מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

מדינה	ישראל
מטה הארגון	תל אביב-יפו
נשיא	חנן מלצר
תקופת הפעילות	7 במאי 1963 – הווה (61 שנים)
www.moaza.co.il

מועצת העיתונות והתקשורת בישראל (בעבר: מועצת העיתונות בישראל) היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. במועצה חברים נציגי העיתונות ונציגי הציבור, כאשר נציגי הציבור מהווים 40% מהמועצה, העיתונאים מהווים 30%, ו-30% הם עורכים ומוציאים לאור של עיתונים בישראל.

הארגון אמור לייצג את כל העוסקים במקצועות העיתונות בישראל, אולם יש ארגוני חדשות, כמו קבוצת "ידיעות אחרונות" שאינם חברים במועצת העיתונות, אם כי הם מאמצים את כללי האתיקה שלה.

נשיא המועצה המכהן הוא המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר. המועצה דנה, בין השאר, בתלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית, במסגרת בית הדין לאתיקה.

ב־1956 הקימו מספר עיתונאים בולטים ועדת אתיקה, שנועדה לגבש קוד אתי למקצוע ולמנוע התערבות מלמעלה בסוגיות אתיות. הקוד האתי שגובש בידי הוועדה בוסס בעיקרו על הקוד האתי הבריטי.^[1] במאי 1963 הפכה הוועדה למועצת העיתונות.^[2][3]

ב־1986 החליטה המועצה כי בסמכותה לדון בתלונות גם נגד עיתונאים שאינם חברים במועצה.^[1]

במאי 2011 התאגדה מועצת העיתונות כעמותה^[4] וביוני 2019 שינתה המועצה את שמה ל"מועצת העיתונות והתקשורת בישראל".

בעקבות ניסיון כושל לבצע שינוי באופן ההתנהלות של המועצה^[5] וחילוקי דעות לגבי המשך פעילותה, החליטה הנהלת גלובס ב-15 בנובמבר 2020 לפרוש מחברותה המועצה.^[6]

ב-21 בפברואר 2022, לאחר שהשופט חנן מלצר סירב לפרוש מנשיאות מועצת העיתונות אף שנתמנה ליו"ר חברת הביטוח מגדל והבעת אמון של המועצה בו, החליט ארגון העיתונאים לפרוש מהמועצה.^[7]

• שמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
• הגדרת כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ובכך פיקוח עליהם, כלומר קביעת כללים של "עשה ואל תעשה".
• שמירה על זכויותיו וחובותיו של העיתונאי.
• קידום העיתונאים מבחינה מקצועית, למשל: יציאה להשתלמויות, כנסים, ימי עיון, הרצאות ופרסום מידע וחומרי הדרכה והסברה.
• נקיטת פעולות שיש בהן צורך כדי לקדם את המועצה.

מוסדות המועצה הם:

• המליאה - קובעת את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה כ-70 חברים. מאז הקמת הארגון, במטרה לשמור על איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים, נקבעה חלוקה פנימית של חברי המועצה, לפיה 40% מהחברים יהיו נציגי ציבור, 30% יהיו נציגי העיתונאים ו-30% נציגי מו"לים. עם זאת, בעשור השני של המאה-21 ישנה מחלוקת במליאה עד כמה האיזון נשמר בפועל.^[8][9]
• הנשיאות - הגוף המבצע של המועצה. בנשיאות כ-17 חברים.
• הנשיא/ה - עומד/ת בראש המועצה, וכאשר אינו נמצא ממלא את תפקידו ממלא-מקום הנשיא.
• בית דין לאתיקה - הרשות השופטת. בית הדין דן בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי התקשורת. בראש בית הדין לאתיקה עומד, משנת 2019, פרופ' יחיאל לימור.

כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.

מניין	שם	דיוקן	תקופת כהונה
1	זאב שרף		1963–1965
2	יצחק אולשן		1965–1972
3	יהושע רוטנשטרייך		1974–1988
4	יצחק זמיר		1988–1991
5	חיים צדוק		1993–1999
6	מרדכי קרמניצר		2000–2003
7	דליה דורנר		2006–2021
8	חנן מלצר		2021–מכהן

בין יולי 2016 ועד פברואר 2021 כיהן מוטי רוזנבלום כמנכ"ל המועצה.^[10]

אנשים או ארגונים הרואים עצמם כאילו נפגעו מיחסו של עיתונאי או כלי תקשורת רשאיים לפנות בתלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. פרופסור יחיאל (חיליק) לימור, הוא יו"ר בית הדין (החל משנת 2019). בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור, נציג המוציאים לאור ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה מחליט אם יש מקום להקים בית דין לצורך טיפול בתלונה. לעיתים מועברות תלונות להליך של גישור. כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב הנציגים {5 חברים} או הרכב של שבעה חברים. בראש הרכב זה עומד משפטן.

כל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור (המשמש כיו"ר בית הדין), נציג המו"לים והעורכים ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה הוא המחליט אם יש מקום להקים בית דין לטיפול בתלונה. לעיתים, מועברות תלונות להליך של גישור.^[11]

לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה, דרך נזיפה ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה, והפסקת עבודתו או העסקתו של עיתונאי.

בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.

אלו כלי התקשורת וארגוני העיתונאים החברים במועצת העיתונות בישראל:

שם הגוף	סמליל	סוג
הארץ		עיתון
ישראל היום		עיתון
תאגיד השידור הישראלי, "כאן"		טלוויזיה ורדיו
החדשות 12		טלוויזיה
קבוצת מעריב
גלי צה"ל		רדיו
משפחה		עיתון
חרדים 10		אתר אינטרנט
עניין מרכזי		אתר אינטרנט
כאן נעים		אתר אינטרנט
מגפון ניוז		אתר אינטרנט
שקוף		אתר אינטרנט
ברנז'ה ניוז חדשות באר שבע		אתר אינטרנט
Jewish Business News		אתר אינטרנט
העוקץ		אתר אינטרנט
אגודת העיתונאים ירושלים
אגודת העיתונאים תל אביב
האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

אלה הגופים שפרשו ממועצת העיתונות בישראל.

שם הגוף	סמליל	סוג	תאריך פרישה מהמועצה
גלובס		עיתון	15 בדצמבר 2020
ארגון העיתונאים בישראל		ארגון עובדים	21 בפברואר 2022

• בספטמבר 2006 החליטה המועצה למנות ועדה שתנסח כללים להתנהלות התקשורת בעת מלחמה.
• בפברואר 2007 החליטה המועצה כי כללי האתיקה העיתונאית הופרו בפרשת משפטו של חיים רמון.
• בדצמבר 2007 החליטה המועצה להתנגד להצעת חוק העיתונות, שהוצעה על ידי הממשלה, ולדרוש חקיקת חוק יסוד שיעגן חוקתית את חופש העיתונות וחופש הביטוי.
• בספטמבר 2008 החליטה המועצה להצטרף לעתירה נגד חוקתיות חוק נתוני תקשורת.
• באפריל 2010 פרסמה המועצה, בתום דיון בפרשת המסמכים הסודיים שהדליפה ענת קם לכתב "הארץ" אורי בלאו, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי".^[12]
• בדצמבר 2020 דחתה המועצה הצעת החלטה לשינוי באופן פעילותה^[5].

• לשכת העיתונות הממשלתית

• אתר האינטרנט הרשמי של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל

• מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ארכיון מועצת העיתונות באתר הספרייה הלאומית
• מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
• ארכיון מועצת העיתונות באוספים הדיגיטליים של הספרייה הלאומית בירושלים.
• לימור, יחיאל (2000). מועצת העיתונות בישראל כמנגנון פיקוח פנימי של מוסד התקשורת". עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
• לימור, יחיאל (2003). "מועצת העיתונות בישראל כמנגנון של גישור ופישור". נקודת מפגש, מס' 1, עמ' 128–166.
• לימור, יחיאל (2001). "גלגוליו של 'מצפון': כך נולדה והתפתחה האתיקה העיתונאית בישראל". קשר, מס' 30, עמ' 66–76.
• לימור, יחיאל ואיתן להמן (2003). "'אין תגובה?' - זכות התגובה באתיקה העיתונאית ובפסיקת מועצת העיתונות בישראל". קשר, מס' 33, עמ' 16–31.
• אורן פרסיקו, "מי לנו אם לא מועצת העיתונות", באתר העין השביעית, 1 באוקטובר 2015
• יואב יצחק, מועצת שרלטנים ושקרנים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 7 בינואר 2012