Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

רחובות

רחובות
סמל העיר
סמל העיר רחובות

סמליל ממותג של העיר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מתן דיל
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
תאריך ייסוד 1890
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 154,001 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 14
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.23 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 6,490 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 22
תחום שיפוט[4] 23,730 דונם
    - דירוג ארצי[2] 75
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 74
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4377
    - דירוג ארצי[2] 65
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 8.7%
גילאי 15 - 19 6.6%
גילאי 20 - 29 10.8%
גילאי 30 - 44 19.8%
גילאי 45 - 59 15.7%
גילאי 60 - 64 4.0%
גילאי 65 ומעלה 16.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 75
–  יסודיים 44
–  על-יסודיים 45
תלמידים 30,475
 –  יסודי 17,398
 –  על-יסודי 13,077
מספר כיתות 1,187
ממוצע תלמידים לכיתה 27.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל רחובות נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר העירייה

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל. רחובות נוסדה כמושבה במישור החוף הדרומי בי"ד באדר ה'תר"ן, 5 במרץ 1890[6], על ידי עולים חובבי ציון במסגרת חברת "מנוחה ונחלה". רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950[7]. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות נודעת בעיקר בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר שבה פרדסים רבים – על כן סמל התפוזים בדגלה. בעבר הייתה סיסמתה "עיר המדע וההדרים" – אך סיסמה זו שונתה ל"עיר המדע והתרבות", לאחר שבעשור השני של המאה ה-21, התמעטה מאוד בשטחה חקלאות ההדרים, ואת מקומם של הפרדסים תפסה הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, במזרח כפר ביל"ו בדרום-מזרח מועצה אזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום מערב מועצה אזורית ברנר ויבנה, במערב ודרום מערב מועצה אזורית גן רווה.

ביום הקמת רחובות, ליד הבאר בשטח המושבה נאם אהרון אייזנברג ואמר: “אחי, אתם רואים את המקום הזה, שועלים מהלכים בו והוא כלו ישימון אחד; אבל עוד תזכו לראות זקנים וזקנות וילדים משחקים ברחובות היישוב שיוסד פה”. אחריו נאם ישראל בלקינד והגה את שמה של המושבה. מקור שמה של העיר הוא בפסוקים מהמקרא:[8]

עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם.

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

מייסדי רחובות עם מפת הנחלות, שנות ה-80 של המאה ה-19
דף מתוך "ספר הברית", שנחתם על ידי מייסדי רחובות בוורשה בשנת 1890 (המסמך המקורי מוצג בארכיון רחובות)
מפת רחובות ב-1897
רחובות בתחילת דרכה
רחוב יעקב במושבה רחובות בשנת 1893
פועלים בבית האריזה לתפוזים בראשית המאה ה-20
תזמורת רחובות במאי 1923
ביקור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ברחובות. בתמונה עם ראש העיר, יצחק כ"ץ, ועם אבא אבן

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג, בתיה מקוב וכן אפרים חרל"פ[9]. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר ה'תר"ן, 5 במרץ 1890[6] על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה"[10], על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן[11], שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן הערבי-נוצרי, בוטרוס רוק. העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן). יש המזהים את חרבת דוראן עם היישוב היהודי דורון המוזכר בתלמוד הירושלמי במסכת פאה. ברחוב דונדיקוב במרכז העיר התגלה בית בד גדול שמתוארך לתקופה זו[12].

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים". ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים – האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד[13].

בשנת 1898 ביקר במושבה חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, כחלק מסיורו במושבות החדשות, והתקבל בהתלהבות על-ידי התושבים.

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וסעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק", אותו הקימו תימני כנרת.

ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גנבה חקלאית והסלימה, נהרגו ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמן[14][15], שהיה בדרכו לסייע למושבה[16].

ב-1914 מנתה המושבה 955 תושבים.

ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה. בשל הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין. בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המשקאות "יפאורה".

בתחילת שנת 1937 החלו הבריטים בהקמת מחנה צבאי (שנקרא בפי המקומיים “הקמפ”), ברובו בשטח פרדס שוורץ. תחומי המחנה היו: רחוב הרצל ממערבו, רחוב גורדון מדרומו, רחוב הנשיא הראשון מצפונו ורחוב בוסתנאי ממזרחו. בשטח מצפון לרחוב הנשיא הראשון הוקמו אורוות לסוסים (היום נכלל בשטח מכון ויצמן). בנוסף, הוחרמו מספר בתים ברחוב אייזנברג ואת בית גורפינקל ששימש מועדון לקציני הגדוד הסקוטי בשנים 1937–1941. יהודה פורר הורשה להמשיך להתגורר בתחומי המחנה, כיוון שעבד בו[17].

בשנת 1941 נחנכה ברחובות תחנת המשטרה שהקימו הבריטים במהלך תקופת המנדט באזור.

במלחמת העצמאות שכנה בעיר המפקדה הראשית של חטיבת הדרום, חטיבת גבעתי (ה'תש"ח). המושבה נפגעה קשה מהפצצות ממטוסים של הצבא המצרי ומספר מתושביה נהרגו. המועצה המקומית גייסה גיוס מלא את הגברים ביישוב, מי לצבא ומי לעבודות ביצורים, והעבירה לצבא את כל הנשק שלה. סניף מד"א המקומי הפך לבסיס רפואי של "ההגנה" והתחנה, על כל ציודה, עמדה מוכנה לכל קריאה לעזרה רפואית. גם גדוד מכבי האש המקומי העמיד עצמו לרשות צה"ל והמשיך את פעולותיו כיחידה צבאית. שני נתיבי שיירות חשובים יצאו מרחובות בתקופת המלחמה: נתיב אחד אל הנגב והנתיב השני אל ירושלים הנצורה. במכון זיו (ויצמן) היה אחד הבסיסים העיקריים של חיל המדע (חמ"ד), שהוקם בארגון "ההגנה" בשנת 1947, וחלק ניכר של המחקר הצבאי, שהיה דרוש למדינה במלחמת השחרור, התבצע בו.

גדוד 52 של גבעתי היה מורכב ברובו מבני רחובות, והשתתף במבצעי לוחמה רבים וחשובים, ביניהם פריצת הדרך לנגב. שבעים ושלושה מבני רחובות נפלו במלחמת השחרור בכל רחבי הארץ. לזכרם הוקמו בית "יד לבנים" ו"גן המגינים", והרחובות שנבנו בשכונות החדשות שנבנו לאחר הקמת המדינה נקראו על שמם[18].

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950, כאשר היו בה מעל ל-18,000 תושבים. בעיר הוקמו מעברות לקליטתם של אלפי עולים שהגיעו בשנים אלה. משפחות רבות התיישבו בשרידי הכפרים הערביים שננטשו זרנוגה וקוביבה.

תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1959) ברחובות בוטלו בידי בית המשפט, בשל טענות לגילויי שחיתות וקניית קולות[19][20] ובחירות חוזרות התקיימו בפברואר 1960[21].

גלי עליה נוספים הגיעו לעיר בשנות ה-70 מברית המועצות, ובשנות ה-90 מאתיופיה ומדינות חבר העמים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים ברחובות 154,001 תושבים (מקום 14 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,770 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[22]

השכר החודשי הממוצע של שכיר בעיר בשנת 2021 היה 14,630 ש"ח לעומת ממוצע ארצי של 12,925 ש"ח[23].

רחובות מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר – למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40[24].

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:[24]

חינוך, השכלה ומדע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל סמפור במכון ויצמן למדע של האמן יגאל תומרקין

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה:

בעיר רחובות. נכון לשנת 2024, ישנם כ-42,150 תלמידים ופועלים כ-430 מוסדות חינוך בעיר.

בעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט (לשעבר תמ"ר – "תיכון מאוחד רחובות" במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), קריית החינוך ע"ש רון ארד (במערב העיר, רחובות ההולנדית), בית-ספר תיכון של רשת אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת.

בעיר קיים בית ספר פתוח – בית ספר "השיטה"[27], הנמצא בשכונת חבצלת. לבית הספר רצף חינוכי מגן חובה עד כיתה ט'. משנת 2019 נפתח מסלול דמוקרטי בבית ספר "רמת אלון"[28], ובשנת 2019 נפתח בית ספר דמוקרטי דתי שנקרא "בראשית", בדרום-מזרח רחובות. כנהוג בבית ספר דמוקרטי, שמו נבחר בבחירות על ידי תלמידי בית הספר והוריהם[29], מתוך אוסף שמות שהוצעו על ידי התלמידים. בשנת 2023 נפתחה חטיבת ביניים דמוקרטית ליד תיכון ויצו.

בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת בני עקיבא הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה בצפון רחובות. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת בני עקיבא הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר, ובמקביל תיכון דתי לבנות "אמית – הלל". זאת בנוסף לאולפנה צביה רחובות לבנות הוותיקה יותר, השייכת לרשת נועם-צביה. בנוסף לישיבות התיכוניות קיים בעיר תיכון דתי ציוני לבנים – "המר". ברחוב בנימין שוכנת ישיבת מאור התלמוד הליטאית, ואליה מסונפות שתי ישיבות לצעירים – ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב מיכאל חסין ו"ישיבה לצעירים מצוינים". לא הרחק ממנה פועלת ישיבת "הליכות חיים" המיועדת לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת בשם "חכמה ודעת" הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" החסידית, המסונפת לחצר. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד ובהם ישיבה קטנה ותלמוד-תורה ממ"ד.

חצרות וקהילות חסידיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילות החסידיות ברחובות מרוכזות בדרום-מזרח העיר. חסידות קרעטשניף הוקמה בעיר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הרב דוד משה רוזנבוים, כיום בנשיאות בנו הרב מנחם אליעזר זאב. כ-250 משפחות מתגוררות ב"קריית קרעטשניף" וכ-80 משפחות נוספות בשכונת "פסגת קרעטשניף" הסמוכה. קהילת חסידי ויז'ניץ בעיר הוקמה בשנת ה'תש"נ, ומונה עשרות משפחות. הרב ישראל אליעזר אדלר כיהן כרב הקהילה כ-35 שנה, ובתשע"ב הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידות ויז'ניץ, וחצרו נקראת חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ. התגורר בעיר עד אמצע תשע"ט. בשנת 1968 החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר. בית הכנסת ממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, ומסביבו בנו תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, וגני חב"ד[30].

תנועות הנוער ברחובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחובות פעילות 8 תנועות וארגוני נוער שונים: הצופים, הנוער העובד והלומד, כנפיים של קרמבו, אריאל, בני עקיבא, עזרא, חוגי סיירות של קק"ל והשומר הצעיר, הפועלות ב-18 סניפים ברחבי העיר. פעילות תנועות הנוער מתפרסת על רוב השכונות ורוב האוכלוסיות בעיר. הפעילות מופנית לתלמידים מכיתה ד' עד כיתה יב'.

במסגרת פעילות מחלקת הנוער של העירייה פועלת מתאמת פעילות נוער, שמתפקידה לתאם את הפעילות וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער הפועלות בעיר וחינוך והכשרה של רכזי התנועות אשר מפעילים חניכים ממגוון האוכלוסיות בעיר.

רבני רחובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבה הראשון של רחובות היה הרב העשיל מרגליות, שכיהן כרבה של רחובות עד שנת תרפ"ז, 1927. באותה שנה כיהן אחריו הרב אליהו עפרון למשך חצי שנה, ובמשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת ה'תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר[31]. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו יחד עם הרב יחזקאל כהן. את מקומם מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, ששימש בתפקיד עד פטירתו בשנת 2022. הרב קוק נחשב לרב שמחובר לכלל האוכלוסייה ומקובל על חוגים חרדיים ודתיים לאומיים כאחד. לאור מחלתו של הרב שמחה הכהן קוק, בשנת 2021 מונה הרב הראשי של אור יהודה הרב ציון כהן באופן זמני למחליפו, והוא משמש כרשם הנישואין וכממונה על תחום הכשרות בעיר[32].

ברחובות קיימים גם רבני שכונות. נכון לשנת 2024, רבני השכונות הם: הרב יוסף מלכיאל – רב מזרח העיר, הרב שלמה מזרחי – רב כפר גבירול, הרב צבי כהן – רב קריית משה ושכונת סלע, הרב נתנאל כהן – רב שכונת אושיות. בין רבני הקהילות הבולטים הם הרב מנחם גולוכובסקי – רב קהילת חב"ד, והרב יצחק זגאי – רב הקהילה האתיופית בעיר.

תרבות ופנאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכזי בילוי, תרבות ופנאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הקולנוע (כיום הוט סינמה) בקניון רחובות
  • בית העם היכל התרבות העירוני – מרכז התרבות הגדול בעיר; הבית הקהילתי הראשון ברחובות, ששופץ בשנים 2013–2014 וכיום כולל אולם הופעות, מרכז לחוגים ואת "בימת הנוער העירונית", שהוא המרכז הגדול ביותר במדינה לחינוך והכשרה של ילדים ונוער בתחום אמנויות הבמה: דרמה, זמר וריקוד. נמצא ברחוב יעקב, פינת רחוב מנוחה ונחלה, באזור מרכז-מזרח העיר.
  • הספרייה המרכזית ע"ש מאירהוף – הספרייה העירונית הממוקמת במרכז העיר, ברחוב גולדין, בסמיכות לגן המגינים ולבית יד לבנים. לספרייה שבעה סניפים הפרוסים בשכונות העיר.
  • בית התרבות ע"ש סמילנסקי – ממוקמת במרכז העיר, ברחוב גולדין, בסמיכות לספרייה העירונית ויד לבנים, במסגרתו פועלים מספר מוסדות תרבות עירוניים כגון, הגלריה העירונית לאמנות, הקתדרה, מרחב גוף ונפש והמרכז ללימודי אמנות חזותית.
  • בית יד לבנים – מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל בני בעיר. בבית יד לבנים פועלת גלריה לאמנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
  • בית דונדיקוב – ביתו של אחד מראשוני המושבה רחובות ומייסדיה, השוכן ברחוב יעקב, פינת רחוב דונדיקוב, במרכז רחובות ועל הגבעה, בהּ נוסדה. שופץ בראשית המאה ה-21 והפך למוזיאון לימי ראשית המושבה רחובות, המאכלס גלריה לתערוכות אמנות ואירועים תרבותיים.
  • קונסרבטוריון עירוני – מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך. הקונסרבטוריון נוסד בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 על ידי המנצחים יעקב אלמוג ויצחק בן ישראל.
  • מרכז קהילתי "חוויות שווייץ" – מתנ"ס, השוכן במזרח העיר, ברחוב סירני ובו מתקיימים קונצרטים, הרצאות ועוד. המרכז פועל כחלק מרשת חוויות של העירייה, המפעילה עשרים מרכזים הפרוסים בכל רחבי העיר.
  • בית מיכל – מרכז תרבות ייחודי הכולל ספריית ילדים ונוער עשירה, פעילויות והרצאות למבוגרים וגלריית אמנות[33].
  • מרכז וייסגל – בריכת השחייה העירונית, הממוקמת ברחוב דובנוב שבדרום-מערב העיר, בסמוך למושב גבתון.
  • רדיו קול השפלה – תחנת רדיו חינוכי המשדרת בתדר 103.6FM. אולפן התחנה שוכן בתיכון דה-שליט, בימי חמישי התחנה משדרת מהאולפן השקוף בשוק העירוני, התחנה מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
  • מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל – נמצא בשכונת שעריים בדרום רחובות. המרכז נחנך בספטמבר 2017. הוא שוכן בבניין בשטח של 3,000 מ"ר, על פני שלוש קומות. באולמות התצוגה מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. עיקר שליחותו היא הפצה ושימור מורשתה של יהדות תימן, אך הוא מציג גם תערוכות על קהילות אחרות בישראל. סרט על מורשת הקהילה התימנית, בתימן ובישראל, מוקרן לקבוצות מבקרים באודיטוריום בן 250 מושבים, שבו מתקיימים גם מופעים שונים.
  • בית האסמים – שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צופה לבית העם המשמש מוזיאון מיניאטורות שנחנך בשנת 2021.
  • אקרנים וקולנוע – משנות ה-20 התקיימו הקרנות של סרטי קולנוע ב"בית העם"[34]. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נוספה הקרנה של סרטים בקולנוע "בית הפועלים", וההקרנות נוהלו בשתיהן על ידי "חברת בתי הקולנוע" שהייתה בבעלות משותפת של מועצת הפועלים, שותפיה בבית הפועלים והחוכרים של בית העם[35]. בתחילת 1952 נפתח אולם הקרנות נוסף בבית העם ומספר אולמות הקולנוע בעיר עלה לשלושה[36]. בסוף 1953 החלה חברת בתי הקולנוע בהקמת קולנוע קיצי ברחוב ש. בן ציון[37]. הקולנוע נקרא "חן הקיצי" ופעל בחודשי הקיץ[38]. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבנה לקולנוע גג והוא פעל בכל ימות השנה[39]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 חולק האולם היחיד והגדול של קולנוע חן ל-4 אולמות קטנים יותר[40]. קולנוע זה הצטיין במגוון סרטי איכות והיווה מוקד משיכה תרבותית לתושבי רחובות והיישובים השכנים. במאי 2019 נערכה בו ההקרנה האחרונה והוא נסגר. מסוף שנות ה-60 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 פעל ברחובות גם "קולנוע הדר"[41]. בשנת 2000 נפתח קניון רחובות שבו פעל מתחם אולמות קולנוע של רשת "רב חן" עד שנת 2014. בתחילת 2017 נפתח המתחם מחדש לאחר שיפוץ, עם שישה אולמות קולנוע של רשת "גלובוס מקס", וב-2019 שונה שם המתחם ל"הוט סינמה"[42].
  • בשנת 1984 ייסד המנצח והחלילן אבנר בירון את הקאמרטה הישראלית ירושלים, שנקראה אז "הקאמרטה רחובות", ופעלה בתמיכת מכון ויצמן ועיריית רחובות[43][44], עד שבשנת 1996 לקחה אותה עיריית ירושלים תחת חסותה.
  • בעיר פועלים שלושה הרכבי נגינה בהם "תזמורת קלאסיקה רחובות" שהוקמה בשנת 2001 המונה כ-30 נגנים בניצוחו של דורון סלומון[45], "תזמורת הג'אז רחובות" בניצוחו של גורי אגמון, ו"תזמורת כלי נשיפה רחובות" המונה כ-40 נגנים בניצוחו של יעקב גלר.

אירועים קהילתיים קבועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנית ושחקן בפסטיבל רחובות הבינלאומי לפסלים חיים ה-10

פארק ההדרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק ההדרים הוא ה"ריאה הירוקה" של העיר, במזרח העיר. הפארק משתרע על שטח של 65 דונמים ומיועד לכל המשפחה, עם תצפית נוף, מרחבים ירוקים, עצי פרי, גן חי, אגם מלאכותי ובריכת דגים אקולוגית ומתקני משחק. פארק ההדרים קיבל את שמו על שם ההדרים הרבים שמילאו בעבר את השטח של מזרח העיר עד היום. המתחם בו הוקם פארק ההדרים היה של “חוות כספי”.

מפעלים ומוסדות ברחובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז הרפואי קפלן ברחובות
תחנת משטרת רחובות, ששימשה גם כמטה מרחב שפלה עד שנת 2020. המבנה נוסד במקור כאחת ממצודות טיגארט מתקופת המנדט הבריטי

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה. בעיר ישנם תחנת משטרה, כיבוי אש, מד"א אזורית, בית משפט השלום, משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הרישוי, מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן רבנות ראשית ומועצה דתית מקומית.

בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי[47].

בעיר ישנו "פארק התעשיות רכטמן" אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה, ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות של פלדמן.

במהלך כהונתו של ראש העיר מיכאל לפידות הונחה התשתית להקמת "פארק מדע" בצפון העיר, בסמוך לתחנת הרכבת, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע – תעשיות מדע רחובות). במתחם חברות היי-טק בפארק המדע ובפארק המדע קריית ויצמן הצמוד אליו מצפון שוכנות כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי-טק, הביוטק והפודטק הישראלית. בנוסף, מרכזי פיתוח של חברות זרות כגון היולט פקארד, אפלייד מטיריאלס, ג'נרל אלקטריק, סיגמא-אולדריץ', סטרטסיס וישראליות כגון אלביט מערכות ואימפרבה. כמו כן, קיים במתחם בית מלון לאונרדו בוטיק.

בשנים האחרונות הפך המתחם גם לאזור בילוי מועדף בקרב רבים מרחובות ומסביבתה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח.

פארק הורוביץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק הורוביץ הוא פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה והננוטכנולוגיה. בפארק נמצאים מרכזי פיתוח של החברות לנדא דיגיטל פרינטינג ולוסיקס.

מרכזי קניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקומפלקס במרכז העיר בו שוכנים קניון "עופר" רחובות, בית הקולנוע (HOT CINEMA), בית העירייה, והתחנה המרכזית

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל, רחובהּ הראשי של העיר. ממנו מסתעף רחוב ביל"ו, בו שוכן השוק העירוני החדש, שוק מקורה אשר נפתח ב-2021 בשטח של 1,700 מ"ר על המבנה ההיסטורי של השוק העירוני[48]. בצפון-מערב העיר ממוקם מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד, בסמוך למפעל יפאורה.

קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים:

כמו כן, בסמוך לעיר, ממוקמים מרכזי קניות פתוחים: פאוור סנטר ובילו סנטר Outlet, ומתחם ישפרו סנטר בנס ציונה.

הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.

לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב מחבר כביש 410; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב וכביש 411, הגובל בשכונת כפר גבירול עד לצומת ביל"ו.

הכביש העוקף המזרחי שדרות בגין מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה המשך לכביש 423 ולהתחבר לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה (מצד תושבי השכונות המזרחיות של נס ציונה).

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר וכן לתחנה המרכזית של רחובות שנמצאת בקניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אלקטרה-אפיקים, מטרופולין, קווים.

ברחובות יש 6 תחנות מוניות בכל רחבי העיר, וכ-160 מוניות בכל העיר רחובות והסביבה. המוניות מגיעות לכל שכונות העיר ומסיעות לכל רחבי הארץ.

תחנת הרכבת רחובות

רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע. לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש. זוהי התחנה העמוסה ביותר בארץ אחרי תחנות תל אביב, ותחנת חיפה חוף הכרמל[49].

כמו כן, קיימת תוכנית עתידית לבניית תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים במערב העיר, בסמוך למתחם השוק הסיטונאי בעיר.

בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המגמה של שימוש באופניים בתוך העיר – אמצעי תחבורה הזוכה לעידוד העירייה. העירייה יזמה במאי 2018 את מיזם השכרת האופניים Mobike, אולם המיזם ננטש לאחר מספר חודשים[50]. עם שיפוץ הרחובות ובעיקר רחוב הרצל סמוך לתחנת הרכבת, נסללו לאורכם שבילי אופניים וכמו כן סומנו או נסללו שבילי אופניים לאורך רחובות וצירי תנועה רבים לאורך העיר. בעיר פועל המיזם האזרחי בתמיכת העירייה "רחובות בשביל אופניים"[51].

תוכניות עתידיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022 אושרה תוכנית הקו הכחול של המטרו שמתוכנן לעבור ברחובות. קו BRT במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון, באמצעות כביש 412 וצפויה להתחיל לנסוע בשנת 2027. הוא ינוע ברחובות על פני 12 תחנות בין צומת ביל"ו לצומת המדע[52]. במקביל מתוכננת להתחבר לעיר הזרוע הדרומית של קו המטרו M1.

ברחובות מספר אולמות ספורט בבתי הספר, הידוע מתוכם הוא היכל הספורט ע"ש אוסי וזוהר. מגרשי כדורגל בעיר הם במתחם האצטדיון העירוני, שני מגרשים של דשא סינתטי במרכז וייסגל, מגרש מרמורק, שעריים וקריית משה.

בעיר קיימים גם בריכת השחייה וייסגל, מרכז טניס, מועדון האבקות עירוני, מטווח עירוני, מועדון טניס שולחן מקצועי, מועדון ובית ספר לשחמט, קאנטרי קלאב וספורטק רחובות. דרך מנחם בגין הוא מסלול פופולרי להליכה וריצה ספורטיבית.

כדורגל

אנדרטת מוטי קינד

שתי הקבוצות הבכירות בעיר הן:

בעבר מגרשן הביתי של הקבוצות בליגה הלאומית היו אצטדיון עירוני נס ציונה בה שיחקה שעריים והאצטדיון העירוני רמלה בה שיחקה מרמורק, כיוון שאין אצטדיון העומד בתקנים של ליגות בכירות בעיר, עד להשלמת בנייתו של אצטדיון רחובות, האמור להיחנך בשנת 2024. משחקי הדרבי בין קבוצות אלו נחשבים למתוחים ותוססים מאוד.

ובנוסף ישנן שתי קבוצות המשחקות בליגות נמוכות יותר:

בעבר פעלה בעיר גם קבוצת מכבי כפר גבירול, אך היא פורקה לאחר הרצח של מרדכי קינד במהלך משחק נגד מכבי רחובות בשנת 1975.

כדורסל

כדוריד

כדורעף

  • הפועל רחובות – בליגת העל לגברים ונשים. נוסדה בשנת 2014, ובשנת 2021 עלתה לליגת העל. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם של בית הספר היסודי בגין ומכיל 500 מושבים.

שחייה

פוטבול

אתרים בעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רחוב "בתי המיליונרים" ברחובות. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
בית יוספזון, הבית הראשון שנבנה במושבה לפני השיפוץ. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
בית דונדיקוב, הבית השלישי שנבנה במושבה
בית העם ברחובות. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
יקב רחובות "הישן", וכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
בית הכנסת הגדול אהל שרה. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • בית יוספזון – בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (על פי השלט בחזית הבית) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, ה'תר"ן (1890). בי"ט בכסלו ה'התרנ"א נערכה בבית יוספזון האספה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון[54]. הבניין שופץ בשנת 2020 ופועלת בו מסעדה צרפתית בשם "אחוזת מרגו".
  • בית דוֹנְדִיקוֹב – הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שרפה או קריאה לאספת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
  • בית העם – נבנה ב-1912 ושימש מרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. ב-2014 נחנך בית העם המשוחזר והמורחב, הכולל היכל תרבות ואת "בימת הנוער" של רחובות. הבניין המקורי מהווה מבואה לבניין המורחב[55].
  • היקב – נמצא ברחוב הנשיא הראשון, בצפון העיר ומהווה מזכרת לימיה הראשונים של המושבה, כאשר הכוונה הייתה לגדל בהּ כרמים ולייצר יין. עקב כישלון ניסיון זה, פנתה רחובות לענף ההדרים, אשר אפיין אותהּ מאז ועד סוף המאה ה-20.
  • בית הכנסת הגדול אהל שרהבית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה (אשתו של יעקב ברוידא), ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.
  • בתי המיליונרים – רחוב "בתי המיליונרים" שוכן ברחוב מנוחה ונחלה שברחובות.
  • בית זלצר – הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
  • בית חיים ויצמן – ידוע גם כ"וילה ויצמן", "מוזיאון יד ויצמן" ו"בית הנשיא הראשון". הבית נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל אריך מנדלסון ושימש ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן וד"ר ורה ויצמן. הבית נבנה בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934, (וממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע). עם בחירתו של ד"ר ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הרשמי של נשיא ישראל. בני הזוג תרמו את האחוזה, לאחר מותם, למדינת ישראל. שיפוץ ראשון, באדיבות קרן קלור, בוצע בבית בשנת 1978, והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב.
  • בית האסמים – מבנה מוארך ייחודי בצורתו, עם שלוש דלתות מקומרות. היה חלק ממתחם "בית מקוב" (מבנה היסטורי מפורסם מראשית ימי המושבה, שנהרס בשנות השמונים של המאה ה-20 על אף שהיה מיועד לשימור) בית האסמים, הוא למעשה 3 חנויות צמודות שנבנו בשנת 1910 לערך, בחצר הבית השתמשו בתחילה כמחסן תבואה ומאוחר יותר גם כמחסן שקדים בנוסף לאסם תבואה. בהמשך היו אלה החנויות הראשונות של המושבה. בית האסמים הוכרז על ידי המועצה לשימוש אתרי מורשת כמבנה לשימור. בית האסמים שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צמוד לבניין דירות מודרני וצופה לבית העם כיום משמש כמוזיאון המיניאטורות שנחנך בשנת 2021[56].
  • בית גורפינקל – הבית שוכן ברחוב אייזנברג 2, בית מפואר בסגנון קולוניאליסטי נבנה בשנת 1928 על ידי מנחם גורפינקל, יהודי מארצות הברית, והוא מאופיין בתקרות גבוהות, חלונות עץ מוארכים ומסוגננים ורצפה מצוירת. בימי המנדט שימש כמועדון לקציני הצבא הבריטי. המבנה יחד עם החצר הסובבת את המבנה שוחזר ובמרכזו עץ פיקוס הגדול ברחובות, ובעבר פעלה בו אולם אירועים ומסעדת יוקרה בשם "אחוזת מרגו". בשטח החצר נבנה מגדל מגורים והמבנה יעבור שימור[57].
  • בית שרגא פייבל כהנוב (הבית הירוק) הבית הראשון בן שתי קומות המגורים הוקם ב-31–1930 ברחוב בנימין פינת נורדאו. בצבע ירוק, כיום צבעו אפור כי לא היה להשיג צבע מקורי בשנות ה-50[דרושה הבהרה]. חידושי הבית כשנבנה כללו פעמון חשמלי בדלת הכניסה ופתיחתה מלמעלה בלחיצת כפתור על ידי פייבל כהנוב, אינטרקום טלפוני בין שתי הקומות לתקשורת עם בתו רישקה (שושנה אשת יונתן מקוב), טיימר אלקטרו-מכני לתאורת המדרגות פעיל עד היום. (ברוך רביד, מאה בתים ברחובות).
  • אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב – מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נמצאים חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. בריכת האגירה הונצחה בסיפורו של ס. יזהר "רחיצה בבריכה". כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותוכניות חינוכיות למבקרים.
  • מוזיאון מכון איילון – מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חיזיון אור-קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
  • גן המגינים – במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן[58]. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס תל נוף שליד רחובות ובמטוסו פרצה שרפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם אז המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להישאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר – ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
  • אנדרטת טנק המרכבה – מבנה אבן בצורת טנק שהוקם בשנת 2010, ברח' הנשיא הראשון, בסמוך ל"בית הנשיא" לזכרו של אלוף ישראל טל, מפתח טנק המרכבה, שהיה תושב רחובות.
  • גן הצמחים רנה סמילנסקי לצמחי התנ"ך וצמחי המושבה רחובות – הגן נמצא ברחוב יעקב 39 מול בית העם, משתרע על שטח של כ-1,700 מ"ר ומכיל עצים ועצי פרי המוזכרים בתנ"ך וכן שיחים, שיחי פרחים וצמחי מים המוזכרים בתנ"ך וכן צמחים מימיה הראשונים של המושבה רחובות. בגן יש גם גת קדומה, בית בד, רחיים, שוקת, באר מים ופסלים מעשי ידי אומני רחובות. הגן נגיש לנכים וללקויי ראייה.
  • בריכת רחובותבריכת חורף טבעית הנמצאת בשטחים הפתוחים שבמזרח העיר, שמורת טבע מאושרת. בבריכה מיני צמחים ובעלי חיים נדירים כגון חפרית מצויה. ארגונים סביבתיים שונים סבורים כי ישנו איום משמעותי לבית גידול ייחודי זה כתוצאה מתוכניות הבנייה העתידיות של העיר.
  • בית החמישה – מרכז המתנדבים העירוני שהוקם לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון הנ"ד בשנת 1977. במרכז ממוקמת המזכירות העירונית של של"מ – שירות לאומי למבוגר.
  • בית הקברות העתיק – בית הקברות ה'תר"ן (הישן) שימש את תושבי רחובות מאז היווסדה שנת תרנ"א (1891) ועד הקמתו של בית הקברות החדש. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
  • מצפה הכוכבים – זהו מצפה כוכבים ייחודי לאזור השפלה. נבנה על גג בית ספר אורט, במסגרת מגמת "אווירו-חלל". המצפה הוקם בשנת 2017 והוא צפוי להיפתח גם לציבור הרחב[59].
  • מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל – נמצא בשכונת שעריים, נחנך ב-2017. במרכז ניתן ליהנות מתצוגות קבע ופעילויות ייחודיות להפצה ושימור המורשת של יהדות תימן. המרכז מהווה בית לכלל קהילות ישראל, באמצעות תערוכות מתחלפות, ימי עיון, סדנאות, מופעים ועוד.

ארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תל שלף
  • תל שלף – תל ממערב לשכונת כפר גבירול, בתחום רחובות, שהיו שזיהו עם אֶלְתֵקֵה, עיר לויים המוזכרת בתנ"ך. על התל נמצאים כיום בתי פרדס ומטעים מסביבו וכן שני בתי אמידים נטושים.
  • זרנוקה – יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד אשר היה היכן ששכונת קריית משה שוכנת כיום. חוקרים רבים סבורים שזרנוקה הייתה היישוב היהודי ממנו יצא החכם ר' חייא בר זרנוקי, המוזכר בתלמוד הבבלי. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית-ביזנטית. בתקופה הממלוכית היה זרנוקה כפר במחוז עזה וכן בתקופה העות'מאנית.
    גת דורון – גת ענבים קדומה שנתגלתה במרכז העיר
  • גת דורון – ברחוב דונדיקוב, במרכז העיר, התגלתה בשנת 1976 גת לדריכת ענבים, המצטיינת בגודלה ובמורכבותה. בגלל גודלה מניחים החוקרים כי גת זו לא שימשה אדם פרטי, אלא הייתה גת ציבורית, שכמוה הוזכרו כבר בתלמוד. הגת, כמו גם ממצאים אחרים, חיזקו בקרב החוקרים את הסברה כי כבר בתקופות קדומות היה בשטחה של רחובות יישוב יהודי. היישוב היהודי שמזוהה עם רחובות הוא "דורון" – יישוב מתקופת המשנה והתלמוד, שתושביו התפרנסו בעיקר מכרמי גפנים וזיתים. "דורון" מוזכר בתלמוד הירושלמי, בו מסופר (ציטוט מתורגם): "רבי אבהו ורבי יוסי בר חנינא ורבי שמעון בן לקיש עברו ליד כרם דורון, הוציא להם האריס אפרסק אחד, אכלו הם וחמוריהם והותירו... לאחר ימים עברו שם, הוציא להם שניים שלושה בתוך ידו, אמרו לו: מן האילן הזה אנו רוצים, אמר להם: ממנו הוא, וקראו עליו: ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה" (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'). מאות שנים התקיים היישוב עד שנעזב או נהרס. בימים בהם הייתה יבנה מרכז האומה, נבנו כפרים בסביבותיה, שיושביהם היו מגיעים ליבנה. גם לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא נשארו יהודים בכפרי הסביבה, עד למאות החמישית והשישית לפחות. בסביבותיה של רחובות התגלו ממצאים עתיקים, המעידים על יישובים שהתקיימו בתקופת המשנה והתלמוד ואף לפני כן.
  • חירבת אל-בד – באזור מרכז הנופש של מכון ויצמן, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית ביזנטית והערבית הקדומה: אבני בית-בד (ומכאן שמו של האתר "חירבת אל-בד"), גת מרוצפת פסיפס, אבני ריחיים, קברים, שרידי מבנים וקרמיקה.
  • גבעת נבי גנדה – בכפר גבירול, בראש הגבעה, ניצב בעבר מבנה פתוח וכיפה לראשו. המבנה מיוחס על ידי הערבים לקברו של גד, בנו של יעקב אבינו. בשטח נמצאו גם חרסים מהתקופה הרומית ביזנטית. קיימת סברה שבחירבת אל-בד או בגבעת נבי גנדה שכנה פקיעין, בה ישב רבי יהושע בן חנניה, מחכמי יבנה. על פי התוספתא במסכת סוטה פרק ז הלכה ט: "מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין."

אזורים ושכונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפת העיר רחובות
מרכז העיר רחובות
"רחובות ההולנדית", במערב העיר – דוגמה טיפוסית לאחת מהשכונות הרבות שהוקמו בשולי העיר מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20
פסל הפעמון בסמוך לבית דונדיקוב של האמן ישראל פרימו
בית יד לבנים ברחובות

תוכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים:[60]

אזור 1 – צפון העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • [61]שכונת יחד/היקב
  • אחוזות הנשיא – שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.
  • רחובות המדע
  • שיכון עובדי מכון ויצמן למדע – שכונה שהוקמה בראשית שנות ה-60' למגורי חברי הסגל המנהלי והטכני במכון ובני משפחותיהם[61]
מוסדות באזור זה

אזור 2 – מזרח העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שכונת היובל/שרונה
  • קריית קרעטשניף
  • פסגת קרעטשניף
  • קריית דוד
  • דניה
  • אבני חן
  • אזורי ויצמן

אזור 3 – דרום העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קריית ההגנה
  • גני סביון
  • מקוב – שכונת בתים צמודי קרקע.
  • עין גנים
  • רמת אהרון – שכונה שנבנתה ב-1935 ונקראת על שם אהרן אייזנברג, גואל אדמות ונשיא לשכת בני ברית ברחובות. השכונה הוקמה על שטח של 56 דונם שחולקו ל-20 משקי עזר[63]. אבן פינה למושב הונח ב-21 באפריל 1935[64]. המתיישבים הראשונים בשכונה היו דתיים[65]. בית הכנסת בשכונה נקרא "אהל בלהה" על שם אשתו של אהרן אייזנברג[66]. באמצע 1946 הוחל בהקמת בית עולים בסמוך לשכונה[67].
  • אושיות – השכונה הוקמה ב-1954 על שטח פרדס פיינשטין, שעציו נעקרו ותושביה הראשונים היו בעיקר מפוני מעברת "הרמה". משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מאתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב".
  • שכונת גבעתי – בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני.
  • רחובות החדשה – חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
  • גבעת האהבה – גובהה 65 מטר מעל פני הים, נמצאת מעל מרכז המושבה, ליד רחוב טלר, וצופה על סביבותיה. את הגבעה רכש לראשונה אברהם דונדיקוב ולכן נקראה גבעת דונדיקוב, אולם השם הפופולרי, המקובל, היה "גבעת האהבה", שכן כאן בילו צעירי המושבה והזוגות הצעירים ולראשה עלה כל מבקר במושבה כדי לצפות עליה. בראש הגבעה נמצא אחד ממגדלי המים של רחובות. על הגבעה הזו נכתב השיר "גבעת האהבה" של דן אלמגור בהלחנתה של נורית הירש. במלחמת העצמאות הייתה על הגבעה תצפית קבועה להתרעה מפני התקפות מהאוויר של מטוסים מצריים על רחובות. על הגבעה בנויים כיום רבי קומות ותצפית ממנה על רחובות אפשרית רק מאחד הגגות.
  • שכונת חבצלת – השכונה הדרומית ביותר בעיר.
  • בית החולים קפלן
  • שעריים
  • כפר מרמורק
  • שכונת מילצ'ן – נמצאת ממערב לשכונת אושיות ומצפון לשכונת רחובות החדשה

אזור 5 – מרכז העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור 6 – מערב העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נווה יהודה – נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי שפרינצק, מתנ"ס ובית כנסת.
  • שכונת אפרים – נמצאת ממערב למרכז העיר, מדרום לנווה יהודה ומצפון לגבתון. בתחומה נמצא בית המשפט.
  • שיכון סלע – נמצאת ממערב לשכונת אפרים וגבתון וממזרח לקריית משה.
  • נווה עמית – השכונה הצפונית ביותר ברחובות, נמצאת ממערב לפארק המדע מאופיינית בבתים פרטיים בה נמצא מתחם של דיור מוגן.
  • גינות סביון – שכונה שהוקמה בשנת 2001, מאופיינית בבתים פרטיים, נמצאת בין שכונת נווה עמית לשכונת נווה יהודה, היא שכונה מבודדת בעיר שכן מפרידה החווה החקלאית בדרומה.
  • קריית משה[68] – השכונה נקראת על שמו של מייסד המפד"ל משה חיים שפירא. הוקמה בשנות השישים של המאה ה-20 לאחר פינוי מעברת זרנוגה, שישבה על שטחו של הכפר הערבי הנטוש באותו שם. מעברת זרנוגה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה. בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. רוב תושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מכינה קדם-צבאית ע"ש שלושת הנערים אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל "שובו אחים בשביל ישראל", מתנ"ס "חוויות", מועדון הכדורגל "יצ'אלאל", בית הנוער "חץ קדימה" ששייך לעמותת "לשובע", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), ישיבה תיכונית בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים[69].
  • רחובות ההולנדית – שכונה שהוקמה בשנת 2001, ובה כאלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה, מצפון לקריית משה. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם. מפעל יפאורה-תבורי נמצא מזרחית אליה. השכונה תוכננה כך שבמרכז נמצא פארק ובנייני השכונה בנויים סביב פארק עם מתקני שעשועים ומשחקי מים, גן אקולוגי וגן פסלים. במתחם אשכול של 7 גני ילדים, בית ספר יסודי, בית כנסת ומרכז מסחרי. בשכונת רחובות ההולנדית ממוקם בית הספר תיכון שש-שנתי ע"ש רון ארד.
  • כפר גבירול – השוכנת נמצאת בקצה המערבי של העיר רחובות בסמוך לכביש 411 וכביש 42, בצמידות לשכונת רחובות ההולנדית. נקראת על שמו של רבי שלמה אבן גבירול. בשכונה יש בתים צמודי קרקע, שיכונים המיועדים לפינוי-בינוי וחלק חדש המתאפיין בבנייה לגובה.
  • רחובות הצעירה – שכונה שהוקמה בשנת 2012, ממוקמת סמוך לשדות קבוצת שילר ומדרום לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לכביש 411 החדש המחבר בין צומת מערב רחובות לצומת ביל"ו.
  • חצרות המושבה – שכונה שהוקמה בשנת 2020, הנמצאת סמוך לאמריקן סיטי וממזרח לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לדרך יבנה, מאופיינת במגדלי מגורים.
מוסדות באזור זה
המרכז האקדמי פרס

מאחז בדואים נוודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הקיץ מגיעים שבטי בדואים נוודים לעיר רחובות ומתיישבים במאחזים ממזרח לפרדס מינקוב וכן במאהל ליד קריית משה[70]. בני השבטים רשומים במשרד הפנים כתושבי רחובות ויש להם זכות בחירה בבחירות המוניציפליות בעיר.[דרוש מקור][מפני ש...]

ראשי המועצה וראשי העיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיריית רחובות

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקלים ברחובות
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 18.1 17.8 20.2 24.9 27.3 29.2 31.3 31.2 29.7 27.6 23.8 20.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 7.3 7.1 9.3 12.2 15.4 17.9 20.8 21.3 19.4 15.8 12.3 9.4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 140 111 62 14 2 0 0 0 0.5 26 74 114
מקור: Israel Weather

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • משה סמילנסקי, רחובות – ששים שנות חייה, 1950. ספריית לנֹער[72].
  • אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל:
    • כרך א': פרק כ', ניסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872.
    • כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890–1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890–1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, משה סמילנסקי, 1898.
  • דני בר-מעוז, מגולת תימן לח'רבת דוראן: התיישבות עולי תימן ברחובות 1908-1948, הוצאת אעלה בתמר, 2003.
  • "רחובות", מתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004.
  • ברוך רביד, מאה בתים ברחובות: אדריכלות בימי המושבה 1890–1950, הוצאת עיריית רחובות, 2015[73].
  • דניאלי, עמוס. מלכה ללא כתר: סיפור על מושבה ומשפחה. ירושלים: המשפחה. 2006.
  • קומפטון, ישראלה. רחובות – אתרים ומסלולים: מדריך למטייל. רחובות: עיריית רחובות. 1990.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ 1 2 ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1099
  7. ^ פקודת העיריות 1934 - אכרזה על היותם של תושבי רחובות לעירייה, 22 בספטמבר 1950, קובץ התקנות 120, 13 באוקטובר 1950, עמ' 72–74
  8. ^ יהושע חנקין: האיש ומפעלו / יעקב יערי־פולסקין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  9. ^ אפרים חרל"פ (1949-1858), באתר עיריית רחובות-ארכיון
  10. ^ Efraim Tzvi Charlap — אפרים צבי חרל”פ, ‏2021
  11. ^ מפת האזור עם כיתוב (Deiran (Jewish Colony בגליון Ramleh 1918 בהוצאת צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  12. ^ גיליון 126 לשנת 2014רחובות (דרום), ח' דיראן, באתר www.hadashot-esi.org.il
  13. ^ בניית הבתים הראשונים, אתר ארכיון רחובות
  14. ^ Oded, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850: פרידמן שמואל - פועל ושומר נרצח בגבול זרנוגה, באתר סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850, ‏יום רביעי, 14 באפריל 2010
  15. ^ ספר המועדים - כרך ח': ימי מועד וזיכרון, מאת ד"ר יום-טוב לוינסקי
  16. ^ תקרית זרונגה (השנייה) והמשפט, אתר ארכיון רחובות
  17. ^ השלטון הבריטי (סיפור של לזיק גורודיסקי), באתר עיריית רחובות-ארכיון
  18. ^ רחובות במלחמת העצמאות, באתר ההגנה
  19. ^ א. פלג, מה אומרים ברחובות על ביטול הבחירות, מעריב, 10 בינואר 1960
  20. ^ תושבי רחובות קיבדו בסיפוק פסילת הבחירות, על המשמר, 7 בינואר 1960
  21. ^ בחירות לעיריית רחובות, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים
  22. ^ פרופיל רחובות באתר הלמ"ס
  23. ^ נתונים סטטיסטיים, באתר www.btl.gov.il
  24. ^ 1 2 יישובים וחלוקות גאוגרפיות אחרות, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  25. ^ תעודת הסמכה - המכון הישראלי ליין, באתר הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, ‏23.10.2022
  26. ^ המכון הישראלי ליין יפורק, באתר פורטל חקלאות טבע וסביבה
  27. ^ Log into Facebook, Facebook (באנגלית)
  28. ^ לראשונה ברחובות: מסלול חינוך דמוקרטי, באתר www.rehovot.muni.il
  29. ^ הממ, באתר www.rehovot.muni.il
  30. ^ רחובות – חב"דפדיה, באתר chabadpedia.co.il
  31. ^ קובץ PDF הפרדס, תשרי תש"ח - אוקטובר 1947, עמוד 8 (באתר HebrewBooks.org)
  32. ^ אבי בר, רב זמני ראשי חדש לרחובות, BE106 רחובות, 20 ביוני 2021
  33. ^ בית מיכל ברחובות חוזר לפעילות ומאפשר השאלת ספרייה בהזמנה מראש ומפגשי תרבות וסדנאות המתקיימים בזום - כל הפרטים מצ“ב בכתבה, באתר BE106.NET רחובות
  34. ^ רחובות - תיאטראות, דבר, 31 באוקטובר 1927
    רחובות - תיקון בית המועצה, הארץ, 28 באוגוסט 1930
  35. ^ מדוע חדלה הבימה להציג ברחובות, דבר, 9 בדצמבר 1938
  36. ^ רחובות - קולנוע חדש, הצופה, 13 בינואר 1952
  37. ^ רחובות - קולנוע קיצי נבנה בעיר, הַבֹּקֶר, 12 בנובמבר 1953
  38. ^ בקולנוע, דבר, 14 ביוני 1959
    רחובות, דבר, 18 בספטמבר 1959
  39. ^ רחובות - בתי קולנוע, מעריב, 8 בפברואר 1967
  40. ^ אודות הקולנוע | קולנוע חן (ארכיון)
  41. ^ לאן הערב - רחובות, מעריב, 5 ביוני 1969
    בתי קולנוע - רחובות, מעריב, 31 בדצמבר 1974
    מודיעין - רחובות, מעריב, 7 באוקטובר 1990
  42. ^ סיגל בר קובץ, קצת קומפלקס, קצת בוטיק, רחובות שלי, 20 במרץ 2017
  43. ^ נעם בן זאב, חזרת התזמורת, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
  44. ^ יעקב בר-און, ‏בצל הקורונה: תזמורת הקאמרטה הישראלית תפתח את עונתה ה-38, באתר מעריב אונליין, 5 באוקטובר 2021
  45. ^ תזמורת קלאסיקה רחובות, באתר ironit-rehovot.co.il
  46. ^ הצלחה מסחררת! למעלה מ-3.000 איש השתתפו במצעד הגאווה הראשון של העיר רחובות, באתר חדשות רחובות ניוז, ‏2018-07-19
  47. ^ בשנת 1990, התמזגה יפאורה, שמקום משכנה היה ברחובות, עם חברת תבורי ל"יפאורה-תבורי", שהוא מגדולי יצרני המשקאות הקלים בישראל
  48. ^ אביגיל קדם, תושבים מרחובות דורשים לשמר את מבנה השוק הישן שנחשף לאחרונה תושבים מרחובות דורשים לשמר את מבנה השוק הישן שנחשף לאחרונה, באתר mynetrehovot, ‏2021-07-23, mynet רחובות, 23 ביולי 2021
  49. ^ אביגיל קדם, הנתונים נחשפים: מה אזור המסחר הכי מבטיח בעיר?, באתר mynet‏ רחובות, 26 בינואר 2018
  50. ^ מאת שגיא כהן, מובייק עוזבת את רחובות והקריות ותתרחב בת"א, באתר ynet, 2 באוקטובר 2018
  51. ^ Facebook, www.facebook.com
  52. ^ רחובות, באתר סיטיפדיה
  53. ^ אורי טלשיר, גביע המדינה בכדורגל: החלומות של בני יצ'אלאל רחובות, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2009
  54. ^ בית יוספזון מיינט רחובות
  55. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, בית העם ההיסטורי של רחובות בן 100, וחוזר מחדש לחיים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2014
  56. ^ חדשות רחובות 21 ביוני 2021
  57. ^ בית גורפינקל מיינט רחובות
  58. ^ גבורה בשחקים – מטוס המיסטר מגן הבנים ברחובות, באתר "מפה"
  59. ^ הוקם מצפה כוכבים על גג בית הספר שישמש ללימודים במסגרת מגמת תעופה וחלל. אתר עיריית רחובות, 26 באפריל 2017
  60. ^ תוכנית המתאר באתר העירייה(הקישור אינו פעיל, 6.4.2020)
  61. ^ 1 2 מיכאל יעקובסון, סיבוב בשיכון העובדים הטכניים של מכון ויצמן ברחובות הנטוש ולקראת הריסה, באתר חלון אחורי, ‏2024-02-06
  62. ^ בית האמנים, באתר www.ironit-rehovot.co.il
  63. ^ רמת אהרן אייזנברג, דואר היום, 16 באפריל 1935
  64. ^ יסוד רמת אייזנברג, דואר היום, 22 באפריל 1935
  65. ^ רמת אהרן, הצופה, 6 במרץ 1941
    רמת אהרן (ע"י רחובות), הצופה, 27 באפריל 1942
  66. ^ רמת אהרן, הַבֹּקֶר, 1 בינואר 1946
  67. ^ יוקם בית עולים, משמר, 28 ביולי 1946
  68. ^ להרחבה ראו: טלי חתוקה ואחרים, מרחב מיקוח : תהליכי התחדשות עירונית בעידן הנאו-ליברלי, המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, תל אביב: רסלינג, 2020. בעיקר בפרק 'מרחב-נדל"ן' עמ' 49–100.
  69. ^ קובי בן-שמחון, הארלם. רחובות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
  70. ^ ידו של החוק: רשויות האכיפה הרסו מתחם בדואי לא חוקי ליד גדרה ורחובות, באתר mynetrehovot, ‏2019-02-04
  71. ^ בשכונת היובל נקרא רחוב על הרמן מאס/מאאס. הוא היה כומר פרוטסטנטי בהיידלברג וכ-100 יהודים ניצלו בעזרתו.
  72. ^ הספר זמין לעיון מקוון באתר הספרייה הלאומית.
  73. ^ אתר למנויים בלבד דן אלמגור, הספר שמחזיר אותי לטיול נרגש במושבה של ילדותי, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2015