אלבה (מחוז)

שם המחוז, שמובנו "לבנה, צחורה", בא מהמילה הלטינית alba, הקשורה לעיר בירת המחוז, אלבה יוליה. גם שם המחוז בהונגרית Fehér משמעותו "לבן" (Fehér megye). הגרמנים קוראים לו מחוז קרלסבורג לפי השם הגרמני של העיר אלבה יוליה - קרלסבורג.

הממצאים הארכאולוגיים מהתקופה הנאוליטית שנתגלו במחוז אלבה מיוחסים לתרבות קדומה הידועה כ"תרבות פטרשט" לפי יישוב בעל אותו שם.

בימי קדם שטח המחוז נכלל בממלכת הדאקים. המחצבות שבהרי הקרפטים המערביים משכו בימי הכיבוש הרומי מתיישבים חדשים. ידועים מאותה תקופה יישובים כמו אפולום (אלבה יוליה של ימינו), אמפלום (בימינו - זלטנה), אפולון (בימינו - פיאטרה קראיווי) וגם המושבות אורליה אפולינסיס, נובה אפולנסיס, אלבורנוס מאיור (בימינו - רושיה מונטנה) וברוקלה (בימינו - איוד). במבצר הרומאי באפולום חנו אנשי הלגיון הרומאי מס. 13 "גמינה". הפרפקט הראשון מבין השלושים שפיקדו על הלגיון, נקרא סקסטוס מיניקיוס פאוסטינוס יוליוס סוורוס.

אחרי נסיגת הכוחות הרומיים והמנהל הרומאי מדאקיה בשנים 271–275 ישנן עדויות ארכאולוגיות להמשך קיומן של יישובים באזור - כמו באלבה יוליה עצמה ובאוברז'ה במאות 2–4 ו-3–6 ובבלנדיאנה וצ'ומברוד במאות 9–10. בין לבין התקופות המוזכרות - במאות 4–7 היה האזור זירה של פלישות עמים נודדים שגרמו לקפאון ולשפל בחיים העירוניים.

גיולה השני, מנהיג הונגרי ודוכס טרנסילבניה ראשון, קבע את מושבו באלבה יוליה של ימינו, אז "בליגרד" ("העיר הלבנה" בשפות סלביות). העיר שנקראה בהונגרית Gyulafehérvár ("העיר הלבנה גיולה", מכאן ברומנית השם "אלבה יוליה") הייתה למשך מאות שנים בירת הוויבודות טרנסילבניה כחלק מהממלכה ההונגרית או כמדינה אוטונומית. בשנת 1009 הקים מלך הונגריה אישטוואן הקדוש את הבישופות הקתולית אלבה לפי מקורות מסוימים עוד גיולה השני הקים כאן את הבישופות הראשונה לפי הפולחן הביזנטי (אורתודוקסית).

באמצע המאה ה-12 קמה ה"רוזנות" או המחוז אלבה הביניימי. המחוז תועד לראשונה בשנת 1177. בשנת 1241 הוחרב האזור על ידי פלישת המונגולים-טטרים. האזור שגשג במיוחד תחת שלטון משפחות הוניאדי ובתלן. הקתדרלה הרומית-קתולית באלבה יוליה נבנתה במאה ה-13 על יסודות כנסייה קודמת. בשנת 1291 כינס מלך הונגריה אנדראש השלישי, מלך הונגריה באלבה יוליה אספה ארצית חשובה.

במאות 14–16 מוזכרת במחוז נוכחותם של כפרים רומנים ושבראשם קנזים ו"שופטים" - למשל, בפילשט 1326, הקנזים קנדיה, ניקולאיה ורומן בזלטנה - 1365 וכו'. במאה ה-15 מציינים קנזים רומנים בלופשה, בוצ'ום, אברוד, קמפן ויישובים אחרים. מרד הצמיתים ההונגרים והרומנים בשנת 1437 (מרד בובלנה) הגיע גם לצפון המחוז אלבה - לעיר איוד ולכפרים בעמק המורש. בשנת 1514 צמיתים רומנים והונגרים מסביבות טרסקאו, השתתפו במרד האיכרים בראשות גיירג' דוז'ה וכבשו את מבצר האצילים בטרסקאו.

בימי הביניים שטח המחוז היה זירת עימותים בין המקומיים לפולשים העות'מאנים. ב-18–22 במרץ 1442 בקרב מארוש-סנט אימרה (ברומנית - סנטימברו) הביס הוויבוד יאנוש הוניאדי את צבא הטורקי בפיקודו של מזיד ביי.

אחרי קרב מוהאץ' (1526) והפיכת הונגריה לפאשאיק עות'מאני, בשנת 1541 חבל טרנסילבניה, כולל מחוז אלבה, הפך בערך לנסיכות אוטונומית, שבירתו (מ-1546) הייתה אלבה יוליה. בשנת 1600 האזור נכבש זמנית על ידי שליט ולאכיה, מיכאי האמיץ.

אחרי שחרור הונגריה מידי הטורקים, בהתאם להסכם השלום בקרלוביץ (1699) האזור נכנס תחת שליטה אוסטרית כחלק מנסיכות במסגרת הקיסרות. העיר אלבה יוליה הייתה למרכז פוליטי ותרבות חשוב. באלבה יוליה הוקמה בשנים 1715–1738 על ידי הקיסר קרל השישי מבצר גדול לפי שיטת וובן (1648).

במאה ה-18 העיר בלאז' על בתי הספר שלה הפכה למרכז התרבות הרומנית העיקרי בטרנסילבניה. ב-1784 בגלל דיכוי כלכלי ולאומי פרץ בטרנסילבניה מרד האיכרים הרומנים בראשות הוריה, קלושקה וקרישן. המרד דוכא על ידי הצבא האוסטרי ושלושת מנהיגיו נכלאו באלבה יוליה, נשפטו והוצאו להורג על גלגל באמצע העיר ב-28 בפברואר 1785.

באביב העמים מחוז אלבה היה למוקד של מהפכת 1848 בקרב הרומנים בטרנסילבניה. ב-30 באפריל 1848 התכנסה בבלאז' האספה העממית הרומנית הראשונה שבה טבעו משתתפיה את ביטול מוסד הצמיתות ואת האמנציפציה של האומה הרומנית בטרנסילבניה. באספה נוספת עוד יותר גדולה, שבה נכחו כ-40,000 רומנים, התכנסה ב-15–17 במאי 1848 בשטח שנקרא מאז "שדה החירות" (Câmpia Libertății). נדרשו בה שחרור האיכרים הצמיתים, ביטול האיחוד עם הונגריה, עצמאות הרומנים, והובע רצון הרומנים המקומיים להתאחד עם הנסיכויות הרומניות השכנות ולאכיה ומולדובה. בהרים התארגן צבא עממי רומני בפיקודו של אברם ינקו שהתנגד למהפכנים ההונגרים. בקיץ 1849 המהפכה, גם של ההונגרים, וגם של הרומנים, דוכאה על ידי השלטון ההבסבורגי בעזרת הצבא הרוסי. אברם ינקו נעצר ב-1852.

בסוף שנת 1918 בנסיבות תבוסת גרמניה ואוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה בחזיתות אחרות, התעצמה התנועה הלאומית הרומנית בטרנסילבניה וב-1 בדצמבר 1918 התכנסה באלבה יוליה אספה לאומית גדולה. 1228 נציגים של הרומנים מכל טרנסילבניה הצביעו בה פה אחד על איחוד טרנסילבניה עם ממלכת רומניה. ב-15 באוקטובר 1922 קויים ב"קתדרלת האיחוד מחדש" האורתודוקסית בעיר טקס הכתרתם של הזוג המלכותי פרדיננד הראשון ומריה כמלכים של רומניה המאוחדת.

בשנת 1968 ,בהתאם לרפורמה המנהלית שנערכה בשנים הראשונות של השלטון של ניקולאה צ'אושסקו הוקם מחוז אלבה עם הבירה אלבה יוליה. אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בשנת 1989, בשנת 1991 הוקמה באלבה יוליה אוניברסיטת "1 בדצמבר 1918".

 

הרי הקרפטים המערביים מתרוממים במערב ובצפון-מערב. הם מתאפיינים במבנה גאולוגי מורכב, עם בצרים המכילים מחצבים אל ברזיליים כמו נחושת, עופרת, אבץ ומתכות יקרות - זהב, כסף. האדמה היא מאוד פורייה, מה שאיפשר יישוב האזור על ידי בני אדם עוד בתקופה קדומה. עמק המורש על יובליו - ארייש, סבש, קוג'יר והאזורים הסמוכים היוו אזורים חקלאיים נוחים לגידול בעלי החיים, לתעשיית העצים, ובעיקר לגידולי הדגן, הירקות והפירות וכן לכרמים. מיקום עמק המורש על יובליו הקל על בנייתם של דרכים ומסילות ברזל.

בדרום המחוז נמצאים הרי סבש. 25% משטח המחוז מכוסה על ידי רמות הטרנבות המפורסמות בכרמיה ובמקורות למים מינרליים.

ב-31 באוקטובר 2011 אוכלוסיית המחוז מנתה 327,224 תושבים וצפיפותה הייתה 52/קמ"ר. להלן ההתפתחות הדמוגרפית:

שנה	אוכלוסיית המחוז[1]
1948	361,062
1956	370,800
1966	382,786
1977	409,634
1992	414,227
2002	382,747
2011	327,224

ההרכב לפי קבוצות אתניות היה כלהלן^[2]

• רומנים - 89.9%
• הונגרים - 4.8%
• צוענים (בני רומה) - 4.7%
• גרמנים - 0.2

מועצת מחוז אלבה, שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-32 נציגים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:

• איוד (Aiud, בגרמנית: Straßburg, בהונגרית: Nagyenyed)
• אלבה יוליה (Alba Iulia, בגרמנית: Karlsburg, בהונגרית: Gyulafehérvár)
• בלאז' (Blaj, בגרמנית: Blasendorf, בהונגרית: Balázsfalva)
• סבש (Sebeş, בגרמנית: Mühlbach,בהונגרית Szászsebes)

• אברוד (Abrud, בהונגרית: Abrudbánya)
• אוקנה-מורש (Ocna Mureş, בהונגרית: Marosújvár)
• באיה דה ארייש (Baia de Arieş, בגרמנית:Offenburg, בהונגרית: Aranyosbánya/Offenbánya )
• זלאטנה (Zlatna, בהונגרית: Zalatna)
• טיוש (Teiuş, בהונגרית: Tövis)
• קוג'יר (Cugir, בהונגרית: Kudzsir)
• קמפן, אלבה (Câmpeni, בהונגרית: Topánfalva)

במחוז אלבה פועלים מפעלים למזון, טקסטיל, תעשיות למוצרי עץ, למרכיבים מכניים, לנייר וחומרי אריזה, תעשייה כימית. באזור יש מחצבות למתכות (זהב, כסף, נחושת), למלח, חומרי בנייה כמו שיש, גרניט.

רושיה מונטנה התפרסמה בקרב אוספי דגימות של זהב טבעי. מכרות ראשונים ברושיה מונטנה קמו על ההר קירניק עוד בתקופה הרומית. נשמרו בהם היטב גלריות עתיקות. חברה קנדית תכננה לפתח ברושיה מונטנה מכרה פתוח לזהב אך נטשה את הפרויקט בשנת 2007. ב-2021 היא הוכרז נוף הכרייה של רושיה מונטנה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

 

• הרי אפוסן ((Munții Apuseni - "הרי המערב") שבהקרפטים המערביים הרומנים
  • יריד הנערות על הר גאינה (גובה 1,484 מ') (Târgul de fete de pe Muntele Găina) - מתארגן כל שנה ב-20 ביולי

יום הקדוש אליהו (סְפֶנטוּל אִילִיֶה), 8 ק"מ דרומית-מזרחית מהכפר אברם יאנקו, אלבה.

• • האדריכלות המסורתית של ארץ המוצים (Tara Moților) - בייחוד כנסיות העץ בעמק הנהר ארייש, והתרבות העממית הרומנית בה
  • הרי ביהור: מערת Scărișoara סקרישוארה - 2–3 שעות הליכה מן הכפר גרדה דה סוס
  • הרי טרסקאו- המסיב בדלאו (Masivul Bedeleu)

מערת "הודה לוי פפארה" (Huda lui Papară) - שעתיים הליכה מן הכפר סלצ'יווה;

הקניון (Cheile) בעמק רמץ Valea Râmețului

קניון הנהר ארייש (Defileul Arieșului)

• • הרי המתכות (Munții Metaliferi) עם שמורות הטבע שבפסגות הבזלת"דטונאטה", בעלי גובה 1,200 מ' - דטונאטה גואלה (Detunata goală) ודטונאטה פלוקואסה (Detunata flocoasă) - 20 ק"מ מהעיר אברוד, שעה הליכה מן הכפר בוצ'ום
  • התלבושות העממיות של תושבי הכפר בוצ'ום - הבוצ'ומנים (Buciumani).
• רכבת ההרים "מוקניצה" על מסילת הברזל שבין אברוד לווידולם (Abrud-Vidolm) עם התחנות:אברוד - רושיה מונטה - גורה רושיאי - קמפן - ביסטרה - לופשה - באיה דה ארייש - ברזשט - סלצ'יווה - אוקוליש - וידולם הוכרה כאתר מורשת היסטורית.

העיר אלבה יוליה:

• מבצר אלבה יוליה - שנבנה על ידי האוסטרים ב-1715–1738
• הקתדרלה הרומית-קתולית - נבנתה במאה ה-13, בימינו שוכנת בתוך המתחם של המבצר
• ספריית בתיאנאום - הוקמה בשנת 1794 הכוללת 60,000 ספרים
• הקתדרלה האורתודוקסית "האיחוד מחדש של האומה"
• "אולם האיחוד" ("אוניריה")
• המוזיאון הלאומי של האיחוד

העיר אברוד:

• בניינים מימי הביניים שמורים היטב
• הריקוד העממי "צארינה מאברוד"

רושיה מונטאנה:

• מוזיאון המכרות- כולל לוחות שעווה כתובות בלטינית

העיר סבש:

• מצודה מימי מן המאה ה-14 - (Cetatea Sebeș)

העיר איוד:

• מצודה מן המאה ה-15 - (Cetatea Aiud)

העיר בלאז' - מוקד התרבות הרומנית והדת האורתודוקסית הרומנית בטרנסילבניה במהלך מאות שנים

הכפר טרטריה - בו נמצאו בשנת 1961 על ידי חוקר בשם ניקולאיה ולאסה שלוש לוחיות עם כתבים מסתוריים בלתי ניתנים לפענוח, שהוכרזו כ"כתב העתיק בעולם" "משנות ה-5000 לפנה"ס. הלוחיות שנויות מאוד במחלוקת ושימשו בביסוסן של תאוריות פרוטוכרוניסטיות רומניות.

בכפר טרטריה הוצבה אנדרטה לכבוד "הכתב האנושי העתיק בעולם".

• טירת קלניק (Castelul Câlnic)
• טירת גרבובה (Castelul Gârbova)

עיירת הנופש אוקנה מורש

• מתחם התיירות אוקנה מורש (Complexul turistic Ocna Mureș)
• הכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה - בלקאצ'ו (כפר במועצת ז'ידוויי Jidvei), בוז (כפר במועצת דושטאט), קלניק, אלבה (אתר מורשת עולמית), צ'נאדה, קריקאו, ז'ידוויי, סנטימברו, אלבה, שונה וכו'.

• Judeţul Alba. Istorie, cultură, civilizaţie, 2013

Mărculeţ I., Culoarul Mureşului între Arieş şi Strei. Studiu geomorfologic, Edit. Samuel, Mediaş, 2013.

  מדיה וקבצים בנושא אלבה בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של אלבה

כולל היסטוריה של המחוז אלבה

• אתר הפרפקטורה המחוזית אלבה
• istoric-12-07-55 תולדות המחוז אלבה - באתר סוכנות החדשות הרומנית אג'רפרס
• מדריך התיירות של רומניה ברשת, פובלירום Ghidul turistic al României, Publirom
• אלבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

•   הריקוד "צארינה מאברוד" ותמונות מן המחוז אלבה, סרטון באתר יוטיוב