The Endless River
אלבום אולפן מאת פינק פלויד | ||||||
יצא לאור |
7 בנובמבר 2014 10 בנובמבר 2014 (בריטניה) | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 1969, ינואר-דצמבר 1993–1994, 2013-2014 | |||||
מקום הקלטה | אלברט הול, אסטוריה | |||||
סוגה | רוק מתקדם, אמביינט | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 53:02 | |||||
חברת תקליטים |
פרלופון Columbia Records | |||||
הפקה | דייוויד גילמור, מרטין גלובר, אנדי ג'קסון, פיל מנזנרה | |||||
| ||||||
The Endless River (הנהר האינסופי) הוא אלבום האולפן ה-15 והאחרון של להקת הרוק המתקדם, פינק פלויד.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום הופק על ידי דייוויד גילמור, מרטין גלובר, אנדי ג'קסון ופיל מנזנרה, ויצא ברחבי העולם ב-7 בנובמבר 2014 (תאריך יציאה בבריטניה: 10 בנובמבר 2014). האלבום נמכר כדיסק יחיד, תקליט ויניל כפול ובמארז מיוחד עם הטבות לרוכשים שלא נמצא בהוצאה הסטנדרטית של האלבום.
האלבום הוא הראשון מאז מותו של קלידן הלהקה ריצ'רד רייט שנפטר ב-2008. באלבום זה נכלל ניגונו של רייט בהקלטות שלפני מותו. זהו גם האלבום השלישי שנעשה תחת הנהגתו של דייוויד גילמור, לאחר עזיבתו של המנהיג הקודם, רוג'ר ווטרס שעזב ב-1985.
The Endless River הוא גם האלבום הראשון שיצא תחת חברת פרלופון ווורנר מיוזיק גרופ, בעקבות רכישתה של EMI על ידי חברת יוניברסל מיוזיק גרופ ב-2012, הובילה למעבר לפרלופון שנרכשה על ידי וורנר מיוזיק גרופ.
האלבום שנחשב כשירת הברבור של רייט, מכיל ברובו מוזיקת אמביינט אינסטרומנטלית. החומר מבוסס על 20 שעות של חומר מוקלט שלא יצא לאור שנכתב, הוקלט והופק יחד עם רייט במהלך ההקלטות לאלבום הקודם של הלהקה, The Division Bell ב-1993 (שם האלבום נלקח מהמילים האחרונות שבשיר "High Hopes" מאותו אלבום). העבודה על האלבום הסתיימה באולפן הצף של גילמור, אסטוריה, בין 2013 ל-2014.
מידע על האלבום הודלף באינטרנט לאחר שפינק פלויד הודיעו על כך בהודעה רשמית. בקרב המעריצים נרשמה התלהבות ותגובות חיוביות לגבי האלבום, אולם חלק מהמעריצים הביעו בוז בשל היעדרותו של ווטרס מהפרויקט.
הלהקה ופרלופון קידמו את האלבום באמצעות פרסומות בטלוויזיה ושלטי חוצות כשעטיפת האלבום מוצבת בערים כמו לונדון, ניו יורק, פריז, ברלין ומילאנו.
עטיפת האלבום נעשתה על ידי אחמד אמד אלדין עם עיצוב על ידי Stylorouge. אוברי פאוואל התגייס בתור המנהל האמנותי של העטיפה.
למרות שהאלבום ברובו אינסטרומנטלי, השיר האחרון שבו "Louder than Words", הוא היחיד שמושר ונכתב על ידי גילמור עם אשתו, פולי סמסון. השיר יצא לאינטרנט כסינגל ומשודר ברדיו ברחבי העולם.
בנובמבר 2024, גילמור טען כי "אולץ" להקליט את האלבום. גילמור ציין כי במהלך הקלטות האלבום הוקלטו שעות רבות של מוזיקת אמביינט, שהייתה אמורה לצאת באלבום אינסטרומנטלי נפרד. חברת התקליטים התעקשה להוציא את הקלטות האמביינט האלה כאלבום רשמי של פינק פלויד.[1]
רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' | שם | מילים | לחן | משך |
---|---|---|---|---|
1. | Things Left Unsaid | דייוויד גילמור, ריצ'רד רייט | 4:26 | |
2. | It's What We Do | גילמור, רייט | 6:15 | |
3. | Ebb and Flow | גילמור, רייט | 1:52 | |
4. | Sum | גילמור, ניק מייסון, רייט | 4:50 | |
5. | Skins | גילמור, מייסון, רייט | 4:17 | |
6. | Unsung | רייט | 1:06 | |
7. | Anisina | גילמור | 3:10 | |
8. | The Lost Art of Conversation | רייט | 1:43 | |
9. | On Noodle Street | גילמור, רייט | 1:42 | |
10. | Night Light | גילמור, רייט | 1:42 | |
11. | Allons-y (1) | גילמור | 1:56 | |
12. | Autumn '68 | רייט | 1:37 | |
13. | Allons-y (2) | גילמור | 1:35 | |
14. | Talkin Hawkin' | גילמור, רייט | 3:26 | |
15. | Calling | גילמור, אנתוני מור | 3:38 | |
16. | Eyes to Pearls | גילמור | 1:52 | |
17. | Surfacing | גילמור | 2:47 | |
18. | Louder than Words | גילמור, פולי סמסון | גילמור | 6:37 |
משך כולל: |
52:46 |
קרדיט
[עריכת קוד מקור | עריכה]פינק פלויד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייוויד גילמור - גיטרות, זמר, קלידים, גיטרת בס
- ניק מייסון - תופים, כלי הקשה
- ריצ'רד רייט - אורגן האמונד, פסנתר, קלידים, סינתסייזר
נגנים אורחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיא פראט - גיטרת בס
- בוב אזרין - בס
- ג'ון קארין - קלידים
- דיימון אידינס - קלידים
- גלעד עצמון - סקסופון (טנור), קלרינט
- שנטל לברטון - ויולה
- ויקטוריה לייון - כינור
- הלן נש - צ'לו
- הונור ווטסון - כינור
- דורגה מקברום - זמרת ליווי
- לואיס מארשל - זמרת ליווי
- שרה בראון - זמרת ליווי
- סטיבן הוקינג - דיבור
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דייוויד גילמור, מרטין גלובר, אנדי ג'קסון, פיל מנזרנה - מפיקים
- אנדי ג'קסון ודיימון אינדיס - הנדסת קול
עיצוב אמנותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוברי פאוול - מנהל אמנותי
- Stylorouge - עיצוב
- אחמד אמד אלדין - עטיפת אלבום
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על האלבום The Endless River באתר MusicBrainz
- מידע על האלבום The Endless River באתר AllMusic
- האלבום The Endless River באתר Discogs
- האלבום The Endless River באתר ספוטיפיי
- האלבום The Endless River באתר דיזר
- האלבום The Endless River באתר אפל מיוזיק
- האלבום The Endless River באתר טיידל
- רז ישראלי, הגיע הזמן: פינק פלויד חוזרת לפסגה, באתר nrg, 16 בנובמבר 2014
- שרון מולדאבי, ורוד עתיק: האלבום החדש של פינק פלויד לא מייצר ריגושים, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2014
- ארי קטורזה, "The Endless River": פינק פלויד שמרנית אבל מציפה בזיכרונות, באתר וואלה, 20 בנובמבר 2014
- Andy Greene, Nick Mason: 'I'm Not Entirely Sure Pink Floyd Is Over', באתר הרולינג סטון
- Andy Greene, David Gilmour: 'There's No Room in My Life for Pink Floyd', באתר הרולינג סטון
- Kory Grow, Roger Waters Reminds Curious Fans: 'I Am Not Part of Pink Floyd', באתר הרולינג סטון
- Andy Greene, Pink Floyd Say Goodbye, באתר הרולינג סטון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Elizabeth Aubrey, David Gilmour says he was "bullied" into making final Pink Floyd album 'The Endless River', NME, 2024-11-08 (באנגלית בריטית)
- אלבומי 2014
- אלבומי פינק פלויד
- אלבומים באנגלית
- אלבומים שהתפרסמו לאחר מות מבצעיהם
- אלבומים שהגיעו למקום הראשון בניו זילנד
- אלבומים שהגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי
- אלבומים שהגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים הדני
- אלבומים שהגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים הקנדי
- אלבומי פלטינה בברזיל
- אלבומי חברת פרלופון
- אלבומי חברת קולומביה רקורדס