עומר (יישוב)

עומר

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	ארז בדש
גובה ממוצע[1]	‎331 מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	8,229 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2]	197
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3]	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	451 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי[2]	190
תחום שיפוט[4]	18,230 דונם
- דירוג ארצי[2]	85
מפת מיקום מפה דינמית (למפת באר שבע מוגדלת)   עומר (למפת באר שבע רגילה)   עומר (למפת צפון הנגב רגילה)   עומר (למפת צפון הנגב מוגדלת)   עומר 31°16′06″N 34°51′01″E / 31.2682697496722°N 34.8501699579459°E / 31.2682697496722; 34.8501699579459 מפת  __ באר שבע  __ עומר  __ תל שבע  __ שגב שלום  __ לקיה [‌למפה דינמית של צפון הנגב‌] מצפון, ממזרח ומערב: __ מועצה אזורית בני שמעון ממזרח: __ מועצה אזורית אל קסום, __ מיתר מדרום: __ מועצה אזורית מרחבים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5]	9 מתוך 10
- דירוג ארצי[2]	5
מדד ג'יני לשנת 2019[4]	0.4728
- דירוג ארצי[2]	22
לאום ודת[4]   יהודים: 95.6%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 4.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 4.8% גילאי 5 - 9 7.6% גילאי 10 - 14 9.5% גילאי 15 - 19 9.2% גילאי 20 - 29 12.3% גילאי 30 - 44 13.1% גילאי 45 - 59 18.4% גילאי 60 - 64 4.6% גילאי 65 ומעלה 20.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4] סה"כ בתי ספר 2 –  יסודיים 1 –  על-יסודיים 2 תלמידים 1,694  –  יסודי 776  –  על-יסודי 918 מספר כיתות 56 ממוצע תלמידים לכיתה 29.8 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל עומר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.omer.muni.il

עומר (עֹמֶר) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, הגובלת בבאר שבע במערב, באום בטין במזרח ובתל שבע בדרום. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1974.

עומר נחשב לאחד היישובים האמידים והיקרים ביותר בישראל.^[6][7]

בתום מלחמת העצמאות הקימו קבוצה של חיילים מחטיבת הנגב את קיבוץ אילתה באתר שנקרא בידי הבדואים "אל עומרי". הקיבוץ התפרק תוך פחות משנה. בשנת 1949 הקימו חיילים משוחררים באתר מושב שיתופי. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להפוך למושב עובדים והצטרף לתנועת המושבים, אולם, לאחר זמן מה, החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי מפ"ם. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר.^[8] בשנת 1960 נטלה על עצמה רסקו לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו,^[9] נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מארגנטינה.^[10] חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של משקי עזר שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור^[11] ובנייתו החלה בשנת 1962.^[12] בתחילה נקרא הכפר העירוני "מבוא ערד".^[13]

באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב.^[14] בעקבות זאת הייתה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע^[15] ול"סביון" של האזור.^[16] המושב השתייך לאיחוד החקלאי.^[17] בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה.^[18] בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות.^[19] בשנת 1972 בנתה רסקו מאות בתים נוספים במקום.^[20]

בספטמבר 1974 חתם שר הפנים שלמה הלל על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית.^[21]

ראש המועצה הראשון של עומר היה בצלאל גבר. ב-1985 נבחר ז'ק ארז, משנת 1990 כיהן בתפקיד פיני בדש,^[22] ומ-2024 מכהן בתפקיד ארז בדש.

רבה של עומר הוא הרב יוסף שמחה גינזבורג המשמש גם כשליח הראשי של חב"ד במקום מאז שנת 1975, ביחד עם הרב מנחם פלמן מנהל הבית חב"ד ביישוב. בשנת 1972 הוקמה בעומר אחת הקהילות הקונסרבטיביות הראשונות בישראל, קהילת מגן אברהם.

באפריל 2003 החלה נטיעת יער במערב היישוב, בין בית החולים הווטרינרי בעיר לבין פארק התעשייה העירוני.^[23]

בינואר 2013 אושרה הגדלת פארק התעשייה בצפון היישוב, על פי התכנון שטח הפארק יגדל בכ-3,300 דונם ויקומו במקום אגם מלאכותי, פארק גולף ואף מלון בן 200 חדרים. כמו כן יבנו גם גן אירועים ותחנות דלק.^[24]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בעומר 8,229 תושבים (מקום 197 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 80.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 18,024 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[25]

• 
  אולם הקולנוע ומועדון החיילים בעומר
• 
  אולם הספורט בעומר
• 
  כיכר בעומר (הכניסה לבית הספר היסודי "עומרים")

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

פארק התעשייה בעומר שוכן צפונית-מערבית ליישוב, חוצץ בין היישוב לבין באר שבע. הפארק מנוהל על ידי מנהלה ומיועד לתעשיות עתירות ידע ונקיות, תוך שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. מכיוון שעומר מסווגת כאזור פיתוח תעשייה בדרג א', זכאים המשקיעים במקום למירב ההטבות המוענקות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במקום פועל גן תעשייה, מרכז תוכנה, מרכז הנדסי, מרכז קונגרסים, קריית חינוך, המוזיאון הפתוח עומר ומוזיאון ארכאולוגי. עם החברות הפועלות בפארק נמנות קבוצת ברן, מפעלי תובלה, נגב מינרלים תעשייתיים, לוצאטו את לוצאטו ועוד.

ביישוב מתנהלים עסקים וחברות רבות. ביישוב מטות של 2 חברות בשמות קבוצת ברן וקבוצת לוצאטו. לוצאטו הוקמה בשנת 1869 במילאנו שבאיטליה, אותה ייסד ריקרדו לוצאטו. חייל משוחרר מצבאו של גריבלדי. קבוצת ברן היא חברת הנדסה, מהגדולות בישראל, שהוקמה ב-1979.

ביישוב ישנו שופרסל מקומי בשם "שופרסל עומר שלי", אמפיתיאטרון עומר (שנקרא גם אמפי עומר) שהוא האמפיתיאטרון המרכזי של היישוב, וישנו גם בית קולנוע מטעם רשת בתי הקולנוע לב הנקרא "לב עומר".

ביישוב עומר פועלים שני בתי ספר, יסודי ותיכון. בבית הספר היסודי "עומרים", שוכן במרכז היישוב, לומדים כ-770 תלמידים בכיתות א'–ו'.^[26] מקיף עומר, הוקם ב-1997 וכיום לומדים בו כ-1,000 תלמידים בכיתות ז'–י"ב. הוא ממוקם בקרבת היישוב עומר, וצמוד לפארק התעשייה.^[27]

• "שבט במדבר" של תנועת הצופים הפועל בעומר הוא הגדול בארץ יחסית לאוכלוסיית היעד שלו. פעילים בו כ-500 חניכים בכיתות ד'–י"ב.

• יישובי הלוויין של באר שבע

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עומר (יישוב)

• אתר האינטרנט הרשמי של עומר

• פרופיל עומר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• עומר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• פארק התעשייה בעומר
• משולם עד, סביון של הנגב צומחת ליד באר שבע, דבר, 16 באוגוסט 1970
• עדינה חכם, מדד של עשר מתוך עשר: הצצה ליישוב עומר, באתר ynet, 9 ביולי 2015
• עומר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית	נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה
יישובים לשעבר	כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים	דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר

אזורי תעשייה בישראל
אזורי תעשייה	מעלות (מעלות-תרשיחא) • מגדל תפן (חבל תפן) • צ.ח.ר (ראש פינה) • צ'ק פוסט (חיפה) • אלון תבור (עמק יזרעאל) • קריית ספיר (נתניה) • הרצליה פיתוח (הרצליה) • כפר סבא • נווה נאמן ׁ(הוד השרון) • פארק שרונים (הוד השרון) • עבר הירקון (תל אביב-יפו) • BBC בני ברק • סגולה (פתח תקווה) • קריית אריה (פתח תקווה) • קריית מטלון (פתח תקווה) • חולון • מתחם האלף (ראשון לציון) • מרכז עינב (מודיעין-מכבים-רעות) • עטרות (ירושלים) • הר חוצבים (ירושלים) • תלפיות (ירושלים) • הר טוב • (מטה יהודה) • עד הלום (אשדוד) • שער הנגב וספירים (מועצה אזורית שער הנגב) • תימורים (קריית מלאכי) • עידן הנגב (רהט) • אופקים • באר שבע • עמק שרה (באר שבע) • קריית יהודית (באר שבע) • אבשלום (חבל שלום) • נאות חובב • דימונה • מישור רותם (מישור ימין) • מצפה רמון
פארקי תעשייה	רמת דלתון (דלתון) • בר לב (אחיהוד) • משגב • קדמת גליל (טבריה) • ציפורת (נוף הגליל) • שגיא 2000 (מגדל העמק) • מת"ם (חיפה) • צבאים (בית שאן) • יקנעם • מבוא כרמל (רמות מנשה) • קיסריה • עמק חפר • יורופארק (יקום) • לב הארץ (כפר קאסם) • אפק (ראש העין) • עתידים (תל אביב-יפו) • אזורים (פתח תקווה) • חמן (חבל מודיעין) • (נתב"ג) • שורק (ראשון לציון) • פלמחים • קריית ויצמן (נס ציונה) • מודיעין • מלחה (ירושלים) • כנות (גדרה) • ראם (בני עי"ש) • קריית גת • נעם (נתיבות) • גב ים נגב (באר שבע) • עומר • שחורת (אילת)
אזורי תעשייה ביהודה ושומרון	שח"ק (גוש שקד) • ניצני שלום (שומרון) • בראון (קדומים) • ברקן • אריאל מערב (אריאל) • שער בנימין (מטה בנימין) • מישור אדומים (מעלה אדומים)
אזורי ופארקי תעשייה עתידיים	רמת בקע • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער הירדן • שער שומרון
אזורי תעשייה לשעבר	קריית המלאכה (תל אביב-יפו) • ארז (מעבר ארז) • קרני (מעבר קרני) • נווה דקלים • קטיף • ימית • אופירה
מרחב עורפי	חוף שמן • איירפורט סיטי