בלשנות

המונחים "בַּלְשָן" ו"בַּלְשָנוּת" מקורם במדרש על השמות "מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן", המופיעים בין שמות האנשים ששבו מגלות בבל ליהודה בימי עזרא ונחמיה^[1]. חז"ל קראו את המילים "מרדכי בִּלשן" כמתייחסות לאדם אחד ולא לשניים, וזיהו אותו עם מרדכי היהודי. בתלמוד הבבלי נדרש השם בִּלְשָׁן ככינוי למרדכי, ששלט בשפות רבות והשתמש בהשוואה בין לשונות להסקת פרשנות המילים:

דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי כשפים ויודעים שבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן אלא דהוה בייל לישני ודריש (רש"י: בולל ומערבב הלשונות), והיינו דכתיב במרדכי בלשן.

— תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א'

בימינו מקובל המונח "בלשנות" כחלופה עברית למונח הלועזי לינגוויסטיקה (באנגלית: Linguistics).

  ערך מורחב – בלשנות היסטורית

ההבחנה המרכזית היא בין בלשנות מסורתית לבלשנות מודרנית. הבלשנות המסורתית היא בעיקרה בלשנות דיאכרונית: היא עוסקת בחקר ההיסטוריה של השפה ובהתפתחותה לאורך זמן, תוך חיפוש קשרים "משפחתיים" בין שפות וחקר ההיסטוריה של מילים בשפות שונות. הבלשנות המודרנית, לעומת זאת, נוטה לגישה סינכרונית: היא מתמקדת בניתוח המערכת הלשונית בנקודת זמן נתונה. הגישה הסינכרונית יעילה במיוחד בחקר רכישת השפה על ידי ילדים - לילדים הרוכשים את שפת-אמם אין גישה להיסטוריה של השפה והם נאלצים להתמודד עם המערכת הלשונית כפי שהיא בזמן נתון.

הבלשנות המסורתית היא לעיתים קרובות נורמטיבית: היא שואפת להגדיר נורמות לשימוש נכון בשפה, בין השאר על סמך הידע ההיסטורי שנצבר במחקר הדיאכרוני. הבלשנות המודרנית, לעומת זאת, מניחה שאין זה מתפקידו של החוקר לקבוע נורמות - תפקיד הבלשן, כפי שתופשת אותו הבלשנות המודרנית, הוא לתאר ולהבין את התופעות הקיימות, כמו בתחומים רבים אחרים של המדע. כשם שפיזיקאים, למשל, אינם מנסים להכתיב חוקי פיזיקה אלא להבין את החוקים הקיימים, כך גם הבלשן מנסה להבין ולתאר את מצבה של השפה. לכן הבלשנות המודרנית היא דסקריפטיבית (תיאורית), ולא נורמטיבית.

הבלשנות המודרנית החלה להתפתח בתחילת המאה ה-20, תחילה בזרם הסטרוקטורליסטי, ואחר-כך בזרם הגנרטיבי. הבלשנות המודרנית צמחה במידה רבה מתוך מדעי החברה, כלומר מתוך חקר ההתנהגויות האנושיות. הוויכוח המפורסם בין נועם חומסקי לבין פרדריק סקינר שהוליד את הבלשנות הגנרטיבית, היה למעשה ויכוח בתחום הפסיכולוגיה, ובלשנים מסורתיים כמעט שלא היו מעורבים בו. אף על פי כן, ככל שהתקדם המחקר במסגרות החדשות, נעשה שימוש הולך וגובר במידע שנצבר במסגרת המסורתית ובמושגים שהתפתחו בה. הבלשנות המסורתית ממשיכה להתקיים גם במקביל לבלשנות המודרנית.

בלשנים מחלקים את חקר השפה למספר תחומים נפרדים. חלוקה זו נובעת בחלקה ממסורת, ונועדה במידה רבה לאפשר התמחות של בלשנים בתחומים ממוקדים. חלוקות מסוימות משקפות בעיות אמיתיות במחקר הבלשני - למשל, הבלשנים מתקשים להסביר מדוע כללי יצירת המילים (מורפולוגיה) שונים במידה ניכרת מכללי יצירת המשפטים (תחביר). לא כל הבלשנים מסכימים על החלוקות האלה. רוב הבלשנים הקוגניטיביים, לדוגמה, יחשבו שהקטגוריות סמנטיקה ופרגמטיקה הן שרירותיות, וכמעט כל הבלשנים מסכימים שיש חפיפה נרחבת בין החלוקות. המורפולוגיה נחקרת כמעט תמיד מתוך זיקה לתחום אחר - תחביר, פונולוגיה או סמנטיקה, ואף מתפתח תחום ביניים - "מורפולוגיה פרוזודית" - שמשלב בין פונולוגיה למורפולוגיה. תחומי ביניים אחרים מתפתחים ככל שמתקדם המחקר הבלשני. המילה דקדוק (באנגלית: Grammar) מתייחסת בדרך-כלל לפונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר וסמנטיקה כאחד.

להלן רשימת התחומים המקובלת על רוב הבלשנים:

• פונטיקה - חקר הצלילים השונים שמופיעים בשפות דיבור אנושיות, והאופן שבני האדם מפיקים אותם. דוגמה לפונטיקה היא תופעת נסוג אחור.
• פונולוגיה - חקר חוקי השפה המגדירים מהם הצלילים (או בשפות סימנים - המחוות) האפשריים בשפה, כיצד הצלילים מקודדים משמעות, ומהם הכללים שלפיהם צלילים שונים מצטרפים זה לזה ליצירת מבעים.
• מורפולוגיה - חקר המבנה הפנימי של מילים, האופן שבו מילים נוטות, והתכונות המסומנות באמצעות הנטייה וחקר צירופים קצרים של מילים, שאינם משפטים שלמים.
• תחביר (Syntax) - חקר המבנה של משפטים, והכללים שלפיהם מילים מצטרפות ליצירת משפטים קבילים בשפה.
• חקר השיח (Discourse Analysis) - חקר הכללים שלפיהם המשפטים משתלבים לטקסט ארוך בעל משמעות, חקר הכללים שבאמצעותם בני-אדם מנהלים דו-שיח והאופן שבו הפרת הכללים האלה יוצרת הומור, אירוניה וכדומה. נושא זה חוקר את הקוהרנטיות.
• סמנטיקה - חקר המשמעות המילולית של מילים, ואיך הן משתלבות ליצירת המשמעות המילולית של משפטים (סמנטיקה לקסיקלית), או תיאור המשפטים בשפה ומשמעותם בכלים לוגיים (סמנטיקה פורמלית).
• פרגמטיקה - חקר האופן שבו השפה משמשת לתקשורת בין בני אדם, וחקר הפער בין המשמעות המילולית של מילים, משפטים או מבעים בכלל, למשמעות שלהם בפועל כפי שמתפרשת על ידי המשתתפים בשיחה. לתחום זה זיקה הדוקה לסמנטיקה ולחקר השיח.
• פסיכובלשנות (פסיכולינגוויסטיקה) - חקר התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים בשימוש בשפה אצל מבוגרים ואצל ילדים:
  • רכישת שפה - חקר האופן שבו ילדים לומדים לדבר בשפת אמם, תיאור התהליכים הטבעיים הבריאים בין ראשית הדיבור לשליטה מלאה בשפה, וכן תיאור שיבושים בתהליך הזה. תחום זה החל להתפתח לקראת סוף המאה ה-20.
  • רב-לשוניות - חקר התהליכים המיוחדים לאנשים הדוברים יותר משפה אחת, או חקר קהילות שבהן משמשת יותר משפה אחת.
  • תורת הסגנון - חקר השימוש במשלבים (registers) והעדפת צורות שונות של השפה בסיטואציות חברתיות שונות.
  • עיבוד והפקה - חקר התהליכים המעורבים בהבנת משפט ששומעים או קוראים ובהפקת משפטים.
• נוירובלשנות - חקר עיבוד השפה במוח, הבנת ההשפעה של פגיעות מוחיות על כישורי שפה, וכדומה.
• בלשנות גנרטיבית -
• בלשנות חברתית - (נקראת גם סוציו-לינגוויסטיקה או סוציו-בלשנות, ובאנגלית: sociolinguistics) היא ענף מדעי העוסק בהשפעת גורמים חברתיים, כמו נורמות תרבותיות, ציפיות והקשר, על הדרך שבה משתמשים בשפה.
• בלשנות היסטורית - חקר התפתחותן של שפות לאורך הדורות, שחזור שפות עתיקות או שחזור שלבים מוקדמים של שפות מדוברות, מיון השפות למשפחות על-פי מוצאן ותיאור התפצלותן משפת-מוצא אחת לשפות נפרדות, חקר הקשר בין ההיסטוריה של עמים להתפתחות שפותיהם לאורך הדורות.
• בלשנות חישובית (אנגלית: Computational Linguistics) - היא ענף מחקר רב תחומי, המשלב רעיונות וכלי מחקר מתחום הבלשנות, מדעי המחשב ותחומים קרובים.
• אטימולוגיה - חקר מקורן של המילים בשפה, האופן שבו משמעות המילים משתנה במהלך הדורות, האופן שבו מילים נשאלות משפה לשפה. לתחום זה זיקה הדוקה לבלשנות היסטורית.
• אבולוציה של השפה - חקר ראשית השפה והתפתחות השימוש בה במין האנושי, מתוך הנחה שיש ליכולת להשתמש בשפה בסיס גנטי, ומתוך הנחה שהיא מקנה יתרון אבולוציוני. במשך רובה של המאה העשרים, הייתה הימנעות כמעט מוחלטת מעיסוק בנושא זה, דבר שהחל להשתנות בסוף המאה. תחום זה משתמש גם בתאוריות ושיטות עבודה מתחומי הביולוגיה, האנתרופולוגיה ותחומים אחרים שאינם בלשניים.

תחום שמקובל להכלילו במסגרת בלשנות, אך יש רבים הרואים בו תחום נפרד, שכן הוא עוסק בעיקר בטקסטים כתובים, ולא בשפה המדוברת הוא פילולוגיה - חקר של טקסטים כתובים, שחזור גרסאות קודמות שלהם, השוואות בין טקסטים מבחינה לשונית, תארוך טקסטים לפי השפה והסגנון הלשוני המשמשים בהם, חקר ההיסטוריה של טקסטים כתובים.

בנוסף לבלשנות הקלאסית, מתפתח החל משנות ה-70 וה-80 ענף הבלשנות החישובית (הנקרא לעיתים "עיבוד שפה טבעית" Natural Language Processing), המשתמש בכלים מתמטיים-סטטיסטיים ובאלגוריתמים ממדעי המחשב לטובת מחקר שפה, ולצורך פיתוח כלים ממוחשבים כגון תרגום אוטומטי, כלים לאחזור מידע וכדומה.

  ערך מורחב – משפחת שפות

החלוקה המסורתית של שפות לפי משפחות לוקה בפשטנות מסוימת, כיוון שהיא מניחה שכל שפה היא גלגול ישיר של שפה קדומה אחת, וכן כיוון שהיא מניחה שקיימת הפרדה ברורה בין שפות. בפועל אין הדברים ברורים כל כך, ולעיתים רבות ההחלטה האם ניבים הם סגנונות שונים של אותה השפה או שתי שפות שונות היא קשה ומעוררת ויכוחים רבים (ראו למשל שפות סיניות). כמו כן ויכוחים רבים מתגלעים בין חוקרים לגבי שיוך של לשון זו או אחרת לשפה מסוימת, ואף לגבי הגדרת המשפחות עצמן. עם זאת מדובר בשיטה נוחה המאפשרת לראות בקלות קשרים בין שפות שונות.

באתר ethnologue^[2] ישנה רשימה מקיפה של לשונות העולם, שלפיה משפחות השפות הגדולות ביותר מבחינה כמותית, הן:^{[דרושה הבהרה]}

• שפות הודו אירופיות
• שפות אפרו-אסיאתיות
• שפות ניגר-קורדופניות
• שפות אוסטרונזיות
• שפות סינו-טיבטיות
• שפות נילו-סהריות
• שפות אוטו-מנגאות
• שפות אוסטרליות
• שפות אוסטרו-אסיאתיות
• שפות ספיק-ראמו
• שפות דרווידיות
• שפות אצטקו-טנואיות
• שפות חוי-סאן
• שפות טראנס-גינאה-החדשה

כמו כן, קיימות עשרות משפחות שפות נוספות, קטנות יותר, וכן עשרות שפות מבודדות.

• בלשנות מודרנית
• בלשנים ולשונאים
• רשימה של שפות

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לינגויסטיקה
ערך מילוני בוויקימילון: לשונאי
ערך מילוני בוויקימילון: בלשן
ערך מילוני בוויקימילון: בלשנות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלשנות

• האגודה הישראלית לבלשנות תאורטית
• The LINGUIST list
• ענפי הבלשנות מאתר ה-Linguistic Society of America
• עידן לנדו, בלשנות עבור לא בלשנים
• בלשנות אונליין
• לכסיקון למונחים בלשניים
• מילון למונחי בלשנות | דקדוק 1936 | דקדוק 1984 | תורת ההגה 2014 | תורת הצורות 2017 | באתר האקדמיה ללשון העברית
• בלשנות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לימודי בלשנות: למה ללמוד בלשנות?
•   בלשנות, דף שער בספרייה הלאומית