U-331

U-331

תיאור כללי
סוג אונייה	הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה
צי	הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה
דגל הצי
סדרה	הצוללות מדגם VII
חלק מסדרה	1st U-boat Flotilla
ציוני דרך עיקריים
מספנה	Nordseewerke
הוזמנה	23 בספטמבר 1939
הושקה	20 בדצמבר 1940
תקופת הפעילות	31 במרץ 1941 – 17 בנובמבר 1942 (שנה)
אחריתה	הוטבעה על ידי זרוע האוויר של הצי המלכותי
מיקום	37°05′00″N 2°27′00″E / 37.08333333°N 2.45°E / 37.08333333; 2.45
מלחמות וקרבות	מלחמת העולם השנייה (המערכה באוקיינוס האטלנטי, Mediterranean U-boat Campaign)
מידות
הֶדְחֶק	753 טון בציפה, 857 טון בצלילה
אורך	67.1 מטר, 50.5 מטר אורך גוף הלחץ
רוחב	6.2 מטר, 4.7 מטר רוחב גוף הלחץ
שוקע	4.74 מטר
נתונים טכניים
מהירות	17.7 קשרים בציפה, 7.6 קשרים בצלילה
עומק צלילה	230 מטר
גודל הצוות	44 עד 60 איש
טווח שיוט	15,700 ק"מ בציפה במהירות 10 קשרים, 150 ק"מ בצלילה רציפה במהירות 4 קשרים
הנעה	2 מנועי דיזל 6 צילינדרים בעלי 2,800–3,200 כוח סוס, 2 מנועים חשמליים בעלי 740 כוח סוס
אמצעי לחימה
חימוש	5 צינורות טורפדו 21 אינץ' - 4 בחרטום ו-1 בירכתים, תותח 88 מ"מ על הסיפון, 220 פגזים, תותח נ"מ 20 מ"מ, 14 טורפדות או 26 מוקשים

הצוללת הגרמנית U-331 הייתה צוללת של הקריגסמרינה של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, והתפרסמה בהטבעת אוניית המערכה אה"מ ברהאם.

הצוללת הונחה ב-26 בינואר 1940 במעגן Nordseewerke באמדן, הושקה ב-20 בדצמבר 1940, ונכנסה לשירות ב-31 במרץ 1941 בפיקודו של אובר-לויטננט צור זי הנס-דיטריך פון טיזנהאוזן. היא נעקבה על ידי ה-RAF ונפגעה לפני שהושמדה על ידי זרוע האוויר של הצי המלכותי ב-17 בנובמבר 1942 עם אובדן רוב אנשי הצוות שלה.

לצוללות הגרמניות מדגם VIIC קדמו הצוללות הקצרות יותר מדגם VIIB. ל-U-331 הייתה תפוסה של 769 טונות (757 טונות ארוכות) כאשר שטה על פני השטח ו-871 טונות (857 טונות ארוכות) בזמן הצלילה. היה לה אורך כולל של 67.10 מטרים (220 רגל 2 אינץ'), אורך גוף לחץ של 50.50 מטרים (165 רגל 8 אינץ'), רוחב של 6.20 מטרים (20 רגל 4 אינץ'), גובה של 9.60 מטרים (31 רגל 6 אינץ'), ושוקע של 4.74 מטרים (15 רגל 7 אינץ'). הצוללת הונעה על ידי שני מנועי גרמניהוורפט F46 ארבע פעימות, שישה צילינדרים דיזל מוגדשים, שהפיקו סך של 2,800–3,200 כוחות סוס (2,060–2,350 קילוואט) לשימוש מעל פני השטח, שני מנועים חשמליים דו-פעמיים מסוג AEG GU‏ 460/8–27 המפיקים סך של 740 כוחות סוס (550 קילוואט) לשימוש בזמן הצלילה. היו לה שני גלי הנע ושני מדחפים בקוטר 1.23 מטרים (4 רגל). הצוללת הייתה מסוגלת לפעול בעומקים של עד 230 מטרים (750 רגל).

לצוללת הייתה מהירות מרבית מעל פני השטח של 17.7 קשרים (32.8 קמ"ש) ומהירות צלילה מקסימלית של 7.6 קשרים (14.1 קמ"ש). כשהצוללת שהתה מתחת לפני המים, היא יכלה לפעול לטווח של 80 מיילים ימיים (150 ק"מ) במהירות של 4 קשרים (7.4 קמ"ש); כאשר עלתה, היא יכלה לשוט לטווח של 8,500 מיילים ימיים (15,700 ק"מ) במהירות של 10 קשרים (19 קמ"ש). ל-U-331 הותקנו חמישה צינורות טורפדו בקוטר 53.3 סנטימטרים (21 אינץ') (ארבעה מותאמים בחרטום ואחד בירכתיים), 14 טורפדות, תותח ימי 8.8 ס"מ (3.46 אינץ') SK C/35 אחד, 220 פגזים ותותח נ"מ 2 ס"מ (0.79 אינץ') C/30. על הצוללת שירתו בין 44 ל-60 אנשי צוות.

הסיור הראשון של U-331 הוביל אותה מקיל שבגרמניה ב-2 ביולי 1941, אל אמצע האוקיינוס האטלנטי, לפני שהגיעה ללוריאן בצרפת ב-19 באוגוסט.^[1]

היא הפליגה מלוריאן ב-24 בספטמבר ופנתה לים התיכון. שם, ב-10 באוקטובר, היא נפגשה בשלוש ספינות נחיתה של טנקים בריטיים ליד סידי בראני, מצרים. לאחר שפספסה עם טורפדו, היא ירתה עם תותח הסיפון שלה, וגרמה נזק קל לאה"מ TLC-18 ‏ (A 18), לפני שהפסיקה את ההתקפה לאחר שנפגעה מפגזים בקוטר 40 מ"מ, מה שפצע שני גברים (אחד אנושות) וגרם נזק לצריח הניתוב. היא הגיעה לסלמיס, יוון, למחרת, 11 באוקטובר.^[2]

U-331 הפליגה מסלמיס ב-12 בנובמבר 1941, וחזרה לחוף המצרי. ב-17 בנובמבר היא הנחיתה שבעה אנשי רגימנט ברנדנבורג^[3] מזרחית לראס גיבייסה, במשימה לפוצץ קו רכבת ליד החוף, שנכשלה.^[4] ב-25 בנובמבר 1941, צפונית לסידי בראני, U-331 ירתה שלוש טורפדות לתוך אה"מ ברהאם מסדרת קווין אליזבת. כשהאונייה התהפכה, התפוצצו מחסני התחמושת שלה והיא טבעה במהירות^[5] עם אובדן של 861 אנשי צוות, בעוד 395 חולצו.^[6] U-331 חזרה לסלמיס ב-3 בדצמבר, שם מפקדה, פרייהר הנס-דיטריך פון טיזנהאוזן, הועלה לאחר מכן לדרגת קפיטן-לויטננט ועוטר בצלב האבירים של צלב הברזל.^[7]

U-331 עזבה את סלמיס ב-14 בינואר 1942 לסיור נוסף מול החוף המצרי, הפעם ללא הצלחה. לאחר מכן היא הפליגה ללה ספציה, איטליה, והגיעה ב-28 בפברואר.^[8]

הסיור הבא שלה היה הפוך מהקודם, היא עזבה את לה ספציה ב-4 באפריל, סיירה בחוף האויב, ואז חזרה לסלמיס ב-19 באפריל.^[9]

ארבעת הסיורים הבאים שלה היו חסרי אירועים דומים, היא פעלה ממסינה, סיציליה, ואז שוב לה ספציה, ממאי עד ספטמבר 1942, וסיירה בחוף הצפון אפריקאי ללא הצלחה.

U-331 יצאה מלה ספציה במסעה האחרון ב-7 בנובמבר 1942 כדי לתקוף את הספינות הרבות של "מבצע לפיד".^[10] יומיים לאחר מכן, ב-9 בנובמבר, U-331 ראתה את ספינת הכוחות האמריקנית 9,135 GRT USS לידסטאון (AP-73) מול אלג'יר. לידסטאון הנחיתה חיילים בליל 8/7 בנובמבר, ולמחרת נפגעה מטורפדו אווירי ממפציץ טורפדו Ju 88 של III. /KG 26 אשר הרס את ציוד ההיגוי שלה והציף את הקטע האחורי. U-331 ירתה מטח של ארבע טורפדות לעבר הספינה ופגעה בה בשניים. לידסטאון שקעה באזור החרטום עם נטייה ימנית כבדה, וננטשה, ולבסוף טבעה שעתיים לאחר מכן.^[11]

ב-13 בנובמבר הותקפה U-331 על ידי ספינת ליווי וניזוקה קלות כשצללה עמוק מדי ופגעה בקרקעית הים.^[10]

U-331 הוטבע ב-17 בנובמבר, מצפון לאלג'יר במיקום 37°05′ צפון 2°27′ מזרח. היא נפגעה קשות לאחר שהותקפה על ידי מפציץ של לוקהיד הדסון של טייסת מס' 500 RAF, כשהצוהר הקדמי תקוע פתוח, הוא מנע מהצוללת לצלול, והיא סימנה על כניעתה להדסון. המשחתת אה"מ וילטון קיבלה הוראה לתפוס את הצוללת, אך תקיפה אווירית של שלושה מפציצי טורפדו פיירי אלבקור מטייסת האוויר של הצי 820 בליווי שני מטוסי גרומן מרטלט של טייסת האוויר של הצי 893 שוגרה מנושאת המטוסים הבריטית אה"מ פורמידבל נגד הצוללת הפגועה. מבלי שידעו על אותות כניעה כלשהם, הפציץ המרטלט את U-331 שהוטבעה לאחר מכן על ידי טורפדו שהופל מאחד מהאלבקורים. מהצוות שלה נהרגו 32 ו-17 שרדו, כולל מפקדה.