החיבור המקיף ביותר על הנשיקה, "האופוס פוליהיסטוריקום דה אוסקוליס" (opus polyhistoricum de osculis[3]), בן 1,040 העמודים, שנכתב על ידי מרטין ואן קמפה (1642–1683), מונה כ־20 סוגי נשיקות. בין היתר מצוינות בו נשיקות של מאמינים לצלמיות קודש נוצריות, נישוק כף רגלו של האפיפיור, נשיקות אוהבים, נשיקות הערצה, נשיקות ניאוף, נשיקות צביעות, התפייסות ועוד. בפועל הסוגים רבים עוד יותר, מבטאים קשת רחבה של רגשות ומתייחסים לחלקים נוספים של הגוף.
הנשיקה אינה פעולה מולדת, ובתרבויות שונות בעולם איננה בשימוש כלל או שאין לה משמעות ארוטית או טקסית חשובה. כך בחברות אסייתיות שונות, בפולינזיה ובדרום הסהרה. ב־800 השנים האחרונות פחתו משמעויותיה הטקסיות, וגברו אלו הארוטיות.
הנשיקה התפתחה לפי המחקר בתהליך אבולוציוני. אחת ההשערות לגבי הרצון של בני אדם וקופי אדם להתנשק היא שלתינוקות הן בחברה האנושית והן אצל קופי אדם יש רצון מולד למגע שפתיים וייתכן שהסיבה לכך היא הקשר בין נשיקה להנקה. השערה אחרת מתייחסת לפעילות של חלק מנקבות קופי האדם שמתחברות אל ילדיהן על ידי נשיקות על השפתיים כהכנה מוקדמת של המזון לפני העברתו לתינוק. [4]
נשיקה יכולה להביע גם קרבה ללא הקשר רומנטי, כמו ביטוי של אהבה וחיבה בין חברי משפחה או ידידים. בתמונה – אם המנשקת את בנה
תיאוריה אחרת מדברת על נשיקה כפעולת שאיבה וניקוי של טפילים ולכלוך מפרווה [5]
מחקר השוואתי חשף קיומן של נשיקות ארוטיות אצל קופי הבונובו הדומה בהתנהגותו המינית לבני האדם, הגילוי מחזק את ההשערה כי לנשיקה יש עקבות ביולוגית-תורשתיות וכי הוא מאפיין של הומו סאפיינס ושל הקרובים לו בקרב קופי האדם.[6][7]
טוענים שהתנשקות הייתה מעשה נפוץ וידוע היטב במזרח התיכון, כחלק ממעשה האהבים, לפחות מסוף האלף השלישי לפנה"ס[8].
נשיקה מוזכרת בשירה השומרית, בה מתואר שאל נשק לאלה. הנשיקה התבצעה רק אחרי יחסי מין, כמשחק מסיים[9]. יש עדויות לנשיקות גם בכתבים אכדיים ובפפירוסים ממצרים העתיקה שהתגלו בחפירות דיר אל-מדינה[10]. התייחסות קדומה לנשיקה מופיעה גם בוודות, קובצי הדת העתיקים של ההינדואיזם. נשיקת פה אל פה מתוארת באפוס ההודי העתיק "מהאבהארטה"[11].
באמצעות צבאו של אלכסנדר הגדול הגיעה הנשיקה מהודו ליוון העתיקה, והרומאים תרמו להפצתה ברחבי אירופה ובחלק מצפון אפריקה[12].
מגילת שיר השירים מתחילה במילים: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין", ומפרש רש"י: "לפי שיש מקומות שנושקין על גב היד ועל הכתף, אך אני מתאוה ושוקקת להיותו נוהג עמי כמנהג הראשון, כחתן אל כלה פה אל פה"[13].
על הנשיקות אמרו חז"ל: ”כל נשיקות של תפלות הן, חוץ משלשה: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרישות, נשיקה של פרקים ... ויש אומרים: אף נשיקה של קריבות אין בה גנאי” (שמות רבה ה א). קביעה זו מנומקת בדוגמאות מהתנ"ך:
סרטון של התנשקותנשיקה של גדולה, שהיא נשיקה הניתנת כאות של כבוד: נשיקתו של שמואל לשאול לאחר שמשח אותו: ”וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ” (ספר שמואל א', פרק י', פסוק א').
נשיקה של פרישות, שהיא נשיקה הניתנת בעת פרידה: נשיקתה של ערפה לנעמי בעת שנפרדו: ”וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ” (מגילת רות, פרק א', פסוק י"ד).
נשיקה של פרקים, שהיא נשיקה הניתנת בין ידידים לאחר פרידה ממושכת: נשיקתו של אהרן למשה: ”וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ” (ספר שמות, פרק ד', פסוק כ"ז)
נשיקה של קריבות, שהיא נשיקה בין קרובי משפחה: נשיקתו של יעקב לרחל בעת פגישתם הראשונה: ”וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל” (ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"א).
בכנסיותימי הביניים נהוגות היו נשיקות בין המאמינים כדי לבטא קרבה תחת כנפי האל. מנהיגי הכנסייה לא ראו בעין יפה את הנשיקות בין גברים ונשים שהתפללו יחד, ופעלו גם להפריד את הגברים והנשים בתפילות. עם זאת עדיין היה נהוג לנשק צלמיות או להפריח נשיקות באוויר. הפרוטסטנטים הוציאו במאה ה־16 את הנשיקה בכנסייה אל מחוץ לחוק, וגם בכנסייה הקתולית הלכה לחיצת היד והחליפה את הנשיקה כמחוות קרבה טקסית.
במאה ה-18 החלה נשיקת הפה הארוטית להיות מוכרת כ"נשיקה צרפתית" (שם שניתן לה באנגליה)[14]. נשיקה זו גם נקראת "נשיקת לשון" או "נשיקה עמוקה" מכיוון שהלשון נוגעת בה בלשון (או בשפתיים) של הצד השני ובדרך-כלל גם חודרת לפיו של הצד השני. הצדדים עשויים להחליף בה רוק, דבר שבדר"כ נחשב לגס בהקשרים אחרים, אבל עשוי להוסיף לרגש ולתשוקה בנשיקה ארוטית. אומנם מרבית מחלות המין לא עוברות על ידי נשיקה, אך החלפת הרוק עלולה להגביר את הסיכויים להידבק במחלות העוברות דרך הפה. מחלה אחת כזו נקראת "מחלת הנשיקה". נשיקה זו מוצגת בסרטים, בדרך-כלל, כדי להצביע על מין מרצון בין זוגות. בדרך-כלל מאהבים משתמשים בה כדי להביע את הרגשות האינטימיים שלהם אחד לשני והיא מקדימה יחסי מין (והרבה פעמים נעשית גם בזמן קיום היחסים).
במקביל חלפה מן העולם הנשיקה האנגלית, נשיקה קלה על השפתיים, גם בין גברים לנשים וגם בין בני אותו המין, ששימשה כברכת שלום. מתן משמעות ארוטית לנשיקת השפתיים העבירה את המנהג הזה מהעולם. בתקופה זו גם נחשבה ההומוסקסואליות לתכונה מגונה ופסולה במיוחד, ועל כן נשיקות בין גברים נעלמו כליל. עם זאת בין נשים היא המשיכה עוד זמן רב, ואף קיימת כיום. נשיקה בין גברים חזרה שוב להיות מקובלת בחצרות האצולה של אירופה במאה ה־19.
דניס תאצ'ר נושק את ידה של ננסי ריגן בעת ביקורה בבריטניה, 1988נשיקה כחלק מטקס קבלת פנים
נשיקות כמחווה בעת פגישה או פרדה מקובלות מאוד בתרבויות רבות, אף על פי שישנן תרבויות שבהן הן מאוד לא מקובלות[15]. נשיקות כאלה הן לרוב נשיקות על הלחי שמבוצעת על ידי מגע שפתיים בלחי של אדם אחר. יש ומגע השפתיים בלחי הוחלף בקירוב השפתיים סמוך מאוד ללחי אך ללא מגע ("נשיקה באוויר"). בחלק מהתרבויות מנושקות שתי הלחיים, כך למשל נוהגים בארצות ערב, בצרפת, ברוסיה, בברזיל וברומניה. בתרבויות אחרות נשיקה כזו מוצמדת ללחי אחת בלבד, כך למשל מקובל בארגנטינה[16].
בארצות שונות מקובלת נשיקת כף היד כאות של כבוד והוקרה. חלק מהיהודים הדתיים יוצאי ארצות האסלאם, נוהגים לנשק את כף ידו של רב הקהילה או רב חשוב. אחרים נוהגים לנשק את זקנו של הרב.
"הפרחת נשיקה" היא מחווה של פרידה כלפי אדם אהוב, נפוצה כמשחק בין מבוגר לילד, אך נהוגה גם בין בוגרים. הנפרד מנשק את כף ידו שלו ו"מפריח" את הנשיקה לאוויר לכיוונו של השני. לעיתים המנושק מתחזה כתופס אותה.
נשיקה מזויפת היא נשיקה בה בני הזוג מכניסים את השפתיים לתוך הפה, וכך נוצר קירוב של החלק העליון של הסנטר והחלק שמתחת לאף. אנשים רבים משתמשים בנשיקה זו כשאינם מוכנים להתנשק או כשמנסים להתחזות לזוג. נשיקה זו מוצגת בסרטים רבים ואף זכתה לכינויים רבים.
בנוסף לנשיקות בין אדם, מקובל גם לנשק עצמים דוממים. ביהדותנהוג לנשק את המזוזה באמצעות נגיעה בה באצבעות ולאחר מכן נישוק האצבעות. כן נהוג לנשק ספר תורה ולנשק את אבני הכותל המערבי. בקרב העולים לארץ ישראל נהוג היה לנשק את עפרה עם הגיעם אליה.
באופן כללי, גילויי אהבה מפיגים מתחים וטובים לבריאות[17]. אולם, בנשיקה קיים לצד גילוי האהבה גם העברה של נוזלי גוף. העברת נוזלי גוף בין בני אדם היא בעלת פוטנציאל להעברת גורמי מחלות[18]. וזה אולי כוחה להפגנת אמון מלא בבן הזוג[דרוש מקור], ולאי חשש או סלידה כלשהי ממנו.
הקיסרטיבריוס בן המאה הראשונה לספירה אסר על נשיקות כליל[19], משום שחשב שהן הסיבה למגפתפטריית המטאגרה, שגרמה לפגיעות בעור הפנים.
מצביא רומאי בן המאה הראשונה, מחה על "המנהג המחליא של נשיקת פנים מלוכלכות ומכוסות כיבים ופצעים, בין חיילים".
"לאורך תולדות האומנות רתמו היוצרים את ייצוגי הנשיקות כדי לבטא, לבד מאהבה רומנטית התרוממות רוח ותשוקה אירוטית. הנשיקה פעלה כאמצעי סימבולי טעון, המעצים את הביטוי האומנותי"[20]
הנשיקה כמחוה ארוטית קיבלה תנופה רבה עם הפופולריות של הקולנוע, בעיקר זה ההוליוודי. הנשיקה הראשונה שהוקרנה בקולנוע הופיעה בסרט הנשיקה אותו הפיק תומאס אדיסון בשנת 1896. מפורסמות במיוחד סצנות הנשיקה בסרטים "חלף עם הרוח" ו"קזבלנקה".
ערך מורחב – נשיקה צרפתית
איי־או סקוט, הניו יורק טיימס, רגע לפני הסילבסטר: מדריך מקוצר לנשיקות בהוליווד, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2014
נשיקה, דף שער בספרייה הלאומית
