דור

ערך זה עוסק בתקופה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דור (פירושונים).

דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת. בהשאלה, מתאר המונח שלב בהתפתחות של ציוד טכני עד התיישנותו.

במשפחה

פער או אורך הדורות הוא ממוצע הפרש השנים בין הצאצאים לבין האב או האם. לפי ממוצע הפרשי הגיל הקיימים בין האיש לאישה בנישואים, טווח הדורות ביחס לאב הוא בדרך כלל גדול יותר מאשר לאם. כתוצאה מכך, בכל עשרה דורות פער הדורות ביחס לאב גדול יותר בדור אחד מאשר ביחס לאם.

החל מהמאה ה-18 ואילך, בעקבות שינויים כגון התגברות התעשייה והעיור, דחיית גיל הלידה הראשונה, אורך הדור במדינות המפותחות הלך והתארך. כיום ממוצע של אורך דור במדינות אלו הוא כ-28 שנה. באמצע המאה ה-20, הצטמצם אורך הדורות במדינות הללו בשנים אחדות, לאחר שרוב הילדים נולדו לאמהות בנות פחות מ-25 שנים. מגמת ירידה זו התהפכה בעשורים אחרונים של המאה ה-20, ובחלק גדול מהמדינות המפותחות פער הדורות ביחס לאם שוב גדל לממוצע של כ-28 שנה, כאשר גרמניה הייתה זו שחוותה את העלייה המשמעותית ביותר: מ-24 שנים בשנת 1970 ל-30 שנה בשנת 2008. דור ממוצע בישראל באותה שנה היה 27 שנים,^[1] ובארצות הברית 25 שנים, גידול של 3.6 שנים מאז 1970.^[2] במדינות מתפתחות, הגיל הממוצע של נשים בזמן הלידה הראשונה עודנו עומד על 20 שנה לערך.

בעולם החי והצומח

בעולם החי והצומח מציין דור את הפריטים המופרדים מקו המוצא. חילופי דורות יכולים להתרחש כאן לסירוגין כתוצאה מרבייה מינית ורבייה אל-מינית. במחזור חייו של כל צמח מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר יש שני דורות שונים: דור שתאיו הפלואידיים גמטופיט מתחלף בדור שתאיו דיפלואידיים ספורופיט.

בעיית הדורות

הגדרת המונח "דור" שהציג קארל מאנהיים במסגרת הסוציולוגיה של הידע שלו, במאמרו "בעיית הדורות" משנת 1923, אינה מבוססת על טווח שנים מסוים, אלא על חוויה דורית משותפת, ועל אירועים היסטוריים המטביעים חותם על הילדים שחוו אותם. לפי הגדרה זו, בתקופה של התפתחויות חברתיות מהירות יהיו פחות מקבצים של חילופי דורות. מנהיים הדגיש גם שלא כל דור יגיע לאופי עצמי מגובש, משום שתנאי חשוב להיווצרות של דור בפועל הוא כאמור התרחשות אירוע היסטורי חשוב בפרק זמן מוגדר.

מאנהיים הבחין בין המושגים "יחידות דוריות", "הקשרים דוריים" ו"אחסונים דוריים". אחסון דורי הוא מונח כללי, שחל על כל מי שנולד בו זמנית "באותו מרחב היסטורי-חברתי; באותם חיים היסטוריים משותפים". הקשר דורי הוא קשר שמתווסף, "החולק גורל משותף", ונוטל חלק בזרמים האינטלקטואליים של התקופה. הקשר דורי זה כולל מספר יחידות דוריות. חברי יחידה דורית קשורים באופן הדוק יותר, בכך שהם מעבדים באותה צורה את האירועים האינטלקטואליים של התקופה: הם חולקים "כיוונים בסיסיים ועקרונות מעצבים", המחברים אותם לקבוצה וגורמים לתגובה אחידה למגמות הרווחות ולאירועי השעה.

מאנהיים מייחס לתודעה קולקטיבית השפעה מכרעת על עמדות הפרט, וממעיט בגורמים מעצבי זהות אחרים כמשפחה ורמת השכלה. גישה זו נתמכה במספר מחקרים, ואף נעשה בה שימוש בהיסטוריוגרפיה הישראלית.^[3]חוקרים אמריקאים אחדים הטילו ספק בהשערותיו.^[4]

בסוציולוגיה

הבדלים בין דורות שונים, אוראן, אלג'יריה.

השימוש במושג דור במובן הסוציולוגי או התרבותי הרחב רווח מאז ימי קדם. עם זאת, הרעיון של דור חברתי במובן שבו הוא משמש היום, צבר תאוצה לקראת סוף המאה ה-19, כאשר לפני כן שימש המושג בעיקר ככינוי לכלל האנשים החיים באותה תקופה, כפי שהגדיר בשנת 1863 המילונאי הצרפתי אמיל ליטרה את המילה "דור": "סך האנשים החיים פחות או יותר באותו הזמן".

בתחילת המאה ה-20 החל להעשות שימוש במילה כדי לתאר הבדלים בין הדור המבוגר לדור ה"צעיר",^[5] כאשר במקביל, התפתח המחקר הסוציולוגי על הגדרת הדורות, עם מונחים כגון "דור סוציולוגי" ו"יחידות דוריות" שהוטבעו על ידי הוגים אירופיים כגון קרל מאנהיים ואורטגה אי גאסט. גם הרטוריקה הפוליטית באירופה החלה לעשות שימוש במושגים ככוח ההתחדשות והשינוי של דור הנוער החדש, בהשפעת תנועות כסער ופרץ, איטליה הצעירה וגרמניה הצעירה.

המגמות הללו של הבחנה בין תבניות תודעתיות וחברתיות שונות אצל אנשים על בסיס קבוצות גיל, באו בעיקר בעקבות תהליכי התיעוש ורעיונות עידן הנאורות ששינו את פניה של אירופה באמצע המאה ה-18. כך, למשל, אפשרויות הניידות החדשות הביאו לכך שיותר צעירים בחברה המודרנית גדלו בסביבות שונות מאבותיהם, שהם בתורם איבדו לעיתים את ההערכה כלפי כישוריהם וחכמתם בשל שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים. פערים אלה הגבירו את המתח הבין-דורי בין הדור המבוגר לדור המתבגר, שלעיתים פיתח עוינות כלפי התרבות וערכי המבוגרים.

ביהדות

במשנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ב', מוזכר כי היו עשרה דורות מאדם הראשון ועד נח, תקופה שלפי המסופר בתנ"ך נמשכה לאורך כאלף ושש מאות שנה.^[6] מנח ועד אברהם היו גם כן עשרה דורות שנמשכו לפי התנ"ך כארבע מאות שנה.^[7]

במשנה משמש הביטוי "פני הדור כפני הכלב" לתיאור דור חוטא ורשע.^[8] במשנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה ג', מוזכרים הביטויים 'דור המבול' ו'דור הפלגה' בהקשר תקופת המקרא, וכן הביטוי 'דור המדבר' שהתייחסות אליו מופיעה בספר תהילים, פרק צ"ה, פסוק י' ”אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר”.

בסוף ספר איוב כתוב ”וַיְחִ֤י אִיּוֹב֙ אַֽחֲרֵי־זֹ֔את מֵאָ֥ה וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וירא (וַיִּרְאֶ֗ה) אֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־בְּנֵ֣י בָנָ֔יו אַרְבָּעָ֖ה דֹּרֽוֹת”, לפי החשבון כל דור נמשך 35 שנה.^[9] לפי מנחם רקנאטי, כל דור הוא 50 שנה.^[10]

על פי התלמוד,^[11] התורה נבראה 974 דורות לפני בריאת העולם. על פי ויקרא רבה, פרשה י"ט, פסקה א', התורה נבראה 2000 שנה לפני בריאת העולם. חלוקת 2000 שנה ל-974 דורות מוציאה לכל דור 750 ימים.^[12] לפי הכרונולוגיה המסורתית, עברו מאז ועד היום 3790 דורות ו-290 ימים.

בבראשית רבה, פרשה כ"ח, פסקה ד', מופיעה מחלוקת כמה דורות עלו במחשבה להיבראות ונמחו - 974 או 980.

על פי התלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב', הראה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון את כל מנהיגי הדורות העתידיים. לפי התלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד ב', רשימה זו הייתה בידי האמורא שמואל. בויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז', מוזכר שאף למשה הראה הקב"ה את כל הדמויות הבולטות של כל דור ודור.

מספר חיבורים היסטוריים הוקדשו להעמדת סדר הדורות, גניאולוגיים וסוציולוגיים כאחד. בהם ניתן למנות את ספר ההיסטוריה "ספר קורא הדורות" מאת דוד קונפורטי, "דורות הראשונים" ליצחק אייזיק הלוי, המציג היסטוריה יהודית מזווית דתית, כניגוד לספר "דור דור ודורשיו" לאייזיק הירש וייס. סדר הדורות שראה אור בשנת 1769, כולל ביוגרפיות מקוצרות החל מימות אדם הראשון ועד לדורו של המחבר, הרב יחיאל היילפרין.

דורות דמוגרפיים בעולם

לדורות דמוגרפיים יש בדרך כלל יותר משם אחד, וגם הזמן הכרונולוגי שלהם הוא גמיש - מספר שנים לכל צד. מקצת החלוקה שלהלן מתבססת על החלוקה בספר "דורות" מאת שטראוס והאוו.

בארצות הברית, מתאר הכינוי "הדור האבוד", המוכר גם בתור "הדור של 1914 באירופה", את לוחמי מלחמת העולם הראשונה, ילידי 1883–1900. הדור שאחריו, דור מלחמת העולם הראשונה, ילידי 1901–1924, נקרא G.I. Generation‏ (G.I. הוא כינוי לציוד צבאי של צבא ארצות הברית).
ילידי הדור הבא (1925–1945), אשר הגיעו לשפל הכלכלי הגדול בשנותיהם המעצבות, כונו "הדור השקט". בני דור זה היו צעירים מכדי להצטרף ללחימה במהלך מלחמת העולם השנייה, בעוד שרבים מאבותיהם שירתו במלחמת העולם הראשונה. בני הדור שנולדו בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה נקראים "דור הבייבי בום".
"דור ה-X" הוא הכינוי שניתן בארצות הברית לצעירי מעמד הביניים שנולדו בשנות ה-70. לפי חוקרים אמריקאים, דור זה מאופיין בחוסר שאיפה לחולל תמורות בעולם, בנטייה למרוד בסמכות ולבעוט במוסכמות חברתיות, בגדילה ושהיה רבה יותר בבית, ובחשיפה ממוצעת ל-150 פרסומות ביום, כ-800 רציחות וכ-100,000 מעשי אלימות באמצעי התקשורת.^[13]
ילידי שנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה ה-20 מכונים בשם "דור ה-Y / דור המילניום".
ילידי סוף שנות ה-90 עד סוף העשור השני של המאה ה-21 מכונים בשם "דור ה-Z".
"דור הביט": זרם בספרות ובשירה אשר החל בארצות הברית בתחילת שנות החמישים.
"דור הפרחים": צעירים בארצות הברית בשנות השישים, שהאשימו את המבוגרים בהרס העולם ולכן ביקשו למרוד בהם. הם הטיפו לשלום, שוויון, אהבה, שימוש בקנאביס ובסמים פסיכדליים (כמו LSD), אחווה בין בני האדם ושמירה על הטבע ועל בעלי החיים - ומכאן כינוים.
"הדור הגנוב": מונח המתאר את הילדים האוסטרלים האבוריג'ינים, שהועברו מבתיהם וממשפחותיהם על ידי נציגי הממשלה האוסטרלית ונציגי הכנסייה, בשנים 1972–1900.

בישראל

"דור תש"ח", הדור שנלחם ואשר הקים את המדינה, בניהם של "דור המייסדים". עולמו וחינוכו של דור זה, שהגיע לגיל התבגרות בשנות קום המדינה, היו שונים לגמרי מעולמם של אבותיהם - יוצאי אירופה. הזרם הספרותי שפרץ מתוך דור זה מכונה סופרי דור תש"ח. בנוסף, ישנם המאבחנים כדורות סוציולוגיים את דור מלחמת ששת הימים ואת דור מלחמת יום הכיפורים.^[14]
"הדור השני לשואה": בניהם ובנותיהם של ניצולי השואה, שנולדו לאחר השואה. אף שבני הדור השני לשואה לא חוו ישירות את מוראות השואה, הרי השפעת הטראומה שעברו הוריהם ניכרת בהם במידה זו או אחרת, וזוכה להתייחסות בישראל. ילדיהם של בני הדור השני מכונים הדור השלישי לשואה וגם עליהם ניכרת לעיתים השפעת הטראומה,^[15] מה שזוכה להתייחסות מסוימת בחברה הישראלית.

בטכנולוגיה

בטכנולוגיה נעשה שימוש מושאל במונח "דור" כדי להמחיש שיפורים טכנולוגיים גדולים, למשל בתחום המחשוב. כמו כן בתחום התקשורת הסלולרית נעשה שימוש במונח על ידי הצירוף XG (לדוגמה הדור השלישי- 3G, הדור הרביעי-4G, הדור החמישי-5G וכדומה)

לקריאה נוספת

יוסי מאלי, מלחמות, מהפכות וזהות דורית, הוצאת עם עובד, 2001
מרדכי א' שורץ, כלכלה בין דורית, האוניברסיטה הפתוחה, 2006. (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים" )
פרופ' עדו קנטר, לאלף דור (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine), דף שבועי, מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות, מספר 721, ראש השנה ופרשת האזינו, תשס"ח, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
דור, באתר אספקלריא, קובץ אנציקלופדי למחשבת היהדות

קישורים חיצוניים

דורות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ באתר oecd
^ Mathews TJ, Hamilton BE. Delayed childbearing: More women are having their first child later in life., NCHS data brief, no 21. Hyattsville, MD: National Center for Health Statistics. 2009, accessed April 14, 2011.
^ ראו למשל: אלקנה מרגלית, "השומר הצעיר" - מעדת נעורים למרקסיזם מהפכני, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 14-12.
^ בהם החוקר וורן בנגסטון. ראו אצל קימרלינג, וכן: Aging: scientific perspectives and social issues, Van Nostrand, 1975
^ Robert WOHL, The Generation of 1914, Harvard University Press, 1979
^ ספר בראשית, פרק ה'.
^ ספר בראשית, פרק י"א.
^ משנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט"ו
^ עיין בפירוש רבי אברהם אבן עזרא לספר איוב, פרק מ"ב, פסוק ט"ז; וכן לספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
^ בסוף פירושו לפרשת ואתחנן (ספר דברים, פרק ז', פסוק ט')
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד א'.
^ רב שמעון קיירא, הלכות גדולות, הקדמה.
^ לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, דפנה למיש, האוניברסיטה הפתוחה 2002, עמוד 165
^ "בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה" מאת ברוך קימרלינג, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 192
^ דן אבן, מחקר: טראומת השואה ממשיכה גם לדור השלישי, באתר הארץ, 15 באפריל 2012

[1] באתר oecd

[2] Mathews TJ, Hamilton BE. Delayed childbearing: More women are having their first child later in life., NCHS data brief, no 21. Hyattsville, MD: National Center for Health Statistics. 2009, accessed April 14, 2011.

[3] ראו למשל: אלקנה מרגלית, "השומר הצעיר" - מעדת נעורים למרקסיזם מהפכני, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 14-12.

[4] בהם החוקר וורן בנגסטון. ראו אצל קימרלינג, וכן: Aging: scientific perspectives and social issues, Van Nostrand, 1975

[5] Robert WOHL, The Generation of 1914, Harvard University Press, 1979

[6] ספר בראשית, פרק ה'.

[7] ספר בראשית, פרק י"א.

[8] משנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט"ו

[9] עיין בפירוש רבי אברהם אבן עזרא לספר איוב, פרק מ"ב, פסוק ט"ז; וכן לספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.

[10] בסוף פירושו לפרשת ואתחנן (ספר דברים, פרק ז', פסוק ט')

[11] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד א'.

[12] רב שמעון קיירא, הלכות גדולות, הקדמה.

[13] לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, דפנה למיש, האוניברסיטה הפתוחה 2002, עמוד 165

[14] "בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה" מאת ברוך קימרלינג, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 192

[15] דן אבן, מחקר: טראומת השואה ממשיכה גם לדור השלישי, באתר הארץ, 15 באפריל 2012

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דור