בנזיר בהוטו

בנזיר בהוטו
بینظیر بھٹو
לידה	21 ביוני 1953; קראצ'י, סינד, פקיסטן
נרצחה	27 בדצמבר 2007 (בגיל 54); רוואלפינדי, פקיסטן
מדינה	פקיסטן
מקום קבורה	Mausoleum of Zulfikar Ali Bhutto
השכלה	מכללת רדקליף; בית ספר קראצ'י; Convent of Jesus and Mary, Murree; Presentation Convent Girls High School; Convent of Jesus and Mary, Karachi; אוניברסיטת הרווארד; מכללת סיינט קתרין (אוקספורד); ליידי מרגרט הול, אוקספורד; Eliot House ;
מפלגה	מפלגת העם הפקיסטנית
בן זוג	אסיף עלי זרדארי
	http://www.benazirbhutto.co.uk
	19 באוקטובר 1993 – 5 בנובמבר 1996; (3 שנים)
	19 באוקטובר 1993 – 5 בנובמבר 1996; (3 שנים)
	2 בדצמבר 1988 – 6 באוגוסט 1990; (שנה)
	2 בדצמבר 1988 – 6 באוגוסט 1990; (שנה)
פרסים והוקרה
	פרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם (2008); פרס ברונו קרייסקי ;
חתימה

בנזיר בהוּטוֹ (באורדו: بینظیر بھٹو; 21 ביוני 1953 – 27 בדצמבר 2007) הייתה פוליטיקאית פקיסטנית שכיהנה פעמיים כראש ממשלה בארצה, והייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה בפקיסטן או במדינה מוסלמית כלשהי. לאחר שובה מגלות פוליטית ממושכת, נרצחה בפיגוע התאבדות בתום עצרת תמיכה בה, בעיר רוואלפינדי^[1].

ביוגרפיה

פרטים אישיים

בהוטו נולדה בקראצ'י שבפקיסטן בשנת 1953. היא נישאה לאסיף עלי זרדארי ב-18 בדצמבר 1987, ולזוג שלושה ילדים.

נעוריה ותחילת דרכה

היא למדה פוליטיקה השוואתית באוניברסיטת הרווארד, סיימה שם תואר ראשון בהצטיינות והייתה חברת אחוות פי בטא קפא. את התואר השני ב"פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה" קיבלה מאוניברסיטת אוקספורד. בהיותה שם הייתה לאישה האסיאתית הראשונה העומדת בראש מועדון ה"דיבייט".

אביה, זולפיקאר עלי בהוטו, הקים והנהיג את מפלגת העם של פקיסטן (ה-PPP). הוא כיהן כנשיא פקיסטן (1971–1973) וכראש ממשלה (1973–1977). זולפיקר איבד את כסאו בהפיכה שקטה למפקד צבא פקיסטן מוחמד זיא אל-חאק ב-5 ביוני 1977, והוצא להורג ב-1979 עקב האשמות שנויות במחלוקת בגין הריגת מתחרה פוליטי. בהוטו הצעירה הייתה עדה להוצאה להורג, מהלך זה נתפס כמזימה של מוחמד זיא אל-חאק.

קריירה פוליטית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש להרחיב על פעילותה בשתי הקדנציות כראשת ממשלה.

לאחר הוצאתו להורג של אביה הושמו בנזיר ואמה, נוסראט בהוטו, במעצר בית. אמה של בנזיר החליפה את בעלה בהנהגת המפלגה, ומאוחר יותר מונתה בנזיר למשרה זו והנהיגה את המפלגה מהגלות. האם הורשתה מאוחר יותר לעזוב ללונדון משיקולי בריאות, ולבנזיר הותר להצטרף אליה ב-1984.

ב-17 באוגוסט 1988 נהרג זיא-אל-חאק בהתרסקות מטוס מסתורית וכך הסתיימו 11 שנות דיקטטורה בראשותו. בבחירות בנובמבר אותה שנה זכתה מפלגתה של בהוטו ברוב, והיא מונתה לראש ממשלה בקואליציה מטעם "מפלגת העם הפקיסטנית". בינואר 1990 הייתה לראשת הממשלה הראשונה שילדה בעת כהונתה. זמן קצר לאחר מכן התפרקה ממשלת בהוטו עקב האשמות בשחיתות שלטונית. ב-1993 נבחרה שנית לראשות ממשלת פקיסטן, אז כיהנה משך שלוש שנים, עד שהודחה בגין האשמות דומות.

בשנת 1999 היא הואשמה בקבלת כספים מחברת SGS ונשפטה למאסר וקנס^[2].

מאז 1999 ועד 2007 חייתה בהוטו בגלות בדובאי ובלונדון, כשהיא ממשיכה להנהיג את מפלגתה, "מפלגת העם הפקיסטנית".

השיבה מהגלות

בעקבות הסכם עם נשיא פקיסטן, פרבז מושארף, הותר לבהוטו לחזור לפקיסטן ולהתמודד מולו מטעם מפלגתה בבחירות שהיו צפויות בינואר 2008‏^[3].

בהוטו קראה לסיום משטרו הצבאי של מושארף, ולצמצום ממדי העוני במדינה. היא הבטיחה לפעול בנושא שיפור החינוך והמאבק בקיצונים האסלאמים במדינה. סיסמת מפלגתה עוד מזמן הנהגתה בידי אביה היא "אסלאם היא דתנו, דמוקרטיה היא מדיניותנו, סוציאליזם הוא דרכנו הכלכלית. כל הכוח לעם".

ב-18 באוקטובר 2007 חזרה בהוטו לפקיסטן. במהלך נסיעתה משדה התעופה, התקבצו כמיליון מתומכיה לאורך מסלול נסיעתה. שיירתה של בהוטו הותקפה בפיגוע טרור. לפחות 136 איש נהרגו, ומאות נוספים נפצעו^[4]. בהוטו עצמה לא נפגעה בפיגוע. היא אמרה שהיא רואה את הקיצונים תומכי זיא-אל-חאק כאחראים לפיגוע, וכי גם אירועים קשים כאלו לא ירתיעו אותה מלפעול להגשמת אמונתה והשבת הדמוקרטיה לפקיסטן.

לאחר חזרתה, אמרה בהוטו כי המצב שבו הנשיא הוא גם מפקד הצבא, איננו חוקי. בית המשפט התכנס לדון בעתירת מפלגתה בנושא. כתגובה, הנשיא מושארף הכריז על מצב חירום במדינה, פיזר את בתי המשפט ופיטר את השופט שדן בעניינו בטענה שהוא מושחת. מושארף הוציא כוחות צבא לרחובות וב-8 בנובמבר 2007 הכניס את בנזיר בהוטו למעצר בית בצו מיוחד. לטענתו הוא עשה זאת כדי להגן על המדינה מקיצונים מוסלמים המאיימים בפיגועי טרור. מהלכיו של מושארף החלישו את הפופולריות שלו ושיחקו מבחינה זו לטובת בהוטו.

בהוטו ניסתה לצאת מביתה עם מכוניתה כמה פעמים כדי להשתתף בעצרת המונית הקוראת למושארף להחזיר את הדמוקרטיה למדינה, אך כוחות צבא עצרו בעדה. לאחר פחות מ-24 שעות נאמר לה שהצו איננו תקף עוד והיא חופשייה לנוע כרצונה.

מותה

ב-27 בדצמבר 2007 נרצחה במהלך פיגוע התאבדות בתום עצרת תמיכה בה בעיר רוואלפינדי. בהוטו נורתה בראשה ובחזה לאחר שנכנסה למכוניתה, ולאחר מכן המחבל פוצץ עצמו וגרם למות 16 בני אדם נוספים^[5]. בהוטו נפצעה קשה, הגיעה לבית החולים ושם, כעבור שעה, מתה מפצעיה. למחרת נערכה הלווייתה, והיא נקברה בעיירה נאודרה, ליד קבר אביה. הנשיא מושארף הכריז על שלושה ימי אבל לאומי.

בעקבות הירצחה של בהוטו פרצו מהומות ברחבי פקיסטן על ידי תומכיה של בהוטו, שהאשימו את הנשיא מושארף במותה: נהרסו רמזורים, נבזזו חנויות, נפרצו בנקים והובערו מכוניות, אוטובוסים ופחי אשפה ברחובות. הנשיא מושארף הכריז כי המהומות ידוכאו ביד קשה ובעימותים עם המשטרה נהרגו כ-40 איש.

בישיבת בכירי מפלגתה למחרת ההלוויה, מונו בנה בן ה-19, בילוואל ובעלה אסיף עלי זרדארי לראשיה החדשים, ובתוך פחות משנה וזמן קצר לאחר התפטרותו של פרבז מושארף נבחר זרדארי, בעלה של בהוטו, לנשיא פקיסטן.

בשנת 2010 פרסמה ועידת חקירה מטעם האו"ם דו"ח לפיו ניתן היה למנוע את ההתנקשות בבהוטו, וקראה לפקיסטן לפתוח בחקירה מקיפה על מנת לאתר את כל האשמים בהתנקשות ולהביאם למשפט. כמו כן טענה הוועדה שמאמצי החקירה שנעשו עד לשעת פרסום הדו"ח היו "חלקיים באורח מכוון"^[6].