ז'אן דה לה פונטן

ז'אן דה לה פונטן (בצרפתית: Jean de La Fontaine;‏ 8 ביולי 1621 - 13 באפריל 1695), משורר צרפתי.

• "טוב לעשות צדקה; אך עם מי? זו השאלה." ~ בן הכפר והנחש
• "צריך לדון? בחצר המלכות קיים שפע יועצים, יש לבצע? שם לא נמצא כבר איש." ~ מועצת העכברים
• "אני פונה אליכם הזעירים, אתם שאינכם מסוגלים לעשות דבר." ~ הנחש והפצירה
• "כה אמר השועל, והמתחנפים מחאו כף." ~ החיות שחלו בדֶבֶר
• "בני אלמוות המנחים את דבריי, עִמְדו על המשמר שלא אומר דבר שאצטער עליו." ~ האיכר מן הדַנובָה
• "כשאנו נותנים לרעים אנו תמיד מתחרטים על כך. תן להם אחיזה ברגל אחת ובמהרה הם יאחזו בארבע." ~ כלבת הצייד ובת לוויתה
• "העצבות מתעופפת על כנפי הזמן." ~ האלמנה הצעירה
• "מדוע טוב הדבר להעמיס על חייך דאגות של עתיד שאינו מענייניך?" ~ הזקן ושלושה הצעירים
• "אהבה, אהבה, כשאותנו את תופסת אפשר לומר: שלום לך תבונה" ~ האריה המאוהב
• "טוב לדבר, אך לשתוק זה טוב יותר." ~ החולדה והצדפה
• "מוטב להיות בודד, מאשר עם שוטים." ~ הדוב והגנן החובב
• "מוטב אויב חכם מאשר חבר טיפש." ~ הדוב והגנן החובב
• "דבר אינו בעל משקל כמו סוד. להחזיקו מרחוק קשה לגבירות; ואני מכיר גברים רבים שהם נשים." ~ הנשים והסוד
• "הניחו לטיפשים לדבר; לידע יש ערך." ~ הנשים והסוד
• "עזור לעצמך ומן השמים יעזרו לך." ~ העגלון שעגלתו שקעה בבוץ
• "המוות לא מפתיע את החכם. לעזוב את החיים הוא תמיד מוכן. להזהיר את עצמו הוא ידע זה מכבר שיבוא זמן ויצטרך להחליט על המעבר." ~ המוות והעומד למות
• "מצא לי בפריז שני בני תמותה בני גילך: בצרפת כולה מצא לי עשרה." ~ המוות והעומד למות
• "פֶרֶט, שעל ראשה היה כד של חלב, מונח היטב על כרית, תיארה לעצמה שהיא מגיעה אל העיר ללא תקלה. פזיזה ולבושה קצר... בנעליים שטוחות וחצאית פשוטה." ~ החלבנית וכד החלב
• "מי אינו בונה ארמונות בספרד?" ~ החלבנית וכד החלב
• "חבר שועל, בריא ורענן, יום אחד הזמין לארוחה את חברתו החסידה. החגיגה הייתה קטנה כי כל עבודה הייתה לו לזרא." ~ השועל והחסידה
• "מבוייש כמו שועל שנתפס בידי תרנגולת." ~ השועל והחסידה
• "שני שדים מתחלקים בחיינו כרצונם, ומגרשים מאתנו את התבונה... אני מכנה את האחד "אהבה" ואת האחר "תאווה". ~ הרועה והמלך
• "כל אחד אומר כי הוא ידיד, אך שוטה הוא מי שמאמין. " ~ דברי סוקראטס
• "מוטב לסבול מאשר למות; זו סיסמתם של בני האדם." ~ המוות וחוטב העצים
• "אני מתכופף אך אינני נשבר." ~ האלון והשיח
• "לעתים אנו זקוקים למישהו קטן יותר מאתנו." ~ האריה והעכבר
• "הם ענבי בוסר, וטובים לפראי אדם." ~ השועל והענבים
• "החשדנות היא אם הוודאות." ~ החתול והעכבר הזקן
• "העבודה היא אוצר." ~ האיכר ובניו
• "החמור הגדול מבין השלושה, איננו זה שחושבים עליו כך." ~ הטוחן, בנו והחמור
• "משוגע הוא מי שרוצה להשביע את רצון כולם." ~ הטוחן, בנו והחמור
• "תחבולות רבות מדי יכולות לקלקל את העניין. אנו מאבדים את הזמן ואת המבחר; אנו משתוקקים, אנו רוצים לעשות הכל. שיהיה לנו דבר אחד, אבל שיהיה טוב." ~ החתול והשועל
• "אפילו היופי, מעולה ככל שיהיה, משביע ומרווה. דרוש לי לחם זה וגם אחר; סיסמתי היא גִיוון." ~ הפשטידה והצלופח
• " חיים הפוכים! הוא אינו בעל הזהב; הזהב הוא בעליו." ~ הקמצן שאיבד את אוצרו
• "הצדק תמיד עם היותר חזק." ~ הזאב והטלה
• "הצרצר שכל הקיץ שר, נשאר בחוסר כל כשהגיעה עת הקור." ~ הצרצר והנמלה
• "הגזע הגרוע ביותר הוא הסופר." ~ הקוף
• "אנו נוכחים תמיד כי הקטנים סובלים בגלל טיפשותם של הגדולים." ~ שני השוורים והצפרדע
• "ביצירה אנו מכירים את היוצר." ~ הצרעות והזבובים בדבש
• "הסבלנות והזמן עושים יותר מאשר הכוח והזעם." ~ הארי והחולדה
• "לכלב חם מזג יש תמיד אוזן קצוצה." ~ הכלב קצוץ האוזניים
• "אניני הטעם אומללים; דבר אינו יכול להשביע רצונם." ~ נגד אניני הטעם
• "הסופר מקלקל כל מה שיש ברצונו לעשות טוב יותר." ~ חוטב העצים ומרקוריוס
• "באהבה, הכול מסתורי." ~ האהבה והשיגעון
• "תענוג כפול הוא להכשיל את המכשיל." ~ התרנגול והשועל
• "כדי להציל את האשראי, צריך להסתיר את האבידה." ~ העכבר הקירח, השיח והברווז
• "אסור ללעוג לאומללים, כי מיהו זה אשר יכול להיות מאושר תמיד?" ~ הארנב והחוגלה
• "אין אנו מאמינים ברעה, אלא כאשר היא מגיעה אלינו." ~ הסנונית והציפורים הקטנות

• "אצל ידידים הכול עובר, הכול נסלח; אצל נאהבים הכול טוב, הכול מושלם; אצל נשואים הכול משעמם, הכול רפה."
• "בסיכומו של דבר, כמו שאומרים: יש להסתיר את החסדים שאנו עושים בין החולצה לבין הבשר."
• "מוטב להיות קבצן עומד על רגליו מאשר קיסר שנקבר."

• "ז'אן הלך כמו שבא; הוא אכל את הקרן ואת ההכנסה... שני דברים שבהם הוא התפטם: האחד לישון והאחר להתבטל."
• "אנו קוראים על מצחיהם של אלה המוקפים טובין חסרי תועלת, כי הגורל מוכר את מה שאנו סבורים כי הוא נותן."

• "אני אוהב את המשחקים, את הספרים, את המוזיקה, את העיר ואת הכפר. בקיצור: את כולם. לא קיים דבר שאינו שולט בי, עד כדי תענוג קודר של לב מלנכולי."
• "העולם כולו מציית לאהבה; אהבו נא! כל השאר אינו שווה דבר."

• "המים היו כה שקופים כמו בימים הכי יפים, ובמעלה ההר, בדרך חולית וקשה, שישה סוסים חזקים משכו מרכבה."
• "לא הזהב ולא הגדולה גורמים לנו להיות מאושרים."
• "עוד מותר לך לבנות, אבל לנטוע בגיל זה?"
• "צריך לעזור זה לזה; זהו חוק הטבע."
• "הכיבוש היפה ביותר הוא לכבוש את יצרך."
• "לעתים קרובות אנו פוגשים בגורלנו בדרכים שבהן אנו מנסים להימלט ממנו."
• "אל נא תצפה אלא לעצמך."
• "הלב עושה הכול; כל השאר הוא חסר תועלת."
• "מספר הדעות כמספר האנשים."
• "אלוהים עשה היטב את כל אשר עשה."
• "יצירות ארוכות גורמות לי פחד."
• "היצירות הקצרות הן הטובות ביותר."
• "'הכול במידה', זה מה שכולם אומרים ואיש אינו עושה."
• "ההיעדרות היא הגדולה שבצרות."