ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 112
בקשה לסיוע של ויקיפדים בסדנת עריכה
[עריכת קוד מקור]שלום לכולם. אנו זקוקים לעזרה.
במסגרת סדנאות עריכה שאני מקיים, בתאריך 30/01/2017 אני מתוכנן להנחות סדנת עריכה ל- 36 עובדים סוציאליים, שיתחלקו לקבוצות ויכתבו 14 ערכים בתחומי העבודה הסוציאלית. המועד כבר נקבע, והיו אמורים להיות מתנדבים מהעמותה, אך המתנדבים המתוכננים לא יכולים להגיע. לכן אני זקוק למתנדבים שיסייעו בסדנת העריכה הספציפית.
התלמידים בסדנת העריכה יהיו אקדמאים משכילים בגילאי 30-65, עם ידע רב נרחב בתחומי עיסוקם החשובים, אך ללא שום ידע במחשבים ובכתיבה בוויקיפדיה.
הכל כבר מוכן לסדנה (פרט למתנדבים). התלמידים בסדנת העריכה יעבדו עם תוכנת למידה מוכנה ומסודרת של העמותה, שהוכנה מראש, ועם קבצי וורד שלהם שהוכנו מראש, שעברו בקרה מבחינת התוכן ויועברו לדפי טיוטה בוויקיפדיה.
הסיוע הנדרש בסדנה הוא טכני:
המתנדבים אמורים לסייע להם בדברים טכניים בסיסיים (עבור ויקיפדים), כמו הדגשה, כותרות, כתיבת הערות שוליים, ועוד, כל זאת באמצעות העורך החזותי.
סדנת העריכה תתקיים בתל אביב, בבניין משרדים סמוך לרכבת סבידור מרכז / ארלוזורוב, ביום שני 30/01/2017 , בשעות 09:00 עד 11:30. (יש להגיע מעט קודם). למתנדבים מובטחים תודה, כבוד ויקר, ותחושת הסיפוק שבתרומה.
מוכנים לתרום כמה שעות מזמנכם לעמותת ויקימדיה ישראל, בהדרכה לכתיבה בוויקיפדיה? אם כן, אנא פנו אלי במייל danny.w2008
- היית חייב לעשות את זה בתל אביב, ולא במקום הרגיל שלך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:40, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- קיוויתי שבמרכז תל אביב יימצאו יותר מתנדבים. עדיין מקווה. :-) Danny-w • שיחה 16:46, 15 בנובמבר 2016 (IST)
- חשוב מאוד: בנוסף ל" תודה, כבוד ויקר, ותחושת הסיפוק שבתרומה ", המתנדבים במיזמי העמותה זכאים, בין היתר, גם ל:החזרים בעבור דלק, נסיעה בתחבורה ציבורית וחניה! (על פי התקנון). Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:01, 16 בנובמבר 2016 (IST)
- קיוויתי שבמרכז תל אביב יימצאו יותר מתנדבים. עדיין מקווה. :-) Danny-w • שיחה 16:46, 15 בנובמבר 2016 (IST)
קישורים לאחד מאוספי החזנות והמוזיקה הגדולים נשברו
[עריכת קוד מקור]הועבר לויקיפדיה:קישורים חיצוניים שבורים#קישורים לאחד מאוספי החזנות והמוזיקה הגדולים נשברו. דוד שי - שיחה 06:39, 19 בפברואר 2017 (IST)
לוגו יפיפה בוויקיפדיה הקרואטית
[עריכת קוד מקור]תכנסו לוויקיפדיה דרך הקישור הבא. איני יודעת מה הם חוגגים, אבל הלוגו שלהם ממש יפה. כדאי להכיר אותו לרעיונות עתידיים, צבעוני ועליז. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:42, 3 בינואר 2017 (IST)
- נראה שזה קשור לשנה האזרחית החדשה (דומה לקישוטי עץ האשוח). ראי גם את הוויקיפדיה הרוסית עם איש השלג שלהם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:54, 3 בינואר 2017 (IST)
- קישוט קלאסי של כריסמס עם עלים ופירות של צינית (צמח) שהם אדומים בחורף PelicanTwo - שיחה 12:15, 3 בינואר 2017 (IST)
- הלוגו בוויקפדיה הרוסית משדר הרבה יותר ברור מסר של חג המולד. הלוגו הקרואטי מאד יפה. שווה העתקה לעתיד, אפשר לשנות את העלים, ל"עלים עבריים"
. השאלה היא היכן אפשר למצוא את הקובץ הזה כדי לשמור אותו? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:20, 3 בינואר 2017 (IST)
- כאן יש את רוב סוגי הלוגואים של יום אידם
- חן חן על הקישור. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:50, 3 בינואר 2017 (IST)
- כאן יש את רוב סוגי הלוגואים של יום אידם
- הלוגו בוויקפדיה הרוסית משדר הרבה יותר ברור מסר של חג המולד. הלוגו הקרואטי מאד יפה. שווה העתקה לעתיד, אפשר לשנות את העלים, ל"עלים עבריים"
- האם יפותח לוגו יפה לחגי ישראל? Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:12, 8 בינואר 2017 (IST)
- עובד, לאחרונה יש לנו פחות ופחות כותבים שהם גם מעצבים, מהסוג שהיה לנו בתחילת העשור, בימים בהם היו הצבעות ערות לגבי סמלילים ל"אירועים הרגילים בוויקיפדיה", אז לבקש גם לוגו לחג מסויים... חבל, אבל זה המצב. אולי ראוי בכל זאת לעניין בתי ספר לעיצוב בהתנסות אצלנו, שלתוצר שלה תהיה חשיפה רבה, גם כשמעבר לזה לא יהיה פרס מסויים לעבודה בה יעשה שימוש. נראה לי שסטודנטים ישמחו אם בעבודה שלהם יעשה שימוש ממשי - לא רק בתצוגה בין חללי המוסד החינוכי. מיכל, תוכלי לעניין בית ספר מסויים בנושא, אפילו זמן רב מראש? יש אפילו אחד שכבר היה לנו קשר איתו בעבר ואשמח אם נחדש אותו (דברי איתי כשתחזרי לארץ). Ldorfman • שיחה 04:07, 21 בינואר 2017 (IST)
- אני לא חושבת שיש טעם לעניין בתי ספר לעיצוב בעיצוב לוגו לחגים וארועים נוספים מאחר שכהצעה דומה הועלתה לקראת ארועי 200,000 לא היתה כל תגובה מצד הקהילה. לסטר - שיחה 17:27, 21 בינואר 2017 (IST)
- עובד, לאחרונה יש לנו פחות ופחות כותבים שהם גם מעצבים, מהסוג שהיה לנו בתחילת העשור, בימים בהם היו הצבעות ערות לגבי סמלילים ל"אירועים הרגילים בוויקיפדיה", אז לבקש גם לוגו לחג מסויים... חבל, אבל זה המצב. אולי ראוי בכל זאת לעניין בתי ספר לעיצוב בהתנסות אצלנו, שלתוצר שלה תהיה חשיפה רבה, גם כשמעבר לזה לא יהיה פרס מסויים לעבודה בה יעשה שימוש. נראה לי שסטודנטים ישמחו אם בעבודה שלהם יעשה שימוש ממשי - לא רק בתצוגה בין חללי המוסד החינוכי. מיכל, תוכלי לעניין בית ספר מסויים בנושא, אפילו זמן רב מראש? יש אפילו אחד שכבר היה לנו קשר איתו בעבר ואשמח אם נחדש אותו (דברי איתי כשתחזרי לארץ). Ldorfman • שיחה 04:07, 21 בינואר 2017 (IST)
- קישוט קלאסי של כריסמס עם עלים ופירות של צינית (צמח) שהם אדומים בחורף PelicanTwo - שיחה 12:15, 3 בינואר 2017 (IST)
יודעים מה זה פיליבסטר?
[עריכת קוד מקור]כי אם לא, אז טוב שיש לנו ראש אופוזיציה שיסביר לכם!
או לפחות יידע להעתיק את שורת הפתיחה מהערך בוויקיפדיה.
eman • שיחה • ♥ 15:03, 3 בינואר 2017 (IST)
- זאת סיבה לגאווה, לא לתלונה. לשם כך נוצרנו
- נכון, זו גאווה שהערכים שלנו משמשים אפילו ראשי אופוזיציה, אבל מן הראוי גם לתת קרדיט, שהרי הפוליטיקאים נועדו להביא גאולה לעולם... Tmima5 - שיחה 11:09, 4 בינואר 2017 (IST)
- ולא טוענים מולם שמדובר על נוהג פירטי? טריוויה: באיזה ספר (בתרגום לעברית) מוזכר מישהו (ספק יהודי) כפיליבוסטר במשמעות של פירט? Tzafrir - שיחה 19:22, 4 בינואר 2017 (IST)
פרויקט טרנס המוקדש לDanveg בויקי נשים
[עריכת קוד מקור]פתחנו פרויקט כתיבה על נושאים טרנסג'נדרים אותו נקדיש לDanveg. הפרויקט הופץ גם לרשימות תפוצה בוויקיפדיות אחרות. מזמינה את כולם להשתתף. הרעיון הוא לכתוב ערכים על אנשים טרנסים או נושאים קשורים, ולהוסיף קישור לערך בדף המיועד. תודה מראש - TMagen • שיחה • מיזם ויקי נשים 11:31, 4 בינואר 2017 (IST)
- יש לזכור שלא לכל טרנס יש אוטומטית חשיבות אנציקלופדית. דוד שי - שיחה 05:09, 5 בינואר 2017 (IST)
- האם יש חשיבות לעו"ד רונית לירן שקד, ששירתה ביחידה מובחרת בצנחנים, נפצעה ועברה ליחידת מחשבים, החלה את הקריירה שלה כהייטקיסטית, עברה ללימודי משפטים, הייתה בצוות ההגנה של שלמה בניזרי, ניהלה פורום משפטי באינטרנט, הופיעה בכוכב נולד, הייתה נשואה 22 שנה (כגבר) עם ילדים, היו עליה מספר כתבות בעיתונות ובטלוויזיה, והציגה מועמדות לראשות הלשכה לעורכי הדין בבחירות האחרונות? עורך-בורוכוב - שיחה 18:09, 19 בינואר 2017 (IST)
- חשיבות יש כמובן, כלכל אדם; אבל במקרה הזה, אני לא רואה היכן מתחילה בכלל הטענה לחשיבות אנציקלופדית. עוזי ו. - שיחה 21:11, 19 בינואר 2017 (IST)
- האם יש חשיבות לעו"ד רונית לירן שקד, ששירתה ביחידה מובחרת בצנחנים, נפצעה ועברה ליחידת מחשבים, החלה את הקריירה שלה כהייטקיסטית, עברה ללימודי משפטים, הייתה בצוות ההגנה של שלמה בניזרי, ניהלה פורום משפטי באינטרנט, הופיעה בכוכב נולד, הייתה נשואה 22 שנה (כגבר) עם ילדים, היו עליה מספר כתבות בעיתונות ובטלוויזיה, והציגה מועמדות לראשות הלשכה לעורכי הדין בבחירות האחרונות? עורך-בורוכוב - שיחה 18:09, 19 בינואר 2017 (IST)
המלך עירום!
[עריכת קוד מקור]אז לאחר כמעט שנה, משפט דרייפוס המודרני של החייל אלאור אזריה מגיע לקיצו העגום והחזוי מראש. לא נותר אלא לומר: חרפה, בושה, כלימה ובוז תכסה את פניהם של כל אלו שנתנו יד בהרשעתו של החייל המסכן שחטאו ופשעו היה נטילת חיים של חיה צמאת דם ארורה. אלו שבגופם "הנאור" זורם דם כחול, שרוממות ההומניות בגרונם וטוהר הנשק בידם, שלא מהססים לתקוע סכין בגבם של החיילים שהגנו עליהם בגופם, מייצגים בנאמנה את דברי חז"ל: "כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר אל רחמנים". דמם של החיילים הבאים יהיה על ידיהם. בתקווה למערכת משפט ולהנהגה צבאית שתגן על העם ולא על אויביו. מנחם.אל - שיחה 13:12, 4 בינואר 2017 (IST)
- המלך לבוש מאד. "משפט דריפוס"
, הגזמת בגדול. זאת מלחמה עלינו, על היותנו עם יהודי הגון ולא עם בריוני כפי שאנחנו נעשים יותר מיום ליום, כמו הקנאים שהביאו לחורבן בית המקדש. לא היה כאן כל צורך בירי הזה, ומאמר חז"ל לא רלוונטי לכאן בכלל. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:15, 4 בינואר 2017 (IST)
- 👍 אילי - שיחה 13:19, 4 בינואר 2017 (IST)
- קיצוניות לכל צד יכולה להביא לחורבן. גם הומניות יתר. לירות במחבל, ש-11 דקות קודם דקר חייל, זה לא קנאות. יעקב בן שמואל - שיחה 13:51, 4 בינואר 2017 (IST)
- משפט דרייפוס? לא, זה יותר דומה לרצח דוד פאליק ולרצח מנצ'יו והמשפט בטורנו סברין עם הבדל גדול אחד, בית הדין הצבאי בישראל לא נכנע להלכי הרוח המתלהמים של ההמון. כל הכבוד לצה"ל. בברכה. ליש - שיחה 13:56, 4 בינואר 2017 (IST)
- קיצוניות לכל צד יכולה להביא לחורבן. גם הומניות יתר. לירות במחבל, ש-11 דקות קודם דקר חייל, זה לא קנאות. יעקב בן שמואל - שיחה 13:51, 4 בינואר 2017 (IST)
- חנה צודקת בכל מילה שאמרה ואם יש מי שהבושה, החרפה והכלימה צריכה לכסות את פניהם במקרה זה, הם כל אלה שנחלצו ברעש גדול ובמהומה רבתי להצדיק מעשה שלא ייעשה, בשקרים ובסילופי-אמת. רק לתשומת לבך, מנחם, אלאור אזריה לא הגן כאן על איש בגופו, לא סיכן את עצמו והיה רחוק מלהיות "גיבור" כפי שמעריציו, אנשי לה פמיליה ולהב"ה וחבריהם הכהניסטים מכריזים בראש חוצות. כל מה שהוא עשה, אם שכחת, היה להתייצב בניחותא ולירות מטווח אפס בראשו של מחבל מנוטרל, פצוע, שלא היווה סיכון לאיש וכבר שכב באותו מצב דקות ארוכות (ושתפקידו של אזריה כחובש היה למעשה לטפל בו, כחובתו של כל איש רפואה בכל פצוע, גם אויב). זו האמת וכל הכבוד לשופטים, שלא נחרדו ולא נאחזו אימה וחיל מן ההמון הפרוע שצרח לזכות את ה"חייל המסכן". ולא, אלאור אזריה הוא לא "הילד של כולנו". הילדים שלי לא היו נוהגים כמוהו ואינני מוכנה להכיר בו כילד שלי. תודה על המתנה, אבל לא, תודה.שלומית קדם - שיחה 13:58, 4 בינואר 2017 (IST)
- 👍 אילי - שיחה 13:19, 4 בינואר 2017 (IST)
- בית המשפט אמנם לא נכנע לדעת הקהל, אבל הוא נכנע לדעת הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר. יעקב בן שמואל - שיחה 14:06, 4 בינואר 2017 (IST)
- למה שייכנע לשר הביטחון "לשעבר" ולא לשר הביטחון הנוכחי ולראש הממשלה הנוכחי - אין היגיון בטיעון שלך. בברכה. ליש - שיחה 14:08, 4 בינואר 2017 (IST)
- המלך לבוש מאד. "משפט דריפוס"
מסכים עם חנה, ליש ושלומית. יואב ר. - שיחה 14:17, 4 בינואר 2017 (IST)
- בית המשפט נכנע לחוק עצמו, כפי שהוא עצמו אמר במשפטה של כרמלה בוחבוט, שהרגה את בעלה לאחר שנים של התעללות: "אין לקפד את פתיל חייו של אדם, גם אם זה איבד צלם אנוש בהתנהגותו הבלתי אנושית. גם עבריין אלים ונתעב זכאי לכך שעונשו ייקבע בבית-משפט ורק בבית-משפט". וזה לא מחז"ל, אלא מחכ"ש (חכמינו שיחיו) - דהיינו מהויקיפדיה בערך לקיחת החוק לידיים.Tmima5 - שיחה 14:19, 4 בינואר 2017 (IST)
- הקווים המקבילים ממשפט דרייפוס זה שגם שם וגם פה הימין הלאומי העדיף להתעלם מחומרי החקירה ובלבד שלא ייפגע האינטרס הלאומי, לשיטתם. • צִבְיָה • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז 15:24, 4 בינואר 2017 (IST)
- טעות טעות טעות הייתה להרשיע אותו! עכשיו כשחיילים יראו מחבל הם יחשבו שבע פעמים האם לירות בו, כי הם יחשבו שיקרה מה שקרה לאזריה, בזמן שהם יחשבו, המחבל ירצח. בושה לצה"ל ולמדינה. ניב - שיחה 17:24, 4 בינואר 2017 (IST)ניב
- ניב, מחבל מנוטרל על הקרקע לא מהווה סכנה ובמחבלים הבאים להרוג צריך לירות. חייל שלא מבין את ההבדל צריך שחרור מצה"ל מפאת מוגבלות שכלית. בברכה. ליש - שיחה 17:33, 4 בינואר 2017 (IST)
- התכוונת שחיילים יחשבו שבע פעמים לפני שירו במחבל מנוטרל, 11 דקות לאחר שירו בו והוא שוכב מנוטרל על הרצפה. לא נראה לי שלמישהו יש בעיה עם זה. • צִבְיָה • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז 17:37, 4 בינואר 2017 (IST)
- לפני שלושים וכמה שנים הרמטכל היה רפול נתקבלה הודעה על חדירת מחבלים לרמת הגולן החוליה חוסלה והרמטכל הגיע לשיחה קם אחד הקצינים והתלונן ששני מחבלים חוסלו אחרי שהם הרימו ידיים הרמטכל פנה למ"פ בכעס ואמר לו איך נתת להם זמן להרים ידיים?.... ראיתי ברשת, רק מניח את זה כאן • חיים 7 • שיחה • 17:40, 4 בינואר 2017 (IST)
- אמנות הבינלאומיות לא מחייבות לקיחת שבוים, אך מחייבות שמירה על חייהם, אם נלקחו כשבוים. כדי להסביר זאת, תחשבו על כיתת חיילים, שגדוד שלם נכנעים להם - הם לא יהיו מסוגלים לשמור על השבוים ולדאוג לצרכיהם. ההחלטה אם לקבל כניעה או לא נתונה לצד החזק, אך לאחר שקיבל את הכניעה, הכדור עובר למגרש החוקים. בברכה. ליש - שיחה 17:46, 4 בינואר 2017 (IST)
- לפני שלושים וכמה שנים הרמטכל היה רפול נתקבלה הודעה על חדירת מחבלים לרמת הגולן החוליה חוסלה והרמטכל הגיע לשיחה קם אחד הקצינים והתלונן ששני מחבלים חוסלו אחרי שהם הרימו ידיים הרמטכל פנה למ"פ בכעס ואמר לו איך נתת להם זמן להרים ידיים?.... ראיתי ברשת, רק מניח את זה כאן • חיים 7 • שיחה • 17:40, 4 בינואר 2017 (IST)
- ניב, אל דאגה, עברו 10 חודשים ואף מחבל לא ניצל ורצח. לחשוב שבע פעמים חייבים תמיד, רק צריך לעשות את זה מהר. ביקורת - שיחה 17:53, 4 בינואר 2017 (IST)
- החיילים יצאו רק פגועים מהמשפט והפלטינים השקרנים חוגגים.ניב - שיחה 17:56, 4 בינואר 2017 (IST)ני
- טעות טעות טעות הייתה להרשיע אותו! עכשיו כשחיילים יראו מחבל הם יחשבו שבע פעמים האם לירות בו, כי הם יחשבו שיקרה מה שקרה לאזריה, בזמן שהם יחשבו, המחבל ירצח. בושה לצה"ל ולמדינה. ניב - שיחה 17:24, 4 בינואר 2017 (IST)ניב
- הקווים המקבילים ממשפט דרייפוס זה שגם שם וגם פה הימין הלאומי העדיף להתעלם מחומרי החקירה ובלבד שלא ייפגע האינטרס הלאומי, לשיטתם. • צִבְיָה • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז 15:24, 4 בינואר 2017 (IST)
- בית המשפט נכנע לחוק עצמו, כפי שהוא עצמו אמר במשפטה של כרמלה בוחבוט, שהרגה את בעלה לאחר שנים של התעללות: "אין לקפד את פתיל חייו של אדם, גם אם זה איבד צלם אנוש בהתנהגותו הבלתי אנושית. גם עבריין אלים ונתעב זכאי לכך שעונשו ייקבע בבית-משפט ורק בבית-משפט". וזה לא מחז"ל, אלא מחכ"ש (חכמינו שיחיו) - דהיינו מהויקיפדיה בערך לקיחת החוק לידיים.Tmima5 - שיחה 14:19, 4 בינואר 2017 (IST)
- במה המקרא של אזריה שונה ממקרא בו שוטר יורה ברוצח אחרי שאוזקים אותו? הציבור מצדיק נקמת דם, לא מעשה גבורה.--א.פ עריכות-שיחה 18:06, 4 בינואר 2017 (IST)
- עם כל הצער שבעניין, אני מסכים עם החלטת בית הדין. חייל הוא לא מחבל ולכן הוא מחויב לקוד מוסרי. החייל עבר כמעט על כל רשימת הערכים ברוח צה"ל במעשה אחד. Corvus,(Nevermore) 18:19, 4 בינואר 2017 (IST)
- למנחם, אני מבין שכיכר העיר נועדה להוציא קיטור, אבל נראה לי שלא תמצא כאן הרבה תומכים בדעתך. ןלגבי משפט דרייפוס אני ממליץ מאוד לקרוא את קצין ומרגל של רוברט האריס, תוכל לראות עד כמה אין דמיון בין המקרים. אביהו • שיחה 18:37, 4 בינואר 2017 (IST)
- אביהו, לא באתי לכאן כדי למצוא תומכים, נהפוכו: את כל התגובות מעלי (במיוחד של 4 משתמשים) צפיתי מראש
אבל מישהו צריך לצעוק שהמלך עירום. מנחם.אל - שיחה 18:44, 4 בינואר 2017 (IST)
- לצעוק אפשר, כל מיני אנשים צועקים כל מיני דברים ברחובות. זו גדולתה של מדינה חופשית ודמוקרטית. רק שלו הייתה מתקבלת דעתך ודעת צרחני לה פמיליה וגרוריהם, כבר לא היינו לא זו ולא זו. ומה שנוגע למלך, אם כוונתך לזה היושב עכשיו ברח' בלפור עם הקיסרית מקיסריה, אני נוטה להסכים.
שלומית קדם - שיחה 20:31, 4 בינואר 2017 (IST)
- מנחם.אל בלי קשר, ועם כל הכבוד והיקר, לא הבנתי איך משל המלך העירום מהווה אנלוגיה למקרה אזריה. הגיתי בעניין כמה שעות, אך ללא הועיל. אולי תוכל להאיר את עיניי? • צִבְיָה • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז 20:36, 4 בינואר 2017 (IST)
- עירום? למרות כל חליפות היוקרה שקיבל? מה קרה? צריך להקים ועדת
חקירהבדיקה! בברכה. ליש - שיחה 20:38, 4 בינואר 2017 (IST)
- עירום? למרות כל חליפות היוקרה שקיבל? מה קרה? צריך להקים ועדת
- מנחם.אל בלי קשר, ועם כל הכבוד והיקר, לא הבנתי איך משל המלך העירום מהווה אנלוגיה למקרה אזריה. הגיתי בעניין כמה שעות, אך ללא הועיל. אולי תוכל להאיר את עיניי? • צִבְיָה • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז 20:36, 4 בינואר 2017 (IST)
- לצעוק אפשר, כל מיני אנשים צועקים כל מיני דברים ברחובות. זו גדולתה של מדינה חופשית ודמוקרטית. רק שלו הייתה מתקבלת דעתך ודעת צרחני לה פמיליה וגרוריהם, כבר לא היינו לא זו ולא זו. ומה שנוגע למלך, אם כוונתך לזה היושב עכשיו ברח' בלפור עם הקיסרית מקיסריה, אני נוטה להסכים.
- אביהו, לא באתי לכאן כדי למצוא תומכים, נהפוכו: את כל התגובות מעלי (במיוחד של 4 משתמשים) צפיתי מראש
- למנחם, אני מבין שכיכר העיר נועדה להוציא קיטור, אבל נראה לי שלא תמצא כאן הרבה תומכים בדעתך. ןלגבי משפט דרייפוס אני ממליץ מאוד לקרוא את קצין ומרגל של רוברט האריס, תוכל לראות עד כמה אין דמיון בין המקרים. אביהו • שיחה 18:37, 4 בינואר 2017 (IST)
- עם כל הצער שבעניין, אני מסכים עם החלטת בית הדין. חייל הוא לא מחבל ולכן הוא מחויב לקוד מוסרי. החייל עבר כמעט על כל רשימת הערכים ברוח צה"ל במעשה אחד. Corvus,(Nevermore) 18:19, 4 בינואר 2017 (IST)
לא קראתי את כל התגובות כאן, אך ודאי שיש לנהוג על פי שורת הדין עם אלאור אזריה. בן אדם שעשה מעשה - גם הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת - זכאי למשפט על פי כל קנה מידה מוסרי. למעשה, הייתי אף חושב יש לנהוג עמו בחומרה יתירה, מאחר שהדבר הזה יכול להתחיל דרדור מוסרי אצל חיילי צה"ל ששואפים תדיר להראות למחבלים את נחת זרועם. בפועל, אני חושב שכל הפרשה סביב אזריה הרתיעה מספיק את החיילים, ועל כן, כאיזון לצד השני (למען לא יפחדו מדי החיילים לפתוח באש כאשר הם מרגישים סכנת חיים) אין להטיל עליו את מלוא העונש המגיע לו, אלא להקל בדינו: או בפסק הדין או על ידי המתקה בידי הרמטכ"ל או שר הביטחון. אגב, ההשוואה למשפט דרייפוס לא נכונה כלל: שם מדובר בטפילת אשמת שווא על חף מפשע, כאן, נראה שאתה (משתמש:מנחם.אל) לא חולק על העובדות אלא על המוסריות של מעשיו. ובכן, אם אתה כל כך בטוח בכך שמעשיו של אזריה היו אכן צודקים ולא ראויים לעונש - דבר כזה יש לשנות בחוק, ועד אז, אין מה לבוא בטענות לבית הדין שמתנהל על פי החוק ופקודות צה"ל. ניתאי גלילי - שיחה 20:47, 4 בינואר 2017 (IST)
- זה נכון רק בתנאי שאתה מאמין שתפקידה של מערכת הענישה היא אך ורק הרתעה, ולא עשיית צדק. • צִבְיָה • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז 20:49, 4 בינואר 2017 (IST)
- תפקידה הוא עשיית צדק, אך בהחלט עליה להתחשב בדברים חשובים כמו הרתעה, על מנת שלא תזיק יותר מאשר תתקן. ניתאי גלילי - שיחה 20:55, 4 בינואר 2017 (IST)
- אבל תפקידה של מערכת הענישה הוא באמת רק הרתעה, אין שום אספקט רציונאלי בעשיית צדק לשם צדק, הממסד לא נועד בשביל לשחרר קיטור, הוא נועד לתת ביטחון, עשיית צדק לשם צדק היא התעסקות בעבר,התעסקות בטינה וכעס, המטרה היא לשנות את העתיד--א.פ עריכות-שיחה 21:12, 4 בינואר 2017 (IST)
חתן פרס נובל בכלכלה (תורת המשחקים) פרופ' ישראל אומן: "אדוני, אל תסתבך, אם אתה נמצא במקום שיש פיגוע אז תברח, לא בגלל הפוגע המחבל או האויב אלא בגללנו, שלא תעמוד למשפט, אתה לא צריך להסתבך". MathKnight ✡ (שיחה) 22:02, 4 בינואר 2017 (IST)
- אדם יכול להיות גאון בתורת המשחקים והדיוט בדברים אחרים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:08, 4 בינואר 2017 (IST)
- הרצון לסייע לאלו אשר עומדים למשפט על ירי הוא מובן, אולם מצד שני הפרחת טענות כאילו ירי בסכנת חיים עלול להביא להעמדה לדין הוא מסוכן ועל כן חמור יותר. בחינה של עשרות מקרים שבהם אנשים ירו ובמבט לאחור היה נראה שהמצב גבולי, מעלה שהסיכוי שאדם שירה מתוך הרגשה אמיתית של סכנת חיים יועמד לדין הוא קטן מאוד, והסיכוי שיורשע הוא לגמרי זניח (יש לאדם יותר סיכוי להתחשמל למוות). במדינת ישראל אין סיבה שאדם יחשוש להגן על עצמו או על אנשים אחרים בנשק, באופן סביר. מנגד, ראוי שנזכור ששימוש בנשק עלול להיות מסוכן. ההתלהבות לירות כבר הביאה לא מעט אסונות של אש כוחותינו. עדירל - שיחה 00:16, 5 בינואר 2017 (IST)
- הרשעת אזריה צודקת, ותגובות אחדים מהפוליטיקאים, מראש הממשלה ומטה, בזויות, ולא ארחיב בעניין זה. אזכיר רק נקודה אחת: גם חיילי צה"ל נופלים לעתים בשבי, והיו מקרים שנעשה בהם לינץ' (דוגמה). כאשר טייס צונח ממטוסו כשהוא חמוש באקדח, הוא הרבה יותר מסוכן מאשר מאשר המחבל המנוטרל, אבל זה לא מצדיק את רציחתו. תגובת האספסוף בישראל מטהרת את רוצחיהם של שבויים ישראלים. אוי לנו שהגענו לכך. דוד שי - שיחה 05:07, 5 בינואר 2017 (IST)
- חוששני שפסק הדין זה אכן ירתיע חיילים מלפעול במצבי ספק, מחשש תביעה ומשפט. כפי שקרה לצ'רלי שלוש ז"ל ולכפיר אוחיון ז"ל. אכן אזריה עבר על הוראות הפתיחה באש הצהליים, [שאגב, אינם תואמים לערכי המוסר בהם חפץ העם היושב בציון ביחס לטרור הערבי, ולאויב באשר הוא]. אך האשמת חייל שיורה לא באזרח תמים, אלא במחבל שרצה לרצוח, ואמנם שוכב שרוע בזירה,- בהריגה, גורמת לחיילים להתלבט אם לפתוח באש במצבי ספק, הקיימים לרוב. על מצב בו מחבל עומד חמוש מולך היא כנראה לא תשפיע, על מצבי ספק (בהם נתקלתי לרוב בשירותי הצבאי) היא משפיעה וודאי. צ'רלי וכפיר יסהידו במרומים. על בית הדין היה לקחת שיקול משמעותי זה בדיונם, ולדאבוני אין זה נעשה. סול במול - שיחה 11:15, 5 בינואר 2017 (IST)
- הסיכון הוא חלק בלתי נפרד מחייו של החייל. אם לא היית רוצה לסכן חיילים כלל (בהתאם ל"ערכי המוסר בהם חפץ העם היושב בציון ביחס לטרור") אתה יכול מחר להשמיד כל מקום בהם יש פלסטינים. אין ספק שתהיה ירידה משמעותית במקרי טרור לאחר חיסול האוכלוסיה הפלסטינית. הוראות הפתיחה באש הם איזון בין חשיבות חיי החיילים (הבא להורגך וכו') לבין קדושת החיים באשר הם ועקרונות המוסר והצדק הדורשים שלא לחרוץ את גורלו של אדם שאין וודאות שהוא מסכן את חייך. • צִבְיָה • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ז 12:26, 5 בינואר 2017 (IST)
- רק שעלינו להפחית למינימום את הסיכון של חיילינו, גם על חשבון העלאת סיכון חייהם של מבקשי רעתנו (בוחרי חמאס בבחירות דמוקרטיות?). וזה הדבר המוסרי ביותר.
- שנית, אכן מדהים לחשוב כיצד מיעוט בחברה קובע נורמות ערכיות על רוב האוכלוסיה = על צבא העם. אזלת היד של פקודות צהל במקרים הקטנים, הם המביאים לחוסר הפחד בקרב הפוגעים בהם במקרים הקשים, ומסכנת חיי ישראלים רבים. כשלפי הפקודות לחייל אין מה לעשות כאשר קבוצת נערים ערבים יורקת עליו במחסום ושופכת עליו מים, זריקת אבנים תתגבר פלאים . כשאסור לירות במי שמחזיק ביד ימין בקבוק תבערה, וביד שמאל אש, אלא רק כשיחזיק ביד בקבוק תבערה בוער (אלה הפקודות!), אויבנו ושונאינו מרימים ראש ופוגעים בנו, כי הם לא מפחדים. כשנערים זורקים על חייל אבנים 'קטנות' ולא מסוכנות, ולכן אסור לו לירות לכיוונם, או אפילו באוויר, אלא לחכות לסיור הצהלי שיביא גז מדמיע, ובינתיים הוא ממשיך להיפגע מהאבנים הקטנות ואין בידו מאום להשיב, צהל נתפס כחלש ומאוים. דעת רב הציבור בישראל היא לדאוג לשלומם של חיילנו גם על חשבון פגיעה בקמים עליהם, והעובדה שערכי צה"ל הם שונים - מקוממת. סול במול - שיחה 14:51, 5 בינואר 2017 (IST)
- מילים כ-
. מנחם.אל - שיחה 15:01, 5 בינואר 2017 (IST)
- מילים כ-
- סול במול, מיד כשהגיע הקצין הראשון לזירה הוא וידא שהסכין אינה בהישג ידו של המפגע. במשפט התברר שאלאור אזריה לא חשש שהוא הולך להשתמש בסכין (כי הוא ראה בבירור את הסכין רחוקה ממנו) ולא ממטען על גופו (טענה שהוא העלה לראשונה כשעה וחצי לאחר האירוע, לאחר שיחה עם עורך דינו. אולי עורך הדין הסביר לו שהטענה לגבי הסכין לא תועיל). הוא הרג כדי לנקום., כמו שהוא אמר לכמה חיילים אחרים מיד לאחר הירי. זה לא מצב של ספק. זה מצב של חריגה מהפקודות. מחר חייל יחליט שהוא יורה בחייל אחר שמאוד עיצבן אותו כי הוא הביא לו את הסעיף. מותר לו, לא? מדובר על נסיבות מיוחדות. הוא נמצא שם בשליחות שלנו, ואם לא היינו שולחים אותו הוא לא היה מתעצבן כל כך ומחסל את החייל המעצבן הזה. Tzafrir - שיחה 02:53, 6 בינואר 2017 (IST)
- הסיכון הוא חלק בלתי נפרד מחייו של החייל. אם לא היית רוצה לסכן חיילים כלל (בהתאם ל"ערכי המוסר בהם חפץ העם היושב בציון ביחס לטרור") אתה יכול מחר להשמיד כל מקום בהם יש פלסטינים. אין ספק שתהיה ירידה משמעותית במקרי טרור לאחר חיסול האוכלוסיה הפלסטינית. הוראות הפתיחה באש הם איזון בין חשיבות חיי החיילים (הבא להורגך וכו') לבין קדושת החיים באשר הם ועקרונות המוסר והצדק הדורשים שלא לחרוץ את גורלו של אדם שאין וודאות שהוא מסכן את חייך. • צִבְיָה • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"ז 12:26, 5 בינואר 2017 (IST)
- חוששני שפסק הדין זה אכן ירתיע חיילים מלפעול במצבי ספק, מחשש תביעה ומשפט. כפי שקרה לצ'רלי שלוש ז"ל ולכפיר אוחיון ז"ל. אכן אזריה עבר על הוראות הפתיחה באש הצהליים, [שאגב, אינם תואמים לערכי המוסר בהם חפץ העם היושב בציון ביחס לטרור הערבי, ולאויב באשר הוא]. אך האשמת חייל שיורה לא באזרח תמים, אלא במחבל שרצה לרצוח, ואמנם שוכב שרוע בזירה,- בהריגה, גורמת לחיילים להתלבט אם לפתוח באש במצבי ספק, הקיימים לרוב. על מצב בו מחבל עומד חמוש מולך היא כנראה לא תשפיע, על מצבי ספק (בהם נתקלתי לרוב בשירותי הצבאי) היא משפיעה וודאי. צ'רלי וכפיר יסהידו במרומים. על בית הדין היה לקחת שיקול משמעותי זה בדיונם, ולדאבוני אין זה נעשה. סול במול - שיחה 11:15, 5 בינואר 2017 (IST)
- הרשעת אזריה צודקת, ותגובות אחדים מהפוליטיקאים, מראש הממשלה ומטה, בזויות, ולא ארחיב בעניין זה. אזכיר רק נקודה אחת: גם חיילי צה"ל נופלים לעתים בשבי, והיו מקרים שנעשה בהם לינץ' (דוגמה). כאשר טייס צונח ממטוסו כשהוא חמוש באקדח, הוא הרבה יותר מסוכן מאשר מאשר המחבל המנוטרל, אבל זה לא מצדיק את רציחתו. תגובת האספסוף בישראל מטהרת את רוצחיהם של שבויים ישראלים. אוי לנו שהגענו לכך. דוד שי - שיחה 05:07, 5 בינואר 2017 (IST)
- הרצון לסייע לאלו אשר עומדים למשפט על ירי הוא מובן, אולם מצד שני הפרחת טענות כאילו ירי בסכנת חיים עלול להביא להעמדה לדין הוא מסוכן ועל כן חמור יותר. בחינה של עשרות מקרים שבהם אנשים ירו ובמבט לאחור היה נראה שהמצב גבולי, מעלה שהסיכוי שאדם שירה מתוך הרגשה אמיתית של סכנת חיים יועמד לדין הוא קטן מאוד, והסיכוי שיורשע הוא לגמרי זניח (יש לאדם יותר סיכוי להתחשמל למוות). במדינת ישראל אין סיבה שאדם יחשוש להגן על עצמו או על אנשים אחרים בנשק, באופן סביר. מנגד, ראוי שנזכור ששימוש בנשק עלול להיות מסוכן. ההתלהבות לירות כבר הביאה לא מעט אסונות של אש כוחותינו. עדירל - שיחה 00:16, 5 בינואר 2017 (IST)
- צירוף מקרים נדיר? יום אחרי גזר דינו של אלאור אזריה, תמונתו של אלפרד דרייפוס בטקס שלילת הדרגות מרוחה על העמוד הראשי בויקיפדיה... מנחם.אל - שיחה 13:27, 5 בינואר 2017 (IST)
- כשחיים בעולם של קונספירציה, הכל כנראה הולך. התבנית:תמונה מומלצת 5 בינואר 2017 הוכנסה לרשימה ב-9 בספטמבר 2016. לפי דבריך דרור הוא איש עם יכולת ניבוי מופלאה, או חלק מקונספירציה ויקיפדית.
- אני מניח שלא ראית את "היום בהיסטוריה". מנחם.אל - שיחה 13:42, 5 בינואר 2017 (IST)
- אז על מי אתה מתלונן? או שאתה חושב שהשופטת מאיה הלר (מי מתנדב לכתוב עליה ערך?), כיוונה במיוחד ליום זה למתן פסק הדין? עם ההשמצות הרבות ודברי הבלע שנכתבו עליה ברשת היממה האחרונה, אני לא אתפלא שגם רעיון זה יעלה, ואני מקווה שאני לא נותנת עכשיו למישהו עוד רעיון מטורף. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:49, 5 בינואר 2017 (IST)
- בוודאי שלא. אני חושב שזה נקודה למחשבה
- אני אכתוב ערך על מאיה הלר (יש חוסר רציני במקורות). אני חושב שעשתה את מלאכתה באופן מקצועי וענייני. יואב ר. - שיחה 14:34, 5 בינואר 2017 (IST)
- תודה יואב, באמת יש בעיה, הרשת מלאה בהתייחסויות וההשמצות בעקבות הפסיקה. מצאתי קצת מידע בקישור כאן אבל גם הוא לא מספיק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:47, 5 בינואר 2017 (IST)
- וכדאי לבדוק חשיבות, המשפט כשלעצמו לא מספק חשיבות. מן הסתם זה תלוי בדרגתה הצבאית. אם יש חשיבות, כדאי מאד שיהיה ערך. ביקורת - שיחה 14:50, 5 בינואר 2017 (IST)
- היא אלוף משנה במינוי קבוע "נשיאת בית הדין הצבאי מרכז". גם ללא המשפט המדובר, לא מדובר בזוטרה, ההתקפות הרבות עליה מעוררות עניין ציבורי רב. כמות האזכורים שלה ברשת היא מאד גדולה, כתבתנו ערך על ליהיא גרינר, רק בגלל הרעש ברשת (היא נעלמה לאחרונה), בוודאי שיש מקום לערך על אישה איכותית כמו הלר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:53, 5 בינואר 2017 (IST)
- היא נבחרה לכהן בבית הדין הצבאי לערעורים, שזה מקביל לשופטת מחוזית לפחות. נראה לי שתעבור את מחסום החשיבות האנציקלופדית. יואב ר. - שיחה 14:54, 5 בינואר 2017 (IST)
- זה נשמע טוב. השוו גם: אורלי מרקמן. ביקורת - שיחה 15:00, 5 בינואר 2017 (IST)
- היא נבחרה לכהן בבית הדין הצבאי לערעורים, שזה מקביל לשופטת מחוזית לפחות. נראה לי שתעבור את מחסום החשיבות האנציקלופדית. יואב ר. - שיחה 14:54, 5 בינואר 2017 (IST)
- תודה יואב, באמת יש בעיה, הרשת מלאה בהתייחסויות וההשמצות בעקבות הפסיקה. מצאתי קצת מידע בקישור כאן אבל גם הוא לא מספיק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:47, 5 בינואר 2017 (IST)
- אני אכתוב ערך על מאיה הלר (יש חוסר רציני במקורות). אני חושב שעשתה את מלאכתה באופן מקצועי וענייני. יואב ר. - שיחה 14:34, 5 בינואר 2017 (IST)
- בוודאי שלא. אני חושב שזה נקודה למחשבה
- אז על מי אתה מתלונן? או שאתה חושב שהשופטת מאיה הלר (מי מתנדב לכתוב עליה ערך?), כיוונה במיוחד ליום זה למתן פסק הדין? עם ההשמצות הרבות ודברי הבלע שנכתבו עליה ברשת היממה האחרונה, אני לא אתפלא שגם רעיון זה יעלה, ואני מקווה שאני לא נותנת עכשיו למישהו עוד רעיון מטורף. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:49, 5 בינואר 2017 (IST)
- אני מניח שלא ראית את "היום בהיסטוריה". מנחם.אל - שיחה 13:42, 5 בינואר 2017 (IST)
- כשחיים בעולם של קונספירציה, הכל כנראה הולך. התבנית:תמונה מומלצת 5 בינואר 2017 הוכנסה לרשימה ב-9 בספטמבר 2016. לפי דבריך דרור הוא איש עם יכולת ניבוי מופלאה, או חלק מקונספירציה ויקיפדית.
- לא נכנסתי לעומק הדיון ולא קראתי את כל התגובות כאן. משום כך פתחתי תגובה כשורה חדשה, וגם בערך עצמו ביצעתי בעיקר ויקיזציה ותיקונים לשוניים.
- התייחסותי היא לתגובותיה של אשת חברה (כעת בדקתי, ואין עליה ערך בוויקיפדיה). תגובותיה היו קיצוניות, על טורים גבוהים הייתי אומר, והיא התחילה לאנפרד את כל מי שלא הסכים איתה, כשהיא מכריזה חד משמעית על היחס שלה לצד פוליטי זה.
- קראתי אותה במשך כמה ימים. היא הגיעה עד רפול (ששאל לפני שלושים שנה איך נתנו למחבלים ברמת הגולן להרים ידיים, אחרי שמחבלים אלה לא נותרו בחיים גם אחרי שהרימו ידיים) ועד ימיה כפקידת אלוף בקריה. היא העלתה טענות נגד "התותחים" (כדבריה) ששירתו אז בקריה, עקב האופן שבו הסתכלו עליה, וכפי שכתבה היום אחרי חצות, היה גם נסיון. אינני יודע אם זו הסיבה ליחס שהיא חשה כעת כלפי אותו צד במפה הפוליטית. נראה לי שהטרדה מינית איננה תלויה בצד פוליטי זה או אחר. עורך-בורוכוב - שיחה 09:40, 6 בינואר 2017 (IST)
- רק לעניין יכולת הנבואה שלי. התשובה כנראה כאן. דרור - שיחה 20:03, 7 בינואר 2017 (IST)
- לא ראיתי תמונה ספציפית. נראה שהפיגוע היום הוא תגובה להכרעת הדין. צריך לחכות להכרזה מהצד שביצע או עודד את הפיגוע. לעניין אשת החברה, פייסבוק מחקה אצלי את הפרסומים שלה, במקום למחוק אצלה, אף על פי שפרסומיה היו ציבוריים. בעניין זה הוגשה תביעה ייצוגית נגד פייסבוק לפני שבוע על ידי מישהו אחר. עורך-בורוכוב - שיחה 14:20, 8 בינואר 2017 (IST)
- רק לעניין יכולת הנבואה שלי. התשובה כנראה כאן. דרור - שיחה 20:03, 7 בינואר 2017 (IST)
בעקבות הפיגוע היום
[עריכת קוד מקור]את אשר יגורנו בא...4 חיילים וחיילות הי"ד נהרגו היום 
מדריך החיילים התראיין בגל"צ וערוץ 10:
הייתה התמהמהות בירי, אין ספק שאזריה היה גורם משפיע, כל מה שאומרים להם לאחרונה זה להיזהר, "40 חיילים עמדו שם ולא ירו", "חבל שהחיילים לא ירו קודם היו יכולים למנוע המשך הפיגוע", "רוקנתי עליו את כל המחסנית שלי. אחרי שסיימתי לירות חלק מהחיילים החלו גם לירות".
אז אולי השופטים וההנהגה הצבאית לא יכולים לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה", אבל מה זה משנה? העיקר שאנו עם יהודי "הגון", שהשופטים לא נחרדו ולא נאחזו אימה וחיל מן ההמון הפרוע שצרח לזכות את ה"חייל המסכן" ושצה"ל לא נכנע להלכי הרוח המתלהמים של ההמון. יום שחור למדינת ישראל ולצה"ל. מנחם.אל - שיחה 15:24, 8 בינואר 2017 (IST)
- אני שמעתי את הראיון איתו בערוץ 10, הוא התלונן שהחיילים לא הגיבו מהר מיד, אבל לא אמר את מה שמצוטט כאן. וגם אם אמר זאת פרשנות שלו בלבד, אז חבל שאתה מפיץ הלאה דברים לא בדוקים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:35, 8 בינואר 2017 (IST)
- א. כתבתי גל"צ וערוץ 10. ב. גם הגדרת האירוע כ"פיגוע" היא פרשנות: אולי הנהג בטעות איבד את השליטה למראה החיילים ונורה על לא עוול בכפו?
צורת הדיבור הזאת מזכירה לי עוף מאוד גדול שלא יכול לעוף. מנחם.אל - שיחה 15:54, 8 בינואר 2017 (IST)
- אבל בערוץ 10 לא אמר, שמעת אותו במו אוזניך אומר זאת בגלי צה"ל? מי שמצטט בצורה מטעה ערוץ אחד, למה שתסמוך על המידע שלו בערוץ אחר? ולגבי הסיפא של התגובה שלך, הציניות שלך מיותרת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:06, 8 בינואר 2017 (IST)
- זה נמצא גם באתרי החדשות, אין ספק שאמר זאת. לגבי הקשר לפרשת אזריה - אכן זו פרשנות, אבל סבירה מאוד. אני מבין שהיו שם כשמונים חיילים עם רובים, וכמעט כולם לא ירו. אותו מדריך נדרס, נפצע קלות, התגלגל על הרצפה, קם וירה באקדח. הצטרפו אליו, ככל שהבנתי, עוד שני חיילים. האם יש פרשנות מוצלחת יותר למה השאר לא ירו במשך 25 שניות, ורבים מהם פשוט ברחו? נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 16:17, 8 בינואר 2017 (IST)
- וכך הספין מתחיל, החיילים הגיעו בשני אוטובוסים, מחצית מה-80? היו מרוחקים, אז נשארנו עם חצי מהם,אלה שהיו ליד האוטובוס שחיליו נפגעו, מתוכם כמות גדולה נפגעה אז נשארנו עם פחות. אז אין כאן סיפור של 80 חיילים שלא הגיבו. וייתכן גם שהמדריך הזה חשב כבר לפני כן שזאת שגיאה לא לחון את אזריה, וזאת הייתה הזדמנות להפיץ את דעותיו. הוא ללא ספק פעל יפה מאד, אבל כדאי היה שידבר פחות לפני שעושים תחקיר מסודר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:26, 8 בינואר 2017 (IST)
- לעניין סמל אזריה: הוא לא ירה מתוך פחד. את הטענה לגבי הסכין הוא המציא כמה דקות לאחר הירי. את הטענה לגבי מטען החבלה הוא המציא כשעה וחצי לאחר הירי, ולאחר שיחה עם עורך דינו. הוא ירה כי הוא רצה לנקום. לכן מי שמפיץ את טענות השווא כאילו הוא פחד הללו הוא מי שפוגע בחיילי צהל ובנכונותם לירות באירוע הבא. Tzafrir - שיחה 16:29, 8 בינואר 2017 (IST)
- יפה אמרת. אזריה שינה את סיפורו כל כך הרבה פעמים, אבל יש כאלה שמעדיפים להמשיך להאמין לסיפוריו. כנראה שהשקר, למרות מה שכתוב בתורה, אינו בעיה אם הוא תואם את האגינדה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:40, 8 בינואר 2017 (IST)
- מניעיו של אזריה לא רלוונטיים כאן. גם אם נניח שהוא אשם במה שתרצו, גם אם תאמרו שהוא שקרן ורוצח - ייתכן שמשפטו השפיע על החיילים במקרה הנוכחי. הקבוצה המרוחקת של הצוערים (זו שסמוכה יותר למצלמה) יכלה בקלות לחתור למגע, במשך כ-25 שניות. יש גם ערך כזה בצה"ל, חתירה למגע. עיינתי בסרטון, יש שם אולי אחד (מפקד?) שכנראה חתר למגע (קשה לראות אם אחר כך לא ברח חזרה). מקרב הקבוצה שבה פגעה המשאית, לפחות 20 ברחו על הרגליים, במקום לחתור למגע. הם רצים נהדר, לא נראה שנפגעו. תסתכלו שוב ותראו. כאמור, גם מדריך הירי נדרס ונפצע, ובכל זאת לא ברח אלא ירה. השאלה הגדולה היא למה עשרות חיילים ברחו במקום לחתור למגע, בזמן שנהג המשאית מסתובב לדרוס שוב את חבריהם השוכבים פצועים על הקרקע. למישהו יש תשובה טובה יותר מזו של המדריך? נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 17:19, 8 בינואר 2017 (IST)
- מתוך הכתבות בטלוויזיה, הסיפור מתחיל להשתנות, ונראה שלא רק המדריך ירה. כמו שכתבתי למעלה, במקום לדון כאן מה היה אם וכו', כדאי לחכות להשלמת התחקיר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:24, 8 בינואר 2017 (IST)
- הסתכלתי בווידיאו וראיתי חיילים חמושים בורחים ממחבל, ומי שירה במחבל הוא אזרח! עורך-בורוכוב - שיחה 17:31, 8 בינואר 2017 (IST)
- על שמשת המשאית יש משהו כ-15 חורים של קליעים. זה לא יותר ממחסנית אקדח אחת. אולי אחרים ירו לכיוונים אחרים. כאמור, נאמר באתרי חדשות ששני חיילים לפחות ירו, ייתכן שאלה קליעים שלהם. בשורה התחתונה, וזה כבר ברור: רובם המכריע של החיילים, עשרות רבות, ברחו ולא חתרו למגע. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 18:25, 8 בינואר 2017 (IST)
- "התגובה המיידית מימין, כאילו ברור שהחיילים היססו בגלל הרשעת החייל אלאור אזריה בשבוע שעבר, נראית לא סבירה. תמיד יהיו תגובות שונות של אנשים שונים, וחיילים שונים, למצב חירום. הצבא מצפה מחייליו לנהוג אחרת ואמור לנסות ולהכשירם בהתאם – לחתור למגע ולנטרל את הסיכון, כפי שמצופה מחייל האוחז בנשק בעת תקרית. אבל קשה להאמין שבמנוסה, המתרחשת שניות אחדות לאחר פגיעת המשאית, מישהו עצר לחשוב על אזריה או על ההשלכות המשפטיות של ירי במחבל." (עמוס הראל מפורש, ב"הארץ"). עוזי ו. - שיחה 19:19, 8 בינואר 2017 (IST)
- אין לזה שום קשר לאזריה. לובשי המדים שנחזו בורחים מהזירה ברחו כי הם כלל אינם חיילים. הם עושים המון תפקידים חשובים בצבא, אבל מעולם לא הוכשרו ללחימה וספק אם ידעו לתפעל את הנשק שלהם. השאלה שצריכה להשאל היא, מה בדיוק הם עשו במשך שלושה חודשים בבה"ד 1. לשם מה צה"ל מבזבז סכומי עתק על הקורס הזה שאינו מכשיר את בוגריו לשום דבר. עדירל - שיחה 19:27, 8 בינואר 2017 (IST)
- מה שעמוס הראל כתב ולא צויין כאן, הוא שעכשיו הסרטון מתדלק את הרשתות החברתיות הערביות, בדגש על הבריחה. עורך-בורוכוב - שיחה 19:32, 8 בינואר 2017 (IST)
- מדובר בצוערים של בה"ד 1. אמנם לא קרביים, אבל כאלה שהתקבלו לקורס קצינים, כלומר חיילים שהצליחו בשירותם קודם לכן והצבא מצא אותם ראויים להיות קצינים. אם הם לא חיילים - קל וחומר שרוב החיילים אינם חיילים, מה שיוצר פרדוקס מסוים. גם חיילים עורפיים מוכשרים ללחימה בסיסית והם בהחלט יודעים לתפעל את הנשק, קל וחומר צוערים בקורס קצינים. אחרת אפשר לקחת מהם את הנשק, שטומן בחובו רק סכנה של חטיפה בידי מחבלים. לי ברור שאם הצבא היה מקדיש משהו מהזמן שהוקדש להצדקת גזר הדין של אזריה לעיסוק בערך (שלו עצמו) של חתירה למגע - הצוערים היו זוכרים את הערך הזה ברגע האמת. כמו שמדריך הטיול זכר. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 19:43, 8 בינואר 2017 (IST)
- ואולי אם ראש הממשלה ושר חינוך וכל חבריהם לממשלה הנפלאה, היו נותנים למערכת הצבאית לטפל בנושא אזריה, ולא דוחפים את האף שלהם במקום שלא היו צריכים, לצבא היה יותר זמן לעסוק בחיילות ואולי אם כל אלה שהולכים לישיבות במקום ללכת לצבא היו מתגייסים אז אולי הם היו שם, והם היו גיבורים והיו יורים מידית, אפשר להמשיך עם הוואולי הזה עוד ועוד ועוד. כולם גיבורים מהצד. מה שנקרא עיצס גיבר.... חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:51, 8 בינואר 2017 (IST)
- אני חשבתי שהראשונים לדחוף את אפם בנושא אזריה היו דווקא יעלון ואייזנקוט, אבל הם כנראה דחפו את האף בכיוון הנכון. על כל פנים, כאמור, זה לא רלוונטי לדיון הנוכחי. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 20:12, 8 בינואר 2017 (IST)
- נו שויין, אתה נותן לצבא עצה מה היה צריך לעשות במקום להתעסק עם אזריה, וכשאתה מקבל תשובה באותה רוח, אז זה לא רלוונטי לדיון. אל תכניס נושאים שלדעתך אינם רלוונטיים, ולא תקבל תשובה באותה רוח. משעשע לראות שלרמטכ"ל אין זכות להתייחס לנושאים שבאחריותו. לאן הגענו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:18, 8 בינואר 2017 (IST)
- אני הכנסתי נושאים שלדעתי הם רלוונטיים, ונימקתי מדוע. משעשע לראות שלרמטכ"ל ולשר הביטחון מותר לחרוץ את דינו של חייל עוד לפני שבכלל מסר גירסה (אבל לראש הממשלה אסור). זה לא באחריותם. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 20:50, 8 בינואר 2017 (IST)
- נו שויין, אתה נותן לצבא עצה מה היה צריך לעשות במקום להתעסק עם אזריה, וכשאתה מקבל תשובה באותה רוח, אז זה לא רלוונטי לדיון. אל תכניס נושאים שלדעתך אינם רלוונטיים, ולא תקבל תשובה באותה רוח. משעשע לראות שלרמטכ"ל אין זכות להתייחס לנושאים שבאחריותו. לאן הגענו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:18, 8 בינואר 2017 (IST)
- אני חשבתי שהראשונים לדחוף את אפם בנושא אזריה היו דווקא יעלון ואייזנקוט, אבל הם כנראה דחפו את האף בכיוון הנכון. על כל פנים, כאמור, זה לא רלוונטי לדיון הנוכחי. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 20:12, 8 בינואר 2017 (IST)
- מדובר בצוערים של בה"ד 1 שנשלחו להיות קצינים כדי שאחר כך יהיו קציני שלישות, קציני דת, קציני ח"ן, קציני לשכה וכו'. אם הם נשלחו לקורס בגלל הצלחה בתפקידם הקודם, זה היה בגלל שהם הצליחו בתפקידים הללו שאין בהם שום דבר שקשור ללחימה. אם הצבא חושב שהם צריכים להיות בעלי יכולת להגיב באירועי מגע עם אויב, הוא צריך להכשיר אותם לכך. כל מילואימניק עובר לפני כל תעסוקה מבצעית אימון לפני תעסוקה. כמה אימונים כאלו עברו הצעירים הללו בימי שירותם הצבאי? אפס! אפילו בטירונות שלהם הם לא עברו הכשרה מינימלית כזאת. שהצבא יחליט אם האנשים הללו צריכים להיות חיילים או לא. אם הם לא חיילים, שיבואו לעבודה שלהם על אזרחי ויעשו את עבודתם. אם מחליטים שהם חיילים שישלחו אותם לאימון של שלושה ימים כל שלושה חודשים. מה שיש פה זה פשוט תחפושת: בוגרי בה"ד 1 שמעולם לא הוכשרו לנהל מגע עם האוייב. פשוט מביש. עדירל - שיחה 21:15, 8 בינואר 2017 (IST)
- רוב הצבא כולל חיילים כאלה, לא קרביים. כאמור, נותנים גם להם נשק ממש בשביל מקרים כאלה. לא מדובר בלחימה מורכבת, אלא ביכולת להפעיל את הנשק. כמובן שהם עברו מטווחים (לא אחד ולא שניים), לא רק בטירונות אלא גם בבה"ד אחד. הם למדו את הטכניקה, מה שהיה חסר הוא רק הערכים של חתירה למגע ומעט אומץ בסיסי, שאמור להיות לכל קצין בצה"ל - אבל אם מחנכים בפועל על ערכים אחרים זה מה שמקבלים. אני מסכים איתך שאם חייל או קצין לא אמור לדעת להגיב במצב כזה - אסור לתת לו נשק, זו רשלנות. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 21:27, 8 בינואר 2017 (IST)
- אני עברתי הכשרה של שבוע עזרה ראשונה בצבא וכמה רענונים במילואים. אתה חושב שאני אחתור למגע עם פצוע? אולי, אם אין אף אחד אחר מסביב. זה שנתנו להם לירות כמה כדורים לא גורם להם להיות מוכשרים למגע עם אויב. הם לא הוכשרו לכך וזה תנאי בסיסי לחתירה למגע. מה הם עושים בבה"ד 1, אין לי מושג. מה שבטוח, זה שלא מכשירים אותם ללחימה. ראינו את זה במו עינינו היום. עדירל - שיחה 21:38, 8 בינואר 2017 (IST)
- עזרה ראשונה זה מעט שונה וכולל הרבה יותר מקרים ופרטים. כאן מדובר בלדרוך את הנשק, לפתוח נצרה וללחוץ על ההדק. אפילו לא "לחימה", לא פזצט"א, לא לש"ב, לא תרגיל גדוד. הבעיה היא ערכית-מנטלית, לא הכשרה טכנית. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 21:42, 8 בינואר 2017 (IST)
- אני לא מסכים איתך. עדירל - שיחה 21:44, 8 בינואר 2017 (IST)
- עזרה ראשונה זה מעט שונה וכולל הרבה יותר מקרים ופרטים. כאן מדובר בלדרוך את הנשק, לפתוח נצרה וללחוץ על ההדק. אפילו לא "לחימה", לא פזצט"א, לא לש"ב, לא תרגיל גדוד. הבעיה היא ערכית-מנטלית, לא הכשרה טכנית. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 21:42, 8 בינואר 2017 (IST)
- אני עברתי הכשרה של שבוע עזרה ראשונה בצבא וכמה רענונים במילואים. אתה חושב שאני אחתור למגע עם פצוע? אולי, אם אין אף אחד אחר מסביב. זה שנתנו להם לירות כמה כדורים לא גורם להם להיות מוכשרים למגע עם אויב. הם לא הוכשרו לכך וזה תנאי בסיסי לחתירה למגע. מה הם עושים בבה"ד 1, אין לי מושג. מה שבטוח, זה שלא מכשירים אותם ללחימה. ראינו את זה במו עינינו היום. עדירל - שיחה 21:38, 8 בינואר 2017 (IST)
- רוב הצבא כולל חיילים כאלה, לא קרביים. כאמור, נותנים גם להם נשק ממש בשביל מקרים כאלה. לא מדובר בלחימה מורכבת, אלא ביכולת להפעיל את הנשק. כמובן שהם עברו מטווחים (לא אחד ולא שניים), לא רק בטירונות אלא גם בבה"ד אחד. הם למדו את הטכניקה, מה שהיה חסר הוא רק הערכים של חתירה למגע ומעט אומץ בסיסי, שאמור להיות לכל קצין בצה"ל - אבל אם מחנכים בפועל על ערכים אחרים זה מה שמקבלים. אני מסכים איתך שאם חייל או קצין לא אמור לדעת להגיב במצב כזה - אסור לתת לו נשק, זו רשלנות. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 21:27, 8 בינואר 2017 (IST)
- ואולי אם ראש הממשלה ושר חינוך וכל חבריהם לממשלה הנפלאה, היו נותנים למערכת הצבאית לטפל בנושא אזריה, ולא דוחפים את האף שלהם במקום שלא היו צריכים, לצבא היה יותר זמן לעסוק בחיילות ואולי אם כל אלה שהולכים לישיבות במקום ללכת לצבא היו מתגייסים אז אולי הם היו שם, והם היו גיבורים והיו יורים מידית, אפשר להמשיך עם הוואולי הזה עוד ועוד ועוד. כולם גיבורים מהצד. מה שנקרא עיצס גיבר.... חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:51, 8 בינואר 2017 (IST)
- מדובר בצוערים של בה"ד 1. אמנם לא קרביים, אבל כאלה שהתקבלו לקורס קצינים, כלומר חיילים שהצליחו בשירותם קודם לכן והצבא מצא אותם ראויים להיות קצינים. אם הם לא חיילים - קל וחומר שרוב החיילים אינם חיילים, מה שיוצר פרדוקס מסוים. גם חיילים עורפיים מוכשרים ללחימה בסיסית והם בהחלט יודעים לתפעל את הנשק, קל וחומר צוערים בקורס קצינים. אחרת אפשר לקחת מהם את הנשק, שטומן בחובו רק סכנה של חטיפה בידי מחבלים. לי ברור שאם הצבא היה מקדיש משהו מהזמן שהוקדש להצדקת גזר הדין של אזריה לעיסוק בערך (שלו עצמו) של חתירה למגע - הצוערים היו זוכרים את הערך הזה ברגע האמת. כמו שמדריך הטיול זכר. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 19:43, 8 בינואר 2017 (IST)
- מה שעמוס הראל כתב ולא צויין כאן, הוא שעכשיו הסרטון מתדלק את הרשתות החברתיות הערביות, בדגש על הבריחה. עורך-בורוכוב - שיחה 19:32, 8 בינואר 2017 (IST)
- אין לזה שום קשר לאזריה. לובשי המדים שנחזו בורחים מהזירה ברחו כי הם כלל אינם חיילים. הם עושים המון תפקידים חשובים בצבא, אבל מעולם לא הוכשרו ללחימה וספק אם ידעו לתפעל את הנשק שלהם. השאלה שצריכה להשאל היא, מה בדיוק הם עשו במשך שלושה חודשים בבה"ד 1. לשם מה צה"ל מבזבז סכומי עתק על הקורס הזה שאינו מכשיר את בוגריו לשום דבר. עדירל - שיחה 19:27, 8 בינואר 2017 (IST)
- "התגובה המיידית מימין, כאילו ברור שהחיילים היססו בגלל הרשעת החייל אלאור אזריה בשבוע שעבר, נראית לא סבירה. תמיד יהיו תגובות שונות של אנשים שונים, וחיילים שונים, למצב חירום. הצבא מצפה מחייליו לנהוג אחרת ואמור לנסות ולהכשירם בהתאם – לחתור למגע ולנטרל את הסיכון, כפי שמצופה מחייל האוחז בנשק בעת תקרית. אבל קשה להאמין שבמנוסה, המתרחשת שניות אחדות לאחר פגיעת המשאית, מישהו עצר לחשוב על אזריה או על ההשלכות המשפטיות של ירי במחבל." (עמוס הראל מפורש, ב"הארץ"). עוזי ו. - שיחה 19:19, 8 בינואר 2017 (IST)
- על שמשת המשאית יש משהו כ-15 חורים של קליעים. זה לא יותר ממחסנית אקדח אחת. אולי אחרים ירו לכיוונים אחרים. כאמור, נאמר באתרי חדשות ששני חיילים לפחות ירו, ייתכן שאלה קליעים שלהם. בשורה התחתונה, וזה כבר ברור: רובם המכריע של החיילים, עשרות רבות, ברחו ולא חתרו למגע. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 18:25, 8 בינואר 2017 (IST)
- הסתכלתי בווידיאו וראיתי חיילים חמושים בורחים ממחבל, ומי שירה במחבל הוא אזרח! עורך-בורוכוב - שיחה 17:31, 8 בינואר 2017 (IST)
- מתוך הכתבות בטלוויזיה, הסיפור מתחיל להשתנות, ונראה שלא רק המדריך ירה. כמו שכתבתי למעלה, במקום לדון כאן מה היה אם וכו', כדאי לחכות להשלמת התחקיר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:24, 8 בינואר 2017 (IST)
- מניעיו של אזריה לא רלוונטיים כאן. גם אם נניח שהוא אשם במה שתרצו, גם אם תאמרו שהוא שקרן ורוצח - ייתכן שמשפטו השפיע על החיילים במקרה הנוכחי. הקבוצה המרוחקת של הצוערים (זו שסמוכה יותר למצלמה) יכלה בקלות לחתור למגע, במשך כ-25 שניות. יש גם ערך כזה בצה"ל, חתירה למגע. עיינתי בסרטון, יש שם אולי אחד (מפקד?) שכנראה חתר למגע (קשה לראות אם אחר כך לא ברח חזרה). מקרב הקבוצה שבה פגעה המשאית, לפחות 20 ברחו על הרגליים, במקום לחתור למגע. הם רצים נהדר, לא נראה שנפגעו. תסתכלו שוב ותראו. כאמור, גם מדריך הירי נדרס ונפצע, ובכל זאת לא ברח אלא ירה. השאלה הגדולה היא למה עשרות חיילים ברחו במקום לחתור למגע, בזמן שנהג המשאית מסתובב לדרוס שוב את חבריהם השוכבים פצועים על הקרקע. למישהו יש תשובה טובה יותר מזו של המדריך? נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 17:19, 8 בינואר 2017 (IST)
- יפה אמרת. אזריה שינה את סיפורו כל כך הרבה פעמים, אבל יש כאלה שמעדיפים להמשיך להאמין לסיפוריו. כנראה שהשקר, למרות מה שכתוב בתורה, אינו בעיה אם הוא תואם את האגינדה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:40, 8 בינואר 2017 (IST)
- לעניין סמל אזריה: הוא לא ירה מתוך פחד. את הטענה לגבי הסכין הוא המציא כמה דקות לאחר הירי. את הטענה לגבי מטען החבלה הוא המציא כשעה וחצי לאחר הירי, ולאחר שיחה עם עורך דינו. הוא ירה כי הוא רצה לנקום. לכן מי שמפיץ את טענות השווא כאילו הוא פחד הללו הוא מי שפוגע בחיילי צהל ובנכונותם לירות באירוע הבא. Tzafrir - שיחה 16:29, 8 בינואר 2017 (IST)
- וכך הספין מתחיל, החיילים הגיעו בשני אוטובוסים, מחצית מה-80? היו מרוחקים, אז נשארנו עם חצי מהם,אלה שהיו ליד האוטובוס שחיליו נפגעו, מתוכם כמות גדולה נפגעה אז נשארנו עם פחות. אז אין כאן סיפור של 80 חיילים שלא הגיבו. וייתכן גם שהמדריך הזה חשב כבר לפני כן שזאת שגיאה לא לחון את אזריה, וזאת הייתה הזדמנות להפיץ את דעותיו. הוא ללא ספק פעל יפה מאד, אבל כדאי היה שידבר פחות לפני שעושים תחקיר מסודר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:26, 8 בינואר 2017 (IST)
- זה נמצא גם באתרי החדשות, אין ספק שאמר זאת. לגבי הקשר לפרשת אזריה - אכן זו פרשנות, אבל סבירה מאוד. אני מבין שהיו שם כשמונים חיילים עם רובים, וכמעט כולם לא ירו. אותו מדריך נדרס, נפצע קלות, התגלגל על הרצפה, קם וירה באקדח. הצטרפו אליו, ככל שהבנתי, עוד שני חיילים. האם יש פרשנות מוצלחת יותר למה השאר לא ירו במשך 25 שניות, ורבים מהם פשוט ברחו? נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 16:17, 8 בינואר 2017 (IST)
- אבל בערוץ 10 לא אמר, שמעת אותו במו אוזניך אומר זאת בגלי צה"ל? מי שמצטט בצורה מטעה ערוץ אחד, למה שתסמוך על המידע שלו בערוץ אחר? ולגבי הסיפא של התגובה שלך, הציניות שלך מיותרת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:06, 8 בינואר 2017 (IST)
- א. כתבתי גל"צ וערוץ 10. ב. גם הגדרת האירוע כ"פיגוע" היא פרשנות: אולי הנהג בטעות איבד את השליטה למראה החיילים ונורה על לא עוול בכפו?
תגובת אחת הצוערות • איקס איקס - שיחה 21:34, 8 בינואר 2017 (IST) https://www.facebook.com/noam.kadar/posts/10206241946607202
- אכן, לא הייתי שם; אבל ראיתי את הוידאו. כדאי גם לה לראות ולומר אם היא רואה שם חתירה למגע. נרו יאיר • שיחה • י' בטבת ה'תשע"ז • 21:44, 8 בינואר 2017 (IST)
- תגובה לפיגוע וחתירה למגע מכילות מרכיבים רבים של אינסקטיביות על פני מחשבה קרה. לא נראה לי שאחרי שהמשאית דרסה החלו החיילים לחשבן בראשם את פסק הדין על אזריה. מדובר על הלך מחשבה עמוק הרבה יותר, על הלכי נפש ותת מודע עמוקים הרבה יותר. הערכים שצהל בונה היום בקרב הלוחמים, בתת מודע שלהם, באינסטינקט, הם קדושת החיים (גם של הקם עליך), הזכות לכבוד, הערבים הם בני אדם שווי זכויות, וכו'. עליהם דברו איתנו בשירות הרבה יותר מאשר המילה נצחון, אותה לא שמעתי כלל בשירותי הצבאי, משום קצין!. ומכאן נחזור לאזריה- גם אם אכן הוא רצה לנקום במחבל על נסיון הרג חברו- דבר שלענ"ד קשה מאוד לקבוע- עצם קביעת בית המשפט שחייל שיורה במחבל שרוע מואשם בהריגה- גורמת לרפיסות אוטומטית בקרב לוחמינו, ולהרמת ראשי המפגעים. וודאי שהצבא גם מחנך לחתירה למגע, אך השאלה מה המיינ-פוינט, ומה בצד. מה הערך העליון.
- ולסיום- אני בכלל כופר בעצם קדושת 'ערכי צהל', ובעם קיומם. צהל הוא זרוע של הממשלה. ערכי הממשלה הם הם ערכי צהל. את 'ערכי צהל' אמור לקבוע הציבור בבחירות דמוקרטיות, בבוחרו את המפלגה עם מזוודת הערכים הרצויה בעיניו. בדמוקרטיה הציבור הוא הוא הריבון, הציבור בוחר את הממשלה, שצהל הוא זרועה. רב הציבור בישראל בז לערכים הללו, שצהל מחנך לאורם: א. טיפול רפואי לפצוע הקשה ביותר בזירה, גם אם הוא המחבל. ב. ירי רק במקרה של 'סכנה מוחשית ומיידית', ולא בכל מקרה בו החייל חש מאוים. (כפי שציינתי לעיל- אסור לירות במחזיק בקבוק תבערה, כל עוד הבקבוק לא בוער) ג. התעלמות מוחלטת, ואפילו סלידה מהמושג "כבוד ישראל" וכבוד צה"ל" בעיני האויב. אלו מושגים שלא קיימים בצה"ל. אם נער יורק על חייל בפניו- אין בידו לעשות מאום. ד. אי הפחתת נפגעים בקרב לוחמי צה"ל על חשבון הגדלת הנפגעים בקרב אוכלוסיית האויב (ביטול נוהל שכן, אי הפצצת גני ילדים ובתי חולים מהם יורים רקטות על גני ילדינו בדרום וכו'). סול במול - שיחה 22:13, 8 בינואר 2017 (IST)
- עמיר שיבי בדק זמני תגובה על סמך סרטונים ועל סמך פיגועי דריסה בישראל בלי לציין מקור, בניגוד לתנאי הרשיון של ויקיפדיה. עורך-בורוכוב - שיחה 18:36, 9 בינואר 2017 (IST)
- שלום בוגוסלובסקי כותב לעניין - https://www.facebook.com/TnyhtHmspryymWbwNdbrlZh/posts/1320509211304420. תסלח לי נרו, האם שירתת שירות סדיר בצה"ל? אתה מכיר את התרגולות שחיילים עוברים? אתה מבין באמת את מי שולחים לקצונה, למה? היית חלק מהתהליך? כי מי שמבין טיפה בצבא, מבין שהיתה שם זירה מדהימה. המחבל נוטרל בחצי דקה! כשהוא נמצא בעמדה מוגבהת, בתוך כלי תקיפה מסוכן... והוא נוטרל לפני שעברה דקה! וכל פרשני הכורסא מימין כבר החליטו שהחיילים לא פעלו כשורה. אתם חושבים שהמציאות זה כמו רד אלרט, שמופיע אויב במפה וכל החיילים מתחילים לירות בו במעגל פרמטרי בשילוב גדודי חיר ממונעים? המציאות זה לא משחק מחשב. גם אם תעמיד 50 רמבואים מול משאית דוהרת, יש סבירות גבוהה שהתגובה של חלקם, אלו שלא בעמדת תקיפה על המשאית, תהיה תגובת FLIGHT. לפעמים הדבר ההכי חכם לעשות כשתוקפים אותך הוא לתפוס מחסה. בסופו של דבר מי שחתר למגע הצליח לנטרל אותו, אבל זה לא אומר שהמודוס אופרנדי של כל השאר היה לא תקין. כל מה שקרה הוא שיש כאן מישהו שלא יודע "לנצח בכבוד" והיה חייב ללכלכך על הפצועים... ממש הלבין פניהם ברבים (אלא שנשאר להם דם בגוף כדי לאזול מהפנים) --Achiron - שיחה 00:04, 10 בינואר 2017 (IST)
- עוד לא היה פיגוע דריסה במקום שבו נמצאים כמאה חיילים (ועוד צוערים בקורס קצינים) חמושים. אחירון, אתה אכן יורה לכל הכיוונים, אבל התשובה לשאלתך היא כן. אני לא מצפה מג'ובניקים להגיב תוך שתי שניות כמו בסיירת, אבל בכל זאת, כשיש מאה חיילים חמושים במקום אפשר לצפות שחלק ניכר מהם יתעשת תוך פחות מחצי דקה. זה לא קרה. הרוב ברחו, לפי דובר צה"ל היו גם שני חיילים שירו. מדברי המדריך משמע שהם עשו את זה אחרי שהוא גמר מחסנית, וגם זה לאחר שנדרס והתגלגל כמה פעמים ונפצע. כל מה שהיה צריך הוא לקחת את הנשק ולירות לכיוון המחבל, אבל מי שבורח לא יכול לירות אחורה. לפי מספר הפגיעות בשמשת המשאית עושה רושם שהיחיד שירה באופן אפקטיבי הוא המדריך והאקדח שלו. אמנם גם סגן פלד ירתה לדבריה, אבל עשתה את זה מהאוטובוס, "מהמדרגה הכמעט אחרונה". לא בדיוק "חתירה מדהימה למגע", אם מביאים בחשבון את הזווית בין האוטובוס ובין המשאית. לכן אין זה מפתיע אם הירי שלה לכיוון הצד האחורי של המשאית לא היה אפקטיבי במיוחד (וסליחה אם אני פוגע באייקון החדש). בכלל, חיילות אינה נמדדת במושגים כמו "מדהימה", אלא במבחן התוצאה, ונראה שאזרח פצוע אחד הגיב במבחן הזה יותר טוב ממאה צוערים וקצינים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 21:03, 10 בינואר 2017 (IST)
- נשגב מבינתי למה זה טוב ולמה צה"ל מבזבז כל כך הרבה אנרגיה ומשאבים כדי להכשיר חיילים בתפקידים כמו פקידות וכד' בטירונות. בסדר, לא צבא מקצועי, אבל קצת יעילות. האתוס לא יעבוד אם לא כל חיילי צה"ל יגעו פעם אחת בשירות ברובה? • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 21:07, 10 בינואר 2017 (IST)
- גם ג'ובניקים עושים שמירות בבסיס ואבטחת יישובים וכדומה. אי אפשר להביא את הקרביים שישמרו גם על הג'ובניקים. וזה בסדר, זה עובד מצוין, בתנאי שנותנים לחיילים גם הכשרה מנטלית ומבהירים להם שמותר ואף חובה להשתמש בנשק מול מחבל משתולל. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 21:21, 10 בינואר 2017 (IST)
- ראשית, למה שהקרביים לא ישמרו על הג'ובניקים? שנית, אם צה"ל עושה שותפות עם חברות אבטחה פרטיות במעברי גבול כמו ב-443, לא רואה סיבה שזה לא יקרה במקומות אחרים. מיקור חוץ זו לא מילה מגונה. זה הרבה יותר יעיל מלהכשיר את כל החיילים שמתגייסים לצה"ל. ובכלל, זה שמחייבים מישהו לעבור טירונות, זה לא אומר שהוא באמת כשיר לאחוז בנשק ולהגיב כהלכה. וספק אם אתה יכול לחנך אותו ולהכשיר אותו לאינסטינקט של חייל קרבי בזמן כל כך קצר כשהוא יודע שזה לא באמת תפקידו. יש פער גדול בין מה שהמוח יודע לבין מה שאדם מתפקד בפועל באירוע חריג כזה. זה כמו לצפות שאדם שעבר קורס עזרה ראשונה של כמה שעות ידע באופן אינסטינקטיבי איך להגיב בזירה מדממת או אפילו סתם לטפל באדם שאיבד הכרה כמו חובש/פרמדיק עם שעות שטח רבות. זו הסיבה שחובשים ופרמדיקים צבאיים לא מיומנים כמו פרמדיקים אזרחים. בעניין כל סיפור הרובאות הזה היא פוזה חסרת טעם שעולה לנו הרבה. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 21:35, 10 בינואר 2017 (IST)
- למה לא להצמיד מאבטח לכל אזרח? כי אין מספיק. אחד המשאבים הכי יקרים בצבא הוא חיילים קרביים, ואת רוצה לתת להם משימה חדשה: לשמור על הג'ובניקים. הג'ובניקים שמרו עד היום מצוין על עצמם, זה רק מצריך את ההכשרה המנטלית שהזכרתי. טירונות ומטווח מדי פעם מספיקים יופי, לאורך השנים ג'ובניקים חיסלו המון מחבלים (עייני ערך למשל ליל הגלשונים) כל עוד יש גם הכשרה מנטלית פשוטה ובסיסית, או שלפחות לא פוגעים באינסטינקט הבריא. אבל כנראה שמה שאמרו לצוערים הוא יותר לשמור על טוהר הנשק ופחות לחתור למגע. לכן לא היה מי שיעשה את העבודה חוץ מהאזרח הפצוע והאקדח שלו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 21:48, 10 בינואר 2017 (IST)
- כאמור, מיקור חוץ. חיילים שיוכשרו במיוחד לתפקידים אלו. ולפי מה שאני קוראת, עדיף שצה"ל יכשיר את החיילים שלו להבדיל בין ירי במחבל מנוטרל 11 דקות לאחר תום האירוע ובין מחבל תוך כדי פעולה. קצת הוראה מתקנת וזה יעבור. אלו שלא יבינו, לא חייבים להיות לוחמים. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 22:27, 10 בינואר 2017 (IST)
- אם את השמירה את מפריטה, אז בשביל מה את מגייסת את החיילים לשירות חובה? להיות פקידים? טבחים? משקי ת"ש? ברגע שצה"ל מעט ייזכר בערכיו הישנים לא תהיה בעיה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 00:52, 11 בינואר 2017 (IST)
- כאמור, מיקור חוץ. חיילים שיוכשרו במיוחד לתפקידים אלו. ולפי מה שאני קוראת, עדיף שצה"ל יכשיר את החיילים שלו להבדיל בין ירי במחבל מנוטרל 11 דקות לאחר תום האירוע ובין מחבל תוך כדי פעולה. קצת הוראה מתקנת וזה יעבור. אלו שלא יבינו, לא חייבים להיות לוחמים. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 22:27, 10 בינואר 2017 (IST)
- למה לא להצמיד מאבטח לכל אזרח? כי אין מספיק. אחד המשאבים הכי יקרים בצבא הוא חיילים קרביים, ואת רוצה לתת להם משימה חדשה: לשמור על הג'ובניקים. הג'ובניקים שמרו עד היום מצוין על עצמם, זה רק מצריך את ההכשרה המנטלית שהזכרתי. טירונות ומטווח מדי פעם מספיקים יופי, לאורך השנים ג'ובניקים חיסלו המון מחבלים (עייני ערך למשל ליל הגלשונים) כל עוד יש גם הכשרה מנטלית פשוטה ובסיסית, או שלפחות לא פוגעים באינסטינקט הבריא. אבל כנראה שמה שאמרו לצוערים הוא יותר לשמור על טוהר הנשק ופחות לחתור למגע. לכן לא היה מי שיעשה את העבודה חוץ מהאזרח הפצוע והאקדח שלו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 21:48, 10 בינואר 2017 (IST)
- ראשית, למה שהקרביים לא ישמרו על הג'ובניקים? שנית, אם צה"ל עושה שותפות עם חברות אבטחה פרטיות במעברי גבול כמו ב-443, לא רואה סיבה שזה לא יקרה במקומות אחרים. מיקור חוץ זו לא מילה מגונה. זה הרבה יותר יעיל מלהכשיר את כל החיילים שמתגייסים לצה"ל. ובכלל, זה שמחייבים מישהו לעבור טירונות, זה לא אומר שהוא באמת כשיר לאחוז בנשק ולהגיב כהלכה. וספק אם אתה יכול לחנך אותו ולהכשיר אותו לאינסטינקט של חייל קרבי בזמן כל כך קצר כשהוא יודע שזה לא באמת תפקידו. יש פער גדול בין מה שהמוח יודע לבין מה שאדם מתפקד בפועל באירוע חריג כזה. זה כמו לצפות שאדם שעבר קורס עזרה ראשונה של כמה שעות ידע באופן אינסטינקטיבי איך להגיב בזירה מדממת או אפילו סתם לטפל באדם שאיבד הכרה כמו חובש/פרמדיק עם שעות שטח רבות. זו הסיבה שחובשים ופרמדיקים צבאיים לא מיומנים כמו פרמדיקים אזרחים. בעניין כל סיפור הרובאות הזה היא פוזה חסרת טעם שעולה לנו הרבה. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 21:35, 10 בינואר 2017 (IST)
- גם ג'ובניקים עושים שמירות בבסיס ואבטחת יישובים וכדומה. אי אפשר להביא את הקרביים שישמרו גם על הג'ובניקים. וזה בסדר, זה עובד מצוין, בתנאי שנותנים לחיילים גם הכשרה מנטלית ומבהירים להם שמותר ואף חובה להשתמש בנשק מול מחבל משתולל. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 21:21, 10 בינואר 2017 (IST)
- נשגב מבינתי למה זה טוב ולמה צה"ל מבזבז כל כך הרבה אנרגיה ומשאבים כדי להכשיר חיילים בתפקידים כמו פקידות וכד' בטירונות. בסדר, לא צבא מקצועי, אבל קצת יעילות. האתוס לא יעבוד אם לא כל חיילי צה"ל יגעו פעם אחת בשירות ברובה? • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 21:07, 10 בינואר 2017 (IST)
- עוד לא היה פיגוע דריסה במקום שבו נמצאים כמאה חיילים (ועוד צוערים בקורס קצינים) חמושים. אחירון, אתה אכן יורה לכל הכיוונים, אבל התשובה לשאלתך היא כן. אני לא מצפה מג'ובניקים להגיב תוך שתי שניות כמו בסיירת, אבל בכל זאת, כשיש מאה חיילים חמושים במקום אפשר לצפות שחלק ניכר מהם יתעשת תוך פחות מחצי דקה. זה לא קרה. הרוב ברחו, לפי דובר צה"ל היו גם שני חיילים שירו. מדברי המדריך משמע שהם עשו את זה אחרי שהוא גמר מחסנית, וגם זה לאחר שנדרס והתגלגל כמה פעמים ונפצע. כל מה שהיה צריך הוא לקחת את הנשק ולירות לכיוון המחבל, אבל מי שבורח לא יכול לירות אחורה. לפי מספר הפגיעות בשמשת המשאית עושה רושם שהיחיד שירה באופן אפקטיבי הוא המדריך והאקדח שלו. אמנם גם סגן פלד ירתה לדבריה, אבל עשתה את זה מהאוטובוס, "מהמדרגה הכמעט אחרונה". לא בדיוק "חתירה מדהימה למגע", אם מביאים בחשבון את הזווית בין האוטובוס ובין המשאית. לכן אין זה מפתיע אם הירי שלה לכיוון הצד האחורי של המשאית לא היה אפקטיבי במיוחד (וסליחה אם אני פוגע באייקון החדש). בכלל, חיילות אינה נמדדת במושגים כמו "מדהימה", אלא במבחן התוצאה, ונראה שאזרח פצוע אחד הגיב במבחן הזה יותר טוב ממאה צוערים וקצינים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז • 21:03, 10 בינואר 2017 (IST)
- שלום בוגוסלובסקי כותב לעניין - https://www.facebook.com/TnyhtHmspryymWbwNdbrlZh/posts/1320509211304420. תסלח לי נרו, האם שירתת שירות סדיר בצה"ל? אתה מכיר את התרגולות שחיילים עוברים? אתה מבין באמת את מי שולחים לקצונה, למה? היית חלק מהתהליך? כי מי שמבין טיפה בצבא, מבין שהיתה שם זירה מדהימה. המחבל נוטרל בחצי דקה! כשהוא נמצא בעמדה מוגבהת, בתוך כלי תקיפה מסוכן... והוא נוטרל לפני שעברה דקה! וכל פרשני הכורסא מימין כבר החליטו שהחיילים לא פעלו כשורה. אתם חושבים שהמציאות זה כמו רד אלרט, שמופיע אויב במפה וכל החיילים מתחילים לירות בו במעגל פרמטרי בשילוב גדודי חיר ממונעים? המציאות זה לא משחק מחשב. גם אם תעמיד 50 רמבואים מול משאית דוהרת, יש סבירות גבוהה שהתגובה של חלקם, אלו שלא בעמדת תקיפה על המשאית, תהיה תגובת FLIGHT. לפעמים הדבר ההכי חכם לעשות כשתוקפים אותך הוא לתפוס מחסה. בסופו של דבר מי שחתר למגע הצליח לנטרל אותו, אבל זה לא אומר שהמודוס אופרנדי של כל השאר היה לא תקין. כל מה שקרה הוא שיש כאן מישהו שלא יודע "לנצח בכבוד" והיה חייב ללכלכך על הפצועים... ממש הלבין פניהם ברבים (אלא שנשאר להם דם בגוף כדי לאזול מהפנים) --Achiron - שיחה 00:04, 10 בינואר 2017 (IST)
- עמיר שיבי בדק זמני תגובה על סמך סרטונים ועל סמך פיגועי דריסה בישראל בלי לציין מקור, בניגוד לתנאי הרשיון של ויקיפדיה. עורך-בורוכוב - שיחה 18:36, 9 בינואר 2017 (IST)
אני חושב ששורש הבעיה הוא לא בחיילוּת, אלא קודם כל בתודעה האזרחית של הגשת סיוע לאזרחים אחרים. מה שנראה הכי מביש היא הבריחה של החיילים שעומדים רחוק יותר מהמשאית. מבחינתם, סיוע לעצירת המחבל או הצלתם של הפצועים שהמחבל ניסה לוודא את הריגתם על ידי מעיכתם, בכלל לא היתה אופציה. העיקר להציל את עצמם ולעזאזל עם תושבי ירושלים הנוספים שהיו נהרגים אם המשאית היתה ממשיכה במסע ההרג שלה. אם יש משהו שבודאי גורם לפלסטינים לשמוח בקשר לפיגוע הזה, הוא לאו דוקא מספר ההרוגים, אלא הפחדנות שהתגלתה אצל היהודים, ועוד אצל לובשי מדים מביניהם. בהחלט מצדיק זיקוקים. Liad Malone - שיחה 01:02, 11 בינואר 2017 (IST)
ממצאים פורנזיים, החיילים הרגו את המחבל - אז איזה מלך הוא עירום כאן ?
[עריכת קוד מקור]בכתבה של רונן ברגמן -החיילים הם אלה שהרגו את המחבל. אז מי הוא העירום כאן, אלה שרצו להגיב כאן בלי לחכות לבירור העובדות? המדריך שירה התפאר ולכלך על החיילים? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:02, 16 בינואר 2017 (IST)
- הדיון הזה לא ראוי לאתר ויקיפדיה המשתדל לעסוק בעובדות ולא בדמגוגיה. הטענות שעלו היו שתיים:
- החיילים התמהמהו בביצוע הירי והמדריך האזרח ירה ראשון.
- חלק משמעותי של החיילים נראו נמלטים מהאירוע.
- היו גם טענות קיצוניות יותר, אבל אלו נדחו על ידי המדריך עצמו.
- שתי טענות אלו לא הופרכו, אולם עם התבהרות התמונה הם קצת עומעמו. התברר שחלק מהחיילים קבלו הוראות להתרחק בגלל שכבר היו במקום די והותר חיילים. המשך הדיון הזה ותליית תילי תילים על התמהמהות של מספר שניות אינה לכבוד הויקיפדיה. שהדמגוגים ילהגו וישאירו לנו לכתוב ערכים. עדירל - שיחה 20:11, 16 בינואר 2017 (IST)
- "ספין רדוד במיוחד" בלשונו של קלמן ליבסינד. כדאי לקרוא את דבריו המחכימים וכן את דברי אבישי גרינצייג. יזהר ברק • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז • 20:58, 16 בינואר 2017 (IST)
- אני לא מופתעת מהתגובה הזאת, קשה להודות בטעויות. אני לא מתכוונת להגיב בנושא זה יותר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:42, 16 בינואר 2017 (IST)
- "ספין רדוד במיוחד" בלשונו של קלמן ליבסינד. כדאי לקרוא את דבריו המחכימים וכן את דברי אבישי גרינצייג. יזהר ברק • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז • 20:58, 16 בינואר 2017 (IST)
- אם המדריך ירה ופגע ראשון, אז החיילים שהרגו את המחבל ירו במחבל מנוטרל, חלילה; לא אפקט אזריה, אלא אזריה בכבודו ובעצמו. עוזי ו. - שיחה 22:29, 16 בינואר 2017 (IST)
- פרופסורים למתמטיקה יכולים להיות משעשעים. עדירל - שיחה 22:54, 16 בינואר 2017 (IST)
- אני לא אתפלא אם "בצלם" ו"שוברים שתיקה" (האחרונים הסבירו שלדקור חיילים ושוטרים זה לגיטימי) יוציאו הודעה שקוראת להעמיד את החיילים למשפט בעוון רצח פלסטיני "שלא היווה סיכון לחיי אדם". MathKnight ✡ (שיחה) 23:12, 16 בינואר 2017 (IST)
- פרופסורים למתמטיקה יכולים להיות משעשעים. עדירל - שיחה 22:54, 16 בינואר 2017 (IST)
מנפלאות גוגל תרגום
[עריכת קוד מקור]את המונח Samal Kingdom, שמשמעותו היא ממלכת שמאל, גוגל תרגם: Samal בריטניה. מילא אני לא מצפה שגוגל תרגום ידע מה זה Samal, אבל האם כל Kingdom היא בריטניה? משעשע ועצוב כאחד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:41, 4 בינואר 2017 (IST)
- את המונח "Sam'al kingdom" הוא מתרגם "ממלכת Sam'al". עניין של ססטיסטיקה. ביקורת - שיחה 22:45, 4 בינואר 2017 (IST)
- עניין של טמטום.. בריטניה אינה הממלכה היחידה בעולם. הבעיה היא שגוגל היא תוכנה מערבית עם חשיבה מערבית שחושבת שארצות הברית, בריטניה ועוד כמה מדינות אירופאיות, הן מרכז העולם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 23:32, 4 בינואר 2017 (IST)
- דרך אגב שלחתי להם הצעת תרגום, אולי זה יעזור. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 23:54, 4 בינואר 2017 (IST)
- על אזריה מלך ממלכת שמאל שמעתם? • איקס איקס - שיחה 23:36, 4 בינואר 2017 (IST)
- איש מטייל ברחוב ורואה את חברו משחק שחמט עם חתול. "מדהים", אומר האיש, "החתול שלך יודע לשחק שחמט". "שטויות", עונה החבר, "הוא תמיד מפסיד". גם גוגל תרגום הוא סוג של חתול שמשחק שחמט, ההשגים שלו די מדהימים, ומותר לו לטעות. על המשתמש בגוגל תרגום להכיר את מגבלותיו ולהשתמש בו בזהירות הראויה. תוך הכרת המגבלות, אביהו נעזר בגוגל תרגום לקריאת טקסטים בסינית, אותי זה מדהים. דוד שי - שיחה 04:47, 5 בינואר 2017 (IST)
- כיוון שאוזכר שמי, אציין גם שאני נעזר בו לתרגום מאנגלית, שפה שאני מכיר היטב. קורה שפה ושם במהלך התרגום אני נתקל במילים שאני יודע את משמעותם, אבל לא עולה לי בראש המילה המקבילה בעברית. במצב זה אני מפעיל את גוגל תרגום על כל המשפט. פעמים רבות הוא מזייף, אבל לא פעם הוא קולע בול. סינית היא דווקא שפה שהוא מתקשה לתרגם, ולכן אני משתמש בגוגל תרגום רק לנסות להבין קטעים שלא הבנתי את משמעותם באנגלית.
השפה שלא ספק הוא טוב בתרגומה היא ספרדית. את הערך הגדול על קאנגשי, קיסר סין התחלתי בתרגום מאנגלית, אבל כיוון שמי שכתב את הערך הוא, ככל הנראה, סיני שלא חזק באנגלית, די מהר התייאשתי, והתחלתי להשתמש בגוגל תרגום על הערכים על הקיסר בוויקיפדיות אחרות. הערך בספרדית נראה בגוגל תרגום כאילו נכתב במקור באנגלית, וכמעט שלא מצאתי תקלות. לכן הערך תורגם בסופו של דבר מספרדית דרך האנגלית.
אחת הבעיות שמפריעות בשימוש בו זה כשהוא נתקל בשמות (של אנשים, אזורים, יישובים וכו') שיש להם גם משמעות בשפה המתורגמת הוא מתרגם גם אותם והתוצאה יוצאת משעשעת או מעצבנת (תלוי בעיניי המתבונן).
חייבים גם להודות שאיכות התרגום משתפרת. לפני כמה שנים נתתי לגוגל תרגום לתרגם לאנגלית שורה מאל הציפור: "אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה". התוצאה אז הייתה מאוד משעשעת: "The voice in the night, what mental daughter in law". הוא עדיין לא מסוגל לתרגם נכון, אבל התוצאה היום הרבה יותר טובה: "To voice the eve of what my soul has perished".
אביהו • שיחה 07:24, 5 בינואר 2017 (IST)- אני חושב שזה בגלל השימוש באות גדולה במילה Kingdom. מה שאולי צריך להציע ש-Kingdom באות גדולה תתורגם ל"ממלכת" במקום בריטניה. Geagea - שיחה 08:49, 5 בינואר 2017 (IST)
- אותי שעשע שבכלי תרגום של ויקיפדיה, סקוט קרפנטר תורגם כמו הנגר, ויצאה פסקה עם נגר (סקוט קרפנטר) המתעסק בפירורים תוך כדי ההשקה (=launch יענו השיגור)
- גם אני נוהגת לעשות כמו אביהו, משתמשת בגוגל תרגום כשלא עולה על דעתי מילה טובה בעברית. אני גם נתקלת במילים שאיני מכירה, וזה עוזר. כל הפטנטים של אביהו הם גם בשימוש שלי. אני גם מתרגמת מהוויקיפדיה הגרמנית, אני מוצאת שם מידע טוב על ערכים העוסקים בארכאולוגיה, אבל לא ישירות מגרמנית לעברית, גוגל תרגום בשילוב הזה חלש למדי, אלא מגרמנית לאנגלית. כמובן שצריך להכיר את הנושא כדי לזהות אם התרגום תקין. לכן קל לזהות ערכים שעולים עם בעיית תרגמת. אבל כאן לשייך את המילה kingdom רק לבריטניה, בטקסט המדבר על ממלכה עתיקה ואתר ארכאולוגי, קצת הגזימו. גוגל תרגום גם מתרגם את המילה court כבית משפט ומתעלם מהאפשרות חצר גם כשכל הפסקה המתורגמת עוסקת באדריכלות ובמבנה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:11, 5 בינואר 2017 (IST)
- הכל נעשה שם בצורה אוטומטית, אין אף בן אדם, שהחליט ש"court" יתורגם לבית משפט, או kingdom יתורגם לבריטניה. האלגוריתם מוזן בטקסט שאמור להיות זהה בשתי השפות ומשם מסיק מסקנות, לפחות בהתחלה, חלק ניכר מהטקסט הזה הגיע ממסמכים של האום, שהם מטבעם "משפטיים" יותר. חוץ מזה, תרגום בגוגל, משפה זרה לעברית, פירושו, בפועל ברוב המקרים, הוא תרגום מהשפה הזרה לאנגלית ומאנגלית לעברית. אגב, לפני כחודש, גוגל החליפו את מנוע התרגום שלהם למנוע חדש בכמה שפות (לא עברית), שאמור לקחת בחשבון גם את הקונטקסט הכללי של המשפט. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:24, 5 בינואר 2017 (IST)
- אני עדיין נמנעת במתכוון משימוש בגוגל תרגום. כשאני נתקלת במילה שאינני בטוחה איך לתרגם אותה, אני בודקת במילון (מודפס, רבותי! עוד יש דברים כאלה!) ואם אינני מוצאת באנגלי-עברי, אני בודקת באוקספורד אנגלי-אנגלי ומסיקה ממנו מה הדרך הטובה ביותר לתרגם. גם מילים בשפות שאינני שולטת בהן, כמו גרמנית, צרפתית וספרדית, אני בודקת במילונים הרלוונטיים. גוגל תרגום יצטרך לחכות לי עוד הרבה זמן, אחרי שצחקתי דיי מן השטויות שלו.שלומית קדם - שיחה 20:34, 5 בינואר 2017 (IST)
- שלומית, גוגל תרגום מציע בשביל מילים בודדות מילון מהסוג הישן, אל תתאמצי לגשת לארון. בטח שיש עדיין ספרים מודפסים, אבל יערות - פחות ופחות. (ואת המונחים שחנה מחפשת צריך לחפש בתנ"ך או באנציקלופדיה, לא במילון.
- אני משתמש במילונים מקוונים כגון מורפיקס לעברית כאשר גוגל תרגום לא מספק אותי. לא צריך לכרות יערות גשם בשביל להדפיס ספרים ורוב עצי היערות שכבר נכרתו לא שימשו לספרים. Uziel302 • שיחה 23:49, 5 בינואר 2017 (IST)
- אביהו - שני דברים: אני תמיד אוהב לבדוק את "it is raining cats and dogs" וכעת גוגל מתרגם זאת כהלכה (בבילון תרגמו את זה נכון כבר לפני שנים). ושנית ואללה יש תבנית לתיוג משתמש. לא ידעתי. מצויין. Shannen - שיחה 06:34, 6 בינואר 2017 (IST)
- כשאני מתרגם מילים לשפה שאינני יודע, אני מבצע תרגום הלוך וחזור, עד שגרסת המקור וגרסת התרגום תואמות זו לזו. האם זה פתרון נכון? עורך-בורוכוב - שיחה 09:20, 6 בינואר 2017 (IST)
- אין מתכון טוב לכל מצב, אך גישתך, ללא ספק, היא גישה נכונה. בברכה. ליש - שיחה 09:31, 6 בינואר 2017 (IST)
- אני ביליתי אמש שעות רבות בחיפוש אחר תרגום מילה בגוגל. ובסוף ניגשתי למילון אוקספורד עברי-אנגלי וגם שם לא מצאתיה. בסוף החלטתי על תרגום המילה היא Yale (ונראה לי זהה לשם האוניברסיטה ולכן גם בעברית זה יהיה ייל). המדובר בעז עם זנב של אריה. חיה אגדית, אחת מסמלי בריטניה (הממלכה לעיל). דרור - שיחה 20:14, 7 בינואר 2017 (IST)
- אין מתכון טוב לכל מצב, אך גישתך, ללא ספק, היא גישה נכונה. בברכה. ליש - שיחה 09:31, 6 בינואר 2017 (IST)
- כשאני מתרגם מילים לשפה שאינני יודע, אני מבצע תרגום הלוך וחזור, עד שגרסת המקור וגרסת התרגום תואמות זו לזו. האם זה פתרון נכון? עורך-בורוכוב - שיחה 09:20, 6 בינואר 2017 (IST)
- אביהו - שני דברים: אני תמיד אוהב לבדוק את "it is raining cats and dogs" וכעת גוגל מתרגם זאת כהלכה (בבילון תרגמו את זה נכון כבר לפני שנים). ושנית ואללה יש תבנית לתיוג משתמש. לא ידעתי. מצויין. Shannen - שיחה 06:34, 6 בינואר 2017 (IST)
- אני משתמש במילונים מקוונים כגון מורפיקס לעברית כאשר גוגל תרגום לא מספק אותי. לא צריך לכרות יערות גשם בשביל להדפיס ספרים ורוב עצי היערות שכבר נכרתו לא שימשו לספרים. Uziel302 • שיחה 23:49, 5 בינואר 2017 (IST)
- שלומית, גוגל תרגום מציע בשביל מילים בודדות מילון מהסוג הישן, אל תתאמצי לגשת לארון. בטח שיש עדיין ספרים מודפסים, אבל יערות - פחות ופחות. (ואת המונחים שחנה מחפשת צריך לחפש בתנ"ך או באנציקלופדיה, לא במילון.
- אני עדיין נמנעת במתכוון משימוש בגוגל תרגום. כשאני נתקלת במילה שאינני בטוחה איך לתרגם אותה, אני בודקת במילון (מודפס, רבותי! עוד יש דברים כאלה!) ואם אינני מוצאת באנגלי-עברי, אני בודקת באוקספורד אנגלי-אנגלי ומסיקה ממנו מה הדרך הטובה ביותר לתרגם. גם מילים בשפות שאינני שולטת בהן, כמו גרמנית, צרפתית וספרדית, אני בודקת במילונים הרלוונטיים. גוגל תרגום יצטרך לחכות לי עוד הרבה זמן, אחרי שצחקתי דיי מן השטויות שלו.שלומית קדם - שיחה 20:34, 5 בינואר 2017 (IST)
- הכל נעשה שם בצורה אוטומטית, אין אף בן אדם, שהחליט ש"court" יתורגם לבית משפט, או kingdom יתורגם לבריטניה. האלגוריתם מוזן בטקסט שאמור להיות זהה בשתי השפות ומשם מסיק מסקנות, לפחות בהתחלה, חלק ניכר מהטקסט הזה הגיע ממסמכים של האום, שהם מטבעם "משפטיים" יותר. חוץ מזה, תרגום בגוגל, משפה זרה לעברית, פירושו, בפועל ברוב המקרים, הוא תרגום מהשפה הזרה לאנגלית ומאנגלית לעברית. אגב, לפני כחודש, גוגל החליפו את מנוע התרגום שלהם למנוע חדש בכמה שפות (לא עברית), שאמור לקחת בחשבון גם את הקונטקסט הכללי של המשפט. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:24, 5 בינואר 2017 (IST)
- גם אני נוהגת לעשות כמו אביהו, משתמשת בגוגל תרגום כשלא עולה על דעתי מילה טובה בעברית. אני גם נתקלת במילים שאיני מכירה, וזה עוזר. כל הפטנטים של אביהו הם גם בשימוש שלי. אני גם מתרגמת מהוויקיפדיה הגרמנית, אני מוצאת שם מידע טוב על ערכים העוסקים בארכאולוגיה, אבל לא ישירות מגרמנית לעברית, גוגל תרגום בשילוב הזה חלש למדי, אלא מגרמנית לאנגלית. כמובן שצריך להכיר את הנושא כדי לזהות אם התרגום תקין. לכן קל לזהות ערכים שעולים עם בעיית תרגמת. אבל כאן לשייך את המילה kingdom רק לבריטניה, בטקסט המדבר על ממלכה עתיקה ואתר ארכאולוגי, קצת הגזימו. גוגל תרגום גם מתרגם את המילה court כבית משפט ומתעלם מהאפשרות חצר גם כשכל הפסקה המתורגמת עוסקת באדריכלות ובמבנה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:11, 5 בינואר 2017 (IST)
- כיוון שאוזכר שמי, אציין גם שאני נעזר בו לתרגום מאנגלית, שפה שאני מכיר היטב. קורה שפה ושם במהלך התרגום אני נתקל במילים שאני יודע את משמעותם, אבל לא עולה לי בראש המילה המקבילה בעברית. במצב זה אני מפעיל את גוגל תרגום על כל המשפט. פעמים רבות הוא מזייף, אבל לא פעם הוא קולע בול. סינית היא דווקא שפה שהוא מתקשה לתרגם, ולכן אני משתמש בגוגל תרגום רק לנסות להבין קטעים שלא הבנתי את משמעותם באנגלית.
- איש מטייל ברחוב ורואה את חברו משחק שחמט עם חתול. "מדהים", אומר האיש, "החתול שלך יודע לשחק שחמט". "שטויות", עונה החבר, "הוא תמיד מפסיד". גם גוגל תרגום הוא סוג של חתול שמשחק שחמט, ההשגים שלו די מדהימים, ומותר לו לטעות. על המשתמש בגוגל תרגום להכיר את מגבלותיו ולהשתמש בו בזהירות הראויה. תוך הכרת המגבלות, אביהו נעזר בגוגל תרגום לקריאת טקסטים בסינית, אותי זה מדהים. דוד שי - שיחה 04:47, 5 בינואר 2017 (IST)
- עניין של טמטום.. בריטניה אינה הממלכה היחידה בעולם. הבעיה היא שגוגל היא תוכנה מערבית עם חשיבה מערבית שחושבת שארצות הברית, בריטניה ועוד כמה מדינות אירופאיות, הן מרכז העולם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 23:32, 4 בינואר 2017 (IST)
האם אנחנו מתקדמים או נסוגים?
[עריכת קוד מקור]האם בכל יום שחולף אנחנו מתקדמים בהגשמת החזון של יצירת אנציקלופדיה שתכיל כל הידע האנושי? לכאורה כן, שהרי בכל יום נכתבים כ-40 ערכים חדשים, אבל למעשה לא, משום שבכל יום נוצרים בעולמנו הרבה יותר מ-40 עניינים שראוי לכתוב עליהם. דוגמה: השבוע הוכרזו זוכי פרס וולף, ומתוך שמונה זוכים יש לנו ערך על זוכה אחת בלבד, שבעה אחרים מחכים שייכתב הערך אודותם. דוד שי - שיחה 06:27, 5 בינואר 2017 (IST)
- זה עובד כמו בתורת היחסות?אם העולם מתקדם מהר מויקיפדיה אז ויקיפדיה נסוגה לאחור מבחינת העולם?:)א.פ עריכות-שיחה
- זה פועל כמו באבולוציה, עם קפיצות. כשקבלת תואר אקדמי תותנה בכתיבת ערך מומלץ, תהיה קפיצה. כשתפותח תוכנה יעילה ומדויקת לתרגום מכל שפה שהי, תהיה קפיצה. כשתיכוניסטים יתחילו להתחרות בינם ובין עצמם בכתיבת ערכים, תהיה קפיצה. אז נכון, אתמול הושבעה ממשלה רומנית חדשה בת 27 שרים שאין להם ערכים בוויקיפדיה עברית, אבל הכל יבוא על מקומו בשלום, כשתהיה קפיצה. בברכה. ליש - שיחה 08:28, 5 בינואר 2017 (IST)
- אני דווקא רציתי להשוות את זה לכלכלה - הכל שאלה של חלופות. נתון שבכל יום נכתבים 40 ערכים חדשים ובמקביל יש 60 אירועים המצדיקים ערך.
- זה לא בדיוק איך שהאבולוציה עובדת, זה יותר איך שתנועד אלקטרון עובדת במודל הקוונטי--א.פ עריכות-שיחה 13:10, 5 בינואר 2017 (IST)
- אפשרות 1: לא נכתבים כלל ערכים. הפער גדל יום ב-60 ערכים שנים ובכל שנה ב-21,900 ערכים.
- אפשרות 2: נכתבים 40 ערכים והפער גדל בכל יום רק ב-20 ערכים ובכל שנה ב-7,300 ערכים.
- די ברור שאפשרות 2 היא התקדמות גדולה לעומת אפשרות 1. מ.ש.ל. Eladti - שיחה 08:34, 5 בינואר 2017 (IST)
- אני רואה את זה כמו אנטרופיה. אנו מתקדמים, אבל גם האנטרופיה גדלה, בעוד שצריך להשקיע יותר מאמץ להשליט סדר בבלאגן ...אמא של גולן - שיחה 08:45, 5 בינואר 2017 (IST)
- מתקדמים בתוכניות טלוויזיה, סרטים, מרוצי מכוניות, סלבריטאים וקבוצות כדורגל. מתפגרים בנושאים מדעיים והגות.PelicanTwo - שיחה 09:55, 5 בינואר 2017 (IST)
- הערה קטנה לדוד, לשני זוכים היה ערך ולא רק לאחד. Tomtom • שיחה 13:33, 5 בינואר 2017 (IST)
- מתקדמים בתוכניות טלוויזיה, סרטים, מרוצי מכוניות, סלבריטאים וקבוצות כדורגל. מתפגרים בנושאים מדעיים והגות.PelicanTwo - שיחה 09:55, 5 בינואר 2017 (IST)
- אני רואה את זה כמו אנטרופיה. אנו מתקדמים, אבל גם האנטרופיה גדלה, בעוד שצריך להשקיע יותר מאמץ להשליט סדר בבלאגן ...אמא של גולן - שיחה 08:45, 5 בינואר 2017 (IST)
- זה פועל כמו באבולוציה, עם קפיצות. כשקבלת תואר אקדמי תותנה בכתיבת ערך מומלץ, תהיה קפיצה. כשתפותח תוכנה יעילה ומדויקת לתרגום מכל שפה שהי, תהיה קפיצה. כשתיכוניסטים יתחילו להתחרות בינם ובין עצמם בכתיבת ערכים, תהיה קפיצה. אז נכון, אתמול הושבעה ממשלה רומנית חדשה בת 27 שרים שאין להם ערכים בוויקיפדיה עברית, אבל הכל יבוא על מקומו בשלום, כשתהיה קפיצה. בברכה. ליש - שיחה 08:28, 5 בינואר 2017 (IST)
דוד שי, תתפלל ליציבות שלטונית ושראש הממשלה הנוכחי וצוות שריו המופלאים ימשיכו לכהן בתפקידם עוד הרבה שנים וכך מספר הערכים הנדרשים, לפחות בתחום זה, לא יגדל. עדירל - שיחה 17:27, 5 בינואר 2017 (IST)
- לא ולא. אדרבא, שיבוא ראש ממשלה חדש ועמו צוות שרים (לא כל כך מופלאים, בבקשה, אם אפשר) ואנחנו נשנס מותניים ונכתוב לכולם ערכים. שרק יגיע היום!שלומית קדם - שיחה 20:37, 5 בינואר 2017 (IST)
- מיזם נבחרי ציבור פוטנציאליים מנסה להיות ערוך ומוכן לכל צרה שלא תבוא... עמיחי • שיחה 22:22, 5 בינואר 2017 (IST)
- נו, כנראה לא די בהספק של 40 ערכים ליום. אביעדוס • שיחה 20:57, 5 בינואר 2017 (IST)
- אמנם כל יום יש עניין חדש שראוי לכתוב עליו אך מצד שני כל יום אובד הכלח על עניינים ישנים שהיה ראוי לכתוב עליהם בשעתו והיום הם כאבן שאין לה הופכין. Uziel302 • שיחה 23:40, 5 בינואר 2017 (IST)
מוזיאון הרווארד
[עריכת קוד מקור]- Harvard Museums Releases Online Catalogue of 32,000 Bauhaus Works. צחי לרנר - שיחה 23:09, 5 בינואר 2017 (IST)
- אתר מוזאון הארווארד, אבל לא חושב שניתן להעלות אותם אצלנו, נראה לי שרק פורסם לעיני הציבור.אודי - שיחה 10:12, 6 בינואר 2017 (IST)
- כפי שיגיד Geagea, תלוי בשנת הצילום. עורך-בורוכוב - שיחה 14:49, 6 בינואר 2017 (IST)
- אכן זה גם מה שכתוב בתחתית האתר - "All images are © each office/photographer mentioned". יש לבדוק באופן פרטני את מצב זכויות היוצרים בכל קובץ. בוויקישיתוף מתלבשים על אתרים הכוללים מקבצי תמונות חופשיות ומעלים אותן לקומונס. לא נראה לי שזה המצב כאן. יש לנו בקומונס כבר תמונות רבות מהאתר המדובר. אני לא רואה תמונות הקשורות בארכיטקטורה. Geagea - שיחה 17:32, 6 בינואר 2017 (IST)
- כפי שיגיד Geagea, תלוי בשנת הצילום. עורך-בורוכוב - שיחה 14:49, 6 בינואר 2017 (IST)
מי מכיר, מי יודע?
[עריכת קוד מקור]תוך כדי עבודתי בנושאי אנטארקטיקה שאינם מסתיימים, מצאתי משהו שלא ידעתי. האם הר הידידות הישראלית-פלסטינית מוכר למישהו? נדמה לי שבשעתו שמעתי על קבוצה של 8 מטפסי הרים, 4 ישראלים ו-4 פלסטינאים, שטיפסו יחד אל ראש הר באנטארקטיקה, אבל אז עוד לא התעניינתי בנושא ואחר כך שכחתי. הגעתי לערך לגמרי במקרה ומובן שעכשיו אכתוב לו ערך בעברית (עכשיו יש רק באנגלית ובגרמנית). נראה לי שזה זמן מתאים לכך.שלומית קדם - שיחה 20:18, 6 בינואר 2017 (IST)
- מעניק תקווה, מי שיכול לתרגם לערבית שיתכבד,זו שליחות--א.פ עריכות-שיחה 21:10, 6 בינואר 2017 (IST)
- ארבעה פלסטינים שהצליחו לא לרצוח אף יהודי למרות שהיו לידם ארבעה כאלו במשך ימים שלמים זה תקווה בעיניך? ערב פרעות תרפ"ט הקשר בין יהודי חברון לערביי העיר היה הרבה יותר חם וקרוב. יזהר ברק • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז • 23:02, 16 בינואר 2017 (IST)
אישית, אני מוצא את ההודעה האחרונה מגעילה. קיפודנחש 03:34, 21 בינואר 2017 (IST)
- מסכים איתך. הערה שלא הייתה צריכה להכתב ובכלל, חבל שיש מי שמרגיש כך. Ldorfman • שיחה 03:57, 21 בינואר 2017 (IST)
הפרטת הגבורה בצה"ל
[עריכת קוד מקור]הועבר לשיחת ויקיפדיה:קישורים חיצוניים שבורים#הפרטת הגבורה בצה"ל. דוד שי - שיחה 06:43, 19 בפברואר 2017 (IST)
ויקיפדיה על הירח
[עריכת קוד מקור]למי שלא שמע, דיסק קרמי ועליו 30,000 ערכים מומלצים (באנגלית ובשפות אחרות) ישלח לירח ראו כאן. דרור - שיחה 20:33, 7 בינואר 2017 (IST)
- למה לירח??? עדיף למאדים, שם יש סיכוי שמישהו יבוא לבקר פעם. ביקורת - שיחה 20:49, 7 בינואר 2017 (IST)
- ומה החוצנים יעניקו בתמורה? מנחם.אל - שיחה 20:52, 7 בינואר 2017 (IST)
- הדבר נדון בהרחבה מול הקהילה העולמית (מה לקחת, אילו ערכים, באילו שפות). וגם כאן. ראה בואו ניקח את ויקיפדיה לירח והקישורים שבו אמא של גולן - שיחה 10:22, 9 בינואר 2017 (IST)
- ומה החוצנים יעניקו בתמורה? מנחם.אל - שיחה 20:52, 7 בינואר 2017 (IST)
גרפים של שיפור עולמי
[עריכת קוד מקור]- 14 charts that will remind you — no matter how you felt about 2016 — that the world is getting better every day. צחי לרנר - שיחה 22:16, 7 בינואר 2017 (IST)
- מדהים שלפני 200 שנים תוחלת החיים הייתה 40 שנה ויותר משליש מהילדים נפטרו עד גיל 5. אגסי - שיחה 01:15, 9 בינואר 2017 (IST)
- אם זה מדהים אותך, אגסי, זה אומר שיש ספר חובה שלא קראת, מסעי גוליבר. מומלץ בחום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 07:36, 9 בינואר 2017 (IST)
- ידידי, אני מבין שאצלך גם המפץ הגדול הוא לא אירוע מדהים. ואם מישהו אומר שזה אירוע מדהים, סימן שהוא רק עכשיו שמע עליו:) כל הרעיון שתחשוב קדימה, בעוד 200 שנה יגידו שמדהים שבתקופתינו אנשים רבים נפטרו בטרם עת מסרטן ואירועי לב וכד'. אגסי - שיחה 09:55, 9 בינואר 2017 (IST)
- אז לא הבנת אותי, אגסי. לא אמרתי שזה לא מדהים, כל מה שאמרתי שזה אמור היה להדהים אותך מזמן, ולא היום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:45, 9 בינואר 2017 (IST)
- ועל סמך מה קפצת למסקנה המוזרה, שזה הדהים אותי רק היום?! אגסי - שיחה 17:05, 9 בינואר 2017 (IST)
- כי סיפרת לנו את זה היום. ולא אתמול, נגיד.יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 9 בינואר 2017 (IST)
- מדהים לגלות שכותבים כאן "מדהים" בזמן שהעם דורש "מדאים". איפה שרת התרבות כשצריך אותה? דוד שי - שיחה 20:13, 9 בינואר 2017 (IST)
- הלוגיקה של יגאל מהמממת. :) אגסי - שיחה 21:42, 9 בינואר 2017 (IST)
- אנשים בדרך כלל לא מחזיקים בעצמם את ההפתעה שונים ופתאום משחריים את זה. ומי זאת לוגיה שלי? היא יפה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:06, 9 בינואר 2017 (IST)
- לא מדהים שאתה לא יודע מה זה לוגיקה :) ואם יש כאן כתבה על מסי, ומישהו בתגובה כותב שהוא שחקן מדהים, זה אומר שהוא גילה את זה היום, לפי הלוגיקה המבריקה שלך. אני מתרשם שיש לך אובססיה קלה, תמיד להגיד את המילה האחרונה. את תגיד אותה ונסיים. :) 22:18, 9 בינואר 2017 (IST)
אה. חבל. חשבתי כבר שיש לי לוגיה. אני עדיין לא מסכים איתך, אבל מתחיל להבין מאיפה זה בא. עוד שלושים ארבעים פוסטים ותצליח לשכנע אותי. ודרל אגב, הפתעה: המקצוע שלי הוא לוגיקה. ובעניין המילה האחרונה - זה בהחלט יכול לקרות, אבל במספר מאוד מוגבל של מקרים, פחות מאחוז מהאפשריים, אז לא צריך להסחף. לא בדיון הזה, למשל. אם אתה רוצה בגדרה מדוייקת - זה יקרה אם ורק אם המילה האחרונה של בן שיחי כוללת מידע שאינני מסכים עם היותו נכון וזה לדעתי יכול לפגוע באנשים כתוצאה מכך. בקיצר, אם מישהו משקר. אבל אני בהחלט מעולם לא אשאיר שאלה בלי תשובה - עניין של חינוך להיות מנומס. אולי זה מה שגרם לך לחשוב ככה. אם היית נובר במייל שלי, היית מוצא המוני מכתבים נוסח "בבקשה", "אין בעיה", "בשמחה", "על לא דבר", מה שבדרך כלל אנשים לא כותבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:45, 10 בינואר 2017 (IST)
- לא מדהים שאתה לא יודע מה זה לוגיקה :) ואם יש כאן כתבה על מסי, ומישהו בתגובה כותב שהוא שחקן מדהים, זה אומר שהוא גילה את זה היום, לפי הלוגיקה המבריקה שלך. אני מתרשם שיש לך אובססיה קלה, תמיד להגיד את המילה האחרונה. את תגיד אותה ונסיים. :) 22:18, 9 בינואר 2017 (IST)
- אנשים בדרך כלל לא מחזיקים בעצמם את ההפתעה שונים ופתאום משחריים את זה. ומי זאת לוגיה שלי? היא יפה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:06, 9 בינואר 2017 (IST)
- הלוגיקה של יגאל מהמממת. :) אגסי - שיחה 21:42, 9 בינואר 2017 (IST)
- מדהים לגלות שכותבים כאן "מדהים" בזמן שהעם דורש "מדאים". איפה שרת התרבות כשצריך אותה? דוד שי - שיחה 20:13, 9 בינואר 2017 (IST)
- כי סיפרת לנו את זה היום. ולא אתמול, נגיד.יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 9 בינואר 2017 (IST)
- ועל סמך מה קפצת למסקנה המוזרה, שזה הדהים אותי רק היום?! אגסי - שיחה 17:05, 9 בינואר 2017 (IST)
- אז לא הבנת אותי, אגסי. לא אמרתי שזה לא מדהים, כל מה שאמרתי שזה אמור היה להדהים אותך מזמן, ולא היום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:45, 9 בינואר 2017 (IST)
- ידידי, אני מבין שאצלך גם המפץ הגדול הוא לא אירוע מדהים. ואם מישהו אומר שזה אירוע מדהים, סימן שהוא רק עכשיו שמע עליו:) כל הרעיון שתחשוב קדימה, בעוד 200 שנה יגידו שמדהים שבתקופתינו אנשים רבים נפטרו בטרם עת מסרטן ואירועי לב וכד'. אגסי - שיחה 09:55, 9 בינואר 2017 (IST)
- אם זה מדהים אותך, אגסי, זה אומר שיש ספר חובה שלא קראת, מסעי גוליבר. מומלץ בחום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 07:36, 9 בינואר 2017 (IST)
- מדהים שלפני 200 שנים תוחלת החיים הייתה 40 שנה ויותר משליש מהילדים נפטרו עד גיל 5. אגסי - שיחה 01:15, 9 בינואר 2017 (IST)
העולם היהודי
[עריכת קוד מקור]הפוליטיקלי קוררקט יצא משליטה והפך לטירלול (וטמטום) כללי
[עריכת קוד מקור]סטודנטים באוניברסיטה בלונדון מסרבים ללמוד את כתבי אפלטון ובני זמנו בגלל שהיו לבנים קולוניאליסטים, ובנימוקיהם משתמשים בטרמינולוגיה של פוסט-קולוניאליזם ותקינות פוליטית. מקור: סוכנויות הידיעות, לונדון: סטודנטים מסרבים ללמוד על הוגים לבנים, באתר nrg, 9 בינואר 2017.
אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. אין ספק שהפוליטיקלי קורקט ירדה לגמרי מהפסים והיא גורמת נזק שבל יתואר למחשבה החופשית וההיגיון הבריא. MathKnight ✡ (שיחה) 19:29, 9 בינואר 2017 (IST)
- כתבת בטעות 'מרבים ללמוד' במקום 'מסרבים ללמוד'. איך השמטת אות אחת קטנה מובילה למשמעות הפוכה.
- תודה, תיקנתי את התקלדה. כשנאמר, הכל בגלל מסמר קטן... MathKnight ✡ (שיחה) 19:58, 9 בינואר 2017 (IST)
- לא יפה לכתוב "הפוליטיקלי קורקט ירדה לגמרי מהפסים", צריך לכתוב "הפוליטיקלי קורקט עלתה על מסילה מאותגרת". דוד שי - שיחה 20:11, 9 בינואר 2017 (IST)
- יפה דוד! מצחיק
- כבר חשבתי שזו ידיעה מזויפת, אבל לא... סטודנטים ללימודי אפריקה, אסיה והמזרח התיכון, בפקולטה / מוסד הנועד ללימודים אלו, מעוניינים שהלימודים שלהם יתמקדו וישקפו גם את הפילוסופים מאיזור הגלובוס אותו הם לומדים. אכן, הניסוח שלהם היה יכול להיות בהחלט מוצלח יותר. וראו הצהרתם כאן. בברכה אמא של גולן - שיחה 22:05, 9 בינואר 2017 (IST)
- הדיווחים אכן מוציאים את המחאה מהקשרה. אך הכותרת המקורית מפחידה עוד יותר. הדרה של הפילוסופים היוונים רק בגלל שהם פעלו חצי מטר מאסיה. הם אירופים ולכן מדכאים ואסורים. אולי היוונים שפעלו באלכסנדריה כבר ותרים. ומעבר לכך: הפילוסופיה היוונית השפיעה במידה רבה על הפילוסופיה בארצות האסלאם. והוגי הדעות של תקופת ההשכלה ושל המאה ה־19 השפיעו רבות על חלקים רבים מאוד מההוגים בארצות אסיה ואפריקה (אבל הם קולוניאליסטים מסוכנים). מעבר לכך, יש כאן שימוש במינוח של „צבע״ שמיובא מארצות הברית ולא מתאים במיוחד לאירופה. Tzafrir - שיחה 23:00, 9 בינואר 2017 (IST)
- הפוליטקלי קורקט החליפה את המחשבה החופשית בתחרות מי יותר קורבן ומדוכא ולפי זה קובעת מי צודק, כאשר מי שנמצא בתחתית דירוג התקינות הפוליטית הוא הגבר הלבן הפריבילגי (ואתם יכולים לנחש מי הכי מדוכא ואחר ולכן תמיד צודק ומותר לו הכל). אני ממליץ בחום על המונולוגים הסאטיריים המצוינים של גלית דיסטל-אטבריאן בנושא. MathKnight ✡ (שיחה) 00:13, 10 בינואר 2017 (IST)
- די עם ההגדרות המכובסות הללו. מה שמתואר בכתבה, זאת גזענות לשמה, בצורתה הקשה ביותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:47, 10 בינואר 2017 (IST)
- אני יודע, אבל בעידן הפוסט-קולוניאליזם והתקינות הפוליטית גזענות יכולה להיות רק של לבנים נגד לא לבנים, ולעולם לא בכיוון ההפוך, כי הלא-לבנים הם תמיד היו ויהיו המדוכאים. מלבד לסרס את המחשבה, הגישה הזו פוגעת גם ב"מדוכאים" כי היא מנציחה את קורבנותם והתקרבנותם. MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 15:41, 10 בינואר 2017 (IST)
- הם עברו על כל ההיסטוריה של העמים האחרים וגילו שהם התנהלו בדמוקרטיות מופתיות ולפי כללי הצדק והמוסר המודרני? יש להניח שלא. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 18:33, 10 בינואר 2017 (IST)
- לפי התקינות הפוליטית, ברגע שאתה לא גבר לבן פריבילגי יש לך פטור מדמוקרטיה וכללי הצדק והמוסר המודרני. MathKnight ✡ (שיחה) 23:21, 10 בינואר 2017 (IST)
- הם עברו על כל ההיסטוריה של העמים האחרים וגילו שהם התנהלו בדמוקרטיות מופתיות ולפי כללי הצדק והמוסר המודרני? יש להניח שלא. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ז 18:33, 10 בינואר 2017 (IST)
- אני יודע, אבל בעידן הפוסט-קולוניאליזם והתקינות הפוליטית גזענות יכולה להיות רק של לבנים נגד לא לבנים, ולעולם לא בכיוון ההפוך, כי הלא-לבנים הם תמיד היו ויהיו המדוכאים. מלבד לסרס את המחשבה, הגישה הזו פוגעת גם ב"מדוכאים" כי היא מנציחה את קורבנותם והתקרבנותם. MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 15:41, 10 בינואר 2017 (IST)
- די עם ההגדרות המכובסות הללו. מה שמתואר בכתבה, זאת גזענות לשמה, בצורתה הקשה ביותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:47, 10 בינואר 2017 (IST)
- הפוליטקלי קורקט החליפה את המחשבה החופשית בתחרות מי יותר קורבן ומדוכא ולפי זה קובעת מי צודק, כאשר מי שנמצא בתחתית דירוג התקינות הפוליטית הוא הגבר הלבן הפריבילגי (ואתם יכולים לנחש מי הכי מדוכא ואחר ולכן תמיד צודק ומותר לו הכל). אני ממליץ בחום על המונולוגים הסאטיריים המצוינים של גלית דיסטל-אטבריאן בנושא. MathKnight ✡ (שיחה) 00:13, 10 בינואר 2017 (IST)
- הדיווחים אכן מוציאים את המחאה מהקשרה. אך הכותרת המקורית מפחידה עוד יותר. הדרה של הפילוסופים היוונים רק בגלל שהם פעלו חצי מטר מאסיה. הם אירופים ולכן מדכאים ואסורים. אולי היוונים שפעלו באלכסנדריה כבר ותרים. ומעבר לכך: הפילוסופיה היוונית השפיעה במידה רבה על הפילוסופיה בארצות האסלאם. והוגי הדעות של תקופת ההשכלה ושל המאה ה־19 השפיעו רבות על חלקים רבים מאוד מההוגים בארצות אסיה ואפריקה (אבל הם קולוניאליסטים מסוכנים). מעבר לכך, יש כאן שימוש במינוח של „צבע״ שמיובא מארצות הברית ולא מתאים במיוחד לאירופה. Tzafrir - שיחה 23:00, 9 בינואר 2017 (IST)
- יפה דוד! מצחיק
- לא יפה לכתוב "הפוליטיקלי קורקט ירדה לגמרי מהפסים", צריך לכתוב "הפוליטיקלי קורקט עלתה על מסילה מאותגרת". דוד שי - שיחה 20:11, 9 בינואר 2017 (IST)
- תודה, תיקנתי את התקלדה. כשנאמר, הכל בגלל מסמר קטן... MathKnight ✡ (שיחה) 19:58, 9 בינואר 2017 (IST)
אמא של גולן, הידיעה אומרת שהם סירבו ללמוד הוגים לבנים. לא ביקשו ללמוד גם אחרים (אני בטוח שזה כבר קיים בלימודי אפריקה ואסיה), אלא רק. אם חסר הקשר רלוונטי לעצם הסירוב (לא מה הצהירו מלבד זה, הקשר לעצם הסירוב) נא לפרט מהו. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 10:34, 11 בינואר 2017 (IST)
- נרו יאיר, זה לא נכון. שים לב להצהרה שלהם:
- To hold events that will engage in a wider discussion about expressions of racial and economic inequality at the university, focussing on SOAS.
- To address histories of erasure prevalent in the curriculum with a particular focus on SOAS’ colonial origins and present alternative ways of knowing
- To interrogate SOAS’ self-image as progressive and diverse
- To use the centenary year as a point of intervention to discuss how the university must move forward and demand that we, as students of colour, are involved in the curriculum review process.
- To review 10 first year courses, working with academics to discuss points of revamp, reform and in some cases overhaul.
- To make sure that the majority of the philosophers on our courses are from the Global South or it’s diaspora. SOAS’s focus is on Asia and Africa and therefore the foundations of its theories should be presented by Asian or African philosophers (or the diaspora).
- If white philosophers are required, then to teach their work from a critical standpoint. For example, acknowledging the colonial context in which so called “Enlightenment” philosophers wrote within
רוב הרעש והכתבה מתייחסת לנקודה השביעית. שכאמור, אכן לא ברור מה היא נקודת מבט ביקורתית בנושא זה . בברכה אמא של גולן - שיחה
- כל מה שהם עשו זה לפרסם את ההצהרה הזאת? שום דבר מעבר? חזקה על מי שמלמדים את הפילוסופים "הלבנים" שהם מלמדים אותם בביקורתיות, ולו משום שהפילוסופיה "הלבנה" כוללת הרבה מאוד עמדות ושיטות מנוגדות. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 11:38, 11 בינואר 2017 (IST)
- נרו, שים לב שגם הכתבה של NRG מתייחסת להצהרת הסטודנטים. מכאן התחיל כל הרעש... כי הם ביקשו ללמד בצורה ביקורתית ואם זה "נחוץ" לתוכנית הלימודים בברכה אמא של גולן - שיחה 11:46, 11 בינואר 2017 (IST)
- זה בסדר שהיא מתייחסת להצהרה, אבל הכותרת אומרת שהם "מסרבים", משמע לא מסכימים ללמוד. כתוב שם גם למשל: "הללו ביקשו להוציא מתוכנית הלימודים את תורותיהם של אפלטון, אריסטו, עמנואל קאנט או וולטיר, וביקשו ש"רוב המרצים בקורסים" יהיו אנשים שמקורם, כמה מפתיע, באפריקה או באסיה". אם כל זה מבוסס רק על מה שציטטת - nrg צריכים להתבייש בכתבה הזו. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 12:53, 11 בינואר 2017 (IST)
- nrg ציטט כתבה של הדיילי טלגרף. MathKnight ✡ (שיחה) 21:59, 11 בינואר 2017 (IST)
- והנה הכתבה של הדיילי טלגרף. כל העתונים הבריטים שאבו מהכתבה, והטלגרף הוסיף שמן למדורה בכך שזה כאילו רומז על כך שהם לא רוצים ללמוד את אפלטון ועמנואל קנט. נראה שהמקור בעיקר הוא ההצהרה שלהם (שכנראה גם נשלחה לעיתונות) (כיוון שלא ראיינו שם אף אחד מהסטודנטים) עליה בנו עוד תוספות כדי שהכותרות יראו מרשימות. לא שהם נהגו בחוכמה, אבל גם העיתונות לא בדיוק דיווחה את הכל.. אמא של גולן - שיחה 22:09, 11 בינואר 2017 (IST)
- nrg ציטט כתבה של הדיילי טלגרף. MathKnight ✡ (שיחה) 21:59, 11 בינואר 2017 (IST)
- זה בסדר שהיא מתייחסת להצהרה, אבל הכותרת אומרת שהם "מסרבים", משמע לא מסכימים ללמוד. כתוב שם גם למשל: "הללו ביקשו להוציא מתוכנית הלימודים את תורותיהם של אפלטון, אריסטו, עמנואל קאנט או וולטיר, וביקשו ש"רוב המרצים בקורסים" יהיו אנשים שמקורם, כמה מפתיע, באפריקה או באסיה". אם כל זה מבוסס רק על מה שציטטת - nrg צריכים להתבייש בכתבה הזו. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 12:53, 11 בינואר 2017 (IST)
- נרו, שים לב שגם הכתבה של NRG מתייחסת להצהרת הסטודנטים. מכאן התחיל כל הרעש... כי הם ביקשו ללמד בצורה ביקורתית ואם זה "נחוץ" לתוכנית הלימודים בברכה אמא של גולן - שיחה 11:46, 11 בינואר 2017 (IST)
10 הצבעות פתוחות (בלי מפעיל נולד)
[עריכת קוד מקור]הועבר לשיחת ויקיפדיה:הצבעות#10 הצבעות פתוחות (בלי מפעיל נולד). דוד שי - שיחה 06:45, 19 בפברואר 2017 (IST)
קרן ויקימדיה קיבלה מענק של 3 מ' דולר לשיפור ויקישיתוף
[עריכת קוד מקור]המטרה של המענק הוא שיפור מאוד משמעותי של יכולת החיפוש בויקישיתוף ובויקינתונים, באופן שיאפשר חיפוש של תמונות ומסמכים בשפות שונות, חוצה קטגוריות ועם מטא-דאטה משופר ועשיר יותר. השיפורים הללו יקלו על נגישות הציבור למידע ועל הופעת תוכן חופשי ממסדי הנתונים הללו בתוצאות של מנועי חיפוש. מוזמנים לראות את כל הפרטים של המענק פה. Tal-WMIL - שיחה 12:16, 11 בינואר 2017 (IST)
- Alfred P. Sloan Foundation: הם נותני הכסף. ―2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
חידושים טכנולוגיים
[עריכת קוד מקור]- IBM חושפת חמישה חידושים טכנולוגיים שישנו את חיינו בחמש השנים הקרובות. צחי לרנר - שיחה 17:03, 12 בינואר 2017 (IST)
מוזיאון תת-מימי
[עריכת קוד מקור]שבט הדוקהא
[עריכת קוד מקור]כתבה מהפורבס
[עריכת קוד מקור]- Why Israel Just Might Have the World's Best Restaurant Scene. צחי לרנר - שיחה 16:05, 14 בינואר 2017 (IST)
ימנים לעומת שמאלנים
[עריכת קוד מקור]- מחקר: ימנים נחשבים יפים יותר משמאלנים
- מי יותר מאושר, ימנים או שמאלנים?.
- מדוע שמאלנים שונאים יותר
- סקר: אנשי שמאל מרוצים פחות מחיי המין
- המדע מצא איזה גברים נהנים מסקס טוב יותר
צחי לרנר - שיחה 18:30, 14 בינואר 2017 (IST)
הצבעות
[עריכת קוד מקור]חייב לתהות: מה זה אומר על ויקיפדיה, אם יותר ויקיפדים בוחרים להשתתף בהצבעות על ערכים פעוטי חשיבות כמו אומצה אומצה, מאשר בהצבעות על נושאים "חשובים" כמו פרשת הירי במחבל בחברון. יוניון ג'ק - שיחה 21:30, 17 בינואר 2017 (IST)
- באופן כללי הצבעות מחלוקת פחות פופולריות. • צִבְיָה • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז 22:00, 17 בינואר 2017 (IST)
- יש אנשים שאדישים לשם הערך ובתנאי שיש הפניות מתאימות. גם אני התלבטתי האם להצביע או לא. • איקס איקס - שיחה 22:06, 17 בינואר 2017 (IST)
- לרוב מחיקת ערך יותר חשובה משינוי שם ערך. הצבעות מחלוקת דורשות יותר התעמקות בטיעונים, וגם לפעמים שיטת ההצבעה מורכבת, כמו שיטת שולצה המהוללת. אם ממשלת ישראל הייתה מצביעה לפי שיטת שולצה, אין ספק שההחלטות שלה היו מוצלחות יותר. אגסי - שיחה 22:13, 17 בינואר 2017 (IST)
- אפרופו מדינת ישראל, אגסי, האם יש לך רעיון אופרטיבי להחלפת צורת השלטון הנוכחית שמובילה לבחירות תכופות, משמע הצבעות תכופות, שכידוע מפלגות ומסכסכות את העם? האם לדעתך כל אחד יכול להיבחר, בתנאי שהוא נשען על מקורות מוסמכים? האם תתן את קולך לאישה ללא קשר לשיוכה הפוליטי בתור אפליה מתקנת? האם לדעתך אסור להצביע בשעה האחרונה של יום הבחירות? מה דעתך על משאלי עם וסקרים טלפונים? אגב מה אתה מעדיף מלפפונים בחומץ או במלח או שבגלל העיקרון אתה אוכל את שניהם כי אתה לא אוהב לבחור. • צִבְיָה • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז 23:07, 17 בינואר 2017 (IST)
- לרוב מחיקת ערך יותר חשובה משינוי שם ערך. הצבעות מחלוקת דורשות יותר התעמקות בטיעונים, וגם לפעמים שיטת ההצבעה מורכבת, כמו שיטת שולצה המהוללת. אם ממשלת ישראל הייתה מצביעה לפי שיטת שולצה, אין ספק שההחלטות שלה היו מוצלחות יותר. אגסי - שיחה 22:13, 17 בינואר 2017 (IST)
- יש אנשים שאדישים לשם הערך ובתנאי שיש הפניות מתאימות. גם אני התלבטתי האם להצביע או לא. • איקס איקס - שיחה 22:06, 17 בינואר 2017 (IST)
מבוכה: הערך על אום אלחיראן
[עריכת קוד מקור]נחשפתי הבוקר, אולי לראשונה, לערך אום אלחיראן, והתחושה היחידה שיש לי היא מבוכה. שמישהו ישכתב את הערך בבקשה. אני לא יודע איפה לקבור את עצמי. DGtal - שיחה 08:54, 18 בינואר 2017 (IST)
- בדיוק כתבתי במזנון. מעביר לכאן: אום אלחיראן - ערך ויקיפדי או דיון? שלום. בעקבות אירועי הבוקר עיינתי בערך הוויקיפדי על אום אלחיראן וראיתי שהוא בעצם פולמוס בין שתי זוויות ראייה שונות. מה דעתכם? יש מי שטען בדף השיחה שיש להוריד את הערך עד שייערך בצורה אנציקלופדית. עמיחי • שיחה 09:29, 18 בינואר 2017 (IST)
- ביזיון מוחלט. לא זכור לי שראיתי מימיי ערך ותיק במצב כזה במרחב הערכים. אי אפשר לחכות שהערך ישוכתב מעצמו, לדעתי מוכרחים להעביר אותו מידית למרחב הטיוטה כדי שנוכל לדון מה לעשות איתו: לראות אם יש גרסה קודמת נסבלת שאפשר לשחזר אליה; להעמיד להצבעת מחיקה; להשאיר במרחב הטיוטה כד שמישהו ייקח על עצמו את השכתוב; ואולי אף למחוק בהסכמה ללא הצבעה בשל הנסיבות החריגות. ראובן מ. - שיחה 09:35, 18 בינואר 2017 (IST)
- זה הערך שמטריד את מנוחתכם? תנו לי חמש דק עם וויי-פיי בלתי מוגבל ואני אארגן לכם רשימה של ערכים חמורים יותר. הייתי שמחה שכולם יעברו לטיוטיות, אך זו לא המדיניות בערכים ותיקים. באשר להצבעת מחיקה, אין עילה של היעדר חשיבות. אני בתחושה שאפשרים קישון היה כותב מערכון נהדק על הביורוקרטיה של ויקיפדיה. • צִבְיָה • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז 10:48, 18 בינואר 2017 (IST)
- א. הביני שזו הגרסה שהייתה מול עיניי כשכתבתי את הדברים; ב. צפויות המון כניסות לערך בזמן הקרוב (האמת היא שבעיקרון אני משתדל להיות מנותק כמעט לחלוטין מהחדשות, אבל בעקבות הדיון הרצתי חיפוש בגוגל...). ראובן מ. - שיחה 10:59, 18 בינואר 2017 (IST)
- אני מניח שהגרסה מלפני הוספת הפסקה זווית שניה היא הגרסה היציבה: אום אל-חיראן. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:38, 18 בינואר 2017 (IST)
- א. הביני שזו הגרסה שהייתה מול עיניי כשכתבתי את הדברים; ב. צפויות המון כניסות לערך בזמן הקרוב (האמת היא שבעיקרון אני משתדל להיות מנותק כמעט לחלוטין מהחדשות, אבל בעקבות הדיון הרצתי חיפוש בגוגל...). ראובן מ. - שיחה 10:59, 18 בינואר 2017 (IST)
- זה הערך שמטריד את מנוחתכם? תנו לי חמש דק עם וויי-פיי בלתי מוגבל ואני אארגן לכם רשימה של ערכים חמורים יותר. הייתי שמחה שכולם יעברו לטיוטיות, אך זו לא המדיניות בערכים ותיקים. באשר להצבעת מחיקה, אין עילה של היעדר חשיבות. אני בתחושה שאפשרים קישון היה כותב מערכון נהדק על הביורוקרטיה של ויקיפדיה. • צִבְיָה • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז 10:48, 18 בינואר 2017 (IST)
תצוגת מחשבים או פלאפונים?
[עריכת קוד מקור]
האם צולם מתוך תצוגת נייד? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ' בטבת ה'תשע"ז • 17:43, 18 בינואר 2017 (IST)
- לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:50, 18 בינואר 2017 (IST)
- כמובן שלא. זהו האולטרהקצרמר האולטימטיבי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ' בטבת ה'תשע"ז • 17:54, 18 בינואר 2017 (IST)
טרנס נכים
[עריכת קוד מקור]הערך קיים בוויקיפדיה האנגלית(אנ'), הגרמנית, הספרדית, הפורטוגזית, ההולנדית, הצרפתית, הקוריאנית, היפנית, הערבית, ובעוד ויקיפדיות. בכוונתי לכתוב על הנושא מתוך גישה אוהדת, בלי לתייג את הטרנס נכים כבעלי הפרעה נפשית או כבעלי disorder. אם יש התנגדות לכך בוויקיפדיה העברית, כאשר גם מהביטוי "לקוי שמיעה" ויקיפדיה העברית עוד לא הצליחה להשתחרר, אאפשר למישהו אחר לכתוב את הערך, והוא יהיה רשאי "לקטול" את הטרנס נכים כאוות נפשו. עורך-בורוכוב - שיחה 00:42, 19 בינואר 2017 (IST)
- אם אתה בא לכתוב מתוך גישה אוהדת או גישה אנטי-אוהדת אולי עדיף לא לכתוב בכלל. השאיפה היא לתת מידע נייטרלי ככל האפשר. אנחנו לא אמורים לתייג אף אחד אלא, לכל היותר, לדווח שגוף פלוני מתייג את האנשים האלו כבעלי תגית זו או אחרת (וכמובן נציין את החולקים עליהם, אם ישנם). DGtal - שיחה 01:01, 19 בינואר 2017 (IST)
- אם טרנסג'נדרים (או קווירים או כל תת-מגדר אחר השייך למגדר זה) יסכימו שאכתוב שיש להם disorder, אין לי התנגדות לכתוב את אותו הדבר על טרנס נכים. טרנס נכות הוא מצב נוירולוגי, לא פסיכולוגי. כמובן אינני מתנגד לצטט מומחים למיניהם, הטוענים שטרנס נכות היא disorder, בדגש על חוקרים עם שמות, לא חמקמילים. עורך-בורוכוב - שיחה 13:17, 19 בינואר 2017 (IST)
- האם זה שם מקובל להפרעה הזאת? זה נשמע סלנג, ואני לא חושב שיצירת קשר מילולי בין טרנס ג'נדריות לבינן היא נכונה. יש להפרעות האלה שמות מקובלים ברפואה. PelicanTwo - שיחה 05:07, 21 בינואר 2017 (IST)
- PelicanTwo, מדוע זו "הפרעה"? איפה כתוב שטרנס בלעדי לג'נדר? מה עם טרנס קונטיננטל? גם אינני יודע מי האנונימי שכתב בדף שיחתי "להסתפק" ב-BIID, ולא טרח לחתום. דובר עברית לא יעשה חיפוש לפי BIID. לא המצאתי את המילה והיא קיימת, כפי שטרנסג'נדרים קיימים, כפי שטבעונים קיימים וכפי שניצול בעלי חיים קיים, אף על פי שקטגוריה זו נמחקה מוויקיפדיה (ותודה לפוזי הדוב). עד עכשיו הייתי בעד PelicanTwo ובעד דוג'רית, ואשמח לא לשנות את דעתי, אף על פי שאינני טבעוני (וגם לא טרנסג'נדר ולא טרנס נכה). עורך-בורוכוב - שיחה 18:08, 21 בינואר 2017 (IST)
- האם זה שם מקובל להפרעה הזאת? זה נשמע סלנג, ואני לא חושב שיצירת קשר מילולי בין טרנס ג'נדריות לבינן היא נכונה. יש להפרעות האלה שמות מקובלים ברפואה. PelicanTwo - שיחה 05:07, 21 בינואר 2017 (IST)
- אם טרנסג'נדרים (או קווירים או כל תת-מגדר אחר השייך למגדר זה) יסכימו שאכתוב שיש להם disorder, אין לי התנגדות לכתוב את אותו הדבר על טרנס נכים. טרנס נכות הוא מצב נוירולוגי, לא פסיכולוגי. כמובן אינני מתנגד לצטט מומחים למיניהם, הטוענים שטרנס נכות היא disorder, בדגש על חוקרים עם שמות, לא חמקמילים. עורך-בורוכוב - שיחה 13:17, 19 בינואר 2017 (IST)
ויקיפדיה ג'
[עריכת קוד מקור]היי. תגידו לי משהו. אני יכול להבין את הצורך בוויקיפדיה ב'. אבל האם כזה דבר חייב להיות פה? אי אפשר למחוק את זה מחוסר חשיבות, כי יש לזה חשיבות. אי אפשר להחזיר לטיוטה כי זה ערך מאוד ישן. אני לא יכול לתקן אותו, כי לא ראיתי אף אחת משלושת הסדרות הללו. מה עושים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:07, 20 בינואר 2017 (IST)
- את החלק הבעייתי יש להסיר. אם עכשיו זה נראה לך כמו אולטרה-קצרמר, אתה יכול למחוק. ומה עם ערכי רשימה כמו קומדי סנטרל 100 שאפילו בוויקיפדיה האנגלית לא קיים, ואצלנו השתרבב איכשהו? ביקורת - שיחה 15:14, 20 בינואר 2017 (IST)
- תודה על הערך הזה, אבל אני לא יכול למצוא כל אחד כזה ולפרסם בכיכר העיר לסקילה... רשימה זה לא טוב, אבל לפחות אין שם שטויות כמו כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:17, 20 בינואר 2017 (IST)
- תעשה מה שאני עושה: תתעלם מערכים של ויקיפדיה ב'. גם ככה יש המון עבודה בערכים של ויקיפדיה א'. עדירל - שיחה 15:53, 20 בינואר 2017 (IST)
- יש בזה משהו... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:05, 20 בינואר 2017 (IST)
- תעשה מה שאני עושה: תתעלם מערכים של ויקיפדיה ב'. גם ככה יש המון עבודה בערכים של ויקיפדיה א'. עדירל - שיחה 15:53, 20 בינואר 2017 (IST)
- תודה על הערך הזה, אבל אני לא יכול למצוא כל אחד כזה ולפרסם בכיכר העיר לסקילה... רשימה זה לא טוב, אבל לפחות אין שם שטויות כמו כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:17, 20 בינואר 2017 (IST)
- מה זה ויקיפדיה ב'? ―E.F Edits (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- זה מושג שהתקבע המתאר חלק גדול ממרחב הערכים שנמצאים שם במידה רבה מכוח דרישת הקהל. למשל, סדרות ערוצי הילדים. משקיעים בהם בדרך כלל הרבה פחות זמן לעריכות ושיפורים, כי ערכי משוררים מהמאה הארבע עשרה יותר חשובים, למשל מבחינה אקדמית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:11, 21 בינואר 2017 (IST)
- קראתי את הערך. אכן מזעזע, הן רמת הכתיבה והן התוכן. מה בדיוק זה עושה כאן? ולמה אי אפשר למחוק כי "יש חשיבות"? מה החשיבות של ההבל הזה? גם אם ינוסח מחדש וייכתב להפליא, עדיין יהיה בליל של שטויות.שלומית קדם - שיחה 17:39, 21 בינואר 2017 (IST)
- נראה לי שעכשיו זה מסודר. עורך-בורוכוב - שיחה 19:18, 21 בינואר 2017 (IST)
- אני מעדיף את הערך הנ"ל על המומלץ בהתהוות, ג'אנלואיג'י בופון. 165 אלף בתים והיד עוד נטויה.אודי - שיחה 14:13, 22 בינואר 2017 (IST)
- נראה לי שעכשיו זה מסודר. עורך-בורוכוב - שיחה 19:18, 21 בינואר 2017 (IST)
- קראתי את הערך. אכן מזעזע, הן רמת הכתיבה והן התוכן. מה בדיוק זה עושה כאן? ולמה אי אפשר למחוק כי "יש חשיבות"? מה החשיבות של ההבל הזה? גם אם ינוסח מחדש וייכתב להפליא, עדיין יהיה בליל של שטויות.שלומית קדם - שיחה 17:39, 21 בינואר 2017 (IST)
- זה מושג שהתקבע המתאר חלק גדול ממרחב הערכים שנמצאים שם במידה רבה מכוח דרישת הקהל. למשל, סדרות ערוצי הילדים. משקיעים בהם בדרך כלל הרבה פחות זמן לעריכות ושיפורים, כי ערכי משוררים מהמאה הארבע עשרה יותר חשובים, למשל מבחינה אקדמית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:11, 21 בינואר 2017 (IST)
- ויקיפדיה ז' כבר יש... שמישהו אחר ירים את הכפפה של ב'-ו'... Yonidebest Ω Talk 14:51, 22 בינואר 2017 (IST)
תרבות דיון ותקיפות אישיות בדפי שיחה
[עריכת קוד מקור]היי, עברתי על כללי ההתנהגות, אבל לא ראיתי מה עושים כשמישהו עובר עליהם. אם מישהו תוקף אותי באופן אישי בדף שיחה, עליי להגיב בנימוס שהבחור עובר על כללי הדיון בויקיפדיה וזהו? או שיש משהו נוסף שאפשר לעשות? Ttul007 - שיחה 18:45, 20 בינואר 2017 (IST)
- אפשר לבקש את התערבות מפעילי המערכת בויקיפדיה:בקשות ממפעילים או לכתוב תלונה בדף ויקיפדיה:בירורים (אני חושבת שנהוג קודם כל לפנות למפעילים לפני פניה בבירורים, אבל לא בטוחה). דוג'רית - שיחה 21:13, 20 בינואר 2017 (IST)
- ואפשר גם להתעלם, שום דבר טוב לא יוצא מוויכוחים והטחת האשמות זה בזה ב"בירורים". שנילי - שיחה 21:22, 20 בינואר 2017 (IST)
- ממליץ לזרום על מדיניות ההבלגה ש-שנילי מציע. מהנסיון שלי עם ויכוחים על התנהגות, עדיף ללכת לדיווחים רק אם מדובר במקרה קיצוני ואין טעם לרוץ לויכוחים על דברים קטנים או נקודתיים, אפילו אם יש עבירות על החוקים של ויקיפדיה. במקרים רבים, עבירות על חוקי ויקיפדיה נעשות בעקבות ויכוחים על עבירות על החוקים. אתה מוזמן תמיד לבקש בצורה יפה מאותו אדם שלא יאמר לך שאמר לך, ושמה שאמר לך נחשב להתקפה אישית, ולסיים את המשפט עם סמיילי מחייך (: ולצפות שיזכור אותו האיש ששניכם בני אדם.
- אבל אני מניח שזה תלוי אישיות. בכל אופן, לשאלתך, אם אתה מרגיש שנפגע כבודך או שמישהו התייחס אליך בצורה בוטה/לא נאותה ואתה מעוניין לטפל בזה, אתה מוזמן להגיש תלונה בויקיפדיה:בירורים, יש שם הוראות של כיצד להגיש תלונה.--Bolter21 - שיחה 00:41, 21 בינואר 2017 (IST)
- ואפשר גם להתעלם, שום דבר טוב לא יוצא מוויכוחים והטחת האשמות זה בזה ב"בירורים". שנילי - שיחה 21:22, 20 בינואר 2017 (IST)
גיא פודוליץ' קורא על עצמו בויקיפדיה
[עריכת קוד מקור]היי, נתקלתי בסרטון מצחיק שבו גיא פודוליץ' העלה אתמול ליוטיוב ובו הוא קורא את הערך שלו בויקיפדיה. צפייה מהנה! ניב - שיחה 09:06, 21 בינואר 2017 (IST)
- היה עדיף למחוק את הערך כבר לפי הסרטון.. ניב - שיחה 09:07, 21 בינואר 2017 (IST)
- איך האדם הזה הוא היוטיובר הכי נצפה בארץ זה בגדר חידה מבחינתי--א.פ עריכות-שיחה 14:28, 21 בינואר 2017 (IST)
- אופקJ יצא ומתחזק את הערך. אני לא חושב שיש לערך הזה חשיבות אינציקלופדית, הוא לא עשה שום דבר מעבר ללנהל ערוץ בידור עצמאי. האם כל מנהל של רדיו פיראטי גם ראוי לערך? זה יפה שיש לו הרבה עוקבים, אבל מה הוא עשה מעבר לסרטונים חביבים? --213.57.230.98 15:32, 21 בינואר 2017 (IST)
- גילי כהן נוהג לפתוח את הסרטונים שלו במשפט: "מה נשמע יפים שלי? מה קורה ג'מעה?" דוג'רית - שיחה 15:44, 21 בינואר 2017 (IST)
- הסתכלתי בסרטון ה"חביב" והצלחתי להחזיק מעמד בערך דקה וחצי, לפני שהמצמוצים וההעוויות העצבניות שלו הבריחו אותי. אם זה מה שאמור להקנות לו חשיבות אנציקלופדית, אנחנו באמת במצב גרוע.שלומית קדם - שיחה 17:33, 21 בינואר 2017 (IST)
- שלומית, קהל היעד של גיא פודוליץ' הוא לא קבוצת הגיל שלך, אלא קבוצת גיל של בערך עד גיל 18, כשהחציון נמצא איפשהו בסביבות גיל 14, אז טבעי לזלזל, ובכל זאת, על טעם וריח, אין מה להתווכח. אני רוצה שלאייל גולן לא תהיה חשיבות אנציקלופדית, אבל לצערי, ולשמחתם של מליונים, זהו לא המצב.--Bolter21 - שיחה 20:08, 22 בינואר 2017 (IST)
- בלי קשר אליכם, בהצבעות רואים שלפעמים ויקיפדים מצביעים לפי אג'נדה אישית, למשל, נגד ספורט, נגד טלוויזיה, נגד דוגמניות, נגד אנשי ימין או שמאל ועוד. אגסי - שיחה 10:34, 23 בינואר 2017 (IST)
- באמת בן אדם הזוי. אני מציע למחוק את הערך שלו כנקמה
Mr. Brinks - שיחה 14:43, 24 בינואר 2017 (IST)
- נגד שמאל ובעד ימין או להפך - זו אג'נדה אישית. נגד דוגמניות מהשורה השנייה או דמויות טלוויזיה שלא באמת הותירו את חותמן - זו אג'נדה אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:06, 24 בינואר 2017 (IST)
- מי שבאופן קבוע מצביע למחוק ערכים בתחום מסוים, זה כבר חורג מאג'נדה אישית. למשל, אם מישהו תמיד מצביע למחוק דוגמניות או רבנים או אנשי שמאל או ימין. אגסי - שיחה 17:20, 24 בינואר 2017 (IST)
- אגסי, האג'נדה שלך היא להימנע ממחיקות, בכל מקרה ובכל מצב. האג'נדה שלי, אם אפשר לכנותה כך, היא לשמור על רמה מסוימת של חשיבות אנציקלופדית ושל ערכיות. אינני טוענת שיש למחוק את כל ערכי הדוגמניות, הזמרים או הבדרנים, רק משום שלי אישית אין עניין בהם, כשם שלא אסכים שיימחקו ערכים של מלחינים מתקופת הרנסנס. אבל האם כל בדרן סוג ג' שפותח לעצמו ערוץ בידור זול ומפוקפק באמת ראוי לערך בוויקיפדיה? אנחנו דנים כאן בחשיבותם של אנשים שעשו ותרמו, שלמדו והתקדמו והשיגו משהו בחיים, משום שאין בקורות חייהם עניין מספיק להקצות להם ערך, בעיני בני העשרה, אבל כשאני מתנגדת לערך על טיפוס חסר חשיבות לחלוטין, רק משום שיש לו עדר מעריצים בני-עשרה, זה אומר שאני קשישה חסרת הבחנה ובלתי מתחשבת בדעת ההמון, או משהו מעין זה? אין לי בעיה עם זה שלאיל גולן, שרית חדד או קובי פרץ יש ערכים, משום שחשיבותם האנציקלופדית מובנת, למי שמתעניין בהם, וכך גם בר רפאלי ודומותיה. אבל האם זה חל על כל מי שילדים בני 14 בוחרים להתעניין בו לחמש דקות? ומה עניין שמאל או ימין כאן? לפוליטיקאים יש זכות לערך מכל צד של המפה, אבל לא בהכרח לעוזרת הבית או לספרית של חברת הכנסת, משמאל או מימין. וכן, משתמש:Bolter21, מותר לזלזל במי שאיננו מפגין שום כישרון, ידע או תבונה שיכולים להקנות לו מקום באנציקלופדיה. זו זכותם של קשישים כמוני.שלומית קדם - שיחה 00:05, 25 בינואר 2017 (IST)
- בהמשך לדברי שלומית, יש להעיר שספירת צפיות ב-youtube שונה מכל ספירה אחרת: ספר או שיר בעל תפוצה רחבה, חזקה עליו שהגיע להמונים, משום שכל עותק נקנה פעם אחת. על אף כל מנגנוני הבקרה, צפיה חוזרת של אותו משתמש ב-youtube נספרת שוב ושוב, ואינה מעידה אלא על כך שלצופה יש זמן פנוי בשפע; וזמן הוא הרי מצרך נפוץ אצל רוב בני ה-14. עוזי ו. - שיחה 00:16, 25 בינואר 2017 (IST)
- עוזי, אני מפעיל ערוץ יוטיוב ואתה יכול לבדוק סטטיסטיית כמה דקות בבמוצע כל צופה רואה. ברוב המקרים אצלי לפחות כמות הזמן בממוצעת של כל צופה היא לפחות 60-80% מאורך הסרטון ובניגוד לגיא, אני לא מנסה לעשות כל שנייה מהסרטון שלי מעניינת לצופה (וזה בדיוק למה גיא מצליח ביחס לרבים אחרים). שולמית, "זו זכותי" לא מסביר למה את צודקת בזלזול שלך, אבל אני לא מעוניין להתווכח איתך. ההבדל בגיל וכנראה שגם בתפיסת העולם ימנע מאיתנו להגיע לעמק השווה.--Bolter21 - שיחה 00:27, 25 בינואר 2017 (IST)
- מי שמכיר אותי קצת, לא אמור להעלות טענות חסרות שחר כלפיי. אני מכלילן אך לא קיצוני, והסטטיסטיקה מוכיחה זאת. אני מספיק מציאותי לדעת שיש צעירים שהם "כוכבי" ילדים ונוער, שחלק נכבד מהמבוגרים לא מתחברים אליהם ולעשייה שלהם. אבל זה לא אומר שצריך לזלזל בהם ובמעריצים שלהם. גם נקבע כאן לא אחת, בדיונים ובהצבעות, כי בעידן שלנו יש לתת משקל ראוי לפלטפורמות החדשות, וכי יוטיוברים פופולריים במיוחד זכאים לערך. אני רוצה לקוות שלא נגיע למצב שבדיוני חשיבות ובהצבעות נשמע נימוקים לאי חשיבות מהסוג הזה: הוא זמר גרוע, בדרן לא מצחיק, עיתונאי לא חכם, כדורגלן חסר כישרון, פוליטיקאי הזוי וכו'. אגסי - שיחה 00:52, 25 בינואר 2017 (IST)
- עוזי, אני מפעיל ערוץ יוטיוב ואתה יכול לבדוק סטטיסטיית כמה דקות בבמוצע כל צופה רואה. ברוב המקרים אצלי לפחות כמות הזמן בממוצעת של כל צופה היא לפחות 60-80% מאורך הסרטון ובניגוד לגיא, אני לא מנסה לעשות כל שנייה מהסרטון שלי מעניינת לצופה (וזה בדיוק למה גיא מצליח ביחס לרבים אחרים). שולמית, "זו זכותי" לא מסביר למה את צודקת בזלזול שלך, אבל אני לא מעוניין להתווכח איתך. ההבדל בגיל וכנראה שגם בתפיסת העולם ימנע מאיתנו להגיע לעמק השווה.--Bolter21 - שיחה 00:27, 25 בינואר 2017 (IST)
- בהמשך לדברי שלומית, יש להעיר שספירת צפיות ב-youtube שונה מכל ספירה אחרת: ספר או שיר בעל תפוצה רחבה, חזקה עליו שהגיע להמונים, משום שכל עותק נקנה פעם אחת. על אף כל מנגנוני הבקרה, צפיה חוזרת של אותו משתמש ב-youtube נספרת שוב ושוב, ואינה מעידה אלא על כך שלצופה יש זמן פנוי בשפע; וזמן הוא הרי מצרך נפוץ אצל רוב בני ה-14. עוזי ו. - שיחה 00:16, 25 בינואר 2017 (IST)
- אגסי, האג'נדה שלך היא להימנע ממחיקות, בכל מקרה ובכל מצב. האג'נדה שלי, אם אפשר לכנותה כך, היא לשמור על רמה מסוימת של חשיבות אנציקלופדית ושל ערכיות. אינני טוענת שיש למחוק את כל ערכי הדוגמניות, הזמרים או הבדרנים, רק משום שלי אישית אין עניין בהם, כשם שלא אסכים שיימחקו ערכים של מלחינים מתקופת הרנסנס. אבל האם כל בדרן סוג ג' שפותח לעצמו ערוץ בידור זול ומפוקפק באמת ראוי לערך בוויקיפדיה? אנחנו דנים כאן בחשיבותם של אנשים שעשו ותרמו, שלמדו והתקדמו והשיגו משהו בחיים, משום שאין בקורות חייהם עניין מספיק להקצות להם ערך, בעיני בני העשרה, אבל כשאני מתנגדת לערך על טיפוס חסר חשיבות לחלוטין, רק משום שיש לו עדר מעריצים בני-עשרה, זה אומר שאני קשישה חסרת הבחנה ובלתי מתחשבת בדעת ההמון, או משהו מעין זה? אין לי בעיה עם זה שלאיל גולן, שרית חדד או קובי פרץ יש ערכים, משום שחשיבותם האנציקלופדית מובנת, למי שמתעניין בהם, וכך גם בר רפאלי ודומותיה. אבל האם זה חל על כל מי שילדים בני 14 בוחרים להתעניין בו לחמש דקות? ומה עניין שמאל או ימין כאן? לפוליטיקאים יש זכות לערך מכל צד של המפה, אבל לא בהכרח לעוזרת הבית או לספרית של חברת הכנסת, משמאל או מימין. וכן, משתמש:Bolter21, מותר לזלזל במי שאיננו מפגין שום כישרון, ידע או תבונה שיכולים להקנות לו מקום באנציקלופדיה. זו זכותם של קשישים כמוני.שלומית קדם - שיחה 00:05, 25 בינואר 2017 (IST)
- מי שבאופן קבוע מצביע למחוק ערכים בתחום מסוים, זה כבר חורג מאג'נדה אישית. למשל, אם מישהו תמיד מצביע למחוק דוגמניות או רבנים או אנשי שמאל או ימין. אגסי - שיחה 17:20, 24 בינואר 2017 (IST)
- נגד שמאל ובעד ימין או להפך - זו אג'נדה אישית. נגד דוגמניות מהשורה השנייה או דמויות טלוויזיה שלא באמת הותירו את חותמן - זו אג'נדה אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:06, 24 בינואר 2017 (IST)
- באמת בן אדם הזוי. אני מציע למחוק את הערך שלו כנקמה
- בלי קשר אליכם, בהצבעות רואים שלפעמים ויקיפדים מצביעים לפי אג'נדה אישית, למשל, נגד ספורט, נגד טלוויזיה, נגד דוגמניות, נגד אנשי ימין או שמאל ועוד. אגסי - שיחה 10:34, 23 בינואר 2017 (IST)
- שלומית, קהל היעד של גיא פודוליץ' הוא לא קבוצת הגיל שלך, אלא קבוצת גיל של בערך עד גיל 18, כשהחציון נמצא איפשהו בסביבות גיל 14, אז טבעי לזלזל, ובכל זאת, על טעם וריח, אין מה להתווכח. אני רוצה שלאייל גולן לא תהיה חשיבות אנציקלופדית, אבל לצערי, ולשמחתם של מליונים, זהו לא המצב.--Bolter21 - שיחה 20:08, 22 בינואר 2017 (IST)
- הסתכלתי בסרטון ה"חביב" והצלחתי להחזיק מעמד בערך דקה וחצי, לפני שהמצמוצים וההעוויות העצבניות שלו הבריחו אותי. אם זה מה שאמור להקנות לו חשיבות אנציקלופדית, אנחנו באמת במצב גרוע.שלומית קדם - שיחה 17:33, 21 בינואר 2017 (IST)
- גילי כהן נוהג לפתוח את הסרטונים שלו במשפט: "מה נשמע יפים שלי? מה קורה ג'מעה?" דוג'רית - שיחה 15:44, 21 בינואר 2017 (IST)
- אופקJ יצא ומתחזק את הערך. אני לא חושב שיש לערך הזה חשיבות אינציקלופדית, הוא לא עשה שום דבר מעבר ללנהל ערוץ בידור עצמאי. האם כל מנהל של רדיו פיראטי גם ראוי לערך? זה יפה שיש לו הרבה עוקבים, אבל מה הוא עשה מעבר לסרטונים חביבים? --213.57.230.98 15:32, 21 בינואר 2017 (IST)
- (להלן תגובה שאינה קשורה לדיון מדיניות ההכללה ו/או המחקנות שהתפתח כאן, אבל בא לי להגיב אותה:)
- אני ממש לא קהל היעד של הסרטונים של פודוליץ', ואני חייב להודות שהסרטון הזה חמוד ביותר. הבחור מוכשר ובעל הומור עצמי. זה נראה לי כבר דבר נהדר. דוידוד • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 10:13, 25 בינואר 2017 (IST)
- גם אי אפשר לחוות עליו דעה רצינית רק על סמך סרטון קצר אחד. מן הסתם חסרי חוש הומור (ואולי גם מי שרגיל להומור מסוג אחר) לא יתלהבו מהסרטונים שלו. :) אגסי - שיחה 11:14, 25 בינואר 2017 (IST)
- אגסי, אם להגיב על משהו שאמרת קודם, ברור שאפשר לפסול ערך על אדם המפגין חוסר כישרון בתחום שבגינו הוא אמור לקבל ערך. לא הייתי מעלה בדעתי לכתוב ערך על נגן לא מוכשר, שחקן גרוע או סטודנט שלא הצליח לסיים את לימודי התואר. אם כישרון והצלחה בתחום מסוים אינם אמורים להוות קנה מידה לערך בוויקיפדיה, מה כן? שלומית קדם - שיחה 13:27, 25 בינואר 2017 (IST)
- נשברתי וצפיתי בסרטון עם ציפייה לקטסטרופה, ואיזה הפתעה, הילד מוכשר! עשיתי לו סבסקרייב :-) PelicanTwo - שיחה 13:42, 25 בינואר 2017 (IST)
- אתה מוכיח שלא רק בני נוער מתחברים להומור שלו :) המבחן לחשיבות הערך הוא אוביקטיבי ולא סוביקטיבי. אדם יכול לכתוב ספרים גרועים או להפיק אלבומי מוזיקה מסחריים איומים, ועדיין לקבל ערך בוויקיפדיה. רבים אומרים שתוכנית הטלוויזיה "האח הגדול" הינה גרועה, אבל הם לא יגידו שהיא לא חשובה. כך, אפשר להגיד על קומיקאי שמופיע ב"ארץ נהדרת" שהוא חסר כישרון, אבל לא ניתן להגיד שהוא לא חשוב. אגסי - שיחה 14:45, 25 בינואר 2017 (IST)
- נשברתי וצפיתי בסרטון עם ציפייה לקטסטרופה, ואיזה הפתעה, הילד מוכשר! עשיתי לו סבסקרייב :-) PelicanTwo - שיחה 13:42, 25 בינואר 2017 (IST)
- אגסי, אם להגיב על משהו שאמרת קודם, ברור שאפשר לפסול ערך על אדם המפגין חוסר כישרון בתחום שבגינו הוא אמור לקבל ערך. לא הייתי מעלה בדעתי לכתוב ערך על נגן לא מוכשר, שחקן גרוע או סטודנט שלא הצליח לסיים את לימודי התואר. אם כישרון והצלחה בתחום מסוים אינם אמורים להוות קנה מידה לערך בוויקיפדיה, מה כן? שלומית קדם - שיחה 13:27, 25 בינואר 2017 (IST)
- גם אי אפשר לחוות עליו דעה רצינית רק על סמך סרטון קצר אחד. מן הסתם חסרי חוש הומור (ואולי גם מי שרגיל להומור מסוג אחר) לא יתלהבו מהסרטונים שלו. :) אגסי - שיחה 11:14, 25 בינואר 2017 (IST)
שאלה בנוגע לאמירת תודה
[עריכת קוד מקור]הועבר לשיחת עזרה:כפתור התודה#שאלה בנוגע לאמירת תודה. דוד שי - שיחה 06:29, 25 בפברואר 2017 (IST)
מישהו יכול להמליץ על ספר שעוסק בהיסטוריה פוליטית של מדינת ישראל?
[עריכת קוד מקור]היום יש כל מיני פרשות כמו אלאור אזריה, השחיתות של ביבי וחבריו, צוללות וזה, המחנה הציוני כן נכנס לקואליציה, לא נכנס לקואליציה, מעיפים את יעלון מכניסים את ליברמן וכו'. מן הסתם היו כאלו דברים, ואפילו יותר גרועים (או טובים) בעבר. יש ספר, או סדרת ספרים, או כל דבר דומה אחר, שעוסק בהיסטוריה של המערכת הפוליטיית בישראל? הערכים על הכנסות ועל הממשלות דלים במקורות ונסיתי לקרוא עיתונות ישנה, אבל אין לזה צורה. מישהו מכיר ורוצה להמליץ על משהו כזה?--Bolter21 - שיחה 00:33, 25 בינואר 2017 (IST)
- הספר "לא יעלה על הדעת" מאת רפי מן קריא ונחמד, ויחשוף את הקורא להרבה פרשות מן העבר. אין הוא מקור משני כשלעצמו, אלא שלישוני, אבל הוא מפנה למקורות ויכול להוות תחנה ראשונה לא רעה. Ijon - שיחה 04:15, 25 בינואר 2017 (IST)
- ממליץ בחום על הספר של דר' למדעי המדינה בועז שפירא (אין לנו ערך על הכתב והפרשן הפוליטי של הערוץ הראשון בעשרות השנים האחרונות???) "קואליציות". לצערי לא מעודכן לעשור האחרון, אבל מקום המדינה ועד לרגע שיצא לאור - הספר המושלם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 06:37, 25 בינואר 2017 (IST)
- אתייג לדיון את משתמש:Nivkorkos שמתעניין בנושא. גילגמש • שיחה 07:16, 25 בינואר 2017 (IST)
- ממליץ לך על "ואלה שנות ה-50 של מדינת ישראל" של נסים משעל. ניב - שיחה 08:36, 25 בינואר 2017 (IST)
- אתייג לדיון את משתמש:Nivkorkos שמתעניין בנושא. גילגמש • שיחה 07:16, 25 בינואר 2017 (IST)
- ממליץ בחום על הספר של דר' למדעי המדינה בועז שפירא (אין לנו ערך על הכתב והפרשן הפוליטי של הערוץ הראשון בעשרות השנים האחרונות???) "קואליציות". לצערי לא מעודכן לעשור האחרון, אבל מקום המדינה ועד לרגע שיצא לאור - הספר המושלם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 06:37, 25 בינואר 2017 (IST)
המערכת הפוליטית בישראל, יצחק גל-נור ודנה בלאנדר . לא קראתי אבל ממבט ראשון נראה מקיף מאד. שנילי - שיחה 09:10, 25 בינואר 2017 (IST)
- אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל, כולל מידע תמציתי לגבי שלושת העשורים הראשונים, כולל מיפוי מפלגתי, הרכבי כנסות וקואליציות ומידע סטטיסטי. ספרי "עידן" 20,21,23,26 של יד יצחק בן-צבי כוללים גם הם מאמרים מקיפים על מדינת ישראל, בין היתר על המערכת הפוליטית. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:54, 25 בינואר 2017 (IST)
- אם אתה מעונין בלקסיקון - "הכל פוליטי", לקסיקון הפוליטיקה הישראלית של עמוס כרמל. יש גם "ארבעים על ארבעים" - ארבעים סיפורים על הפוליטיקה הישראלית, מאת גדעון אלון. עמיחי • שיחה 11:34, 25 בינואר 2017 (IST)
- אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל, כולל מידע תמציתי לגבי שלושת העשורים הראשונים, כולל מיפוי מפלגתי, הרכבי כנסות וקואליציות ומידע סטטיסטי. ספרי "עידן" 20,21,23,26 של יד יצחק בן-צבי כוללים גם הם מאמרים מקיפים על מדינת ישראל, בין היתר על המערכת הפוליטית. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:54, 25 בינואר 2017 (IST)
- The Prime Ministers by Yehuda Avner וסקירה כללית בספר ישראל 50 השנים. צחי לרנר - שיחה 01:57, 27 בינואר 2017 (IST)
LTR refs
[עריכת קוד מקור]- הועבר לויקיפדיה:מזנון#LTR refs 07:21, 26 בינואר 2017 (IST)
כתבה על פרויקט כתיבת ערכים של ויקימדיה
[עריכת קוד מקור]חדש בתכנית הלימודים בבאר שבע: כתיבת ערכים בוויקיפדיה לכיתות ט', אתר וואלה. דוג'רית - שיחה 11:19, 26 בינואר 2017 (IST)
- יוזמה מבורכת. אני מקווה שיש מפעיל מערכת שמלווה את המיזם הזה, ואם אין, אז כדאי למנות, כדי שלא יהיו בעיות, כפי שקרה עם מיזם מסוג אחר. אגסי - שיחה 14:29, 26 בינואר 2017 (IST)
- הפרוייקט חיובי אבל יומרני. לרוב הגדול של התלמידים בכיתה ט' אין את היכולת לכתוב ערכים. היה עדיף שיעשו פרוייקט של הוספת מידע לערכים קיימים, הוספת מקורות לערכים קיימים או חיפוש טעויות בערכים קיימים. הסכנות בפרוייקט הם, כפי שראינו בפרוייקטים עם הסטודנטים, העתקות מפירות זכויות יוצרים, טעויות בערכים, הוספת מידע בלתי רלוונטי לערך בדמות של רקע ארוך, אחרית דבר או סתם הערות אגב, וריבוי מלל מיותר כדי להראות ערך ארוך ולקבל ציון טוב. למרות זאת, הפרוייקט חיובי, ובלבד שאנחנו נקפיד לערוך ערכים אלו בצורה מסיבית בלא מורא. התלמידים שיעשו את הפרוייקט ברצינות בוודאי ירוויחו וגם אנחנו, עם כל החסרונות, נרוויח ערכים. עדירל - שיחה 14:55, 26 בינואר 2017 (IST)
- נשמח לקבל הסבר משי כץ, שמוזכרת בכתבה, כיצד יתנהל הפרויקט הלכה למעשה. אגסי - שיחה 15:14, 26 בינואר 2017 (IST)
- גרפילד הוא ממובילי הפרוייקט ויוכל לתת עדכון מהשטח. גם דני כמובן מעורב בכל מה שקורה בדרום. לסטר - שיחה 16:58, 26 בינואר 2017 (IST)
- לדעתי, חשוב למצוא דרך שתבטיח שלתלמידים תהיה חוויה חיובית, ושלא יזכו לתבניות חשיבות, הערות ביקורתיות לא נעימות בדפי השיחה של הערכים וכד'. אגסי - שיחה 17:28, 26 בינואר 2017 (IST)
- כל עוד הערכים ייכתבו בשלב הראשון בדפי טיוטה, עד קבלת אישור העברה ממשתמש ותיק, לא אמורה להיות שום בעיה. Lionster • שיחה 17:29, 26 בינואר 2017 (IST)
- היה יותר מועיל לוּ היו מתחילים בעריכות קלות לתוך ערכם קיימים, ממשיכים בהוספת פרקים חדשים, ורק אחר כך ניגשים ליצירת ערכים חדשים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:42, 26 בינואר 2017 (IST)
- כדאי להכין את התלמידים לכך שהם באים לקחת חלק בפרוייקט משותף ושתרומתם בהחלט תסייע לויקיפדיה אבל לא תשאר כאן כמות שהם העלו אותה. גם מומחה יתקשה מאוד לכתוב ערך מושלם ובוודאי שחובבן כמוני לא יכול לצפות שערך שהוא כתב לא יעבור שינויים מהותיים ביותר. מי שהציפיה שלו היא שלא ישנו לו את הערך, ומתכוון להעלב מכך שמשנים לו את הערך, אז עם כל הצער, שפשוט לא יכתוב. עדירל - שיחה 19:39, 26 בינואר 2017 (IST)
- תחזית: הערכים ייכתבו. בדף השיחה יופיעו שבחים ("הערך מעניין, מרגש ומעשיר") ולצידם שאלות ענייניות המצביעות על שגיאות מהותיות וטענות מופרכות. אלו ואלו יישארו ללא מענה. וכך זה ישאר, בדרך לחגיגות רבע המליון. עוזי ו. - שיחה 20:24, 26 בינואר 2017 (IST)
- וואו,!!! טוב הלב והאופטימיות נשפכים כאן כמים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:48, 26 בינואר 2017 (IST)
חנה. אני חושב שבשלבים הראשונים של הכתיבה צריך לעבור על הערכים, ולהעיר לכל תלמיד, בדיוק כמו שהיינו עושים לעורך רגיל שלא היינו יודעים את גילו. היתרון בזה לעומת עריכה עצמאית היא שיש הדרכה (או לפחות כך הבנתי לפי הכתבה)--Mikey641 • שיחה 21:00, 26 בינואר 2017 (IST)
- אני מברך את כל העוסקים במלאכה חשובה זו על פתיחתו של פרויקט נחוץ וחיוני מהסוג הזה. גילגמש • שיחה 21:42, 26 בינואר 2017 (IST)
- גילגמש, אלו שבחים ריקניים, שמתעלמים מביקורת עניינית. כאילו היינו צריכים כאן דוגמא למה שיקרה ממילא בדפי השיחה. חנה Hanay, האם אטה סמפל היתה או לא היתה שרת החינוך של קנזס? עוזי ו. - שיחה 22:09, 26 בינואר 2017 (IST)
- כל הערכים מועלים תמיד בטיוטה ונבדקים, אין כאן חדש, אתם לא מתמצאים בפרויקט הזה ונותנים עצות בלי להתאמץ אפילו להכיר אותו. אני מציעה שתכירו את הדף ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/שיתופי פעולה במערכת החינוך ותלמדו להכירו טיפה. אני מתייגת את שנילי שפועל בנושא ברשת אורט. לגבי אטה סמפל, אין לי מושג איני מכירה אותה ולא קראתי את הערך, בכל מקרה הוא נכתב במסגרת אוניברסיטת תל אביב ולא תלמידים, אז איך השאלה הזאת רלוונטית כאן? אני מתייגת גם את שני שערך זה נכתב במסגרת מיזם שהיא מובילה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 22:35, 26 בינואר 2017 (IST)
- גילגמש, אלו שבחים ריקניים, שמתעלמים מביקורת עניינית. כאילו היינו צריכים כאן דוגמא למה שיקרה ממילא בדפי השיחה. חנה Hanay, האם אטה סמפל היתה או לא היתה שרת החינוך של קנזס? עוזי ו. - שיחה 22:09, 26 בינואר 2017 (IST)
- אני מברך את כל העוסקים במלאכה חשובה זו על פתיחתו של פרויקט נחוץ וחיוני מהסוג הזה. גילגמש • שיחה 21:42, 26 בינואר 2017 (IST)
- כדאי להכין את התלמידים לכך שהם באים לקחת חלק בפרוייקט משותף ושתרומתם בהחלט תסייע לויקיפדיה אבל לא תשאר כאן כמות שהם העלו אותה. גם מומחה יתקשה מאוד לכתוב ערך מושלם ובוודאי שחובבן כמוני לא יכול לצפות שערך שהוא כתב לא יעבור שינויים מהותיים ביותר. מי שהציפיה שלו היא שלא ישנו לו את הערך, ומתכוון להעלב מכך שמשנים לו את הערך, אז עם כל הצער, שפשוט לא יכתוב. עדירל - שיחה 19:39, 26 בינואר 2017 (IST)
- היה יותר מועיל לוּ היו מתחילים בעריכות קלות לתוך ערכם קיימים, ממשיכים בהוספת פרקים חדשים, ורק אחר כך ניגשים ליצירת ערכים חדשים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 17:42, 26 בינואר 2017 (IST)
- כל עוד הערכים ייכתבו בשלב הראשון בדפי טיוטה, עד קבלת אישור העברה ממשתמש ותיק, לא אמורה להיות שום בעיה. Lionster • שיחה 17:29, 26 בינואר 2017 (IST)
- לדעתי, חשוב למצוא דרך שתבטיח שלתלמידים תהיה חוויה חיובית, ושלא יזכו לתבניות חשיבות, הערות ביקורתיות לא נעימות בדפי השיחה של הערכים וכד'. אגסי - שיחה 17:28, 26 בינואר 2017 (IST)
- גרפילד הוא ממובילי הפרוייקט ויוכל לתת עדכון מהשטח. גם דני כמובן מעורב בכל מה שקורה בדרום. לסטר - שיחה 16:58, 26 בינואר 2017 (IST)
- נשמח לקבל הסבר משי כץ, שמוזכרת בכתבה, כיצד יתנהל הפרויקט הלכה למעשה. אגסי - שיחה 15:14, 26 בינואר 2017 (IST)
- הפרוייקט חיובי אבל יומרני. לרוב הגדול של התלמידים בכיתה ט' אין את היכולת לכתוב ערכים. היה עדיף שיעשו פרוייקט של הוספת מידע לערכים קיימים, הוספת מקורות לערכים קיימים או חיפוש טעויות בערכים קיימים. הסכנות בפרוייקט הם, כפי שראינו בפרוייקטים עם הסטודנטים, העתקות מפירות זכויות יוצרים, טעויות בערכים, הוספת מידע בלתי רלוונטי לערך בדמות של רקע ארוך, אחרית דבר או סתם הערות אגב, וריבוי מלל מיותר כדי להראות ערך ארוך ולקבל ציון טוב. למרות זאת, הפרוייקט חיובי, ובלבד שאנחנו נקפיד לערוך ערכים אלו בצורה מסיבית בלא מורא. התלמידים שיעשו את הפרוייקט ברצינות בוודאי ירוויחו וגם אנחנו, עם כל החסרונות, נרוויח ערכים. עדירל - שיחה 14:55, 26 בינואר 2017 (IST)
עוזי ו., ראשית, בל נגזים בבעיות. לדעתי, עם כל הבעיות, עדיף שיכתבו. נכון, קצת נמרוט שערות, וקצת נעמוד תוהים מה לעשות עם ערך זה או אחר (היו מקרים בעבר שלא היה מה לעשות עם ערך ופשוט מחקנו אותו) אבל גם נקבל לא מעט ערכים טובים ובינוניים. שנית, וזה אולי היותר חשוב, אם אתה מודאג מהאיכות הבה תטה שכם. אני ואחרים נעבור על הערכים ונתקן. כל שנדרש ממך הוא שכאשר תהיה מחלוקת לגבי העריכות שלנו אתה תבוא, תלמד את הנושא ותביע עמדה. כל עמדה תהיה מקובלת עלינו. עצם המוכנות שלך ללמוד את הנושא (לא מדובר על יותר מחצי שעה) ולהביע עמדה, תאפשר לנו הרבה יותר גמישות בתיקון הערכים ותרכך חלק נכבד מהבעיה. אם יהיו עוד אחד או שניים חוץ ממך שמכירים את חומרת הבעיה (גם העורכים האחרים יקרים לנו מאוד ואנו שמחים על תרומתם, אבל מכיוון שהם אינם רואים בעיה הם לא יכולו לסייע בפתרון בעיה זאת, אלא יתרמו בדרכים אחרות) שיסכימו לנהוג גם הם כך, רוב הבעיה תפתר. עדירל - שיחה 23:02, 26 בינואר 2017 (IST)
- השעה מאוחרת ותקצר היריעה ועל כן רק אומר שהתהליך קפדני מאד הן בבחירת הנושאים וחשיבותם והן בבקרה על הכתיבה. ארחיב במועד אחר. שנילי - שיחה 23:22, 26 בינואר 2017 (IST)
- מקווה מאד שהצר יהיה שווה בנזק המלך. תמיד יש יוצאי דופן, אבל בגדול - יש מתאם ברור בין איכות הכתיבה לגיל הכותב. זה קשור גם לידע כללי (ומצטבר) וגם לניסיון. מה שהכי חשוב זו ביקורת קפדנית על הערכים. בזה גם המיזמים הסטודנטיאלים של ויקדמיה חוטאים, למרות הפוטנציאל הרב שיש בהם. • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ז 00:48, 27 בינואר 2017 (IST)
- ייתכן ש"ביקורת קפדנית על הערכים" תהיה דווקא בעוכריהם. כמובן שלא נרצה לקבל פה זבל מזוקק, ונשמח שהערכים ייערכו באופן סביר במסגרת הפרוייקט, אולם "ביקורת קפדנית על הערכים" עלולה להתפרש כ"אין לגעת בערך זה, הוא מצויין". וזו צרה צרורה. השיטה הויקיפדית גורסת שעם הזמן ומעבר של עוד ועוד עורכים שמתקנים, הרבה או מעט, הערכים משתפרים. השיטה הזאת באמת עובדת. לאט אמנם, לאט באופן מרגיז, אבל עובדת. אולם, ישנם ערכים בהם היא לא עובדת, ואלו הם הערכים שיש להם "אבא" ששומר שלא יגעו בהם. אנחנו לא צריכים שערכי התלמידים והסטודנטים יהיו מהערכים הללו. עדירל - שיחה 00:58, 27 בינואר 2017 (IST)
- עדירל, עדירל. הסר דאגה מלבך. פרויקט השכתוב הויקיפדי שלך לא ייפגע... אני מתכוונת לבקרה ראשונית של הערך. לצערי, נתקלתי בלא מעט ערכים עם פוטנציאל שהיו ערוכים פשוט נורא מכל הבחינות - ניסוח, חלוקה לפסקאות, אריכות יתר, וכדומה. אם היו מספיק ויקיפדים מתנדבים, היה אפשר לעבור על כל ערך טרם שהוא מועבר למרחב הערכים. אם כבר מדברים, במקום לשפר ערכים שהם פחות או יותר טובים, מה שגרם לך להיתקל בחיכוכים עם כמה מחברים בקהילתנו, יש ים ערכים גרועים (עם פוטנציאל) מהמיזמים הויקדמים שישמחו לעזרתך. • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ז 01:02, 27 בינואר 2017 (IST)
- עוזי, אני סומך על העמותה. אני בטוח שידעו לנהל את זה בצורה טובה ויעילה. מאז שמיכל הצטרפה לעמותה ולקחה על עצמה את הפרויקטים האלה הם נראים הרבה יותר טוב. בנוסף, ראיתי שם את אחד הוויקיפדים הוותיקים שלנו ואני בטוח שהוא ידאג שם לסדר. גילגמש • שיחה 04:38, 27 בינואר 2017 (IST)
- תודה לכל התומכים ואני מקווה שנפיג את החששות המתנגדים. היוזמה בבאר שבע שכל תלמידי כיתות ט' יכתבו ערכים באה ממחלקת החינוך בעיר על סמך נסיון שהיה עם כיתות המצויינות בעיר בשנים שעברו. אין זה אומר שכל מה שייכתב יאושר על ידי המורים, הוויקיפדים בשטח והעמותה. הנושאים עליהם נכתבים ערכים נבחרו על בסיס התייעצות עם ויקיפדים ורשימות אדומות. אני מאמינה שיעלו למרחב הערכים ברמה טובה. מיכל לסטר - שיחה 08:42, 27 בינואר 2017 (IST)
- שאלה, האם התלמידים או הסטודנטים מקבלים ציון על הערך, האם הערך מועלה למרחב הכללי עוד לפני קבלת הציון, ועד כמה מותר לנו לשפר את הערך לפני שהציון נקבע. PelicanTwo - שיחה 10:05, 27 בינואר 2017 (IST)
- אני בטוח שמיכל ויתר החברים בעמותה יעשו עבודה נהדרת. נבחן את הכתיבה לפי התוצאה ואני בטוח שנראה תוצאות נהדרות למהלך הזה. גילגמש • שיחה 10:16, 27 בינואר 2017 (IST)
- את בעיית הציון ניתן לפתור בקלות רבה מאוד, בעזרת שני כללים פשוטים:
- הציון ינתן על סמך כלל העריכות של התלמיד / סטודנט ולא על סמך ערך בודד. כלומר אם במהלך עבודתם הם מתקנים ערכים אחרים, מוסיפים לערכים משיקים מידע, וכו' זה תורם לציון שלהם באופן משמעותי.
- הקצאת חלק משמעותי מהציון לעריכות שנעשו על ידי הקהילה בעקבות הערך שלהם. כלומר, אם הויקיפדים הרחיבו את הערך שלהם זה מעלה לתלמיד / סטודנט את הציון. הרי המטרה היא עבודה שיתופית ואם התלמיד / סטודנט מצליח לגרום לאחרים להוסיף לערך מגיע לו/לה תוספת לציון. עדירל - שיחה 12:59, 27 בינואר 2017 (IST)
- את בעיית הציון ניתן לפתור בקלות רבה מאוד, בעזרת שני כללים פשוטים:
- תודה לכל התומכים ואני מקווה שנפיג את החששות המתנגדים. היוזמה בבאר שבע שכל תלמידי כיתות ט' יכתבו ערכים באה ממחלקת החינוך בעיר על סמך נסיון שהיה עם כיתות המצויינות בעיר בשנים שעברו. אין זה אומר שכל מה שייכתב יאושר על ידי המורים, הוויקיפדים בשטח והעמותה. הנושאים עליהם נכתבים ערכים נבחרו על בסיס התייעצות עם ויקיפדים ורשימות אדומות. אני מאמינה שיעלו למרחב הערכים ברמה טובה. מיכל לסטר - שיחה 08:42, 27 בינואר 2017 (IST)
- עוזי, אני סומך על העמותה. אני בטוח שידעו לנהל את זה בצורה טובה ויעילה. מאז שמיכל הצטרפה לעמותה ולקחה על עצמה את הפרויקטים האלה הם נראים הרבה יותר טוב. בנוסף, ראיתי שם את אחד הוויקיפדים הוותיקים שלנו ואני בטוח שהוא ידאג שם לסדר. גילגמש • שיחה 04:38, 27 בינואר 2017 (IST)
- עדירל, עדירל. הסר דאגה מלבך. פרויקט השכתוב הויקיפדי שלך לא ייפגע... אני מתכוונת לבקרה ראשונית של הערך. לצערי, נתקלתי בלא מעט ערכים עם פוטנציאל שהיו ערוכים פשוט נורא מכל הבחינות - ניסוח, חלוקה לפסקאות, אריכות יתר, וכדומה. אם היו מספיק ויקיפדים מתנדבים, היה אפשר לעבור על כל ערך טרם שהוא מועבר למרחב הערכים. אם כבר מדברים, במקום לשפר ערכים שהם פחות או יותר טובים, מה שגרם לך להיתקל בחיכוכים עם כמה מחברים בקהילתנו, יש ים ערכים גרועים (עם פוטנציאל) מהמיזמים הויקדמים שישמחו לעזרתך. • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ז 01:02, 27 בינואר 2017 (IST)
- ייתכן ש"ביקורת קפדנית על הערכים" תהיה דווקא בעוכריהם. כמובן שלא נרצה לקבל פה זבל מזוקק, ונשמח שהערכים ייערכו באופן סביר במסגרת הפרוייקט, אולם "ביקורת קפדנית על הערכים" עלולה להתפרש כ"אין לגעת בערך זה, הוא מצויין". וזו צרה צרורה. השיטה הויקיפדית גורסת שעם הזמן ומעבר של עוד ועוד עורכים שמתקנים, הרבה או מעט, הערכים משתפרים. השיטה הזאת באמת עובדת. לאט אמנם, לאט באופן מרגיז, אבל עובדת. אולם, ישנם ערכים בהם היא לא עובדת, ואלו הם הערכים שיש להם "אבא" ששומר שלא יגעו בהם. אנחנו לא צריכים שערכי התלמידים והסטודנטים יהיו מהערכים הללו. עדירל - שיחה 00:58, 27 בינואר 2017 (IST)
- מקווה מאד שהצר יהיה שווה בנזק המלך. תמיד יש יוצאי דופן, אבל בגדול - יש מתאם ברור בין איכות הכתיבה לגיל הכותב. זה קשור גם לידע כללי (ומצטבר) וגם לניסיון. מה שהכי חשוב זו ביקורת קפדנית על הערכים. בזה גם המיזמים הסטודנטיאלים של ויקדמיה חוטאים, למרות הפוטנציאל הרב שיש בהם. • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ז 00:48, 27 בינואר 2017 (IST)
אני מודע לנעשה ברשת אורט. הפרויקט מלווה מצד הקרן על ידי שי כץ ומטעם אורט על ידי המפקחת להבעה עברית ד"ר דבורה הרפז, מנהלת הוראת הידע לשון והבעה ברשת אורט. נכנסתם לפינות שאינן מענינה של ויקמדיה או הוויקפדיה. הציון הוא בעיה של המורה. מהרגע שהערך עלה לוויקיפדיה דינו ככל ערך ואין בו קדושה. הקפדנות היא בבחירת הערכים ובקרת חשיבותם טרום כתיבתם ובוודאי טרום העלאתם. זה נעשה על ידי פניה של שי כץ לוויקיפדים וקבלת חוות דעתם ומממשיכה בדרך כתיבת הערך הן במימד ההבעה והן במימד הוויקיפדי-אנציקלופדי. אנסח את דעתי האישית על יעדי הפרייקט (לפחות באורט) כפי שאני מציג אותה לתלמידות ולתלמידים ולמורות תוך שאני מדגיש להם שאין זו עמדת ויקיפדיה או קרן ויקימדיה:
- תרומה לקהילה בהנגשת מידע לכול, כחלק מחינוך לדמוקרטיה ולליברליזם (ידע הוא כוח - אנחנו מעבירים את הכוח להמונים)
- האחריות הרבה המתלווה לכך: המידע צריך להיות אמין, לא ממקור ראשון ומלווה אסמכתאות.
- מידענות - כיצד לחפש מידע וכיצד לאמתו. כאן התלמידות והתלמידים גם לומדים את הצד השני של המטבע - לא כל מה שכתוב הוא גם אמת - אל תסתמכו על מקור יחיד, הצליבו מידע.
- מהו ערך בעל חשיבות אנציקלופדית ומה לא
- עבודה משותפת ועבודה משתפת, קבלת ביקורת (לרבות "אין בעלות על ערכים", התפיסה של חוכמת ההמונים שבבסיס הוויקיפדיה ושל שיפור מתמיד)
- לימוד הבעה בעברית
- תוספת ערכים לוויקיפדיה
- בנית קאדר של עורכים צעירים.
- שנילי - שיחה 15:12, 27 בינואר 2017 (IST)
- אחד הפרטמטרים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר להצלחת התוכנית הוא המורה שמובילה את פרויקט כתיבת ערכים. המורות ששי עובדת איתן מחוייבות במאה אחוז לפרויקט ומבינות את החשיבות של כתיבת ערך על ידי התלמידים שלהן ולכן הן בודקות את העבודה מספר פעמים ונמצאות בקשר ישיר עם שי ו/או עם מתנדבים מלווים בכל אחד מהשלבים. לא יעלה לוויקיפדיה עבודה/ערך שלא קיבל ציון גבוה (85). לסטר - שיחה 17:16, 27 בינואר 2017 (IST)
- שלום לכולם. ברשותכם אוסיף כמה נקודות בהמשך לדיון שהתפתח פה.
- אחד הפרטמטרים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר להצלחת התוכנית הוא המורה שמובילה את פרויקט כתיבת ערכים. המורות ששי עובדת איתן מחוייבות במאה אחוז לפרויקט ומבינות את החשיבות של כתיבת ערך על ידי התלמידים שלהן ולכן הן בודקות את העבודה מספר פעמים ונמצאות בקשר ישיר עם שי ו/או עם מתנדבים מלווים בכל אחד מהשלבים. לא יעלה לוויקיפדיה עבודה/ערך שלא קיבל ציון גבוה (85). לסטר - שיחה 17:16, 27 בינואר 2017 (IST)
- ראשית אציין שכלל לא רואיינתי לכתבה ושמי השתרבב אליה בטעות.
- שנית, לגופו של עניין: בניגוד למשתמע מהכתבה, הצפי הריאלי של כמות הערכים שיתווספו מדי שנה במיזם הזה נמוך מ-400: כפי שנכתב לעיל, רק תכנים שיזכו לאישור המורות ולציון גבוה מטעמן, וכן לאישור הוויקיפדים המתנדבים במיזם, יועברו למרחב הערכים.
- שלישית, על אף שהייתי שמחה לקבל קרדיט על מיזם ייחודי זה, חשוב להקפיד על העובדות ולתת קרדיט למוביליו בפועל - גארפילד שייסד אותו ועומד בראשו, וDanny-w המעורב ביותר בליוויו. הרחבת המיזם השנה באופן משמעותי היא עדות להצלחתו, המתאפשרת בין השאר בזכות תהליכי הלמידה וההתייעלות שגארפילד ודני מובילים שנה אחר שנה. אני בטוחה שגם השנה המיזם יובל בצורה אחראית.
- לסיום, אני מוקירה את האמון שהובע על ידי רבים כאן במיזמי ויקימדיה ישראל, ואת הנכונות של רבים להירתם לקליטת התכנים שיעלו בתום תהליך העבודה במסגרת מיזם זה. שבת שלום, Shai-WMIL - שיחה 17:57, 27 בינואר 2017 (IST)
- תודה על העדכון ובהצלחה! סתם סקרנות, הציטוטים בכתבה לא שלך, וגם אין אמת בהערכה שיש צפי ל-400 ערכים בשנה, אז האם יש משהו שכן נכון בכתבה של וואלה? אגסי - שיחה 17:04, 28 בינואר 2017 (IST)
- לסיום, אני מוקירה את האמון שהובע על ידי רבים כאן במיזמי ויקימדיה ישראל, ואת הנכונות של רבים להירתם לקליטת התכנים שיעלו בתום תהליך העבודה במסגרת מיזם זה. שבת שלום, Shai-WMIL - שיחה 17:57, 27 בינואר 2017 (IST)
כישורי העתיד
[עריכת קוד מקור]- The most important skills of tomorrow, according to five global leaders. צחי לרנר - שיחה 01:30, 27 בינואר 2017 (IST)
קרן ויקימדיה קיבלה מענק של 500,000 דולר כדי לפתח כלים טובים יותר למניעת הטרדות וחסימת טרולים
[עריכת קוד מקור]הועבר לשיחת ויקיפדיה:התמודדות עם טרולים#קרן ויקימדיה קיבלה מענק של 500,000 דולר כדי לפתח כלים טובים יותר למניעת הטרדות וחסימת טרולים. דוד שי - שיחה 06:37, 25 בפברואר 2017 (IST)