ואקה

ערך זה עוסק במונח בתרבויות אנדיות קדומות המתאר מקום שהוא גם ישות אלוהית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ואקה (פירושונים).

ואקה (בספרדית: Huaca, בקצ'ואה: Wak'a) הוא מונח שהיה קיים בתרבויות אנדיניות קדומות, המתאר מקום שמלבד קיומו הפיזי, הוא מהווה גם ישות אלוהית בעלת אישיות משל עצמה.

הוואקות שימשו כמרכזים דתיים, ונערכו בהן טקסים פולחניים שונים, שכללו הקרבת קורבנות ומתן מנחות, ולעיתים גם הקרבת קורבנות אדם. ואקה יכולה להיות פרט גאוגרפי טבעי, כגון הר או אגם, ויכולה הייתה להיות יציר כפי אדם. במקרה השני נבנו ואקות בפאר רב, וכללו אוצרות שונים, מה שהביא לביזתן של רבות מהן על ידי הספרדים. כוואקות נחשבו גם זקני הקהילה שנפטרו ונחנטו, והוצאו ממקום משכבם להשתתף באירועים משפחתיים או של הקהילה שכיבדה אותם (איילו, שבט או המשפחה המלכותית, למשל), להיוועצויות רבות חשיבות וכדומה.

אתרים ארכאולוגיים במקומות בהם היו ואקות קיימים ליד לימה, ארקיפה, טרוחיו וצ'יקלאיו שבפרו וליד איקיקה שבצ'ילה.