מאחזים

ערך מורחב – גבעת ארנון

ערך מורחב – חוות סקאלי

• מיקום: שכונת "הרחיבי" בנויה על הכתף היורד מהר כביר לכיוון דרום. גבעת "הרחיבי" באלון מורה, היא הגבעה הקרובה ביותר לשכם ולקברו של יוסף הצדיק. המרחק ממנה לשכם הוא 4 ק"מ.
• מקור השם: שמה בא מהפסוק בספר ישעיהו: ”רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה, כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה, אָמַר ה'. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ – אַל תַּחְשֹׂכִי, הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.” (ישעיהו, נ"ד, א'–ג')
• אוכלוסייה ומבנים: במקום היה מבנה בית כנסת מאבן, נטיעות על שטח של 150 דונם ומתוכננת שכונה בת 30 יחידות דיור.^{[דרוש מקור]}
• היסטוריה: השכונה פונתה באוקטובר 2007 בפינוי נתקלו כוחות הביטחון בהתנגדות של 80 המתנחלים ששהו במקום וניסו לחסום את דרכם. בעימותים בין הצדדים נפצעו באורח קל שני אזרחים ושוטר מג"ב^[1].

• מיקום: גבעת סנה יעקב (נקראת גם "גבעת רונן"), שוכנת כקילומטר וחצי מדרום להר ברכה.
• מקור השם: הגבעה קרויה על שם יעקב פרג, תושב הר ברכה שנרצח במקום עשר שנים קודם לכן (תשמ"ט)^[2]. הכינוי "גבעת רונן" הוא על שם רונן ערוסי, מייסד הגבעה.
• היסטוריה: היו תקופות בהן שררה מתיחות בין הר ברכה למאחז, ב-2012 סגרה מזכירות הר ברכה את אספקת המים למאחז, לאחר שלטענתה יידו תושבים מן המאחז אבנים לעבר פועלים פלסטינים שעבדו ביישוב^[3].
• מוסדות ציבור: בגבעה נמצאים בית כנסת, מקווה נשים ומועדון.

המאחז הוקם בקיץ תשע"ז (2017) כק"מ דרומית ליישוב ברכה בנקודה החולשת על צומת בה"ד 3 והכניסה הדרומית לשכם. במקום התגוררה קבוצה של נוער הגבעות. המקום פונה מספר פעמים בתדירות גבוהה, ולאחר כחמישה חודשים הוצא צו 'שטח צבאי סגור' והועמד במקום כוח משטרתי קבוע למניעת הנוכחות במקום. את ההתרחשות במקום מתאר הסרט הדוקומנטרי 'הגבעה האחרונה', של הבמאי אברהם שפירא, שהוקרן בתוכנית 'זמן אמת' תאגיד השידור הציבורי^[4].

• היסטוריה: המקום יושב לראשונה בתחילת 1997. במאי 1997 פונה הצריף שהיה במקום^[6]. יומיים לאחר מכן הוקם הצריף מחדש. ב-2005 בעת שכוח צבאי הגיע לבצע פינוי במקום, סמל ראשון יוסף פילנט קרא לחיילים לסרב פקודה. בעקבות האירוע מונה "קצין חוקר" לבדיקת האירוע^[7].

ממערב לגבעה כרם ענבים, המייצר יין תחת המותג "רזא"^[9]. בסמוך אליו נמצאו מספר רב של גתות מהתקופה החשמונאית.

במצפה ישנה ישיבת "תומכי תמימים" של חסידי חב"ד והם פועלים בבית הכנסת על שם דוד בר חן.

בגבעה 7 משפחות ומספר רווקים. משנת תשע"ט הציבה המשטרה מחסום של מג"ב שלא אפשר לאנשים שאינם תושבי המאחז להיכנס.^[10] לאחר מאבק ציבורי והתערבות של חבר הכנסת אריאל קלנר הוחלט בתשרי תשפ"ב (ספטמבר 2021) להסיר את המחסום^[11].

מאז סוף 2015 פועל במקום ארגון אר"י ישאג.

ערך מורחב – אביתר (יישוב)

ערך מורחב – טל בנימין

אוכלוסייה: כ-20 משפחות במאחז 26 מבנים ארעיים (קרוואנים) ומבנה קבע אחד המשמש לבית כנסת. בצמידות למאחז יושבת פלוגה של צה"ל.

הקמה: המאחז הוקם בשנת 1995. אוכלוסייה: במאחז מתגוררות כחמש משפחות נכון לשנת 2005^[12].

במאחז פועלת החווה הטיפולית "חוות המערב הפרוע".

ערך מורחב – מעוז צבי

ערך מורחב – חוות גלעד

ערך מורחב – קדם ערבה

ערך מורחב – גבעת אסף

הקמה: המאחז הוקם ב-2012 על ידי תנועת נחלה ותוחזק למשך כמה שנים על ידי ארגון אר"י ישאג.

אוכלוסייה: שש משפחות ומספר רווקים.

הגבעה פונתה מספר פעמים, אך היא שוקמה ונבנתה מחדש. במהלך הפינויים היו מקרים של אלימות קשה מצד שוטרים כלפי תושבי המאחז וחלקם נזקקו לטיפול רפואי^[13][14][15].

במשך השנים 2021–2023 ניסו מספר פעמים ערבים מהכפר בורקה להצית בתים בעוז ציון על ידי חדירה לשטח הגבעה וזריקה של בקבוקי תבערה על בתים. באחד המקרים נפצעו שני נערים באורח קל^[16][17][18]. ב-4 באוגוסט 2023 רועי צאן שיצאו מעוז ציון הותקפו על ידי פלסטינים מהכפר בורקה בעקבות זאת התפתח עימות שבמהלכו נהרג קוסאי מעטאן.

בגבעה מתגוררים כמה בחורים באופן קבוע הרועים עדר של עיזים.

על שם: לזכרו של יאיר יחיאל מנדלסון שנרצח במקום^[19].

אוכלוסייה: עד שנת 2008 התגוררה במקום משפחה אחת ומספר בחורים מישיבת נחליאל. בספטמבר 2008 פינה צה"ל את המאחז והרס את תכולתו. לאחר הפינוי בית הכנסת הושחת ואף הוצת מספר פעמים על ידי פלסטינים ופעילי שמאל קיצוני, ואף האנדרטה הושחתה^[20][21]. בשנת 2010 דווח שהמקום שוקם ומשפחת גולדמינץ קנתה את הקרקעות ונכנסה לגור במקום.

• חורש ירון, באתר המועצה האזורית מטה בנימין

המאחז פונה והוקם מחדש מספר פעמים^[24]. כיום מתגוררים בו מספר בחורים מארגון אר"י ישאג.

הקמה: הוקם בשנת 1999 על ידי משפחה מכפר אדומים אשר אליה הצטרפו עוד משפחות עם הזמן. על שם: חגית זביצקי מכפר אדומים שנרצחה בשנת 1997 בנחל פרת יחד עם ליאת קסטיאל.

אוכלוסייה: במקום מתגוררות כעשרים משפחות, דתיות וחילוניות. התושבים מנסים לבסס את בעלות המדינה על אדמות האזור דרך מרעה כבשים בסביבה.

• מצפה חגית, באתר מועצה אזורית מטה בנימין

אתר האינטרנט הרשמי של מעוז אסתר

נווה ארז מוכר כישוב ליברלי יחסית ליישובי יו"ש.

• נווה ארז, באתר מועצה אזורית מטה בנימין

ערך מורחב – מצפה דני

ערך מורחב – מגרון (מאחז)

המאחז הוקם במחאה על פינוי מגרון. המקום פונה עשרות פעמים על ידי כוחות הביטחון והוקם מחדש על ידי בני הנוער ששהו במקום. המאחז קיבל גיבוי מתנועת נאמני ארץ ישראל בראשות הרב לוינגר ודניאלה וייס. המאחז כלל, שלא בעת פינוי, שני צריפי עץ, אחד המיועד לגברים והשני לנשים. בסביבות תשע"ה המאחז ננטש.

בחודש ניסן תשפ"א (אפריל 2021) הוקם המאחז מחדש על ידי משפחות ובחורים, ופונה מספר פעמים בידי כוחות הביטחון^[29]. בחודש ניסן תשפ"ד (אפריל 2024) גרו במקום שבעה משפחות וגרעין בני נוער.

ערך מורחב – עמונה

ערך מורחב – אחיה (מאחז)

ערך מורחב – אש קודש (מאחז)

ערך מורחב – קידה (מאחז)

התושבים מתגוררים בבית עץ ובשבעה קרוואנים, ומגדלים מספר בוסתנים. במקום חווה אורגנית-אקולוגית ומבצעים בה שחזור מערות ומבני אבן מקומית, חפירת בורות מים לשתייה וחקלאות ובית שימוש אקולוגי שבו הפסולת נאגרת ומשמשת לדישון הצומח. המקווה של המקום נמצא בבור מים עתיק.

היישוב מכנה את עצמו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה" ומתקיימות בו פעילויות ברוח רבי נחמן מברסלב. אחת למספר שבתות מתארחים בחווה עשרות אנשים בתנאי שטח, דנים בתורת ר' נחמן, מקבלים הדרכה על התבודדות ויוצאים להתבודדות בגבעות הסמוכות לחווה. מעת לעת מתקיימות סדנאות לבניית גינות ירק ביתיות.

• מדיה וקבצים בנושא חוות ישוב הדעת בוויקישיתוף
• חוות יישוב הדעת באתר המועצה אזורית מטה בנימין

ערך מורחב – עדי עד

מאז פינוי המאחז התגברו אירועי הטרור החקלאי ומאות עצי גפן הושחתו על ידי פלסטינים תושבי האזור^[32].

באוקטובר 2013 מנה המאחז שתי משפחות וכמה רווקים. התושבים עסקו בחקלאות והחזיקו דיר עיזים בגבעה. בינואר 2015 הוקם במאחז בית כנסת, אך חודש לאחר מכן פונה המאחז והמבנים בו נהרסו. מאז 2015 המאחז נתמך על ידי ארגון אר"י ישאג. ב-2016 החלה לפעול במאחז ישיבה.

בחורף 2017 החל לפעול במקום ארגון "גאולת ציון - בחזון ובמעש" ומאז הארגון מחזיק את המקום.

כדי למנוע הקמה חוזרת של המאחז הוחל צו תיחום מטעם אלוף פיקוד מרכז שאסר על נוכחות בגבעה. כוחות הביטחון החלו לעצור לחקירה את השוהים במקום. בנובמבר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את בקשת המשטרה להטיל מעצר בית וקנס על צעיר ששהה במקום, וקבע שהצו אוסר על בנייה במקום אך לא על שהות בו^[33].

ערך מורחב – סנה (מאחז)

במלחמת העצמאות שימשה הגבעה כעמדה ששלטה על התנועה בכביש ירושלים-חברון ומנעה התקדמות הכוחות הערביים לכיוון ירושלים. הגבעה קרויה על שם לוחמי החי"ש שלחמו בה.

בפברואר 2018 אישרה הממשלה תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות שמתגוררות חלקית על קרקע פלסטינית פרטית^[38].

ב-12 ביוני 2018 פונתה השכונה מיושביה על ידי כוח של כ-2,300 שוטרים^[39].

ערך מורחב – חוות קשואלה

ערך מורחב – מעלה רחבעם

ערך מורחב – חוות טליה

ערך מורחב – חוות מעון

בחודש תמוז ה'תשס"ח, החליט מח"ט חברון להציב במקום כוח צבאי של חיילי מילואים, בעקבות סכסוכים של פעילי שמאל ביחד עם פלסטינים בדואים הגרים בסמוך על שטחי מרעה, הכוח ישן באחת הסוכות אשר הוקמו על ידי המתיישבים.

בית כנסת בסמוך לקריית ארבע. בית הכנסת מנציח את שמם של שני יהודים שנרצחו בסמוך למקום ב-2001. בית הכנסת אינו אלא קירות אבנים ויריעות ברזנט המקורות בימי החורף בסככה. בסמוך לבית הכנסת הוקמו מצבות זיכרון לנרצחים.

מפאת היעדר הגנה על הציוד, ספר התורה אינו נשאר בארון הקודש כבשאר בתי הכנסת, אלא מובא ונלקח לאחר כל תפילה הכוללת קריאת התורה.

עקב טענת פלסטינים שהקרקע שייכת להם, הוצאו צווי הריסה לבית הכנסת והוא נהרס, נכון לאוקטובר 2008, 32 פעמים. אך לאחר כל הריסה, תושבי האזור מקימים את בית הכנסת מחדש.

בערב ראש השנה תשס"ח פנו פעילי שמאל ואנרכיסטים אל השייח' ג'עברי, שהאדמה בבעלותו, בבקשה לקבל את אישורו להרוס את ביה"כ באמצעות דחפור בליל החג; ג'עברי סירב לבקשה בנימוק שאינו מוכן לחלל מקום תפילה. בעקבות מעשיו של ג'עברי נערך ב-10 בפברואר 2008 מפגש בביתו בינו ובין ראשי היישוב היהודי בחברון וכן קציני צה"ל בו הסתייגו שני הצדדים מפעילות האנרכיסטים והעניקו אותות הוקרה זה לזה^[51].

בעבר פונו בשכונה בית הכנסת ובתי מגורים, שנבנו מחדש בתוך זמן קצר^[52].

• שמעון כהן, בואו למסע מצולם בארץ המאחזים, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2012