אליהו הכהן

אליהו הכהן נולד ב-1935 בשכונת נווה צדק. הוא בוגר בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. התוודעותו לשירי ארץ-ישראל החלה בסוף שנות ה-50. הכהן שימש כמפקד בסיס הגדנ"ע חוות באר אורה,^[1] והדפיס לחייליו קובץ של אלף שירים עבריים. אחד השירונים הגיע לידיו של איש קול ישראל מאיר הרניק שהזמין את אליהו הכהן להיות אורחו באחת מתוכניותיו ברדיו. התוכנית נקראה "יין ישן נושן", והכהן הגיש אותה במשך ארבע שנים, ובמסגרתה ערך היכרות עם מקורות השירים וראיין את ותיקי היישוב שזכרו את השירים מבית הוריהם. המשיך להגיש ברדיו בשנות ה-60 סדרות נוספות כגון "מי יודע?" על מקורם וגלגוליהם של שירים, ו"יפים הלילות בכנען" על השתקפות נוף הארץ בזמר העברי.

החל לפרסם מאמרים באכסניות שונות על ממצאיו בזמר העברי, וגילה את מחבריהם ואת מקורותיהם של שירים שנחשבו לעממיים, כלומר שירים בהם שם היוצר הבלתי ידוע עד אז הוחלף במילה ״עממי״.

חקר את תולדותיו וגלגוליו של ההמנון הלאומי "התקווה", וייחד לו שלוש תוכניות רדיו (1964–1965) ומאמרים אחדים^[2]

אליהו הכהן הגיש בצוותא עם דן אלמגור את התוכנית "שרתי לך ארצי" בה התארחו מיטב יוצרי הזמר העברי. בשנות ה-70 וה-80 הגיש בטלוויזיה את סדרת התוכניות "על הדשא" שהוקלטו בקיבוצים ברחבי הארץ.

בשנים 1986–1987 לימד את הנושא "תולדות הזמר העברי" במדרשה למוזיקה שליד מכללת לוינסקי לחינוך.

בשנים 2001–2012 ערך סדרת מופעים ברחבי ישראל על שירת היישוב לתקופותיה, בליווי אורה זיטנר.

בשנים 2005–2021 ערך והנחה באודיטוריום של מכללת לוינסקי לחינוך סדרה רב-שנתית של תוכניות על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי, בהשתתפות מקהלת המכללה בניצוחו של פרופ' רון זרחי. התוכניות, כל אחת בת שעתיים, הוקדשו למלחינים חנינא קרצ'בסקי, יוסף מילט, פואה גרינשפון, יואל אנגל, שלום פוסטולסקי, משה ביק, ידידיה אדמון, עמנואל עמירן, מרדכי זעירא ועוד. בתוכניות אלה חודשו, בין היתר, שירים נשכחים של יוצרים אלה בעיבודים חדשים.

החל מאמצע העשור השני של המאה ה-21 תיעד את ראשית הזמר בארץ ישראל בסדרת מאמרים פרי מחקר רב-שנים המתפרסמת בבלוג "עונג שבת" של פרופ' דוד אסף.^[3] עד ספטמבר 2021 הופיעו כ-70 מאמרים על זמרת העלייה הראשונה, בליווי הקלטות של ותיקי היישוב שהכהן הקליט לפני כיובל שנים, וכן תווים של שירים נשכחים המתפרסמים לראשונה ושפע תמונות ואיורים.

חקר רבות את תולדות היישוב, וכתב מאמרים רבים בנושא, והוא נחשב לבר סמכא בתחום ספרות המסעות לארץ ישראל במאות שעברו.

הכהן היה מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל. בשנים 1958–2012 עבד בחברת י.א. מיטווך ובניו, נציגי "NCR" בישראל. בפעילותו בחברה עסק בהתקנת מכונות הנהלת חשבונות בבנקים בישראל, בהתקנת מערכות מיון וסליקה מגנטיות ואופטיות של צ'קים, בהתקנת מיכון אלקטרוני במנהלות העיתונות היומית בישראל, ובהמשך בהתקנת כספומטים ומחשבים ובהדרכות בתחום המיכון הבנקאי. במהלך שנים אלה עסק גם בחקר ההיסטוריה של המחשוב בישראל, ופרסם מאמרים על כך בכתב העת "מעשה חושב", בטאון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א), שהכהן היה חבר מועצה בו. במסגרת הכנסים השנתיים של איל"א, שהיו בזמנם הכנסים העיקריים של אנשי המחשוב בישראל, הפיק שני חזיונות אורקוליים בני 40 דקות כל אחד:

• 1976: 'מהחשבונייה עד המחשב' - תולדות עיבוד הנתונים בארץ מימי המקרא ועד 1976.
• 1988: 'היינו כחולמים' - כיצד חזו את עתיד הארץ לפני מאה שנה.^[4]

יזם תערוכות אחדות שבהן הציג מאוספיו:

• בשנת 1985 הציג בכנס השנתי של איל"א בבנייני האומה בירושלים תערוכה בשם 'ראשית דעת הטבע בעברית', ובה 150 ספרי טבע, בוטניקה, זואולוגיה, אסטרונומיה ('תכונה') ומתמטיקה, שיצאו לאור בעברית מאז המאה ה-18 ועד הקמת המדינה, עם קטעי הסבר לכל ספר.
• בשנת 1987 ערך תערוכה של 140 מקראות עבריות מאז המאה ה-18 ועד הקמת המדינה.^[5] התערוכה נמשכה חודשים אחדים וביקרו בה רבבות מורים, סטודנטים ותלמידי בתי ספר. בתום התערוכה העביר את האוסף שלו למרכז לוין קיפניס שליד מכללת לוינסקי, והוציא בדפוס ביבליוגרפיה מוארת, מאויירת ומוערת בשם 'מאתיים שנות המקראה העברית', עם תצוגת שערי המקראות השונות.
• בשנת 1988 ערך במכללת לוינסקי תערוכה של עיתונות הילדים העברית ובה עשרות עיתוני הילדים הראשונים, שיצאו לאור בארץ ישראל ומחוצה לה, החל מ"עולם קטון", עיתון הילדים הראשון שפרסם אליעזר בן יהודה בירושלים בשנת 1892.

אוסף התקליטים שלו נתרם ב-2022 לספרייה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.^[6]

התגורר ברמת גן. בשנת 1962 נישא^[7] לדליה, ונולדו להם שתי בנות.

נפטר ב-8 בנובמבר 2023^[א], בגיל 88,^[8] והובא לקבורה בבית הקברות מורשה ברמת השרון.

• 2004 - פרס ימי הזמר בחולון, "על מפעל חייו בחקר ושימור הזמר העברי ועל תרומתו העצומה להבנת יוצריו"
• 2005 - פרס אנגל לחקר המוזיקה העברית מטעם עיריית תל אביב, על "מפעל חיים בחקר הזמר העברי"^[9]
• 2007 - "פרס הרצל", המוענק על ידי עיריית הרצליה, "על תרומתו הבולטת בתחום הציונות".^[10]
• 2008 - יקיר העיר רמת גן, "בזכות תרומתו רבת הערך לחקר הזמר העברי, ופעולתו הענפה לטיפוח, שימור והנחלת מורשת ותרבות ישראל".^[11]
• 2009 - אות הוקרה מטעם הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי, על "תרומתו הייחודית לשימור הזמר העברי"
• 2010 - אות הוקרה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על "מפעל חיים ללא אח ורע בחקר מורשת הזמר העברי, שימורו והנחלתו לעם לדורות".^[12]
• 2013 - פרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע'ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפזמון"
• 2015 - תואר "מורה לשם כבוד" ממכללת לוינסקי. על "תרומה מיוחדת להנחלת מורשת הזמר העברי בהקשר ההיסטורי והתרבותי שלה... ועל ההשפעה החינוכית והתרבותית... על דורות של סטודנטים במכללה"^[13]
• 2021 - תעודת הוקרה ממכללת לוינסקי לחינוך על עריכת והנחיית הסדרה "חלוצי הזמר העברי" במכללה

• 100 שירים שרנו לך ארץ ישראל, חוברת שירים, עורכי החוברת - דן אלמגור, אליהו הכהן, עריכה גרפית - אלדד זקוביץ, מעריב, תל אביב, תשל"ה-1975
• זמר לך מכורתי, שירי ארץ ישראל, ערך אליהו הכהן, ידיעות אחרונות, תל אביב, תשמ"ב-1982
• בכל זאת יש בה משהו, עם תווים, שירי הזמר של תל אביב בצליל, באומר ובתמונה, עם חג השבעים וחמש לייסודה, סיפר, עיטר וערך אליהו הכהן, דביר, ירושלים, תשמ"ה-1985
• מאתיים שנות המקראה העברית, 1789–1988, תערוכה וקטלוג, מאוספו ובעריכתו של אליהו הכהן, תל אביב, המכללה לחינוך ע"ש לוינסקי-מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים, תשמ"ח-1988^[14]
• לילה, לילה, משירי המלחין מרדכי זעירא, עורך - גיל אלדמע, מבוא ופרטי מידע - אליהו הכהן, 1998
• לוין קיפניס - ביבליוגרפיה, בעריכת אליהו הכהן, תל אביב, מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים - מכללת לוינסקי לחינוך, תשנ"ט-1999
• שיר מזמור לתל אביב, עם תווים, לקט פזמונים ושירים ששרו בתל אביב לתקופותיה, ליקט הסביר וההדיר אליהו הכהן, בנק לאומי תל אביב
• עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח, ירושלים בתקופת המנדט, תשס"ג-2003
• מדריכי ארץ ישראל הראשונים, בשיתוף עם אלי שילר, הוצאת אריאל, 2016
• 'אהבת ציון', מכמנים בידיעת הארץ, הוצאת אריאל, 2017
• ירושלים בזמר העברי בתקופת היישוב, הוצאת אריאל, 2018
• מסעו של ואן דה ולדה לארץ ישראל (1852), הוצאת אריאל, 2018.
• "על הררי ציון, בחיפוש אחר המנון לאומי", בספר: יפה ברלוביץ ויוסף לנג (עורכים), לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 223–247. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• "התקליט העברי - סיבובים ראשונים", פרקים בדיסקוגרפיה של הזמר העברי, בספר: יאיר סתוי ויוסי מר חיים (עורכים), הכל זהב, הוצאת מעריב, 1993
• דוד אסף‏, פרסומי אליהו הכהן בבלוג עונג שבת: ביבליוגרפיה מקוונת, בבלוג "עונג שבת", 17 בנובמבר 2023

• זמר עברי

• סימונה ברונפמן, "היילכו עיבוד נתונים וזמר עברי יחדיו?", Information Week,‏ 3 בספטמבר 2007

  מדיה וקבצים בנושא אליהו הכהן בוויקישיתוף

• אליהו הכהן, באתר פרס ישראל
• השיר לא תם - מאגר תוכניות זמר עברי בעריכתו ובהנחייתו של אליהו הכהן ז"ל, באתר של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
• עברו בגלגולים – אליהו הכהן, בבלוג הספרייה הלאומית
• כתבות ומאמרים של אליהו הכהן, בבלוג הספרייה הלאומית
• אביבה לורי, סיפור על כל שיר, באתר הארץ, 27 ביוני 2007
• אלי אשד, האיש שזכר את הפזמונים, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 22 בנובמבר 2007
• בן שני מראיין את אליהו הכהן, "אנשים בלילה", גלי צה"ל, 24 באפריל 2013
• מאמרי אליהו הכהן באתר נתן אלתרמן
• אליהו הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
• פרידה מאליהו הכהן, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 8 בנובמבר 2023
•   עופר אדרת, חוקר הזמר העברי אליהו הכהן מת בגיל 88, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023
• דוד אסף‏, שַׂר וְגָדוֹל נָפַל הַיּוֹם הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל: אליהו הכהן איננו, בבלוג "עונג שבת", 10 בנובמבר 2023
• מחלקת המוזיקה - הספרייה הלאומית, נדמו הצלילים, נאלמו המילים: פרידה מאליהו הכהן ז"ל, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
•   חגי חיטרון, אליהו הכהן היה ליגה של איש אחד. אסור להזניח את מפעל חייו, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2023
•   יואל רפל ומרדכי נאור, כשם שלהיסטוריה יש שירים, כך לשירים יש היסטוריה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2023
• יואב גינאי, "לא אוותר עד שאמחק את ה'עממי' הזה מכל השירים העבריים", באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2023