נחל בצת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| יובלים |
נחל חניתה, נחל נמר, נחל גליל, נחל מצובה, נחל שרך  |
| שפך |
הים התיכון |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)  נחל בצת | |
  | |
נַחַל בֶּצֶת (בערבית: וָאדִי כַּרְכָּרָה) הוא מנחלי הגליל המערבי. הנחל נכנס לשטח מדינת ישראל מלבנון בין היישובים שתולה לזרעית, ונשפך לים בקרבת ראש הנקרה. ערוץ הנחל עובר בקרבת היישובים שומרה, עראמשה, אילון, אדמית, יערה, מצובה, שלומי ובצת.
שטח אגן הניקוז של הנחל כ-60 קמ"ר והוא מנקז גם את הנחלים שרך, גליל, נמר, חניתה, ומצובה.
חלקו של הנחל שמצפון לקיבוץ אילון זרם בעבר כל ימי השנה ובצידי אפיקו מצויים שרידים רבים של טחנות קמח ומתקנים חקלאים שונים. מימיו של הנחל נאגרו על ידי הקיבוץ לצורכי שתייה והשקיה עד לתחילת שנות אלפיים כאשר התייבשו עיינות כרכרה עקב שאיבת יתר מן האקוויפר.
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחל זורם על בסיס אחד מקוי השבר הגדולים של הגליל ולכן מהלכו ישר יחסית והוא אינו מאופיין בפיתולים רבים וחזקים. המסלע מורכב בעיקר דולומיט ומגיר קשה ומעט עדשות קרטוניות של גיר רך על פני השטח. בגלל אופיו הקרסטי והשבור של המסלע הנגר העילי מועט יחסית והפעילות הגיאומורפולוגית איטית לעומת נחלים באזורי הארץ האחרים. בנחל מספר מעיינות שכבה הקרויים עינות כרכרה. על הצוקים שעל גדותיו של הנחל מערות רבות שביניהן מערת האלה ומערת קשת המפורסמת. בנחל שרך ובנחל נמר הסמוכים נמצאות מערות נטיפים מהיפות שבארץ ישראל.
חי וצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפיק הנחל צמחי נחלים אופייניים כמו שערות שולמית, הרדוף הנחלים, דולב מזרחי ועוד ומסביבו חורש ים-תיכוני של סביבת האלון והאלה. בנחל מיני חיות שונות האופייניות לשמורות הגליל כמו חזירי הבר, תנים, שועלים, שפני סלע ועוד. בבריכות שבאזורו הזורם של הנחל חיים דגי חפף מצוי, מיני דו-חיים, שפיריות ועוד סוגים של חרקים וחובבי מים. לאחרונה נעשה ניסיון לאקלם באזור את היחמור שנעלם מנופי הגליל במאה ה-19.
ארכאולוגיה והיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני אדם ניצלו את הנישה האקולוגית הברוכה שמציע הנחל במשך כל הדורות וארכאולוגים מצאו בו אתרים חשובים, ביניהם:
- מערת האלה ובה שרידים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה ועד התקופה האפיפלאוליתית.
- אתרי נחל בצת I ו-II שבהם שרידים מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית ועד התקופה הכלקוליתית הקדומה.
- תל איקרית שראשית היישוב בו הייתה בתקופה הכלקוליתית, שיא היישוב היה בתקופת הברונזה הקדומה והוא נמשך עד גירוש התושבים בשנת 1948.
- חורבת כרכרה וחורבת עירב ובהן שרידים החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הממלוכית.
- חרבת אום טומא ובה שרידים מתקופת הברונזה התיכונה.
- בולטים במיוחד אתרים מהתקופה הרומית והביזנטית כדוגמת: חורבת צונם, חורבת מער, חורבת שרך, חורבת דנעילה חורבת עירב, חרבת כרכרה, חורבת עובש, חרבת פי מצובה וחורבת משרף. באתרים אלה בולטים שרידי בתי בד שמעידים על התמחות בייצור שמן זית וכנסיות שמעידות על השתלטות הנצרות בתקופה הביזנטית.
חפירות ארכאולוגיות חשפו בתי בד מעניינים ארכאולוגית בחרבת דנעילה ובחרבת כרכרה. במצוקים שמעל מעיינות כרכרה ובנחל נמר מצויות מערות ששמשו להתבודדות נזירים ביזנטיים.
באזור שכנו מספר כפרים ערבים שחרבו במלחמת העצמאות, הגדול בהם היה הכפר הנוצרי אל-באסה.
בחלק השמורה שנמצא מתחת לקיבוץ אילון נמצא בנין המשאבה ששימשה להעלאת מימיו לקיבוץ. צורת הבניה של בנין המשאבה מבוצרת והוא מוקף בגדרות רבות, כנגד הניסיונות לניתוק אספקת המים לקיבוץ בתחילת שנותיו. בבנין המשאבה קומת מגורים ששימשה את חברי הקיבוץ בשמירה על מערכת השאיבה.
בשנת 1964 התקיים מבצע סימון שבילים בנחל בצת[1].
שמורת נחל בצת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמורת נחל בצת מתחילה במזרח באפיקו של הנחל למרגלות הר מנור בנ"צ 1747.2774 וממשיכה מערבה לאורך אפיקו של הנחל עד למפגש עם צומת אדמית וכוללת גם את נחל נמר ומצוקיו, את מצוקיו וגדותיו של הנחל כמו גם את הגאיות המתנקזים אל הנחל בתחומה, את החלק התחתון של נחל שרך ונחל מישמיש, ואת הר אוכמן. חלקה העליון של השמורה סגור למטילים ובחלקה התחתון מספר מסלולי טיול שביניהם המסלול המפורסם היורד מחורבת דנעילה לנחל שרך ודרך מערת שרך גולש אל נחל בצת ומסתיים על יד תחנת השאיבה של קיבוץ אילון. חלקו של הנחל שבין תחנת השאיבה וצומת אדמית גם הוא מסומן וכך גם שביל העלייה למערת הקשת מבריכת האיגום שבחלקו הזורם של הנחל והעלייה מחיבור הנחלים שרך בצת לחורבת עירב ש על-יד הכפר עראמשה.
החל משנת 2001, לאחר 3 שנים שחונות, נחל בצת מתייבש בסוף האביב, החל ממאי ועד לגשמי נובמבר-דצמבר, ובמשך מעל לחצי שנה אין נביעה ממעיינותיו. עולם החי והצומח העשיר שלאורכו, נתון בסכנת כליה. עקב לחץ של רשות הטבע והגנים וקבוצת אזרחים מעוניינים הניחה רשות הטבע והגנים בשנת 2001 צינור, המזרים מי שתייה בקילוח דק אל המעיינות החרבים, ומאפשר הרטבה של חלק מהאפיק במהלך הקיץ.[2] אף על פי כן, אין בהזרמת מים זו כדי להבטיח קיום לחיים העשירים של הנחל[3].
על פי דו"ח של ד"ר אלון רימר, הנחל מתייבש עקב שאיבה מוגברת של מקורות, ממי התהום באזור הנחל, ממזרח וממערב למעיינות בצת. עקב שאיבת יתר מבארות אלו יורד בקיץ מפלס מי התהום המזין את מעיינות הבצת אל מתחת למפלס הנביעה שלהם, והם מתנהגים כמעיינות אכזב טיפוסיים. מסקנה זאת נובעת מכך שהירידה בנביעת המעיינות באה במקביל לגידול בשאיבה בקידוחי שדה שומרה הסמוכה לנחל והורדת מפלס השאיבה בקידוחים אלו אל מתחת למפלס המעיינות[4].
חברת מקורות הגישה חוות דעת נגדית הטוענת שהירידה בשפיעה בנחל אינה בגלל הקידוחים שלה. במאי 2002, לאחר שרשות המים הכירה באחריותה לייבוש המעין, היא החלה להזרים מים מהרשת לאפיק הנחל. אף על פי שכמות המים שמוזרמת לנחל הלכה וגדלה עם השנים, היא מספיקה כיום להרטיב רק כמה מאות מטרים מאפיקו החרב של הנחל[5].
בשנים האחרונות מנהלת קבוצת תושבים מהגליל המערבי, אשר נתמכת על ידי החברה להגנת הטבע, מאבק להפחתת השאיבה מהאקוויפר, כדי להשיב את השפיעה הטבעית של הנחל ולהחזירה לרמה שבה הייתה בשנות ה-80 של המאה ה-20[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמורת נחל בצת - מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- אתר קבוצת המאבק להצלת נחל בצת
- מסלול טיול לנחל בצת ונחל שרך
- צפריר רינת, אלפי מפגינים קראו: לא לפגוע עוד בנחל בצת, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
צפריר רינת, נחל בצת מתייבש, מאמצי ההצלה כשלו, באתר הארץ, 3 באפריל 2017
- יגאל מוסקו, "זו מלחמה אישית": המאבק נגד הסרטן הנדיר שהוביל לייבוש הנחל, באתר מאקו, 1 בפברואר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במסגרת סימון שבילים, הארץ, 1 בספטמבר 1964
- ^
- ^ צפריר רינת, יש שמורה, אבל אין טבע, באתר הארץ, 28 ביוני 2001
- ^
- ^ דליה טל, זרזיף הצלה לנחל בצת, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2001
- ^ צפריר רינת, רשות הטבע החלה להזרים מים לאורך נחל בצת בניסיון להצילו מהתייבשות, באתר הארץ, 1 בינואר 2019
