Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]
ויקיפדיה

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012

מערכת הבחירות ה-57 של ארצות הברית

הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2012 התקיימו ביום שלישי, 6 בנובמבר 2012 ובהן נבחר ברק אובמה לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית.

‹ 2008 ארצות הבריתארצות הברית 2016 ›
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012
6 בנובמבר 2012
היו 538 קולות בחבר האלקטורים
נדרשו 270 קולות אלקטורלים כדי לנצח
שיעור ההצבעה 54.9% (מכלל הזכאים להצביע)[1]
 
מועמד ברק אובמה
 מיט רומני
מפלגה המפלגה הדמוקרטית המפלגה הרפובליקנית
מדינת מוצא אילינויאילינוי אילינוי מסצ'וסטסמסצ'וסטס מסצ'וסטס
סגן ג'ו ביידן
 פול ראיין
אלקטורים 332 206
מדינות 26+ וושינגטון די. סי. 24
מספר הקולות 65,915,795 60,933,504
אחוזים 51.06% 47.2%

תיאור ההצבעה במדינות השונות:
המדינות באדום תמכו במיט רומני ובמדינות בכחול הושג רוב לברק אובמה
הזוכה: ברק אובמה

תוצאת הבחירות נקבעה על פי מספר האלקטורים להם זכה כל מועמד. הקצאת מספר האלקטורים לכל מדינה נקבעה בהתאם למפקד האוכלוסין של ארצות הברית משנת 2010. הנשיא וסגן הנשיא הנבחרים הושבעו לתפקיד ב-20 בינואר 2013. אלה הבחירות הראשונות מאז הבחירות ב-1820 שבהן נבחר נשיא שלישי ברצף לכהונה שנייה.

מערכות הבחירות של המועמדים החלו בתחילת 2011. לשלבי ההתמודדות הסופיים הגיעו אובמה, הנשיא המכהן והמועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית ומולו מיט רומני, המועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית. לסגני הנשיא היו מועמדים ג'ו ביידן סגן הנשיא המכהן ופול ראיין הרפובליקני.

השינויים שחלו במספרי האלקטורים

עריכה

מפקד האוכלוסין האמריקני של 2010 שינה את חלוקת האלקטורים בבחירות לנשיאות שנערכו בארצות הברית בשנת 2012 ובבחירות שיערכו בארצות הברית בשנים 2016 ו-2020 במדינות המפורטות להלן.

המדינות בהן חלו השינויים במספר האלקטורים (אלקטורים שהתווספו מסומנים בכחול, אלקטורים שירדו מסומנים בכתום) בעקבות מפקד האוכלוסין האמריקני של 2010
מדינות בהן המפלגה הדמוקרטית זכתה
בשנים 2000, 2004, ו-2008

אילינוי   1-
מסצ'וסטס   1-
מישיגן   1-
ניו ג'רזי   1-
ניו יורק   2-
פנסילבניה   1-
וושינגטון   1+
מדינות בהן המפלגה הרפובליקנית זכתה
בשנים 2000, 2004, ו-2008

אריזונה   1+
ג'ורג'יה   1+
לואיזיאנה   1-
מיזורי   1-
דרום קרוליינה   1+
טקסס   4+
יוטה   1+
יתר המדינות שבהן
חל שינוי במספר האלקטורים

פלורידה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2000 ו-2004)   2+
איווה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנים 2000 ו-2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנת 2004)   1-
נבדה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2000 ו-2004)   1+
אוהיו (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2000 ו-2004)   2-

 
 
מספר האלקטורים שהוקצו לכל מדינה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנים 2012, 2016, ו-2020. השינויים שחלו במספר האלקטורים בכל מדינה בעקבות מפקד האוכלוסין האמריקני של 2010, בהשוואה למספר האלקטורים שהוקצו לאותן המדינות במהלך הבחירות לנשיאות בשנים 2000, 2004 ו-2008. המדינות בכחול הן המדינות שהגדילו את מספר האלקטורים; המדינות באפור הן המדינות שבהן מספר האלקטורים נשאר זהה; המדינות בכתום הן המדינות שבהן ירד מספר האלקטורים.

הבחירות המקדימות

עריכה

הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית

עריכה

משום שהנשיא המכהן הדמוקרטי התמודד הפעם על קדנציה שנייה ובשל הפופולריות הרבה שלו במפלגה הדמוקרטית, המירוץ למועמדות במפלגה הדמוקרטית אירע במידה רבה ללא אירועים מיוחדים. תהליך המינוי של מועמד המפלגה לנשיאות במפלגה הדמוקרטית הורכב מפריימריס, שנערכו ב-50 המדינות של ארצות הברית, כמו גם בגואם, פוארטו ריקו, וושינגטון די. סי., איי הבתולה של ארצות הברית, סמואה האמריקנית, ואיי מריאנה הצפוניים. בנוסף לכך, חברי מפלגה בכירים הידועים בתור צירי-על (superdelegates) קיבלו קול אחד בספירה הסופית שנערכה בוועידה הדמוקרטית.

מאחר שאף אחד מהמועמדים האחרים במפלגה הדמוקרטית לא הצליח לצבור כמות משמעותית של קולות צירים, לאובמה למעשה לא היה אף מתמודד בולט בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית. אובמה הבטיח את מעמדו כמועמד הדמוקרטי המשוער ב-3 באפריל 2012 כאשר הצליח לצבור את המספר הצירים (delegates) המינימלי אשר היה נחוץ על מנת להבטיח את מינויו לתפקיד מועמד המפלגה לנשיאות.

מועמדים

עריכה

הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית

עריכה
  ערך מורחב – הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית 2012

מתמודדים

עריכה

מועמדים שפרשו במהלך הפריימריז

הוועידות של המפלגות

עריכה

מערכת הבחירות

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עימותי הבחירות

עריכה
 
הנשיא האמריקני ברק אובמה צופה בעימות שנערך ב-11 באוקטובר 2012 בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא בחדר הישיבות הנמצא על סיפון אייר פורס 1.

הוועדה לעימות נשיאותיים (Commission on Presidential Debates) ערכו ארבעה עימותי בחירות:

  • 3 באוקטובר 2012 – עימות ראשון בין המועמדים לנשיאות ב"אוניברסיטת דנוור" שבדנוור, קולורדו. העימות נערך בהנחיית ג'ים לרר. העימות עסק בענייני פנים בכלל ובכלכלה בפרט. בין השאר רומני הבטיח שיסגור את ערוץ הטלוויזיה הציבורי PBS, בו נערך העימות. אחת ההתבטאויות שמשכו הרבה תשומת לב הייתה של רומני, שאמר למנחה לרר "אני אוהב אותך, אני אוהב את רחוב סומסום, אני אוהב את ביג בירד, אבל אני לא רוצה להמשיך ללוות כסף מהסינים כדי לממן את זה". לאחר העימות ברוב הסקרים שנערכו בתקשורת האמריקנית העיד הציבור כי רומני ניצח ביתרון מוחץ בעימות. בנוסף לכך, סקרים נוספים שנערכו בהמשך בתקשורת האמריקנית הראו כי רומני צמצם את היתרון שהיה לאובמה בתחילת הדרך וכי המירוץ ביניהם קרוב מתמיד[7].
  • 11 באוקטובר 2012 – העימות היחיד שנערך בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא, סגן הנשיא המכהן ביידן וחבר הקונגרס פול ריאן, בדנוויל שבקנטקי. העימות נערך בהנחיית מרתה ראדטץ[8]. העימות עסק הן במדיניות פנים והן במדיניות חוץ[9]. בעקבות תבוסתו של אובמה בעימות הקודם והירידה בפופולריות של אובמה בסקרים בעקבות כן, ציפו במטה המפלגה הדמוקרטית שביידן יצליח לגבור על פול ראיין ובכך יקטין את המומנטום שהשיג רומני[10]. הדיון כלל שאלות הנוגעות להתקפה על הקונסוליה האמריקנית בלוב, איראן, מלחמת האזרחים בסוריה, ואפגניסטן. חלק של הדיון שעסק במדיניות פנים כללו שאלות הנוגעות לבריאות, הפלות, החוב הלאומי, הביטוח הלאומי, הביטוח הרפואי והמסים. ביידן נראה הרבה יותר נינוח בעימות מאשר ראיין, והיה התקפי בהרבה. אחת מההתבטאויות של ביידן הייתה "זה שטויות" ("This is a bunch of malarkey") כדי לסתור את דבריו של ראיין[11]. בסופו של דבר לא היה מנצח ברור בעימות, רוב הסקרים שנערכו לאחר מכן בתקשורת האמריקנית הראו כי ביידן הצליח להאט את המומנטום שצבר הקמפיין של רומני בעימות הבחירות הקודם[12].
  • 16 באוקטובר 2012 – עימות נוסף בין המועמדים לנשיאות ב"אוניברסיטת הופסטרה" בעיירה המפסטד שבמדינת ניו יורק. העימות נערך בהנחיית קנדי קראולי. בעימות זה, אשר נערך בפורמט Town hall meeting, השאלות נשאלו מהקהל שהורכב ממצביעים שהגדירו את עצמם כ"מתנדנדים". כל מועמד קיבל שתי דקות לענות לכל שאלה, ולאחר מכן המועמד היריב קיבל שתי דקות להתייחס ולנסות ולהפריך את טענות יריבו. העימות עסק גם במדיניות החוץ וגם במדיניות הפנים. הדיון כלל שאלות הנוגעות למיסים, האבטלה, יצירת מקומות עבודה, החוב הציבורי, אנרגיה ועצמאות ארצות הברית בתחום האנרגיה, זכויות האישה, הגירה חוקית ובלתי חוקית לארצות הברית, ומתקפת הטרור בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב. בעימות זה אובמה הפיק לקחים מהעימות הראשון והיה הרבה יותר התקפי ו"חי" בעימות, כאשר הוא לא היסס לקטוע את רומני ולסתור את דבריו. במהלך הדיון, המנחה קנדי קראולי התערבה כאשר היא שללה את טענותיו של רומני לפיהם אובמה הכריז על רצח השגריר בלוב כעל פיגוע טרור רק שבועיים לאחר הפיגוע, וציינה שאובמה אכן הכריז על הרצח כעל טרוריזם עוד באותו יום[13]. הקונצנזוס הכללי בקרב הנשאלים בסקרים שנערכו בתקשורת האמריקנית לאחר העימות היה כי אובמה ניצח בעימות[14].
  • 22 באוקטובר 2012 – העימות האחרון אשר נערך בין המועמדים לנשיאות ב"אוניברסיטת לין" בעיר בוקה רטון שבפלורידה עסק בנושאי חוץ בלבד. העימות נערך בהנחיית בוב שיפר מרשת CBS. הפורמט של העימות היה זהה לזה של העימות הראשון. הדיון כלל שאלות הנוגעות למתקפת הטרור בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב, תוכנית הגרעין של איראן, האביב הערבי, מלחמת האזרחים בסוריה, יחסי ארצות הברית–ישראל, יחסי ארצות הברית-פקיסטן, המלחמה בטרור, נסיגת הכוחות האמריקאים מאפגניסטן, הגודל של צבא ארצות הברית, יחסי ארצות הברית-סין והסחר של ארצות הברית עם סין[15]. רומני העלה גם בקצרה את הנושא של ההתקוממות המתמשכת במאלי. למרות שהדיון היה אמור להתמקד במדיניות החוץ בלבד, המועמדים שילבו במספר רב של פעמים סוגיות הנוגעות למדיניות הפנים של ארצות הברית, כגון יצירת מקומות עבודה, הגירעון הפדרלי, ומערכת החינוך האמריקנית. בעימות הוזכרו פעמים רבות ישראל ואיראן, כששני המתמודדים ניסו להראות שהם תומכים יותר בישראל ופועלים/יפעלו טוב יותר נגד תוכנית הגרעין האיראנית. אחת ההתבטאויות שמשכו הרבה תשומת לב הייתה תגובתו של אובמה שבאה בעקבות כך שרומני האשים את אובמה בכך שהצי האמריקני קטן בתקופת אובמה, ובתגובה זה השיב כי "היום יש פחות פרשים ורובים עם כידונים". הקונצנזוס הכללי בקרב הנשאלים בסקרים שנערכו בתקשורת האמריקנית לאחר העימות היה כי אובמה ניצח בעימות[16].

עימות בחירות שכלל את מועמדי המפלגות הקטנות התקיים ביום שלישי, 23 באוקטובר בשיקגו שבמדינת אילינוי. העימות נערך בהנחיית לארי קינג. גארי ג'ונסון (המפלגה הליברטנית), ג'יל שטיין (המפלגה הירוקה), וירג'יל גוד (מפלגת החוקה) ורוקי אנדרסון (מפלגת הצדק) השתתפו כולם בעימות זה. עימות בחירות נוסף נערך ב-5 בנובמבר בין שטיין וג'ונסון בוושינגטון. העימות נערך בהנחיית טום הרטמן וכריסטינה טובין.

הבחירות הכלליות

עריכה

תוצאות הבחירות

עריכה
 
בניין אמפייר סטייט מואר בכחול לאחר שנודע כי אובמה ניצח באוהיו ובעקבות נתון זה הוסק כי אובמה הוא המנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012. במידה ורומני היה מנצח הבניין היה מואר באור אדום.
 
תוצאות הבחירות לפי מחוזות.
 
נתוני תוצאות הבחירות לפי מחוזות ומדינות כאשר המידע מוצג בצורת Treemap.

בבחירות ניצח המועמד הדמוקרטי אובמה שזכה ב-332 אלקטורים וב-51.06% מקולות הבוחרים (65,915,795 קולות), לעומת 206 אלקטורים ו-47.2% מקולות הבוחרים (60,933,504) שקיבל רומני[17].

מועמד (מפלגה) סה"כ

אלקטורים

מדינות סה"כ קולות

מצביעים

אחוזים
ברק אובמה (המפלגה הדמוקרטית) 332 26+וושינגטון די.סי 65,915,795 51.06%
מיט רומני (המפלגה הרפובליקנית) 206 24 60,933,504 47.2%
גארי ג'ונסון (המפלגה הליברטריאנית) 0 0 1,275,971 0.99%
ג'יל שטיין (המפלגה הירוקה) 0 0 469,627 0.36%
וירג'יל גוד (מפלגת החוקה) 0 0 122,389 0.09%
רוזאן בר (מפלגת השלום והחופש) 0 0 67,326 0.05%
רוקי אנדרסון (מפלגת הצדק) 0 0 43,018 0.03%
אחרים 0 0 217,148 0.17%
סה"כ   538 50 129,085,403 100.00%
ברק אובמה

המפלגה הדמוקרטית

מיט רומני

המפלגה הרפובליקנית

גארי ג'ונסון

המפלגה הליברטריאנית

ג'יל שטיין

המפלגה הירוקה

אחרים הפרש סה"כ
מדינה שיטת בחירות # % קולות אלקטורים # % קולות אלקטורים # % קולות אלקטורים # % קולות אלקטורים # % קולות אלקטורים # % #
אלבמה WTA 795,696 38.36% – 1,255,925 60.55% 9 12,328 0.59% – 3,397 0.16% – 6,992 0.34% – −460,229 −22.19% 2,074,338 AL
אלסקה WTA 122,640 40.81% – 164,676 54.80% 3 7,392 2.46% – 2,917 0.97% – 2,870 0.96% – −42,036 −13.99% 300,495 AK
אריזונה WTA 1,025,232 44.59% – 1,233,654 53.65% 11 32,100 1.40% – 7,816 0.34% – 452 0.02% – −208,422 −9.06% 2,299,254 AZ
ארקנסו WTA 394,409 36.88% – 647,744 60.57% 6 16,276 1.52% – 9,305 0.87% – 1,734 0.16% – −253,335 −23.69% 1,069,468 AR
קליפורניה WTA 7,854,285 60.24% 55 4,839,958 37.12% – 143,221 1.10% – 85,638 0.66% – 115,445 0.89% – 3,014,327 23.12% 13,038,547 CA
קולורדו WTA 1,323,101 51.49% 9 1,185,243 46.13% – 35,545 1.38% – 7,508 0.29% – 18,121 0.71% – 137,858 5.37% 2,569,518 CO
קונטיקט WTA 905,083 58.06% 7 634,892 40.73% – 12,580 0.81% – 863 0.06% – 5,542 0.36% – 270,191 17.33% 1,558,960 CT
דלאוור WTA 242,584 58.61% 3 165,484 39.98% – 3,882 0.94% – 1,940 0.47% – 31 0.01% – 77,100 18.63% 413,921 DE
מחוז קולומביה WTA 267,070 90.91% 3 21,381 7.28% – 2,083 0.71% – 2,458 0.84% – 772 0.26% – 245,689 83.63% 293,764 DC
פלורידה WTA 4,237,756 50.01% 29 4,163,447 49.13% – 44,726 0.53% – 8,947 0.11% – 19,303 0.23% – 74,309 0.88% 8,474,179 FL
ג'ורג'יה WTA 1,773,827 45.48% – 2,078,688 53.30% 16 45,324 1.16% – 1,516 0.04% – 695 0.02% – −304,861 −7.82% 3,900,050 GA
הוואי WTA 306,658 70.55% 4 121,015 27.84% – 3,840 0.88% – 3,184 0.73% – 0 0.00% – 185,643 42.71% 434,697 HI
איידהו WTA 212,787 32.62% – 420,911 64.53% 4 9,453 1.45% – 4,402 0.67% – 4,721 0.72% – −208,124 −31.91% 652,274 ID
אילינוי WTA 3,019,512 57.60% 20 2,135,216 40.73% – 56,229 1.07% – 30,222 0.58% – 835 0.02% – 884,296 16.87% 5,242,014 IL
אינדיאנה WTA 1,152,887 43.93% – 1,420,543 54.13% 11 50,111 1.91% – 625 0.02% – 368 0.01% – −267,656 −10.20% 2,624,534 IN
איווה WTA 822,544 51.99% 6 730,617 46.18% – 12,926 0.82% – 3,769 0.24% – 12,324 0.78% – 91,927 5.81% 1,582,180 IA
קנזס WTA 440,726 37.99% – 692,634 59.71% 6 20,456 1.76% – 714 0.06% – 5,441 0.47% – −251,908 −21.72% 1,159,971 KS
קנטקי WTA 679,370 37.80% – 1,087,190 60.49% 8 17,063 0.95% – 6,337 0.35% – 7,252 0.40% – −407,820 −22.69% 1,797,212 KY
לואיזיאנה WTA 809,141 40.58% – 1,152,262 57.78% 8 18,157 0.91% – 6,978 0.35% – 7,527 0.38% – −343,121 −17.21% 1,994,065 LA
מיין WTA 401,306 56.27% 2 292,276 40.98% – 9,352 1.31% – 8,119 1.14% – 2,127 0.30% – 109,030 15.29% 713,180 ME–a/l
מרילנד WTA 1,677,844 61.97% 10 971,869 35.90% – 30,195 1.12% – 17,110 0.63% – 10,309 0.38% – 705,975 26.08% 2,707,327 MD
מסצ'וסטס WTA 1,921,290 60.65% 11 1,188,314 37.51% – 30,920 0.98% – 20,691 0.65% – 6,552 0.21% – 732,976 23.14% 3,167,767 MA
מישיגן WTA 2,564,569 54.21% 16 2,115,256 44.71% – 7,774 0.16% – 21,897 0.46% – 21,465 0.45% – 449,313 9.50% 4,730,961 MI
מינסוטה WTA 1,546,167 52.65% 10 1,320,225 44.96% – 35,098 1.20% – 13,023 0.44% – 22,048 0.75% – 225,942 7.69% 2,936,561 MN
מיסיסיפי WTA 562,949 43.79% – 710,746 55.29% 6 6,676 0.52% – 1,588 0.12% – 3,625 0.28% – −147,797 −11.50% 1,285,584 MS
מיזורי WTA 1,223,796 44.38% – 1,482,440 53.76% 10 43,151 1.56% – 0 0.00% – 7,936 0.29% – −258,644 −9.38% 2,757,323 MO
מונטנה WTA 201,839 41.70% – 267,928 55.35% 3 14,165 2.93% – 0 0.00% – 116 0.02% – −66,089 −13.65% 484,048 MT
נברסקה WTA 302,081 38.03% – 475,064 59.80% 2 11,109 1.40% – 0 0.00% – 6,125 0.77% – −172,983 −21.78% 794,379 NE–a/l
נבדה WTA 531,373 52.36% 6 463,567 45.68% – 10,968 1.08% – 0 0.00% – 9,010 0.89% – 67,806 6.68% 1,014,918 NV
ניו המפשייר WTA 369,561 51.98% 4 329,918 46.40% – 8,212 1.16% – 324 0.05% – 2,957 0.42% – 39,643 5.58% 710,972 NH
ניו ג'רזי WTA 2,125,101 58.38% 14 1,477,568 40.59% – 21,045 0.58% – 9,888 0.27% – 6,690 0.18% – 647,533 17.81% 3,640,292 NJ
ניו מקסיקו WTA 415,335 52.99% 5 335,788 42.84% – 27,788 3.55% – 2,691 0.34% – 2,156 0.28% – 79,547 10.15% 783,758 NM
ניו יורק WTA 4,485,741 63.35% 29 2,490,431 35.17% – 47,256 0.67% – 39,982 0.56% – 17,749 0.25% – 1,995,310 28.18% 7,081,159 NY
קרוליינה הצפונית WTA 2,178,391 48.35% – 2,270,395 50.39% 15 44,515 0.99% – 0 0.00% – 12,071 0.27% – −92,004 −2.04% 4,505,372 NC
דקוטה הצפונית WTA 124,827 38.69% – 188,163 58.32% 3 5,231 1.62% – 1,361 0.42% – 3,045 0.94% – −63,336 −19.63% 322,627 ND
אוהיו WTA 2,827,709 50.67% 18 2,661,437 47.69% – 49,493 0.89% – 18,573 0.33% – 23,635 0.42% – 166,272 2.98% 5,580,847 OH
אוקלהומה WTA 443,547 33.23% – 891,325 66.77% 7 0 0.00% – 0 0.00% – 0 0.00% – −447,778 −33.54% 1,334,872 OK
אורגון WTA 970,488 54.24% 7 754,175 42.15% – 24,089 1.35% – 19,427 1.09% – 21,091 1.18% – 216,313 12.09% 1,789,270 OR
פנסילבניה WTA 2,990,274 51.97% 20 2,680,434 46.59% – 49,991 0.87% – 21,341 0.37% – 11,630 0.20% – 309,840 5.39% 5,753,670 PA
רוד איילנד WTA 279,677 62.70% 4 157,204 35.24% – 4,388 0.98% – 2,421 0.54% – 2,359 0.53% – 122,473 27.46% 446,049 RI
קרוליינה הדרומית WTA 865,941 44.09% – 1,071,645 54.56% 9 16,321 0.83% – 5,446 0.28% – 4,765 0.24% – −205,704 −10.47% 1,964,118 SC
דקוטה הדרומית WTA 145,039 39.87% – 210,610 57.89% 3 5,795 1.59% – 0 0.00% – 2,371 0.65% – −65,571 −18.02% 363,815 SD
טנסי WTA 960,709 39.08% – 1,462,330 59.48% 11 18,623 0.76% – 6,515 0.26% – 10,400 0.42% – −501,621 −20.40% 2,458,577 TN
טקסס WTA 3,308,124 41.38% – 4,569,843 57.17% 38 88,580 1.11% – 24,657 0.31% – 2,647 0.03% – −1,261,719 −15.78% 7,993,851 TX
יוטה WTA 251,813 24.75% – 740,600 72.79% 6 12,572 1.24% – 3,817 0.38% – 8,638 0.85% – −488,787 −48.04% 1,017,440 UT
ורמונט WTA 199,239 66.57% 3 92,698 30.97% – 3,487 1.17% – 594 0.20% – 3,272 1.09% – 106,541 35.60% 299,290 VT
וירג'יניה WTA 1,971,820 51.16% 13 1,822,522 47.28% – 31,216 0.81% – 8,627 0.22% – 20,304 0.53% – 149,298 3.87% 3,854,489 VA
וושינגטון WTA 1,755,396 56.16% 12 1,290,670 41.29% – 42,202 1.35% – 20,928 0.67% – 16,320 0.52% – 464,726 14.87% 3,125,516 WA
וירג'יניה המערבית WTA 238,269 35.54% – 417,655 62.30% 5 6,302 0.94% – 4,406 0.66% – 3,806 0.57% – −179,386 −26.76% 670,438 WV
ויסקונסין WTA 1,620,985 52.83% 10 1,407,966 45.89% – 20,439 0.67% – 7,665 0.25% – 11,379 0.37% – 213,019 6.94% 3,068,434 WI
ויומינג WTA 69,286 27.82% – 170,962 68.64% 3 5,326 2.14% – 0 0.00% – 3,487 1.40% – −101,676 −40.82% 249,061 WY
סה"כ – 65,915,795 51.06% 332 60,933,504 47.20% 206 1,275,971 0.99% – 469,627 0.36% – 490,510 0.38% – 4,982,291 3.86% 129,085,410 US

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי נתוני ההצבעה הרשמיים של הסוכנות הפדרלית
  2. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, קורבן ראשון לפריימריז: בקמן פרשה מהמרוץ, באתר ynet, 4 בינואר 2012
  3. ^ ואז נותרו 5: ג'ון האנטסמן פורש, יתמוך ברומני, באתר וואלה, 16 בינואר 2012
  4. ^ Santorum endorses one-time rival Romney - Yahoo! News, Yahoo! News,‏ 8 במאי 2012
  5. ^ מושל טקסס ריק פרי הכריז רשמית: אתמודד על נשיאות ארה"ב, באתר ynet, 13 באוגוסט 2011
  6. ^ גינגריץ' פרש מהמרוץ לנשיאות: אשאר אזרח פעיל, באתר ynet, 2 במאי 2012
  7. ^ נטשה מוזגוביהו כתבת "הארץ" בארה"ב, 67% מהאמריקאים: רומני ניצח את אובמה בעימות הראשון, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2012
  8. ^ Martha Raddatz to Moderate VP Debate, באתר ABC‏, 13 באוגוסט 2012 (באנגלית)
  9. ^ ראש בראש: פול ראיין וג'ו ביידן התעמתו, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2012
  10. ^ נייט סילבר, In Polls, Biden Gets a Hold, באתר הניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 2012 (באנגלית)
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
    'סוג: קטע מתוך עימות המועמדים לתפקיד סגן הנשיא, 11 באוקטובר 2012,' אינו ערך חוקי           Biden to Ryan: 'That's a Bunch of Malarkey', קטע מתוך עימות המועמדים לתפקיד סגן הנשיא, 11 באוקטובר 2012, באתר יוטיוב
  12. ^ לוסי מדיסון, Who won the VP debate? Why the polls were so different, באתר CBS‏, 12 באוקטובר 2012 (באנגלית)
  13. ^ רן דגוני, ‏"אובמה חדש" בעימות עם רומני; סקר CNN: אובמה ניצח, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
  14. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, הברק חזר: אובמה גבר על רומני בעימות השני, באתר ynet, 17 באוקטובר 2012
  15. ^ יצחק בן חורין, וושינגטון, ישראל, איראן ולוב: אובמה ורומני - סיבוב אחרון, באתר ynet, 22 באוקטובר 2012
  16. ^ יוני גבאי, ‏רומני: לא בקרת בישראל, אובמה: באת לגייס כסף, באתר כיכר השבת, 23 באוקטובר 2012
  17. ^ תוצאות הבחירות הסופיות באתר ועדת הבחירות הפדרלית


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבחירות_לנשיאות_ארצות_הברית_2012&oldid=39879858"