אולימפיאדת מינכן (1972)

תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1972[1]
עיר	מדינה	סיבוב 1	סיבוב 2
מינכן	מערב גרמניה  מערב גרמניה	29	31
מדריד	ספרד  ספרד	16	16
מונטריאול	קנדה  קנדה	6	13
דטרויט	ארצות הברית  ארצות הברית	6	—

ההצבעה על קיום המשחקים נערכה בישיבה ה-64 של הוועד האולימפי הבינלאומי ברומא. על הזכות לארח התמודדו 4 ערים: דטרויט, מדריד, מונטריאול ומינכן. תוצאות ההצבעה בטבלה:

עם החלטת הוועד האולימפי הבינלאומי, באפריל 1966 כי משחקי 1972 ייערכו במינכן, היה ברור כי חייבים לערוך מספר שינויים על מנת להבדיל את המשחקים ממשחקי ברלין בשנת 1936, שהיו למעשה הפגנת כוח נאצית. היה ברור לוועד האולימפי ולמארגנים כי על המשחקים להיות שמחים ולא לעורר את זכרונות המשחקים הקודמים על אדמת גרמניה. מינכן התכוננה במרץ למשחקים: נבנה כפר אולימפי חדיש עם אצטדיון, בריכה, ולודרום ואולמות לעשרות ענפי ספורט נוספים ונבנו קטעים נוספים במסילת הרכבת התחתית.

 

  ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת מינכן (1972)

• רנטה שטכר (מזרח גרמניה  מזרח גרמניה) שזכתה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף), יותר מכל אתלט אחר. מדליות זהב, בריצות הקצרות ל-100 מטר ול-200 מטר ובמדליית כסף בריצת שליחות 4x100 מטר.
• היידה רוזנדהל (מערב גרמניה  מערב גרמניה), שזכתה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף), יותר מכל אתלט אחר. מדליות זהב, בקפיצה לרוחק ובריצת שליחות 4x100 מטר ומדליית כסף בקרב רב.
• מוניקה צרט (מזרח גרמניה  מזרח גרמניה) שזכתה ב-2 מדליות זהב בריצת 400 מטר ובריצת שליחות 4x400 מטר.
• אולריקה מייפארת בת ה-16 (מערב גרמניה  מערב גרמניה), הפכה ליקירת האוהדים הגרמנים לאחר שהפתיעה וזכתה במדליית זהב בקפיצה לגובה, תוך שהיא משפרת את שיאה האישי בתחרות הגמר ב-7 ס"מ ומשווה את השיא העולמי (1.92 מטר).

• ולרי בורזוב (ברית המועצות  ברית המועצות) שזכה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף) מדליות זהב בשתי הריצות הקצרות ל-100 מטר ול-200 מטר ומדליית כסף בריצת שליחים 4x100 מטר.
• לאסה וירן (פינלנד  פינלנד), שזכה בריצות ל-5000 מטר ול-10,000 מטר. הניצחון בריצת ה-10,000 הושג על אף שווירן נפל במהלך הריצה. וירן חזר על הישג זה במשחקי מונטריאול ובכך הצטרף לאצנים הפינים המוכשרים פאבו נורמי ווילה ריטולה, שזכו לכינוי "הפינים המעופפים".
• בגמר הריצה ל-800 מטר לגברים, התנהל במשך 600 מטר הרץ האמריקאי, דייב ווטל, בסוף קבוצת הרצים. ב-200 המטרים האחרונים הוא חלף על פני כל הרצים וניצח בריצה לאחר שהקדים בפוטו פיניש את הרץ הסובייטי, יבגני ארז'נוב. ווטל רץ כשהוא חובש כובע מצחיה, אותו חבש גם בטקס המדליות, דבר שעורר עליו ביקורת.
• פרנק שורטר (ארצות הברית  ארצות הברית) שזכה בריצת המרתון. בעת שהאמריקאי, יליד מינכן, התקרב לאצטדיון האולימפי, הצטרף למסלול סטודנט גרמני לבוש בגדי ריצה ונכנס לאצטדיון ראשון. הקהל קיבל אותו תחילה בתשואות אך המארגנים הבינו חיש מהר כי הוא מתחזה והודיעו על כך ברמקול. כשנכנס שורטר לאצטדיון הוא נדהם למראה רץ המקדים אותו ולמשמע הקהל הקורא בוז, אך התעשת וסיים את הריצה כמנצח.

• אולגה קורבוט (ברית המועצות  ברית המועצות), שבתה את לב הקהל והתקשורת לאחר זכייה בזהב הקבוצתי, ולאחר שנפילה מנעה ממנה זכייה בתחרות הקרב רב. קורבוט זכתה בשתי מדליות זהב נוספות, בתרגיל על הקורה ובתרגיל הקרקע ובמדליית כסף בתרגיל על המקבילים מדורגים.

• נבחרת הגברים של יפן (יפן ), זכתה בפעם הרביעית ברציפות בתחרות הקבוצתית.
• סוואו קאטו (יפן  יפן), שזכה ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב כולל בתחרות הקרב-רב אישי בפעם השנייה ברציפות ו-2 מדליות כסף.

  ערך מורחב – כדורגל באולימפיאדת מינכן (1972)

בטורניר השתתפו 16 נבחרות מ-5 קונפדרציות. הנבחרות חולקו לארבעה בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי המובילות בכל בית בתום הסיבוב הראשון, העפילו לסיבוב השני, שכלל שני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. מנצחות הבתים העפילו לגמר הטורניר, בעוד סגניותיהן התמודדו במשחק על מדליית הארד.

במדליית הזהב זכתה פולין, שגברה בגמר 1–2 על האלופה האולימפית המכהנת, הונגריה, בזכות צמד שערים של מלך שערי הטורניר, קז'ימייז' דיינה. במשחק על מדליית הארד נפרדו ברית המועצות וגרמניה המזרחית בשוויון 2-2, וזכו במשותף במדליה. בשנת 2017 טען אחד מחברי הצוות הרפואי במשלחת הסובייטית כי המשחק היה מכור.

נבחרת הכדורסל של ברית המועצות גברה במשחק הגמר על נבחרתה של ארצות הברית 50–51 במשחק דרמטי ומעורר מחלוקת. לטענת האמריקאים הם קופחו בצורה משוועת בסיום על ידי ראש פיב"א, ויליאם ג'ונס, שכפה (לטענת ארצות הברית) על שופטי המשחק להחזיר את השעון לאחור פעמיים, שבאחרונה מהן הצליחה ברית המועצות לקלוע סל ניצחון. וזאת, לאחר שהמשחק הסתיים במועדו החוקי בתוצאה שהקנתה ניצחון לארצות הברית. הערעור של ארצות הברית נדחה ברוב של 3 מול 2, ששלוש מהמתנגדות היו חברות בגוש הקומוניסטי והנבחרת האמריקאית סירבה להשתתף בטקס הענקת המדליות ולקבל את מדליות הכסף.

קלאוס דיביאזי (איטליה  איטליה), זכה בפעם השנייה ברציפות בקפיצה מפלטפורמה קשיחה מ-10 מטר.

  ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת מינכן (1972)

• שיין גולד (אוסטרליה  אוסטרליה), זכתה ב-5 מדליות מהן 3 זהב. מחצית משיאי העולם שהושגו באולימפיאדת מינכן הושגו בבריכה.

• מארק ספיץ היהודי (ארצות הברית  ארצות הברית), זכה בשבע מדליות זהב כשהוא קובע שיא עולם חדש בכל ניצחון בגמר. שיא זה עמד עד לשבירתו באולימפיאדת בייג'ינג (2008) על ידי השחיין האמריקאי מייקל פלפס.

• יהודים באולימפיאדת מינכן
• טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולימפיאדת מינכן (1972)

•   אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת מינכן (באנגלית)
• מינכן 1972 - פרטים על האולימפיאדה באתר הוועד האולימפי הבינלאומי
• אולימפיאדת מינכן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יעקב מאור, טיולים ודמעות במינכן לזכר י"א הספורטאים. באתר ותוליכנו לשלום