אברהם רוזנטל (רופא)

אברהם רוזנטל נולד בשנת 1875 בעיירה סובאלק שבפולין הרוסית, בנם של שרה אסתר לבית וישניַאק וזלמן (סוחר, סופר ועסקן ציבור, שהתייחס לרב צבי הירש אשכנזי). בילדותו למד ב"חדר" ובגימנסיה, ומשם המשיך ללימודי רפואה באוניברסיטת מוסקבה. לאחר שהוסמך כרופא בשנת 1898, עבד במוסדות לחולי רוח ברוסיה והשתלם בפסיכיאטריה באוניברסיטת ברלין. רוזנטל שירת כרופא צבאי במלחמת רוסיה–יפן, ובשנת 1906 נישא לחנה קרפילוב. לאחר המלחמה ייסד רוזנטל בית חולים פסיכיאטרי פרטי (מעין סנטוריום) במוסקבה, וניהל אותו עד שהולאם ב-1918 בעקבות המהפכה הרוסית. בתקופה זו השתתף גם בייסוד "אגודת הפסיכיאטרים והנוירולוגים הרוסית". ב-1920, בעקבות ההלאמה, עבר לברלין, שם ניהל את חברת "אָזע" ('אוֹזֶה'; החברה לשמירת בריאות היהודים, שעסקה ברפואה מונעת ובטיפוח ההיגיינה בקרב יהודי מזרח אירופה). את פעילותו לטובת "אזע" המשיך רוזנטל גם לאחר עלייתו לארץ, וב-1926 יצא לארצות הברית לגיוס תרומות.^[1]

רוזנטל היה ציוני נלהב כבר מנעוריו, חבר אגודות "בני ציון", "חובבי שפת עבר" וחברת מרבי השכלה. ב-1924 עלה רוזנטל לארץ והשתקע בירושלים, ברחוב החבשים, ליד ספריית בני ברית. בארץ היה מ-1924 למנהל בית ההבראה ארזה (עד מותו). מ-1925 כיהן גם כמנהל המחלקות לנוירולוגיה, פסיכיאטריה ופיזיותרפיה בבתי החולים של הדסה בירושלים (כיום, הדסה הר הצופים) ובתל אביב (עד התפטרותו ב-1929^[2]) בנוסף, פעל בתל אביב, בסנטוריום שרייבמן ומ-1929 במלון סן רמו),^[3] ומשנת 1932 בקליניקה פרטית לנוירולוגיה וריפוי בחשמל שפתח בביתו בירושלים.^[4]

רוזנטל תרגם את ספרו של אויגן בלוילר מגרמנית לרוסית, פרסם מאמרים מקצועיים ברוסית ובעברית, היה חבר ההסתדרות הרפואית בישראל ואף עמד בראשה למשך זמן-מה, וכן ערך את ביטאונה, "הרפואה".

למרות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, המשיך רוזנטל לנסוע לתל אביב מדי יום רביעי, לקבל שם חולים. ב-14 בספטמבר 1938 (י"ח באלול תרצ"ח), בעת שעברה מכוניתו בתוככי רמלה, נפתחה עליו אש קטלנית והוא נהרג, בן 63 במותו. רוזנטל הובא לקבורה למחרת בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת הקדושים.

רוזנטל היה אב לשתיים: מרים טל (1910–1981), מבקרת אמנות ידועה, ששימשה בין היתר כמבקרת האמנות של "ידיעות אחרונות";^[5] ואינה פומרנץ (1914–2001), ארכאולוגית, המזכירה המדעית והאחראית על יחסי הציבור של אגף העתיקות והמוזיאונים, עורכת כתבי עת ארכאולוגיים.

במלאת מאה שנה להולדתו, קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו ("מבוא רוזנטל") בסמוך למקום מגוריו ברחוב החבשים (כיום רחוב אתיופיה).

• ארזה

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אברהם רוזנטל

• דוד תדהר (עורך), "ד"ר אברהם רוזנטל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3344
• דף לזכר אברהם רוזנטל, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
• מאורעות הימים האחרונים: ד"ר אברהם רוזנטל, דבר, 15 בספטמבר 1938 (ידיעה על מותו ונקרולוג)
• ד"ר י. מאיר, ד"ר אברהם רוזנטל (נקרולוג), דבר, 15 בספטמבר 1938, המשך [למטה] (הספד)
• ד"ר אברהם רוזנטאל, הצופה, 15 בספטמבר 1938

• לויתו של ד"ר רוזנטל, דבר, 16 בספטמבר 1938
• לזכר נעדרים: ד"ר אברהם רוזנטאל, דבר, 19 באוקטובר 1938 (הספדים מאת מספר מחברים)
• נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל" 1948-1799", הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 389.