NGC 55

NGC 55

NGC 55 בתמונה של המצפה האירופי הדרומי
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	פסל
מגלה	ג'יימס דנלופ
תאריך גילוי	1823-1826
סוג	גלקסיית מוט ספירלית או גלקסיה לא-סדורה ננסית
בהירות נראית	7.87[1]
סיווג מורפולוגי	SB(s)m[2]‏ / Irr[1]
עלייה ישרה	00ʰ 14ᵐ 53.6ˢ
נטייה	‏47.9″ ‏11′ ‏39°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	18.45-
מרחק[2]	6,200,000 שנות אור 1,900,907.53 פארסק
קוטר	58,250[2] שנות אור
מסה	‎2×1010‎‏[3] ☉M
הסחה לאדום	129[2] ק"מ/שנייה 0.00043 ${\displaystyle z}$

NGC 55 היא גלקסיית מוט ספירלית או גלקסיה לא-סדורה ננסית בקבוצת הכוכבים פסל, הנמצאת במרחק של כ-6.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל. הגלקסיה נמצאת על הגבול עם קבוצת הכוכבים עוף החול, כ-3.75 מעלות מצפון-מערב לכוכב אנקא וכ-8.3 מעלות ממזרח לכוכב β בפסל. כ-8 מעלות ממזרח לה נמצאת NGC 300.

לגלקסיה בהירות מדרגה 7.87 והיא התגלתה בין השנים 1823 ו-1826 על ידי האסטרונום ג'יימס דנלופ, בזמן שסקר את שמי הדרום מאוסטרליה. הגלקסיה קיבלה את הציון 507 בקטלוג הערפיליות שדנלופ פרסם בשנת 1828, כשהיא מתוארת כערפילית יפה, ארוכה מאוד ועמומה מאוד עם התבהרות קטנה במרכזה.^[4] ג'ון הרשל, צפה בה מכף התקווה הטובה שבדרום אפריקה בספטמבר 1834, באוקטובר 1835 ובאוקטובר 1936 ורשם אותה כערפילית מספר 2315 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1847, בו הוא תיאר אותה כבהירה או בהירה מאוד, גדולה מאוד, מאורכת ביותר ועם צורה לא-סדורה, וייחס את גילויה לדנלופ.^[5] הוא הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 27 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 55, כשהיא מתוארת כבהירה מאוד, גדולה מאוד, מאורכת ביותר ועם שלושה גרעינים.^[6] בשנת 1898 פרסם האסטרונום לואיס סוויפט רשימה של ערפיליות שגילה במצפה הכוכבים בהר לווה בקליפורניה וביניהן אחת עמומה ביותר שקרובה לצידה המזרחי של NGC 55.^[7] ג'ון דרייר כלל אותה ברשימת האינדקס השנייה שפרסם בשנת 1910 כתוספת לקטלוג הכללי החדש תחת הציון IC 1537.^[8] תצפיות מאוחרות יותר קבעו שמדובר בחלק של NGC 55 ולא בעצם נפרד.^[9]

אורכה הזוויתי של NGC 55 הוא כ-32 דקות קשת, דומה לקוטרו של הירח המלא, שממרחקה שקול לקוטר של כ-58,000 שנות אור, יותר מחצי קוטרו של שביל החלב. רוחבה הזוויתי הוא רק שישית מאורכה,^[2] כך שהיא מאורכת וצרה מאוד. צורתה אינה סדורה, כך שלפעמים היא מוגדרת כגלקסיית מוט-ספירלית מהסוג של ענני מגלן המפנה את צידה לקו הראייה אליה ולפעמים כגלקסיה לא-סדורה. מסתה מוערכת בכ-‎2×10¹⁰‎ מסות שמש, כ-4% ממסת שביל החלב, מה שמציב אותה על הגבול בין גלקסיה קטנה וגלקסיה ננסית. כעשירית ממסתה היא מסת הכוכבים שבה, כ-‎1.9×10⁹‎ מסות שמש,^[10] ומסת גז המימן החופשי שבה היא כ-8.5% אחוזים ממסתה או כ-‎1.7×10⁹‎ מסות שמש.^[3] שאר המסה שמהווה כ-80% מהמסה הכוללת היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. בגלקסיה יש אוכלוסיית כוכבים מגוונת, במרכזה יש אזורים של יצירת כוכבים חדשים והוא מכיל צבירי כוכבים צעירים שגילם לא עולה על 10 מיליון שנים ובשאר הגלקסיה יש אוכלוסיות צעירות בצד אוכלוסיות זקנות של כוכבים.^[11] לגלקסיה יש מעטפת דלילה של גז וכוכבים שאינם במישור הגלקסיה שמתאפיינים בגיל של לפחות 10 מיליארד שנים ובמתכתיות נמוכה של כעשירית מזו של השמש. ייתכן שמקורם של הגז והכוכבים שמחוץ למישור הגלקסיה הוא בספיחה של חומר בין-גלקטי לאחר יצירת הגלקסיה.^[11]

NGC 55, כמו גם NGC 300 הסמוכה ועוד מספר גלקסיות ננסיות נמצאות במחצית המרחק בין שביל החלב וגלקסיית הפסל, שנמצאת במרכזה של קבוצת פסל. לא ברור האם הגלקסיות האלה אכן קשורות כבידתית לשאר הגלקסיות של קבוצת פסל ומהוות תת-קבוצה שלה, או שהן למעשה קבוצת גלקסיות קטנה נפרדת, שנמצאת בין הקבוצה המקומית וקבוצת פסל. אם זו אכן קבוצה נפרדת, אז ייתכן שזו קבוצת הגלקסיות הקרובה ביותר לקבוצה המקומית.

מדיה וקבצים בנושא NGC 55 בוויקישיתוף

• NGC 55, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים