איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים
איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים הן שתי קבוצות איים השוכנות בדרום האוקיינוס האטלנטי בקרבת דרום אמריקה ואיי פוקלנד. קבוצות האיים נמצאות בשליטתה המלאה של בריטניה, והן הוכרזו כטריטוריה נפרדת בשנת 1985. עד אז הן היו חלק מטריטוריית איי פוקלנד הסמוכה. כיום האיים מהווים טריטוריה בריטית שמעבר לים.
לחצו כדי להקטין חזרה | |||
מוטו לאומי | Leo Terram Propriam Protegat (לטינית: "יגן האריה על אדמתו") | ||
---|---|---|---|
המנון לאומי | המנון הממלכה המאוחדת | ||
ממשל | |||
משטר | טריטוריה בריטית שמעבר לים | ||
Nigel Haywood | |||
שפה רשמית | אנגלית | ||
עיר בירה | קינג אדוארד פוינט 54°17′0″S 36°30′0″W / 54.28333°S 36.50000°W | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אמריקה הדרומית | ||
העיר הגדולה ביותר | גריטוויקן | ||
שטח יבשתי[1] | 3,903 קמ"ר (177 בעולם) | ||
אזור זמן | UTC -2 | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
תביעה לריבונות בריטית הפרדה מהמנהל הטריטוריאלי שנשלט מאיי פוקלנד |
1908/1775 1985 | ||
ישות קודמת | Falkland Islands Dependencies | ||
כלכלה | |||
מטבע | לירה שטרלינג של איי פוקלנד (FKP) | ||
שונות | |||
סיומת אינטרנט | gs | ||
קידומת בין־לאומית | +500 | ||
מפת איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים | |||
אחת משתי קבוצות האיים מורכבת מהאי הגדול ג'ורג'יה הדרומית וממספר איים קטנים הסמוכים לו, ואילו הקבוצה השנייה כוללת 11 איים געשיים הקרויים איי סנדוויץ' הדרומיים.
מבחינת המים הכלכליים שתי קבוצות האיים מהוות רצף בודד עם איי פוקלנד.
תושבים
עריכהכיום תושבי האיים הללו הם חיילים מצי הים של בריטניה ועוד כמה אנשים. האיים משמשים כבסיס של הצי הימי של בריטניה ובמקום מתגוררים רק חיילים המשרתים בבסיס. מספרם עומד על עשרות בודדות, והם כולם אזרחים בריטים.
הסכסוך הטריטוריאלי באזור
עריכה- ערך מורחב – מלחמת פוקלנד
האיים מאז גילויים היו מוקד למלחמות וקרבות על השליטה בהם.
המדינה היחידה כיום אשר עדיין דורשת את הבעלות על האיים מבריטניה היא ארגנטינה. במלחמת פוקלנד בשנת 1982 נערכו גם קרבות במקום ולמשך תקופה קצרה הוחזקו איי סנדוויץ' הדרומיים, שהיו משנת 1976 תחת כיבוש ארגנטינה, עד אשר נכבשו במהלך המלחמה על ידי בריטניה.
היסטוריה
עריכהג'ורג'יה הדרומית
עריכההאי והאיים הקטנים שסביבו נצפה לראשונה בשנת 1675 על ידי אנתוני דה לה רושה, ספן מלונדון שקרא לאיים בשם "איי פיפס" על שמו של סמיואל פיפס, שהיה מזכיר האדמירליות הבריטית באותם הימים. בשנת 1775 התגלה מחדש האי והאיים הקטנים שמסביבו על ידי ג'יימס קוק שקרא תחילה לאיים "תגלית חסרת משמעות לחלוטין" ומאוחר יותר קרא להם "איי ג'ורג'יה" על שמו של המלך ג'ורג' השלישי.
באי המרכזי הוקמה תחנה ששימשה את ציידי הלווייתנים באזור. משם יצא ארנסט שקלטון למסעותיו באנטארקטיקה, ולשם הוא חזר, יחד עם חמישה ספנים, על מנת להזעיק עזרה ולהציל את שאר 22 אנשיו שנותרו על אי הפיל. הוא הגיע לחוף הדרומי של האי על גבי סירה קטנה לאחר מסע בן 1,300 קילומטר, וחצה את רכס ההרים במרכז האי על מנת להגיע לנמל. שקלטון קבור בבית הקברות של היישוב גריטוויקן באי ג'ורג'יה הדרומית, לא רחוק מקברו של פרנק ויילד.
הנמל שהורחב משמש עד היום את הצי הבריטי.
ב-9 במאי 2018 הסתיים פרויקט רחב ממדים להשמדת האוכלוסייה הפולשת של חולדות ועכברים, שהגיעו לאי החל מן המאה ה-18 כנוסעים סמויים בספינות ציד הלווייתנים, וגרמו לנזק רב בקרב אוכלוסיית הציפורים המקומית. האי הוכרז כנקי ממכרסמים לאחר שהחל משנת 2016 לא נמצאו סימנים לנוכחות של מכרסמים. המבצע ארך 10 שנים ועלה כ-10 מיליון ליש"ט.
איי סנדוויץ' הדרומיים
עריכהשמונה מאיי סנדוויץ' הדרומיים נתגלו בשנת 1775 בידי ג'יימס קוק שקרא להם "ארץ סנדוויץ'" ("Sandwich Land") על שמו של ג'ון מונטגיו, הרוזן הרביעי מסנדוויץ'. המילה "דרומיים" נוספה מאוחר יותר כדי להבדילם מאיי סנדוויץ' המקוריים (כיום הוואי). שלושת האיים הצפוניים בקבוצת האיים נתגלו בשנת 1819 על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן.
בין השנים 1976 ל-1982 ישבו במקום כוחות צבא ארגנטינאים אשר לא גורשו מהמקום על ידי צבא בריטניה עד למלחמת פוקלנד שבה נכבשו האיים סופית וסופחו רשמית לשטח בריטניה.
קישורים חיצוניים
עריכה- אמיר גור, הפלגה לאיי ג'ורג'יה הדרומית – ארץ הפינגווינים המלכותיים, באתר GoTravel
- גילי חסקין, טיול באי סאות' ג'ורג'יה, באתר של גילי חסקין, 6 באוקטובר 2013
- אסף רייפלד, בדרך לקצה העולם: ג'ורג'יה הדרומית, באתר הספרייה של מט"ח
- South Georgia declared rodent-free! (אורכב 14.05.2018 בארכיון Wayback Machine), South Georgia Heritage Trust
הערות שוליים
עריכה- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות