רבי אלעזר בן ערך

אבא שאול שיבח אותו ואמר עליו בשם רבן יוחנן בן זכאי רבו:

אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה - מכריע הוא את כולם.

— משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ח'

כמו כן, רבן יוחנן בן זכאי אמר עליו שהוא כ"מעין המתגבר". רבי אלעזר היה חביב מאוד על רבו, שכן קיימים מספר מאמרים בהם מגלה רבן יוחנן יחס מיוחד לרבי אלעזר. מסופר עליו כי היה יודע לדרוש במעשה מרכבה^[2], והוא היה אחד משני התלמידים שרבן יוחנן עסק עימם במעשה מרכבה וגילה להם סודות שלא רצה לגלות לאף אדם אחר (השני היה רבי אליעזר בן הורקנוס)^[3]. רבן יוחנן אמר עליו: ”אלעזר בן ערך - נאה דורש ונאה מקיים. אשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך אלעזר בן ערך!”^[4].

על פי הנאמר בפתיחה לספר תגין, רבי אלעזר היה גם תלמידו של רבי נחוניה בן הקנה, אשר העביר חלק משלשלת הקבלה של הספר אותו קיבל מרבי נחוניה ומסרו לחברו רבי יהושע בן חנניה^[5]. מעבר לכך שרבי נחוניה היה בן דורו של רבי אלעזר, רבי נחוניה מוזכר בתלמוד^[6] שהוא יושב ודן עם רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו וההשערה היא שרבי נחוניה היה אף תלמידו של בן זכאי^[7]. בנוסף, על פי מדרש תהילים רבי נחוניה התגורר בעיירה אמאוס,^[8] - מקום מגוריו של רבי אלעזר בן ערך^[9] באחרית ימיו.

במדרש תהילים נאמר שהפסוק ”וכל אשר יעשה יצליח” (תהילים, א', ג') מדבר על צדיק "שהכל צריכים לעצתו". המדרש מביא דוגמה לצדיק כזה, מרבי אלעזר בן ערך:

כגון ר' אלעזר בן ערך, שהיה יועץ עצות, ומתקיימות ומצליחות. אמרו לו: נביא אתה? אמר להן: לא נביא אנכי ולא בן נביא, אלא כך אני מקובל מרבותי: כל עצה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

— מדרש תהילים, פרשה א, פסקה י"ג

ישנה דעה בתלמוד, כי התנא המכונה רבי נהוראי הוא בעצם רבי אלעזר בן ערך, הנקרא נהוראי על שם "שהיה מנהיר עיני חכמים בתורה"^[10][11].

על אף גדולתו, מעטות מאוד המשניות בהן מוזכרים דבריו. יש המעריכים שנפטר בגיל צעיר ולכן אינו מוזכר כמעט. ראיה לכך שלא האריך ימים הוא דיון של רבי יהושע בן חנניה (חברו של רבי אלעזר בן ערך) עם רבי עקיבא (תלמידו של רבי יהושע):

אמ'^[12] לו^[13], הבל. אילו הייתה בימי ר' לעזר בן ערך והשבת תשובה זו

— תוספתא, מסכת נדרים (ליברמן), פרק ו, הלכה ה

בתלמוד ובמדרשים נכתב, שהסיבה לכך היא, משום שלאחר מותו של רבן יוחנן בן זכאי רבו, לא הצטרף רבי אלעזר לבית המדרש ביבנה, אלא פנה בעצת אשתו לאמאוס, משום שהיו בו "מים יפים ונוה יפה", בחשבו שחבריו יבואו אליו. משלא באו חבריו, שכח את כל תלמודו^[14], וכשבא לקרוא את הפסוק "החדש הזה לכם", קרא בטעות "החרש היה לבם". אולם, החכמים התפללו עליו, וחזרה אליו תורתו^[10]. מחמת מעשה זה, "לא נתגדל שמו בחכמה", למרות השבחים הרבים שהרעיף עליו ריב"ז^[15].

רבי אלעזר בן ערך מוזכר במשנה רק בפרק ב' במסכת אבות, שם מובאות בשמו מספר הוראות בענייני מוסר ודרך ארץ:

• ”איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם... ר' אלעזר אומר - לב טוב”.
• ”איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... ר' אלעזר אומר לב רע”.
• ”הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורס, ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך”.

בברייתות המובאות בתלמוד, מובאות בשמו מספר הלכות.

בתלמוד הבבלי הוא מוזכר במסכת חולין, בתור מי שדרש את דין נטילת ידיים באסמכתא מן הפסוק ”וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם” (ויקרא, ט"ו, י"א)^[16].

בתלמוד הירושלמי מובאות בשמו שתי הלכות נוספות, האחת במסכת דמאי בעניין מדומע^[17], והאחת במסכת יבמות, בעניין הקניין הגמור שעושים קידושי מאמר^[18].

בילקוט שמעוני מובאות מספר דרשות של רבי אלעזר בן ערך באגדה^[19], ביניהן הדרשה האומרת, כי ”עד שלא יבוא הערב - יצמח אורן של ישראל, שנאמר: והיה לעת ערב יהיה אור”^[20].

רבי אלעזר בן ערך מוזכר בספר הזוהר מספר פעמים, בהם הוא מתואר כאדם קדוש ועליון, הבקיא בתורת הסוד. החכמים המוזכרים בזוהר מכנים את רבי אלעזר בכינויים כגון "מראה האור של מאור העולם", "סֵבֶר פני הימים", ו"מי שיורדים לפניו גדולים עליונים של המלך ברוך הוא".

פעמים רבות בספר הזוהר מתואר צערו ובכייו של רבי אלעזר על הגלות ועל הטומאה השולטת בעולם. בזוהר מסופר שכאשר היה לומד את הפסוק ”וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֶת יַעֲקֹב...”, הוא היה בוכה ומצטער על ירידתם של יעקב ושנים עשר השבטים לגלות במצרים^[21].

כמו כן, מסופר שפעם רבי זירא (שחי כ-200 שנה אחרי רבי אלעזר בן ערך) נכנס לבקר את רבי אלעזר בן ערך, וראה שהוא בוכה. לאחר שסיים את בכיו, הוא הסביר לרבי זירא שהוא בכה על כך שבעתיד הגויים ישימו על אבן השתייה את טומאת העמים ופגרי מתים, והתבטא על הדור שבו יקרה דבר זה: "אוי לאותו הזמן! אוי לאותו הדור!". ככשמע זאת רבי זירא הוא בכה גם, ואמר (בתרגום לעברית): "המלאך הקדוש יודע את זה, ראוי הוא לבכות עליה. אשריכם הצדיקים שאתם קדושים בעולם הזה ובעולם הבא!"^[22]. בפעם אחרת הסביר רבי אלעזר לרבי יהושע שצערו הוא על כך שרק בשנת ה'ת"ח "יהיו עומדים כל שוכני עפר בקיומם"^[א][23].

במקום אחר בספר הזוהר מובאים סודות בענייני קריאת שמע שלימד רבי אלעזר בן ערך את רבי דוסתאי ורבי חגי^[24].

מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך לפי עדותו של רב אביתר גאון (נובמבר/דצמבר 1083) מהמאה ה-11, קברו שכן באזור דלתון. אמנם התיאור שטחי למדי ולא נושא כל פירוט על המקום וישנה השערה כי התכוון לעלמא הסמוכה^[25].

בנימין מטודלה (1170 לערך) הראשון לציין את מקום קבורתו ביישוב עלמא, כך גם רבי שמואל ב"ר שמשון (1210 לערך) בספרו "מסע דפליסטינא"^[26] ונוסעים נוספים.

מסורת מאוחרת מהמאה ה-18, מציינת את קברו בצפת. הנוסע רבי יוסף סופר (1760 לערך), היחיד לציין את קברו בבית העלמין העתיק בצפת, בסמיכות לקברו המסורתי של רבי יהושע בן חנניה.

במאה ה-20 צוין קברו בחלקת התנאים סמוך לרבו רבן יוחנן בן זכאי בטבריה, אך זיהוי זה נעשה ככל הנראה ללא מקור מפורש, פרט לאזכורו של יעקב בן נתנאל הכהן (1153–1187) המציין שרבן יוחנן נקבר יחד עם שמונה מתלמידיו אך לא פירט איזה מהם.

מספר נוסעים בימי הביניים (המאה ה-13) כגון יעקב השליח ומחבר תוצאות ארץ ישראל, מתארים כי בדמשק ישנו בית כנסת של (או על שם), רבי אלעזר בן ערך.

שם בדמשק בית הכנסת לר' אלעזר בן ערך בנין מפואר מאד והוא בתוך העיר

— "תוצאות ארץ ישראל", סביב שנת 1270 לספירה

• אלון גושן־גוטשטיין, "ר' אלעזר בן ערך: סמל ומציאות", בתוך: יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד (עורכים: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, מנחם שטרן), הוצאת יד יצחק בן-צבי (1993), עמ' 173–197.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רבי אלעזר בן ערך
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי אלעזר בן ערך

• הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן ערך", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• אמונה אלון, מלב חרש ללב חדש - על רבי אלעזר בן ערך, מקור ראשון, 14.09.12
• איתי מרינברג-מיליקובסקי, ‏הוי גולה למקום תורה? עצמאות, פריפריאליות ותלמוד תורה בדימוי של ר' אלעזר בן ערך, JSIJ‏ 13, 2015
•   אלעזר בן ערך, דף שער בספרייה הלאומית