טכנולוגיית מידע
טכנולוגיית מידע (ראשי תיבות: טכ"מ; באנגלית: IT, ראשי תיבות של: Information Technology) מתייחסת לשימוש בטכנולוגיות מחשוב ותקשורת לשם ניהול ועיבוד מידע. השימוש במונח נפוץ בעיקר בהקשרים עסקיים וארגוניים.
טכנולוגיית המידע היא יישום של מחשבים לאחסן, ללמוד, לאחזר, לשדר ולטפל בנתונים, או מידע, לעיתים קרובות בהקשר של עסק או של ארגון אחר. ה-IT נחשב לקבוצת משנה של טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT). בשנת 2012 הציעה Zuppo היררכיה של ICT, שבה כל רמת היררכיה "מכילה מידה מסוימת של שותפות בכך שהם קשורים לטכנולוגיות המאפשרות העברת מידע וסוגים שונים של תקשורת מתווכת אלקטרונית".
השימוש הנפוץ במונח מתייחס בעיקר למחשבים ורשתות מחשבים, אך למעשה טכנולוגיית מידע כוללת את כלל האמצעים הטכנולוגיים המטפלים במידע, כולל טלפון וטלוויזיה. טכנולוגיית המידע עוסקת בשימוש בחומרה, בתוכנה של מחשבים ובתקשורת מחשבים לניהול מידע. הניהול כולל: אחסון, עיבוד, הגנה והעברה של מידע. בעקבות זאת למומחי מחשבים קוראים לפעמים בשם מומחי טכנולוגיית המידע. כל המקצועות הקשורים במערכות מחשבים ותקשורת הם למעשה חלק מענף טכנולוגיית המידע.
לטכנולוגיות המידע יש פוטנציאל אדיר לפיתוח חשיבה מסדר גבוה ומטא-קוגניציה[1].
בתחום החינוך נעשה שימוש בטכנולוגיית המידע לצורך למידה משולבת מחשב, למידה מקוונת ולמידת חקר מבוססת מחשב, כמו גם לתחום העסקי, בין השאר באמצעות בינה עסקית ויצירת אמצעים מתקדמים לשיווק.
היסטוריה
עריכהמבחינה מילולית, טכנולוגיית מידע היא כל פתרון מעשי המשמש לצורכי מידע.
המין האנושי החל באחסון המידע והעברתו עוד מתקופת השומרים, שפיתחו את הכתב כחמשת אלפים שנה לפני זמננו.
לפי הגדרה רחבה זו, ניתן לחלק את ההיסטוריה של טכנולוגיית המידע לארבע תקופות:
- קדם מכני - החל מ-3000 לפני הספירה לערך ועד שנת 1450 לספירה.
- מכני - החל מסביבות שנת 1450, עם מהפכת הדפוס עד 1840.
- אלקטרומכני - החל מסביבות שנת 1840 עם המצאת הטלגרף, עד 1940.
- אלקטרוני - החל משנת 1940 עם המצאת המחשב ועד ימינו.
כיום, מתייחס השימוש במונח לטכנולוגיות אלקטרוניות המטפלות במידע, כלומר טכנולוגיה שראשיתה בהמצאת המחשב.
בשלבים הראשונים מדובר היה במחשבים פשוטים יחסית ובמכונות אחרות בעלות יכולות מינימלית של אחסון ועיבוד מידע. בשלבים אלו נעשה שימוש במושג עיבוד מידע ולא במושג טכנולוגית מידע. במשך הזמן התפתחה טכנולוגיה מורכבת של תוכנה, חומרה ותקשורת מחשבים. טכנולוגיה זו כללה: רשת מקומית, רשת רחבה, אשכול מחשבים, מערכות תוכנה מורכבות ובשלב מאוחר יותר גם אינטרנט.
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית שונה המונח המתאר את המחשוב מהמונח עיבוד מידע למונח טכנולוגיית המידע.
לקראת העשור השני של המאה ה-21 התמקד השימוש בטכנולוגיית המידע במענה על הצרכים העסקיים של ארגונים ולא בעיבוד מידע העומד בפני עצמו. כך, למשל, מתמקדים בניהול תהליכים עסקיים ולא רק בביצוע חישובים מסובכים. בעקבות זאת יש המשתמשים במונח טכנולוגיה עסקית (Business Technology) כמונח המחליף את המונח טכנולוגיית המידע. מי שטבע מושג זה הוא ג'ורג' קולוני מחברת המחקר פורסטר.
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל מחשבים | |||
קישורים חיצוניים
עריכה- אריה עמית, מערכות מידע - לא רק טכנולוגיה
- היסטוריית המחשוב, באתר אית"ן
- Laura Schneider, Information technology - Definition and History, About.com
- Connie Moore, George F. Colony with Charles Coit From Information technology to Business Technology: an interview with George F. Colony, Forrester Research
- ניקולס קאר, אטלנטיק, אנושות על אוטומט, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2014
מילונים למונחי טכנולוגיית המידע, באתר האקדמיה ללשון העברית
עריכה- מושגים בסיסיים בטכנולוגיית המידע (תשס"ג)
- מונחים בסיסיים בטכנולוגיית המידע השלמות (תשע"ד)
- אמינות, תחזוקתיות וזמינות (תשס"ג)
- ארגון נתונים (תשס"ג)
- ארגון נתונים, השלמות (תשע"ד}
- אריתמטיקה ולוגיקה (תש"ן)
- בינה מלאכותית (תשנ"ז)
- בינה מלאכותית (תשס"ד)
- בקרה, כלילות ואבטחה (תשס"ד)
- בקרה, קלט–פלט וציוד אריתמטי (תשמ"ט)
- גרפיקה מחשבית (תשנ"ז)
- דואר אלקטרוני (תשס"ד)
- הכנת נתונים ועיבודם (תשס"ג)
- זיהוי קול (תשס"ז)
- חברור מערכות פתוחות (תשנ"ה)
- חומרה (תשנ"ז)
- טכניקות (תשס"ו)
- טכניקות, השלמות (תשע"ד)
- ייצוג נתונים (תשס"ג)
- ייצור כליל-מחשב (תשנ"ה)
- למידה מתוקשבת (תשע"ד)
- למידת מכונה (תשס"ד)
- מולטימדיה (תשס"ד)
- מסדי נתונים (תשנ"ב)
- מציאות מדומה (תשע"ד)
- מצעי נתונים, החסן וציוד היקפי (תשס"ז)
- משרד ממוחשב (תשנ"ה)
- גישות (תשע"ד)
- עיבוד נתונים מבוזר (תשס"ג)
- עיבוד תמלילים (תשס"ג)
- פיתוח מערכות (תשס"ה)
- ראיית מחשב (תשע"א)
- רישות (תשס"ד)
- רשתות מקומיות (תשנ"ד)
- רשתות עצביות (תשע"א)
- שפות תכנות (תשע"ה)
- תורת המידע (תש"ן)
- תכנות מחשבים (תשנ"ט)
- תקשורת נתונים (תשס"ג)
טכנולוגיות מידע באקדמיה בישראל
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ בן דוד, עדי (2009). מטה–קוגניציה בהוראה ובלמידה. אאוריקה, 27.