אבא לרנר
אַבָּא פְּתַחְיָה לֶרְנֶר (באנגלית: Abba Ptachya Lerner; 28 באוקטובר 1903, בסרביה, האימפריה הרוסית – 27 באוקטובר 1982, טאלאהאסי, פלורידה) היה כלכלן יהודי-אמריקאי, מהחשובים ביותר במאה ה-20. נחשב לממשיכו הבולט ביותר של ג'ון מיינרד קיינס (מדמויות המפתח בתחום המאקרו-כלכלה) אשר פיתח את רעיונותיו של קיינס מתאוריה כללית לקווים מנחים ממשיים למדיניות כלכלית. יש שרואים בתאוריה המוניטרית המודרנית פיתוח של רעיונותיו.
| לידה |
28 באוקטובר 1903 נובוסליצה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1982 (בגיל 78) טאלאהאסי, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
כלכלה |
| מקום לימודים |
בית הספר לכלכלה של לונדון |
| מנחה לדוקטורט |
פרידריך האייק, ליונל רובינס |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
פרנקו מודיליאני, Bixio Barenco, Seung Chul Ahn |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהלרנר נולד ב-28 באוקטובר 1903 בבֵּסָרַבְּיָׁה שבאימפריה הרוסית, ובגיל שלוש היגר עם משפחתו לבריטניה. גדל באיסט אנד של לונדון. מגיל 16 עבד כמכונאי, מורה לעברית ואיש עסקים. ב-1929 החל את לימודיו בבית הספר לכלכלה של לונדון כתלמיד של פרידריך האייק. לרנר התגלה כעילוי על אף גילו המתקדם יחסית. בין השנים 1930 ל-1935 פרסם את מאמריו המפורסמים ביותר, אשר פרצו דרך בתחום המאקרו-כלכלה. בתקופה זו גם פיתח את "מדד לרנר" לקביעת הריכוזיות במשק. בעת שהות בת שישה חודשים בקיימברידג' ב-1934–1935 הוא נפגש עם ג'ון מיינרד קיינס, זמן קצר לפני שזה פרסם את ספרו הגדול, "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" (אנ'), אשר חולל מהפכה בחשיבה העולמית על מאקרו-כלכלה (ע"ע כלכלה קיינסיאנית). פגישה זו הובילה את לרנר לשינוי הפרדיגמה הכלכלית שלו, ולבסוף להגייתו של רעיון המימון הפונקציונלי. קיינס עצמו התנגד בתחילה לרעיון זה, אך לאחר מכן אימץ אותו לחלוטין.
בשנת 1930 נישא לרנר לאליס סנדק, ובשנת 1932 נולדו להם תאומים, מריון וליונל. ב-1937 עבר לרנר לארצות הברית, שם לימד באוניברסיטאות רבות, בהן ברקלי, קולומביה, קנזס סיטי, ניו סקול, אוניברסיטת רוזוולט בשיקגו (1947–1958)[1] ואוניברסיטת מישיגן. לאחר פרישתו מברקלי כיהן כפרופסור בקווינס קולג' (אנ') של אוניברסיטת העיר ניו יורק (1971–1978), ולאחר מכן באוניברסיטת המדינה של פלורידה עד מותו ב–1982. כמו כן, עבד בתאגיד Rand, המייעץ לממשל האמריקאי, היה חבר במשלחת הכלכלית של האו"ם לאירופה (1950–1951) וכיהן בתפקיד היועץ הכלכלי הראשון לממשלת ישראל (1953–1955) וכיועץ למשרד האוצר ולבנק ישראל (1955–1956).
מימון פונקציונלי
עריכהבהתבסס על קרטליזם ועקרון הביקוש האפקטיבי, לרנר פיתח את רעיון המימון הפונקציונלי. רעיון זה מציע שמימון ממשלתי צריך לפעול על פי מטרות מוגדרות. לרנר קבע כי מדיניותה הכלכלית של כל ממשלה צריכה לשים לה למטרה את התעסוקה המלאה ויציבות המחירים, ללא "כלכלה מאוזנת", שאליה הוא מתייחס למעשה כפיקטיבית. על-פי לרנר, התעסוקה המלאה היא האמצעי שדרכו יכולה לשמור הממשלה על יציבות המשק ללא אינפלציה קשה וללא מיתון. לרנר מציע לשמור על יעד זה על ידי ויסות הביקוש בשלל אמצעים פיסקליים ומוניטריים. רמת הביקוש, הן בצורת צריכה והן בצורת השקעה, היא הקובעת את רמת התעסוקה. האמצעים העומדים לרשות הממשלה לצורך שליטה על רמת הביקוש הם מסים, הלוואות מהציבור (חוב פנימי) והדפסת כסף והוצאתו כתקציב. העלאת מיסים, הגדלת ההלוואות מהציבור וקיצוץ בתקציב הן כולן דרכים להורדת הביקוש, בעוד שהורדת מיסים, החזרת הלוואות והגדלת התקציב הן דרכים להעלאת הביקוש. כך, על ידי שימוש בכל ארסנל הכלים הפיסקליים והמוניטריים, המדינה יכולה לשמור על שגשוג מתמיד ללא כל סכנה לקריסה כלכלית בשל היפר-אינפלציה, אבטלה המונית, מיתון, הגבלת ההוצאה בשל ירידה בהכנסה או שלל סיבות אחרות. לרנר קובע כי אין לקשור את ההכנסה ממסים להוצאה וההשקעה הממשלתית. המצב הרצוי שאליו צריך לכוון המימון הפונקציונלי, על פי לרנר, הוא אינפלציה מתונה.
הישגיו
עריכה- הנחלת השימוש במדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית ככלים של הכלכלה הקיינסיאנית
- "משפט הסימטריה של לרנר" קובע כי למכס יכולה להיות השפעה זהה למס ייצוא
- "מדד לרנר" מודד את כוח המונופול כיחס הפוך לגמישות הביקוש (שיעור השינוי בביקוש למוצר ביחס לשיעור השינוי במחירו)
- שיפור נוסחה של אלפרד מרשל, הידועה מאז בשם תנאי מרשל-לרנר
- פיתוח מודל של "סוציאליזם שוק", השונה במהותו מ"הכלכלה המתוכננת". מודל זה נודע בשם "הדרך השלישית"
- שיפור חישובים של וילהלם לאונדהרט על ההשפעות של תנאי מסחר.
- פיתוח הרעיון של "יעילות חלוקתית", שלפיו מידת שוויון כלכלי תייצר את הכמות הכוללת ביותר של סיפוק
- תרומה למשפט לנגה-לרנר-טיילור
- בהתבסס על קרטליזם ועקרון הביקוש האפקטיבי, פיתוח רעיון המימון הפונקציונלי. רעיון זה מציע שמימון ממשלתי צריך לפעול על פי מטרות מוגדרות כגון תעסוקה מלאה, מיסוי שאינו צריך לממן את ההוצאה הממשלתית או השקעה ואינפלציה נמוכה.
- פיתוח הרעיון "שיעור אבטלה שאינו מאיץ אינפלציה" (NAIRU) לפני פרידמן ופלפס. הוא קרא לו "תעסוקה מלאה נמוכה", והציב אותו אל מול "תעסוקה מלאה גבוהה", רמת התעסוקה הגבוהה ביותר שניתן להשיג באמצעות מימון פונקציונלי.
- משפט לרנר-סמואלסון משויך ללרנר.
פרסומיו
עריכהספריו בעברית
עריכה- אבא לרנר, חיים בן-שחר, כלכלה יעילה ויישומה בישראל, תל אביב: עמיקם, תש"ל 1969.[2]
- אילוף הסוררת: הכלכלה המודרנית ובעיותיה; עם אחרית-דבר לקורא הישראלי; תרגם מאנגלית: אהרן אמיר, תל אביב: עם עובד, תשל"ה.
- כלכלת התעסוקה: (הדרך הנכונה לכלכלה נכונה); (הספר תורגם, נערך והובא לדפוס על ידי חברי תנועת דרור ישראל), תל אביב: דרור לנפש, תשע"א 2011.
קישורים חיצוניים
עריכה- אבא לרנר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אבא לרנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אבא פתחיה לרנר (1903-1982), דף שער בספרייה הלאומית
- AP, Abba Lerner, 79, Dies; Economist and Author, הניו יורק טיימס, November 3, 1982
- Abba Ptachya Lerner, The Concise Encyclopedia of Economics, Library of Economics and Liberty (2nd ed.) (Liberty Fund), 2008
- David S. Landes, Abba Ptachya Lerner, in: National Academy of Sciences (ed.), Biographical Memoirs 64 (1994), 208–231 (גרסה נוספת)
- Abba P. Lerner, The New School for Social Research
- גבריאל שטרסמן, היועץ שעורר סערות, מעריב, 12 בינואר 1956
- ורד לי, חמש שאלות לחי בדרה מהתנועה החברתית דרור ישראל, באתר הארץ, 6 ביולי 2011 (עם צאת התרגום העברי של "כלכלת תעסוקה")
- אבא לרנר - כלכלת התעסוקה, מאמר בבלוג של פרופ' אודי מנור - היסטוריון ציוני
הערות שוליים
עריכה- ^ Stephen T. Ziliak, Roosevelt University, Department of Economics — A Brief History, Roosevelt University.
- ^ יצא הספר "כלכלה יעילה ויישומה בישראל", דבר, 9 בדצמבר 1969; ב. דניאל, עידוד היצוא והחסכון, דבר, 17 בדצמבר 1969; זאב צור, מה ביקשו ללמדנו המלומדים?, דבר, 6 בפברואר 1970, המשך: מישנה כלכלית שמגמתה אי-שויון,20 בפברואר 1970, דבר, 20 בפברואר 1970, המשך: מישנה כלכלית שתחזק רכושנות ותשלול האמצעים לפיתוח חברת העובדים,22 בפברואר 1970, דבר, 22 בפברואר 1970.