קנה הנשימה
 | |
 | |
| תמונה תלת־ממדית של קנה הנשימה. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| שיוך |
מערכת הנשימה, דרכי נשימה תחתונות  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
חלל החזה |
| אספקה עורקית |
tracheal branches of inferior thyroid artery |
| ניקוז ורידי |
וריד הזרוע והראש |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1084) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
trachea |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A06.3.01.001 |
| TA2 (2019) |
3213 |
| FMA |
7394 |
| קוד MeSH |
A04.889 |
| מזהה MeSH |
D014132 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0040578 |
  | |
קנה הנשימה הוא צינור אשר תחילתו בגרון, עובר לאורך הצוואר אל בית החזה, ומתפצל לשתי סימפונות שענפיהן מעבירים את האוויר אל הריאות. הקנה עשוי מ־15–20 פיסות של סחוס, שעוטפות אותו כמעט לכל אורכו, פיסות הסחוס מאפשרות לקנה להישאר פתוח כל הזמן.
בצמוד לקנה הנשימה נמצא הוושט – צינור המשמש למעבר מזון ומשקה אל הקיבה. סוגר הנמצא בעמקי הגרון מווסת את המעבר מהגרון לקנה ולוושט – סותם את הקנה, כדי לאפשר בליעת מזון ומשקה, או סותם את הוושט, כדי לאפשר נשימה. כאשר משלבים שיחה ואכילה, עלול הסוגר להיות במצב שאינו מתאים לפעולה הנדרשת, ומזון עלול לרדת לקנה הנשימה. במצב זה קיימת סכנת חנק. בעבר המליצו לטפוח לנחנק על גבו, כדי לעודד יציאה של הגוף החוסם את כלי הנשימה, אך כיום מומלץ טיפול זה רק לתינוקות, אשר ניתן להשכיבם על בטנם כדי לפתוח את דרכי הנשימה שלהם. הטיפול הטוב ביותר בדרך כלל הוא שיעול חזק, תגובתו הטבעית של הגוף. השיעול מזרים אוויר בחוזקה דרך הקנה ומנסה לפנותו.
אם שיעול אינו עוזר, (בחסימה חמורה בלבד) יש לעשות לחיצות ברום הבטן על ידי אדם נוסף העומד מאחורי הנחנק, ומחבק אותו כשכפות ידיו מאוגרפות יחד. את האגרוף המשולב על האדם המסייע לדחוק בעצמה לבטנו של הנחנק, כלפי מעלה, במטרה לגרום להתכווצות הריאות. תרגיל זה (המכונה תמרון היימליך) עשוי להציל חיים.
בעבר קנה הנשימה כונה נפש ומכאן הביטוי "הגיעו מים עד נפש".[1] במקורות היהדות מוזכר הקנה בהקשר של התנהגות האדם בשעת הסעודה, בסיפור המובא בתלמוד בבלי על רב נחמן ורב יצחק שישבו בסעודה, והאחרון סירב לבקשת רב נחמן לומר דבר תורה משום ש"אין משיחין בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבוא לידי סכנה". חז"ל סברו כי קנה הנשימה מתפצל לשלושה קנים, אשר מחוברים לריאה, ללב ולכבד.[2] על סמך דעה זו נקבע בשולחן ערוך כי אם נמצאה מחט בתוך לב של בהמה היא נחשבת כשרה, כי ייתכן שהמחט נכנסה לשם דרך הלוע של הבהמה בעת שהיא אכלה.[3]
המונח הלועזי טרכיאה (Trachea) מתייחס גם לצינורות המשמשים לנשימה אבל במערכת נשימה פשוטה יותר, למשל אצל חרקים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מרכיבי מערכת הנשימה | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קנה הנשימה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הניו יורק טיימס, רופאים הצליחו להשתיל לראשונה קנה נשימה, באתר הארץ, 6 באפריל 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי מ"צ קדרי (מילון העברית המקראית), נפש משמעה כנראה צוואר בצירוף המקראי "מים עד-נפש" (למשל בתהלים סט, ב: "הושיעני אלהים כי באו מים עד-נָפש"). ואולי גם בתהלים כה, יח: "עִנּוּ בכבל רגלו ברזל באה נפשו" (לדעת עמוס חכם בפירוש דעת מקרא לספר תהלים).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ה, עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן מ', סעיף ג'