים לאחר 1991
עריכהכחלק מהרחבה משמעותית של קונסוליות הכבוד האוסטרליות, שר החוץ גארת' אוונס הודיע על מינויו של מטי פקמה לקונסול כבוד בטאלין ביוני 1995. נכון ל-2018 פקמה משמש עדיין כקונסול כבוד.[18][19] אוסטרליה חתמה על הסדר אשרת עבודה וחופשה עם אסטוניה במאי 2005.[1][20]
ביולי 1998 ביקר אוסטרליה ראש ממשלת אסטוניה, מארט סימן.[21] משלחת פרלמנטרית אוסטרלית, בראשות סגן נשיא הסנאט לשעבר, הסנטור סו וסט, ביקרה בטאלין באוקטובר 1999.[1] המשלחת הפרלמנטרית אסטונית, בראשות יו"ר הפרלמנט אנה ארגמה (Ene Ergma) ביקרו באוסטרליה בשנת 2008. בשנת 2009 ביקר שר החוץ האסטוני אורמס פאט באוסטרליה ופתח את קונסוליית הכבוד האסטונית בפרת'.[22] באפריל 2010 שר החוץ האוסטרלי סטיבן סמית' השתתף בפגישת שרי החוץ של כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי בטאלין. נשיא הסנאט האוסטרלי ג'ון הוג ביקר בביקור רשמי באסטוניה באוקטובר 2013.[23] שגרירות אסטוניה בקנברה נפתחה בפברואר 2015.[24] בפברואר 2016 שרת החוץ של אסטוניה מרינה קליורנד פתחה רשמית את שגרירות אסטוניה בקנברה, הממוקמת יחד עם שגרירות פינלנד באוסטרליה וקיימה שיחות עם שרים פדרליים שונים.[25]
בשנת 2015 חתמו אוסטרליה ואסטוניה על הסכם ביטוח לאומי חדש.[26] ב-7 במרץ 2018 הודיעה שרת החוץ ג'ולי בישופ על פתיחת שגרירות אוסטרליה באסטוניה שתפקוד על בסיס "פופ-אפ", כאשר השגריר החדש יושב בטאלין למשך חודשיים בשנה ובשגרירות תישאר נוכחות להמשך השנה. בתגובה ציין שר החוץ האסטוני, סוון מיקסר, כי השגרירות החדשה "ללא ספק תהפוך את אוסטרליה לבולטת יותר באסטוניה ובאזורנו בכללותה".[27] בין השנים 1991–2018, יחסי אוסטרליה עם אסטוניה היו באחריות שגרירות אוסטרליה בסטוקהולם.[28] עם ההשפעות הקשות של גל השרפות באוסטרליה (2019–2020) על העיר קנברה, שגרירות אסטוניה נסגרה זמנית ועברה לסידני.[29]
הגירה
עריכההאסטונים הראשונים התיישבו באוסטרליה בשנת 1853 והחברה האסטונית הראשונה הוקמה במלבורן בשנת 1914. אנשים התיישבו בעיקר סביב סידני. לאחר כיבוש ברית המועצות של אסטוניה בשנת 1940 ושוב בשנת 1944, התגוררו באוסטרליה מספר גולים אסטונים שתרמו לפיתוח התרבות האסטונית באוסטרליה. בתים אסטוניים הוקמו בסידני (1940), ת'ירלמיר (1952), מלבורן (1955), אדלייד (1957) ופרת' (1966). באוסטרליה יש את הקהילה האסטונית החמישית בגודלה אחרי רוסיה, קנדה, שוודיה וארצות הברית. סר ארווי פרבו, יו"ר שלוש מהחברות הגדולות באוסטרליה, הוא אחד האסטונים הידועים ביותר באוסטרליה.[30]
אוסטרליה מארחת את אחת הקהילות הגדולות ביותר של אסטונים בחו"ל, עם 8,232 אנשים שהזדהו כאסטונים במפקד האוסטרלי בשנת 2006.[1] במפקד האוכלוסין באוסטרליה בשנת 2016, למעלה מ-9,500 אנשים זוהו כבעלי מוצא אסטוני.[31]
יחסים כלכליים
עריכההסחר בין אוסטרליה לאסטוניה היה 60 מיליון דולר אוסטרלי בשנים 2013–2014.[1] סחר בסחורות בין אוסטרליה לאסטוניה לא היה יציב, בין היתר בגלל מרחק גדול בין המדינות. הייבוא הגדול ביותר של אסטוניה הוא משקאות אלכוהוליים (יינות) ושל אוסטרליה הם מוצרי עץ ועץ.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 "Australian Department of Foreign Affairs and Trade about relations with Estonia". Australian Department of Foreign Affairs and Trade. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2009. נבדק ב-2009-06-03.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Estonia to establish an embassy in Australia | Ministry of Foreign Affairs". Vm.ee. נבדק ב-2016-10-22.
- ^ "Honorary Consuls in Australia and New Zealand". Estonian Embassy in Canberra. אורכב מ-המקור ב-10 במרץ 2018. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CONSULS". Commonwealth Of Australia Gazette. No. 38. Australia. 26 באפריל 1928. p. 643. נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "ESTONIAN CONSULATE". The Sydney Morning Herald. No. 30, 518. New South Wales, Australia. 25 באוקטובר 1935. p. 10. נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CONSULS". Commonwealth of Australia Gazette. No. 14. Australia. 23 בינואר 1936. p. 124. נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CONSUL". Commonwealth Of Australia Gazette. No. 57. Australia. 29 בספטמבר 1938. p. 2292. נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CONSULS". Commonwealth of Australia Gazette. No. 23. Australia. 13 באפריל 1939. p. 607. נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ""I FOUGHT REDS AND GERMANS"". The Sun. No. 1905. New South Wales, Australia. 1 באוקטובר 1939. p. 7 (NEWS SECTION). נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CONSULS". Commonwealth Of Australia Gazette. No. 41. Australia. 29 ביוני 1939. p. 1175. נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CONSUL". Commonwealth Of Australia Gazette. No. 216. Australia. 24 באוקטובר 1940. p. 2273. נבדק ב-7 ביולי 2017 – via National Library of Australia.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Questions In Parliament". Labor Call. Victoria, Australia. 26 ביוני 1941. p. 10. נבדק ב-2 במאי 2020 – via Trove.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "NEWS IN BRIEF". Great Southern Herald. Western Australia. 14 במאי 1948. p. 1. נבדק ב-2 במאי 2020 – via Trove.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McMahon, William (17 במרץ 1970). "Hansard - Parliamentary Debates - House of Representative - ANSWERS TO QUESTIONS UPON NOTICE - Electoral (Question No. 11)". ParlInfo. Parliament of Australia. נבדק ב-2 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Antonio Cassese, Self-Determination of Peoples, Cambridge University Press, 1995, ISBN 0-521-63752-X, p259
- ^ Bob, Hawke (27 באוגוסט 1991). "Govt. to establish full diplomatic relations with the Baltic States of Estonia, Latvia & Lithuania" (הודעה לעיתונות). Australian Government.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ Blewett, Neal (20 בספטמבר 1991). "Diplomatic Appointment – Sweden" (הודעה לעיתונות). Australian Government.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ Evans, Gareth (28 ביוני 1995). "APPOINTMENT OF AUSTRALIAN HONORARY CONSUL TO TALLINN, ESTONIA". Australian Government. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mr. Mati Peekma". Directory. Australian Government. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Australia, Estonia, establish working holiday maker program". Workpermit.com. נבדק ב-2016-10-22.
- ^ Downer, Alexander (1 ביולי 1998). "Visit to Australia by Prime Minister of Estonia" (הודעה לעיתונות). Australian Government.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Australia, Estonia to forge new deal". the Sydney Morning Herald. 20 באפריל 2009. נבדק ב-11 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Estonia country brief - Department of Foreign Affairs and Trade". dfat.gov.au. נבדק ב-2015-08-28.
- ^ "Estonia: Australia to open its first pop-up embassy in Tallinn". The Baltic Times. 9 במרץ 2018. נבדק ב-11 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Foreign Minister Kaljurand opened the Estonian Embassy in Australia | Ministry of Foreign Affairs". Vm.ee. נבדק ב-2016-10-22.
- ^ "Social Security Agreement between Australia and Estonia - Information Sheet | Department of Social Services, Australian Government". Dss.gov.au. 2016-09-27. נבדק ב-2016-10-22.
- ^ "Australia to open 'pop-up embassy' in Estonian capital". Special Broadcasting Service. SBS News. 11 במרץ 2018. נבדק ב-12 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bishop, Julie (7 במרץ 2018). "Pop up embassy opens in Estonia". Australian Government.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ruehl, Mercedes (10 בינואר 2020). "Wildfire crisis closes several embassies in Australia". Financial Times. נבדק ב-2 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jupp, James. The Australian People: An Encyclopedia of the Nation, its People and their Origins, 2nd Edition. Canberra: Australian National University. pp. 345–347. ISBN 978-0-521-80789-0.
- ^ "Estonia country brief". Department of Foreign Affairs and Trade. Australian Government.