נחל אלכסנדר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 32 ק"מ |
| אגן ניקוז |
550 קמ"ר  |
| מוצא | הרי שומרון |
| יובלים |
נחל אביחיל, נחל אומץ, נחל תאנים, נחל בחן, נחל אברך, נחל שכם |
| שפך |
הים התיכון |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל, יהודה ושומרון |
|
(למפת נתניה רגילה)  נחל אלכסנדר | |
  | |
נַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר (בעבר: נהר אסְכַּנְדֶרוּנה[1]) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ[2]. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.
תוואי הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צבים רכים. על הנחל הוקם גשר הצבים, המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.
סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי "שייח מושארף".
החל ממושב תנובות ועד לשפך בחוף מכמורת, מסומן לצד הנחל שביל לטיול. אורכו של מסלול זה כ-22 קילומטרים, והוא נגיש גם לרוכבי אופניים. ב-2020, הנחל נוסף אל שביל השרון.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל[3]: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדרונה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.
שיקום הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנות ה-60 של המאה ה-20, היה נחל אלכסנדר אחד הנחלים היחידים בישראל שצביונו הטבעי נשמר במידה ניכרת, ומימיו לא זוהמו. אך מאז זוהם בשפכים של יישובי הסביבה ומפעילות חקלאית אינטנסיבית, ומרבית המים ממקורות טבעיים שהגיעו אליו נלקחו לשימושים אחרים[4].
החל משנת 1995 החלו ניסיונות לשיקום הנחל. הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין בשיקום הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאים בה נציגים של המשרד להגנת הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, נציגי החברה להגנת הטבע, רשות מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, נציגי יישובי האזור ועוד. בשנת 2000, בוצע פרויקט חירום ראשוני לטיפול בשפכי שכם וטול כרם, שהם אחד ממקורות הזיהום של הנחל[5]. פרויקט זה הושלם בשנת 2002, במסגרתו מלכדים המים המזוהמים לפני כניסתם לקו הירוק, המים נאגמים במספר בריכות שיקוע, מטוהרים, ונאגמים שוב באזור קיבוץ בחן, בסמוך לכביש חוצה ישראל ומשמשם להשקיה חקלאית[6]. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם. רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים[7]. בשנת 2005 הושלם מכון הטיהור ביד חנה. המטהר את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר. פרויקט משותף של עיריית טול כרם והמועצה האזורית עמק חפר. כ-65 מיליון שקלים הושקעו בפרויקט[8]. חלק מעלות הפרויקט נתרמה על ידי ממשלת גרמניה[9].
קיבולת מכון הטיהור ביד חנה, מוצתה תוך שנים ספורות ושוב החל הנחל להיות מזוהם באופן קבוע. בשטחי הרשות אין מכון לטיהור השפכים, שפכים לא מטופלים מבתי בד ומשחטות זורמים לנחל[10][11]. כבר בסוף שנות ה-90 הסכימו גורמי מימון בינלאומיים, לממן מתקני טיהור שפכים שישרתו את הרשות הפלסטינית. אך מדינת ישראל התעקשה שההתנחלויות יתחברו לאותו מתקן טיהור, התורמים התנגדו ומשכו את כספם[12]. ב-2017 שפכים שזרמו לנחל גרמו לזיהום חמור ולתמותה נרחבת של דגים בשפך הנחל[13]. שנה אחר כך, היה אמור המנהל האזרחי לפזר בשטחים פתוחים את הפסולת שנוצרת בהפקת שמן זית באזור נחל שכם ולמנוע את שפיכתם לנחל. אך הפעולות הנדרשות לפינוי הפסולת לא בוצעו[14].
בתחילת 2020, דם ממשחטות פלסטיניות זרם באין מפריע לנחל והוביל לזיהום חמור[15].
לצד השיקום, רשות הניקוז סימנה יחד עם הוועדה לשבילי ישראל מסלול טיול לצד הנחל. חלק זה מתחיל במושב תנובות ומסתיים בחוף מכמורת, ונבנו בו שני מצפורים ושני חניוני יום. אורך המסלול הוא כ-22 קילומטרים, והוא פרוץ בצורה המאפשרת גם רכיבה על אופניים. על אף הצבתם של פחי אשפה, הרשות אינה מתחזקת באופן שוטף את המסלול וגם לא מפנה ממנו פסולת. עבודה זו נעשית על ידי מתנדבים אחת לכמה חודשים, אם בכלל. ב-2020, הוועדה סימנה מחדש את שביל השרון שחלק נכבד ממנו הוא מסלול זה של הנחל.
גשר הצבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. מכאן גם שמו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי[16], שנהרס בשיטפונות כמה שנים לאחר מכן. הגשר החדש מיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב.
הצב הרך הוא בעל חיים נדיר. הוא מגיע עד לאורך של מטר ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.
פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר מוגדרים כבעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.
בנוסף לצב הרך ניתן לעיתים לצפות באזור באגמיות, ברכייה, סופיות ולעיתים אף בנוטריות ובנמיות.
-
נחל אלכסנדר, כפי שנראה מגשר הצבים
-
אי מלאכותי שהוקם בסמוך למפגש הנחל עם נחל שכם, ומשמש את בעלי החיים בנחל
-
צב רך על משטח התחממות בנחל אלכסנדר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאומי נחל אלכסנדר - חוף בית ינאי/ https://www.parks.org.il/reserve-park/גן-לאומי-נחל-אלכסנדר-חוף-בית-ינאי/, באתר רשות הטבע והגנים
- טיול בנחל אלכסנדר: פארק צבי המים ושביל הנחל, באתר e ירוק קק״ל
- גן לאומי נחל אלכסנדר באתר "טבע ונופים בישראל"
- נחל אלכסנדר והצבים הרכים, באתר למטייל
- תמונות מנחל אלכסנדר, פליקר
- צפריר רינת, נחל אלכסנדר נצבע בירוק עז בעקבות זיהום חמור, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017
צפריר רינת, נחל אלכסנדר, תצלומי זיהום מתקופות שונות של השנה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2020
נחל אלכסנדר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- אגן היקוות נחל אלכסנדר, באתר רשות ניקוז ונחלים שרון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זאב וילנאי, שמות ישובינו, תל אביב: מסדה, 1955, עמ' 88
- ^ פארק איטליה - נחל אלכסנדר -> מים, נוף ואיכות הסביבה, באתר קק"ל
- ^ סיפורי מקום בעמק חפר
- ^ צפריר רינת, "מימיו של נחל אלכסנדר עודם מתוקים", באתר הארץ, 15 בדצמבר 2007
- ^ דליה טל, פרוייקט חרום לטיפול בשפכי שכם וטול כרם, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
- ^ דליה טל, אין תשתיות לשיקום נחל אלכסנדר, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2002
- ^ דליה טל, שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות בינל', באתר גלובס, 7 בספטמבר 2003
צפריר רינת, הזוכה בתחרות בינלאומית לשיקום נחלים: נחל אלכסנדר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003 - ^ דליה טל, מכון הטיהור ביד חנה. מטהר את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר, באתר גלובס, 6 בפברואר 2005
- ^ יותם אשל, אמצע נתניה, מזרח תיכון חדש בעמק חפר, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
- ^ צפריר רינת, שפכים מבתי בד ברשות הפלסטינית זיהמו את נחל אלכסנדר, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2012
- ^
- ^ אבנר הופשטיין ואליאור מגרם , הסיפור המסריח של זיהום נחל אלכסנדר, באתר זמן ישראל, 18 ביולי 2020
- ^
- ^ צפריר רינת, הממשלה לא יישמה תוכנית לסילוק פסולת זיתים, ונחל אלכסנדר צפוי לספוג את הזיהום, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
- ^ שני אשכנזי, תיעוד קשה בערב הפסח: מכת דם בנחל אלכסנדר, באתר גלובס, 15 באפריל 2020
- ^ לפי שילוט באתר
| בקרת זהויות |
|
|---|