היתר בנייה

היתר בנייה (בעבר נקרא גם רישיון בנייה) הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה על מנת לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין.

היתר הבנייה כולל מסמך עיקרי שבו תיאור מילולי כללי של הבקשה שאושרה, ומצורף אליו נספח תשריט, המכונה גם "גרמושקה", בשל צורת הקיפול שלו דמוית אקורדיון. שני המסמכים נחתמים בחותמת ייחודית במעמד אישורם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שבתוכה נרשם מספר ההיתר.

במקטע הראשון של התשריט רשומים: שם מגיש הבקשה, שם האדריכל, שם המהנדס, שמות בעלי הזכויות בנכס, תוכניות בניין עיר החלות עליו, מידע על הקלות שאושרו במסגרת ההיתר, מאזן מקומות החניה וכיוצא בזה.

במקטע השני מופיעה טבלת שטחי המבנה בחלוקה לקומות ולשימושים ובחלוקה לשטחים קיימים ושטחים שבנייתם מותרת. המקטע השלישי כולל מפה טופוגרפית של החלקה או המגרש נשוא ההיתר, תרשים סביבה, ותשריט של התוספת, השינוי או ההריסה נשוא ההיתר בחתך קומתי.

במקטע הרביעי עשויים להופיע חישובי שטחים ותשריטי עזר לחישובי שטחים.

המקטעים הבאים כוללים את תשריטי הקומות השונות בקנה מידה שכיח של 1:100. לאחריהן יופיעו חתכי אורך ורוחב וכן תשריטי חזיתות המבנה.

חובת קבלת היתר בנייה

על פי חוק התכנון והבניה קיימת חובה לקבל היתר בנייה בעת ביצוע אחת מאלה:

הקמת בניין חדש או הריסתו של בניין.
כל תוספת או שינוי חיצוני לבניין קיים, כגון חניה מקורה, הקמת גדר, פרגולה, סככה, תוספת בנייה.
שינויים פנימיים שפוגעים בקונסטרוקציה של הבניין או בצנרת המשותפת.
התווית דרך, סלילה או סגירה של דרך, חפירות, הנחת תשתיות.
שינוי בשימושים ביחס להיתר קיים.
הצבת מבנה זמני, העמדת מחסן פריק, מכולות, מבנים ניידים, שלטים וכו'^[1].
כל מבנה כפי שמוגדר בחוק בהגדרה רחבה וכוללת גם מבנים פעוטים כגון שובך יונים, עמודי חשמל, תמרורים וכו'.

ההליכים לבקשת היתר בנייה

הוכחת בעלות של מבקש ההיתר על הקרקע.
הוכחה להסכמתם של 75% מבעלי הזכויות בקרקע (ובמקרה של תוספת בנייה של ממ"ד - 60% בלבד) או של הבעלים של שני שלישים מהרכוש המשותף. עם זאת, תקנה 2א' בחוק התכנון והבנייה מאפשרת להגיש תוכניות גם אם לא הושג הרוב הדרוש. במקרה זה יישלחו מכתבים רשומים לבעלי העניין שחתימתם חסרה, בו יוזמנו להביע את התנגדותם לבקשה.
במקרה של הקמת מבנה, נדרשת הגשת מפה טופוגרפית של אתר הבנייה שנערכה על ידי מודד מוסמך במהלך ששה חודשים לפני למועד הבקשה להיתר.
הגשת תוכנית הגשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שמפרטת את תוכנית הבניין או תוספת הבנייה על גבי תשריט, חתומה על-ידי המהנדס, האדריכל ובעלי העניין בנכס.
במקרה שמבוקשת הקלה, נדרשים המבקשים לפרסם את בקשתם בשני עיתונים תפוצה ארצית ובמקומון שמופץ אחת לשבוע לפחות. ביישוב ערבי או באזור שמתגוררים בו דוברי ערבית, נדרש לפרסם את ההודעה גם בשפה הערבית. בנוסף לכך נדרשים מבקשי ההקלה לשלוח את נוסח בקשת ההקלה לכל בעלי המגרשים הגובלים, במכתב רשום, ולהציב שלט בולט בחזית הקרקע או הבניין^[2].
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאפשרת למי שרואה עצמו נפגע מן התוכנית^[3], להגיש התנגדות תוך 14 יום מתאריך הפרסום האחרון. תוך 30 יום ניתן לערער על החלטת הוועדה במקומית בפני ועדת ערר.

אישור הבקשה מחייב קבלת אישורים מגורמים שונים: בזק וחברת החשמל; אישור לתקינות חומרי הבנייה; רשות העתיקות; אישור תוכנית ביוב; שירותי כבאות והצלה; תשלום אגרות הבנייה והיטל השבחה. לקבלת אישור למרחב מוגן יש צורך גם באישור רשויות הג"א.

בקשה להיתר בנייה בהליך רישוי בדרך מקוצרת

הליך הרישוי המקוצר נועד להאיץ את תהליך קבלת היתרי בנייה עבור סוגים מסוימים של עבודות ובניינים (תוספות בנייה קטנות, הקמת ממ"ד, חיזוק מבנה וכדומה) , תוך פישוט הבירוקרטיה והקמת ועדות מקצועיות ייעודיות לטיפול בבקשות אלו.

תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), תשע"ז-2017 מגדירות מהי "עבודה מצומצמת", ומהן הפעולות שיש לנקוט בהן כדי לקבל היתר בניה בדרך זו. וגם מפרטת את לוחות הזמנים לטיפול בבקשה כזו. ^[4]

התנאים המוקדמים להגשת בקשה בהליך זה משתנים בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, לתכנית המתאר החלה על הנכס ולשיקול דעתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.