לכיש (מושב)

לכיש

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	לכיש
גובה ממוצע[1]	‎247 מטר
תאריך ייסוד	1955
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	1,135 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הר חברון מערב מוגדלת)   לכיש (למפת הר חברון מערב רגילה)   לכיש (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום לכיש (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום לכיש 31°33′41″N 34°50′32″E / 31.561270644055°N 34.8423259625235°E / 31.561270644055; 34.8423259625235 מפת היישובים של מועצה אזורית לכיש באדום - לכיש בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	9 מתוך 10

לָכִיש הוא מושב בחבל לכיש השייך למועצה אזורית לכיש. חלק גדול מפרנסת חברי המושב באה מגידול ושיווק ענבי מאכל, אותם ניתן למצוא בשפע בשדות המושב, שהוא אחד מבין שלושת המקומות בעלי מספר הכרמים הגדול בארץ, יחד עם זכרון יעקב ובנימינה.

ערך מורחב – תל לכיש

לכיש הוא יישוב היסטורי עתיק. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על יישוב כבר מהתקופה הנאוליתית (7500 עד 4000 לפנה"ס), בתקופת הברונזה (3150 לפנה"ס ועד 1200 לפנה"ס) לכיש היא עיר חסות מצרית והיא מוזכרת לראשונה "במכתבי אל עמרנה" שבמצרים העתיקה (המאה ה-14 לפנה"ס).

בתקופת מלכות יהודה לכיש היא עיר מבצר אחת הערים המבוצרות ביותר ביהודה. לכיש זכתה לפרסום העולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בטרקלין האירוח בארמון המלך סנחריב שבנינווה. מעדויות היסטוריות וארכאולוגיות עולה כי אבותיהם הקדומים של מתיישבי לכיש עסקו בגידול ענבים לפרנסתם. במובן זה, אפשר לומר שתושבי לכיש של היום ממשיכים את דרכם.

עד למלחמת העצמאות, ההתיישבות העברית באזור זה, החופף את חבל לכיש כיום, הייתה מעטה: נגבה במערב וגת, גלאון, קדמה וכפר מנחם מצפון מערב. המושב הוקם תחילה כהיאחזות נח"ל בשנת 1955, על אדמות ^{[דרוש מקור]}, הכפר הערבי אל-קוביבה, שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 89 של חטיבה 8, ורק מאוחר יותר הפך למושב. הגרעין המייסד של המושב היה של בני מושבים וקיבוצים באזור ספר ויישובו היה בסדר הקדימויות הראשוני באתגר ההתיישבות הציוני של אותם ימים.

בלכיש 66 משקים חקלאיים, כולם פעילים, ובנוסף עוד כ-70 משפחות של בנים ממשיכים או תושבים, המתגוררים ברובם בשכונת הבנים ובחלקם הגדול עובדים במשק ההורים.

האגודה מספקת שירותי ארגון ושיווק ללא מימון או התערבות בפעילות הכלכלית של החבר. הענף המשותף היחיד הוא גידולי בעל (פלחה) שפרושים על שטח של יותר מ-13,000 דונם של חיטה, חימצה, אבטיח, חמניות וכו'. כמו כן מופעל עדר בקר (פרטי) על שטחי המרעה שבאזור. בנוסף מרכזת האגודה את נושא המים, ניהול המשאבים (קרקעות), הדרכה, שיווק וארגון כללי.

בסך הכל נטועים בלכיש כ-5,000 דונם מטעים, ברובם המכריע כרמים. בנוסף, נטועים בשטח המושב כ-800 דונם פרחי שדה, בעיקר "פרח שעווה" לייצוא וכן חלקות נוספות של חממות, בתי רשת וכדומה. במשק מספר לולים, רפת חלב, משק דבש, משק בקר ועוד ענפים חקלאיים שונים.

בלכיש פועלת אגודה קהילתית שאחראית על פיתוח וארגון חיי הקהילה ובכלל זה: חינוך, תרבות, תשתיות ופיתוח ועוד. במושב פועלת תנועת הנוער התנועה החדשה. בנוסף, במושב ישנו מועדון המיועד לותיקי המושב בשם ״ותיכאן״.

מדיה וקבצים בנושא לכיש (מושב) בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לכיש

• לכיש, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור

יישובי מועצה אזורית לכיש (מחוז הדרום) מושבים אחוזם • אמציה • זוהר • מנוחה • יד נתן • לכיש • נהורה • נוגה • ניר ח"ן • עוצם • שדה דוד • שדה משה • שחר • שקף • תלמים יישובים קהילתיים אליאב • בני דקלים • כרמי קטיף • נטע מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית לכיש באדום - לכיש בירוק - מיקום בניין המועצה