גרי אקשטיין

אקשטיין נולד ברחובות, גדל והתבגר בחולון. בגיל 16 החל לנגן בגיטרה. בשנות השישים היה שותף במספר להקות: "כובשי הקצב", "המטפסים", "להקת תל אביב", להקת "מטריות", להקת "הכוכבים הכחולים" ולהקת "הנסיכים".

אקשטיין הקים את להקת "האצבעות" (שאחד מחבריה היה משה לוי, קלידן צעיר מבת-ים, שהפך ממעריץ לחבר בהרכב), ולצד קטעי רית'ם אנד בלוז, רוק כבד, וקטעים של ג'ימי הנדריקס, יצר וניגן גם חומר מקורי שהופיע אחר כך באלבומו הראשון.

ב-1975 עם התפרקות "האצבעות", הקים אקשטיין שלישייה בשם "קליידוסקופ" עם יוסי מנחם בבס ויעקב אגת בתופים.

בתחילת 1976 הגיעה הלהקה לראשונה לאולפן הקלטות ("טריטון") להקלטת 2 שירים שאקשטיין כתב והלחין: "היה לי טוב" ו"יש לנו זמן". שני השירים יצאו בתקליטון שדרים באמצע השנה, ומתוך תחושה כי עבר זמנן של 'להקות הקצב', צוין רק שמו של אקשטיין כסולן, במקום שמה של הלהקה. השירים שלוו בנגינת גיטרה חזקה וכבדה מהרגיל, הושמעו במידה מועטה.

במרץ 1977 יצא לרדיו הלהיט הראשון של אקשטיין - "קפטן ג'ק". בעקבות הצלחתו של השיר, הושלם אלבום הבכורה של אקשטיין - "מחזור א' תשל"ז", שיצא באוקטובר אותה שנה בחברת התקליטים "קוליפון" (שהתמחתה בעיקר במוזיקה מזרחית, וגם הפיצה את אלבומיו של צביקה פיק). עוד באותה שנה הוא ניגן בהקלטות של צביקה פיק לאלבומו "שירי משוררים" וכן בתקליט השדרים הראשון של זוהר ארגוב - "ילדה חיכיתי שנים"^[2]. ההקלטות עם שני הזמרים נערכו באולפני "קוליפון" ביפו, שם החל אקשטיין להתמקצע גם כטכנאי קול.

במהלך 1978 ליווה את צביקה פיק בהקלטת אלבומו של האחרון - "מוסיקה". באוגוסט אותה שנה הופיע אקשטיין בפסטיבל המוזיקה הגדול ביותר עד אז "פסטיבל הפופ בנואיבה-נביעות". הוא שימש גם כנגן בלהקת הליווי של שלום חנוך, וגם כסולן, וגרסתו החיה ומלאת העוצמה ל"בלוז בית הקפה" תועדה באלבום הפסטיבל. בסוף אותה שנה יצא אלבומה היחיד של להקת הרוק הנתנייתית "גן עדן", בה שימש אקשטיין כטכנאי ההקלטה ובהמשך גם היה חבר בה.

ב-1979 הוציא את אלבומו השני, "גרי אקשטיין" שכלל את הלהיטים: "בוגי איתי הלילה",״היה לי טוב״, "היום זה היום", ״שן כוכב״ (שניהם מתוך מחזמר הרוק ״טרמפ למוות״) "אני הולך לבית שאן", "רוח סתיו" ו"קפטן ג'ק" (שנכלל גם באלבומו הראשון), האלבום ניתן למצוא שיר אחד באנגלית ״Have you even seen the morning״, ורצועה אינסטרומנטלית קסומה לסיום - ״בוקר״^[3]. באותה שנה הקליט דואט עם שלמה ארצי, "פתאום כשלא באת" וניגן בתקליטו של ארצי "דרכים", כולל סולו הגיטרה בשיר "צוותא". באותה שנה ניגן אקשטיין בהופעות ובהקלטות האלבום "המראה" של צביקה פיק, בתקליט "והילד הזה הוא אני" שכתב יהודה אטלס והלחין אבנר קנר, עיבד את השיר "הלילה האחרון" לעוזי פוקס, השתתף בהקלטות אלבומו הראשון של בני אלבז "ריקוד האהבה", ניגן סולו גיטרה מרשים ב"בלדה על אבשלום" של ג'קי אלקיים, ו"עייפה קצת" שביצעה עדנה לב, וכן הקליט את אלבום הבכורה של איתן מסורי "המון דברים" והשתתף בכתיבת מחזה הרוק "טרמפ למוות" - סיפור חייהן ומותן של 2 צעירות חרדיות, עטור פניני הרוק כשהוא מלחין ומעבד שירים למילים של עידן סובול אותם גם ביצע (בצוותא עם מני בגר) תוך שהוא מציג נגינת גיטרה וירטואוזית.

ב-1980 הנהיג את להקת "סתיו" (עם יאיר שרגאי בגיטרות, מוטי דיכנה בבס, שלמה חממי בתופים, ודריו מלכי בקלידים)^[4]. עוד באותה שנה ניגן בגיטרות באלבום הבכורה של אריק סיני, והלחין מתוכו את השיר "מסתובב ושר", וכן ניגן בגיטרות ושר קולות רקע באלבומו של אריק איינשטיין - "חמוש במשקפיים".

ב-1980 כתב והלחין את השיר "מי מפחד מרוקנ'רול" עבור הסרט "פצעי בגרות 80" של זאב רווח וכן ערך את המוזיקה לסרט. בסרט זה שר את השירים "היום זה היום" ו"סוזי", ואף השתתף בסרט בתפקיד אורח.

ב-1981 יצאו בחברת "הד-ארצי" שני אלבומים של אקשטיין: הראשון – "לא לשידור", כלל שירים בסגנונות שונים, שהקליט בשנתיים שחלפו מאז אלבומו הקודם, ביניהם "איה ודן" (מילים: אהוד מנור), עימו הופיע בקדם אירוויזיון 1981^[5], "לא נורמלי" (שנוצר גם הוא לקדם), "סוזי", "לא לשידור" (שיר הנושא לסרטו של יעוד לבנון מ-1981) "שוב מנגן" (שהייתה גרסה עברית של קובי לוריא ללהיט "Do It Again" של להקת "סטילי דן" האמריקאית)^[6]. לאלבומו של אריק סיני "צל כבד" הלחין אקשטיין את השיר "בשעה שכזאת".

בהקלטות השירים השתתפו נוסף לחבריו ללהקת "סתיו" גם מאיר ישראל, איקי לוי, ואלון הילל בתופים, איתן גידרון, יוסי מנחם, ומיקי שביב בגיטרה בס, משה לוי וננסי ברנדס בקלידים. האלבום השני של אקשטיין באותה שנה היה שונה לגמרי ברוחו. "פטה מורגנה" כלל שירים עבריים ישנים בעיבודים חדשים של אקשטיין ומשה לוי. בין השירים שחודשו: "למדבר שאנו", "שיירת הרוכבים", "כיבוי אורות", "אדמה אדמתי", "למדבר" ו"ליפא העגלון". בשל הסגנון הרך יותר ושיריו המוכרים, "פטה מורגנה" הפך לאלבום הנמכר ביותר של אקשטיין. בקיץ אותה שנה הצטרף להרכב ההופעות "כלים שלובים" לצד יצחק קלפטר, יגאל בשן ודני ליטני. עוד באותה אותה שנה יצא לאקרנים סרטו של אסי דיין "עם ישראל חי", לו הלחין אקשטיין את הפסקול, וביצע בו את שיר הנושא. בדצמבר אותה שנה השתתף בפסטיבל שירי הילדים מספר 12 עם השיר "הבנים והבנות" (מילים: גידי קורן, לחן: יהודה יוג'י גבאי, עיבוד: משה לוי).

ב-1982 הוציא את אלבום הילדים "גדליהו והמיסטוק" על פי הסיפור של דוקטור סוס, שעובד על ידי אקשטיין לסוג של אופרת רוק. האלבום הוקלט במסגרת תוכנית הילדים “החתול שמיל” והשתתפו בו, פרט לאקשטיין גם: יגאל בשן, נתן דטנר, רותי הולצמן, לאה לופטין, יענקל’ה בן-סירא ואחרים. עוד באותה שנה עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומו של יגאל בשן - "לא לבד". לאלבום כתב והלחין את השיר "איזה יום יפה", והלחין את "ערב שכזה". בנוסף ניגן בגיטרות באלבומו של שלמה ארצי - "מקום"', בהקלטות אלבומה של להקת "הכל עובר חביבי" - "לעבור את הגבול", ובאלבומו השלישי של בני אלבז "קיץ מסוכן".

ב-1983 הקליט עם מזי כהן את שיר הנושא לסרטו של אסי דיין "בחינת בגרות" (מילים: עלי מוהר, לחן: נפתלי אלתר) שזכה להצלחה^[7]. באותה שנה היה חבר בהרכב נגני העל - להקת "סרט" עם משה לוי בקלידים, מאיר ישראל בתופים, ומיכה מיכאלי בבס. השירים שהקליטה הלהקה עבור אלבומה היחיד, היו מעבר מסגנון הלהיטים שאפיין את אקשטיין, למוזיקה יותר ייחודית ופחות פופולרית, וממנו הצליח רק השיר "בוא לראות". עוד באותה שנה עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומו של יגאל בשן "נולדתי במזל בתולה", ניגן בגיטרות באלבומו של שלום חנוך - "על פני האדמה"', ובאלבומו של שלמה ארצי - "תרקוד".

בקיץ 1984 הקליט ועיבד את שירי האלבום "דרך המשי" של יהודית רביץ, וגם ניגן בו בגיטרה, סינתיסייזר, תופים וכלי הקשה אלקטרוניים^[8]. עוד באותה שנה הקליט וניגן בגיטרות באלבומה של עפרה חזה "בית חם" השתתף באלבומה השני (והאחרון) של להקת "בנזין" כטכנאי קול, שר קולות רקע, וניגן בסינתיסייזר בשיר "פנים אל מול פנים"', וכן ניגן עם להקת "גן עדן" בהקלטת הסינגל "כזה סימפתי".

אקשטיין גם פתח אולפן הקלטות שהפך למקור פרנסתו העיקרי.

ב-1985 הפיק מוזיקלית את אלבומו של אריק סיני "שלום לך תקוה עצובה"^[9], וכן את אלבום הסולו השני של מירי אלוני - "טיפה אהבה".

ב-1986 הוציא את האלבום "עבודת יד", בו ניגן בכל הכלים. פרט ל"ג'וני ביגוד והלבשה" שהיה בדיחה על "Johnny B. Goode" של צ'ק ברי הוא גם הלחין את כל השירים, ביניהם "כמו אתמול", "איפה את עכשיו", "מישהו אוהב אותך", "אני עוד בסביבה" ו"מלכודת השמלה האדומה". באותה שנה גם עיבד והפיק את האלבום "המזרח הקרוב ללבי" של נסים גרמה^[10], את האלבום "חפצים אישיים" של משה בקר שאת כל שיריו כתבה והלחינה נעמי שמר^[11].

ב-1987 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומה השני של חני ליבנה - "מקלט ללילה"^[12]. עוד באותה שנה הקליט, ערך את המיקסים, שר קולות, והשתתף בהקלטות בתיכנות תופים וסיקויינסרים באלבומו של שם טוב לוי "שוחד".

ב-1988 ערך את המיקסים לאלבום הסולו השלישי של יצחק קלפטר - "מחזיק מעמד"', וכן עיבד והפיק מוזיקלית את האלבום "משהו בפנים" של רמי ברזל.

ב-1989 כתב הלחין ועיבד את "חולף לו עם הזמן" ששר ניסים גרמה בקדם אירוויזיון. בתקליטו של גרמה "מי אנחנו? מה אנחנו?" אקשטיין עיבד, הפיק מוזיקלית, ניגן, כתב מילים ל"מה קורה לך" והלחין שירים נוספים. לאנדלה ניר הוא ניגן, תכנת, עיבד והפיק מוזיקלית את שירי אלבומה "יש מים כאן" והלחין בו את "אשת לוט", "יש מים כאן" ו"בעקבות כוכב זוהר". באותה שנה שר את השיר "נעמה" בפסקול הסרט "יוסל'ה, איך זה קרה?".

בסוף 1990 עורר אקשטיין סערה כאשר הוציא לרדיו את תקליט השדרים "טרזן". השיר נפסל לשידור בעיקר בגלל מילותיו הגסות והפרובוקטיביות, ובגלל השורה "רמבו בן זונה"^[13]. הגרסה השנייה שהופיעה בתקליט השדרים כללה צלילי "פיפס" אלקטרוניים בשורות הגסות. גם עטיפת תקליט השדרים עוררה סערה: בצד הקדמי צולם ראשו של אקשטיין על ראשו של טרזן בציור בו טרזן תוקע סכין בגופה של צ'יטה, ובצד האחורי צויר טרזן מטפס על הר חצי-עירום נושא את סכינו בתחתונים העשויים מעור של צ'יטה, ולידו ראש ערוף של אדם. עוד באותה שנה הצטרף אקשטיין לאיחוד להקת "עוזי והסגנונות", הקליט שיר לפסטיבל "בלוז ים המלח" דואט עם מרגלית צנעני^[14], והפיק את האלבום "זה לא אותו הבית" של הדודאים^[15].

ב-1991 עיבד והפיק מוזיקלית (ביחד עם נפתלי אלטר), ניגן בגיטרות ובכלי הקשה בשני שירים חדשים שהתווספו למהדורה המחודשת של האלבום "קצת שקט" (יצא בשם "קצת שקט+") של אושיק לוי: "דע מאיפה באת" ו"מה ששלי - שלה"^[16].

בשנת 1993 הוציא את האלבום האינסטרומנטלי "בלי מילים", ובו בעיקר עיבודים אינסטרומנטליים לקלאסיקות ישראליות כ"בשדה תלתן", "עיר לבנה", "שיר השוק", "חורשת האקליפטוס", "לילה בחוף אכזיב", "הסלע האדום", "שיר הקטר", "החליל", "עין גדי", "פראג" של שלום חנוך, ושניים שכתב והלחין אקשטיין: "בלי מילים" ו"טרזן"^[17]. עוד באותה שנה לאלבומו של בני אמדורסקי, "במצב של לתת", אקשטיין הלחין את "שהכל יעבור ממול" ו"מגיע לנו קצת לנוח", השתתף בעיבוד ובהפקה עם אסף ובני אמדורסקי, ניגן בתופים, גיטרות וקלידים וגם הקליט ובישל באולפנו הביתי.

בסוף 1993, בעקבות המגעים לשלום עם אש"ף, הקליט אקשטיין שיר שלום בהפקת חברו מלהקת קליידוסקופ, יעקב אגת: "כל יום" (מילים: גרי אקשטיין ויעקב אגת, לחן: גרי אקשטיין). אקשטיין ניגן בכל הכלים ואגת השתתף בקולות רקע ובתכנות תופים.

לקדם אירוויזיון 1995 כתב הלחין ועיבד את השיר "נשקיני נא", שביצע יעקב נווה.

ב-1998 באלבום המחווה "עבודה עברית" ירמי קפלן חידש את שירו של אקשטיין "רוח סתיו" ואקשטיין עצמו השתתף בהקלטה בנגינת גיטרה ובקולות.

לאחר כמעט עשור בו לקח פסק זמן מהפקת אלבומי מוזיקה, הוציא אקשטיין בשנת 2002 את גרסתו לשיר "נשקיני נא".

ב-2003 פתח דף יוצר באתר האינטרנט "במה חדשה", בו הוא משתף שירים חדשים מקוריים שלו. עוד באותה שנה הוציאה חברת "הד ארצי" דיסק כפול ובו שירים משלושת אלבומיו הראשונים, וכן קטעי בונוס^[18].

ב-2005 הוציא את הסינגל "מה עובר עלייך", עם המוזיקאי ואיש הסאונד ראובן חיון (לחן של אקשטיין למילים של חיון). השניים גם העלו מופע משותף ביחד עם להקת "אינזים".

במאי 2006 הוציא את אלבומו התשיעי, "גרי אקשטיין 9" שכלל 9 שירים חדשים ועוד 7 קטעי בונוס, ביניהם: גרסאות בעברית ל- “She” של שארל אזנאבור ו- “La Belle Dame Sans Regret” של סטינג, ביצועים לשירים שכתב לאחרים ולעצמו (“מסתובב ושר”, “שד”, “נשקינינא”, “סוזי”), דואטים עם להקת “אינזים”, (“מה עובר עלייך”) ונתן כהן, (“מוכרחים להיות שמח”), ובונוס - הקלטות של להקת “Phoenix” (הנסיכים) ממאי 1971 במינכן, גרמניה, שלא ראו אור מעולם. גרי אקשטיין ודייוויד חטב ניגנו עיבדו והפיקו מוזיקלית את שירי האלבום^[19].

ב-2008 לקה אקשטיין באירוע מוחי שהגביל את התנועות המוטוריות שלו, אך לא פגע בזיכרון שלו. הוא החל בתהליך שיקום, וב-2009 נערך לכבודו ערב הוקרה עם מיטב שיריו בהשתתפות אמנים רבים וידועים^[20].

ביולי 2012 פרסם אלבום דיגיטלי באתר האינטרנט שלו בעל השם האירוני "אירוע מוחי". אקשטיין הפיק מוזיקלית את שירי האלבום (ביחד עם יאיר סתוי). עוד השתתפו בהקלטות: אלון הילל בתופים ואלון נדל בבס^[21].

בשנת 2015 הוענק לו תואר יקיר העיר חולון.

ביולי 2020, העלה לאתר בנדקמפ את האלבום היחיד של להקתו "סרט", שכשל מסחרית עם צאתו ב-1983. עם העלתו אמר: "הבאתי שם כמה מהסולואים הכי טובים שלי"^[22].

ביולי 2021 זכה בפרס אקו"ם על "תרומתו ליצירה ולתרבות הישראלית".

אקשטיין היה נשוי לאורנה ולהם שתי בנות.

ב-20 בספטמבר 2021 נפטר אקשטיין ממחלת כליות קשה שעמה התמודד בשנותיו האחרונות^[1][23].

• "מחזור א' תשלז" (1977)
• "גרי אקשטיין" (1979)
• "לא לשידור" (1981)
• "פטה מורגנה" (1981) - חידושים לשירים עבריים
• "גדליהו והמיסטוק" (1982) - אלבום ילדים
• "עבודת יד" (1986)
• "בלי מילים" (1993) - אינסטרומנטלי
• "גרי אקשטיין \ לא לשידור (הוצאה מחודשת)" (2003)
• "גרי אקשטיין 9" (2006)
• "אירוע מוחי" (2012)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גרי אקשטיין

• גרי אקשטיין, באתר שירונט
•   גרי אקשטיין, באתר ספוטיפיי
•   גרי אקשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• גרי אקשטיין, באתר Tab4u
• גרי אקשטיין, דף שער בספרייה הלאומית
•   גרי אקשטיין, באתר בנדקמפ
• גרי אקשטיין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• גרי אקשטיין, בארכיון הבימה
• אתר הבית של גרי אקשטיין
• גרי אקשטיין, דף יוצר באתר במה חדשה
• גרי אקשטיין – תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר, בערוץ היוטיוב של מפעל הפיס
• יואב קוטנר, גרי אקשן, באתר מעריב, ‏⁩⁩3 בינואר 1980
• תמר סוקניק, קפטן ג'רי שובר שתיקה, באתר הארץ, 26 באפריל 2006
• אלון הדר, גרי אקשטיין מתגעגע לגיטרה, באתר nrg‏, 9 במאי 2009
• אורן אהרוני, ‏קפטן גרי אקשטיין שוב מפליג, באתר ‏מאקו‏, 18 באוקטובר 2009  
• תימורה לסינגר, עם קצת עזרה מידידיו, באתר ynet, 25 באוקטובר 2009
• בן שלו, גרי אקשטיין לא מוותר, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2012
• דודי פטימר, ‏גרי אקשטיין: "אני נאבק על חיי, ומייחל רק לחיות עוד קצת", באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2018