חורה

חורה

מראה כללי של היישוב מכביש 316
שם בערבית	حورة
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	חאבס אלעטאונה
גובה ממוצע[1]	‎416 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	22,441 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2]	106
- צפיפות אוכלוסייה	2,568 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי[2]	86
תחום שיפוט[3]	8,740 דונם
- דירוג ארצי[2]	150
(למפת צפון הנגב מוגדלת)   חורה (למפת צפון הנגב רגילה)   חורה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חורה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חורה 31°17′50″N 34°56′09″E / 31.2971582422623°N 34.9357686214537°E / 31.2971582422623; 34.9357686214537
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4]	1 מתוך 10
- דירוג ארצי[2]	248
מדד ג'יני לשנת 2019[3]	0.3398
- דירוג ארצי[2]	246
לאום ודת[3]   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 99.9%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 18.3% גילאי 5 - 9 15.3% גילאי 10 - 14 13.4% גילאי 15 - 19 11.9% גילאי 20 - 29 17.1% גילאי 30 - 44 13.7% גילאי 45 - 59 7.3% גילאי 60 - 64 1.1% גילאי 65 ומעלה 2.0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3] סה"כ בתי ספר 14 –  יסודיים 9 –  על-יסודיים 12 תלמידים 7,285  –  יסודי 3,821  –  על-יסודי 3,464 מספר כיתות 308 ממוצע תלמידים לכיתה 26.5 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל חורה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

חוּרַה (בערבית: حورة) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. חורה שוכנת צפונית-מזרחית לבאר שבע, ודרומית ליישוב מיתר, על כביש 60. כלל תושביה הם בדואים.

חורה הוקמה בשנת 1989 צפונית לבאר שבע כחלק משבעת יישובי הקבע שהוקמו באזור הנגב עבור השבטים הבדואים: רהט, כסייפה, תל שבע, ערערה בנגב, לקייה ושגב שלום. באזור חיו השבטים אבו אל-קיעאן ואל עטאונה. משנת 1991 נכלל (יחד עם לקייה) במועצה אזורית שוקת, ובשנת 1996 קיבל היישוב מעמד מוניציפלי עצמאי.

קיימות שתי גרסאות לגבי מקור השם של היישוב. הראשונה גורסת כי השם נובע משמו של היישוב העתיק והפורח בזמנו "חור", שהיה קיים דרומית-מזרחית ליישוב בתקופה הביזנטית, והתקיים היטב הודות למיקומו הגאוגרפי האטרקטיבי דאז. הגרסה השנייה טוענת כי מקור השם נובע מהימצאותה של חורה על אדמת חור.

בשנת 2014 נחשף מנזר מהתקופה הביזנטית ובו רצפת פסיפס מרהיבה בכניסה ליישוב, במהלך חפירת הצלה של רשות העתיקות שנערכה לצורך הקמת מחלף בכביש 31. מועצת חורה מתכוונת לשעתק את המנזר, על פסיפסיו, לפרויקט ואדי עתיר התיירותי-חקלאי הסמוך.^[5][6]

כחלק מאסטרטגיית השירות של הממשלה לציבור הבדואי בנגב, נמכרות חלקות אדמה במחירים מסובסדים. היישוב מחולק למספר שכונות ותיקות, ובמהלך ההתפתחות הטבעית מתווספות שכונות חדשות.

חורה סבלה בתחילת המאה ה-21 מאותן הבעיות פחות או יותר כמו שאר היישובים הבדואים בישראל: אבטלה גבוהה, מגמת עלייה ברמת הפשע, ורמת שירותים נמוכה מצד המדינה. אך המדינה והרשות המקומית פעלו כדי לתת מענה לבעיות אלה. ראש המועצה הנוכחי הוא חאבס אלעטאונה.

חורה היא אחד מהיישובים הבדואים היחידים שיש לו שמות רחוב. אל-סאלם הוא הרחוב המרכזי ביישוב, ואל-נור הוא הרחוב המקיף את היישוב.^[7]

בחורה פועל מוקד עירוני מתקדם, שדרכו מנוהלות מצלמות המוצבות ברחבי היישוב. המוקד מספק מענה טלפוני לתושבי הרשות, ולאחרונה מספק גם שירותי מוקד במיקור חוץ ליישובים כסייפה, תל שבע, ערערה בנגב, לקייה, ערערה ושגב שלום.^[8]

ב-3 בפברואר 2015 נהרגו שמונה תושבות חורה והסביבה ו-28 אנשים נוספים נפצעו בתאונת דרכים קשה, לאחר שטרקטור שהועמס על סמי-טריילר פגע בצידו של אוטובוס שהחזיר נשים מתפילה בהר הבית כחלק מפרויקט "תהלוכת אל-בַּיַ֫ארֶק" של התנועה האיסלאמית.^[9][10] הטרקטור היה בדרכו חזרה מפעילות של חרישת אדמות מדינה.^[11]

במהלך השנים יצאו מהמקום מחבלים וסייעני טרור רבים.^[12]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בחורה 22,441 תושבים (מקום 106 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 68.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,631 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[13]

על פי המוסד לביטוח לאומי, נכון ליולי 2015, מתגוררות בחורה 2,208 משפחות המקבלות קצבת ילדים. מתוכן 1,220 משפחות עם ארבעה ילדים ויותר, וכ-1,000 משפחות עם פחות מארבעה ילדים. לפי דו"ח של מרכז ריאן, ההשערה היא שבערך 20% מהמשפחות בחורה הן פוליגמיות.

בחורה ישנם 14 בתי ספר. שישה בתי ספר יסודיים ושישה בתי ספר על יסודיים (מהם ארבעה עיוניים, בית ספר טכנולוגי ובית ספר למצוינות במדעים). בנוסף, קיימים ביישוב בית ספר לחינוך מיוחד, ובית ספר לאוטיסטים. בתי הספר למצוינות ולחינוך מיוחד בחורה הם היחידים במגזר הבדואי בארץ. היישוב זכה בפרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך בשנת 2007.

בית הספר למחוננים שפועל בחורה מקבץ אליו תלמידות ותלמידים בדואים מצטיינים מהאזור. תלמידיו זכו בפרסים כמו מקום שלישי בתחרות פיזיקאים צעירים של מחוז דרום,^[14] ובמקומות הראשונים בקטגוריית מדעי הטבע ומתמטיקה בתחרות מדענים ומפתחים צעירים ארצית.^[15] לפי נתונים שפורסמו ב-2015 37% מהתלמידים שניגשו לבגרות נבחנו ב-5 יחידות ביולוגיה, ו-16% מהם נבחנו ב-5 יחידות כימיה. אחוז הזכאים לבגרות (מהלומדים בי"ב הגרים ברשות) בשנת תשע"ד עמד על 68%.^[16] בקרב הבנות ביישוב אחוז מסיימות הבגרויות גבוה יותר מהבנים.

אחוז הנשירה מבתי הספר נמוך יחסית ועומד על כ-7%. רוב התלמידים הנושרים ממערכת החינוך הם בכיתות י' עד י"ב. אחוז הנערות מבין הפורשים גבוה יותר מאחוז הנערים, וקיים במיוחד במשפחות מסורתיות יותר. אחוז המשכילים בחורה עומד נכון לשנת 2011 על 8% מכלל תושבי היישוב, כאשר רוב המשכילים הן נשים, ו-90% מהמשכילים ביישוב למדו הוראה.

בחורה פועלת גם תנועת הנוער העובד והלומד, החברה להגנת הטבע מבצעת פעילויות חינוכיות, יש מתנ"ס פעיל ביישוב, וספרייה עירונית עם מאות ספרים, שנערכים בה אירועים מרכזיים.

רמת האבטלה במגזר הבדואי ככלל גבוהה מאוד, אך בחורה יש מספר אופציות תעסוקתיות. בשנת 2010 הוקם ביוזמת המטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת ובשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המועצה המקומית וג'וינט ישראל מרכז הכוון תעסוקתי בשם (ריאן). בנוסף המועצה הקימה חברה כלכלית ראשונה במגזר הבדואי לרווחת התושבים.^[17]

בחורה קיים אזור תעשייה פעיל אשר מספק מקור פרנסה לכמה מאות משפחות מקומיות. בשנים הקרובות מתוכננת הרחבתו. כעת האזור מכיל כ-60 מגרשים לתעשייה והם תפוסים כולם על ידי עסקים שונים.

במרץ 2012 נפתח בחורה ביוזמת המועצה המקומית וחברת בזק מוקד טלפוני הראשון במגזר הערבי של בזק ובו מועסקות נשים בלבד.^[18]

ישנם מספר פרויקטים קהילתיים שנותנים גם מקומות עבודה לתושבי חורה:

• קייטרינג נשות חורה – מועצת חורה הקימה מפעל לכ-25 נשים עובדות מהיישוב בשם "קייטרינג נשות חורה" אשר מכינות ארוחות לבתי הספר ביישוב ולבתי ספר ביישובים הסמוכים.^[19][20] 40% מהרווחים של המפעל מועברים לרשות המקומית חורה.^[21]
• ואדי עתיר – פרויקט חקלאי, אקולוגי ותיירותי הראשון בארץ שמטרתו ללמד את תושבי היישוב המשתתפים בפרויקט כיצד לגדל ולהפיק את המיטב מעדרים קטנים דרך מיצוי וניצול הפוטנציאל הכלכלי. הוא פתח כ-100 מקומות עבודה חדשים לתושבי הכפר.^[22]
• חורה ירוקה – המועצה המקומית משקיעה כמיליון וחצי ש"ח בשיפור מראה פני היישוב.^[23]
• קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה וייצור בגדים – במשך השנתיים האחרונות, המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה בשיתוף פעולה עם משרד התעשייה, המסחר והעבודה, בקרב הקהילה הבדווית בחורה, וסיפק ל-20 נשים בדוויות הכשרה מיוחדת. הפרויקט כלל הכשרה בעניין התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק והדרכה ממושכת. הפרויקט זכה למידה של הצלחה – ארבע משתתפות הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות התחילו לתפור בגדים באופן אינדיבידואלי מהבית.^[24]
• מפעל ללבוש מסורתי – בעקבות הצלחת המודל העסקי של קייטרינג נשות חורה שמספק תעסוקה לנשים בדואיות, מתוכננת הקמת מפעל נוסף עם מודל דומה ובמימון משמעותי של הממשלה.^{[דרוש מקור]}

בתחילת שנת 2016 ביקר בחורה מזכ"ל ה-OECD יחד עם נציג מדינת ישראל בארגון, כרמל שאמה הכהן, ועם ראש האגף התקציבים באוצר כדי להתרשם מהפרויקטים הקהילתיים שפותחו בחורה.

בחורה מתקיימת חברה אזרחית מקומית יחסית פעילה, ובמסגרתה לוקחות חלק עמותת אנהוד, שפועלת לקידום השכלה של נשים; עמותת בנת אל בהדייה, שפועלת לקידום מעמד האישה; אג'יק - מכון הנגב, שפועלת בתחום של כלכלה מקיימת; ועמותת מרכז ריאן, שיוצרת תוכניות להגברת תעסוקה ביישוב.

כביש הגישה המרכזי לחורה הוא כביש 31. בשנת 2008 החלה חברת מטרופולין להפעיל תחבורה ציבורית בחורה.^[25] כיום פועלים בחורה מעל שישה קווים שעוברים ביישוב וממשיכים ליישובים הקרובים (באר-שבע, ערד ועוד), וקו פנימי אחד (קו 4) שמעלה ומוריד בתחנות ברחבי היישוב לאורך כל שעות היממה.

קופת חולים בחורה בית ספר התיכון ע"ש יצחק רבין בחורה בית פרטי בחורה גינה ציבורית בחורה פרויקט חורה ירוקה בית ספר בחורה גן ילדים בחורה מגרש ספורט בחורה כביש בחורה נוי ציבורי בחורה מראה כללי של היישוב מסגד בחורה

• בדואים בישראל
• מוחמד אלנבארי
• בית הספר עהד למצוינות במדעים
• קייטרינג נשות חורה

• אתר האינטרנט הרשמי של חורה
• אתר הבית של חורה (בערבית)

• פרופיל חורה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• חורה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• מינהל מקרקעי ישראל. בדואים, רקע
• מיכאל יעקובסון: א' אוהל, ב' זה בית - על תכנון ואכלוס העיר חורה בבלוג אורבנולוגיה, 2.5.13
• מירב ארלוזורוב, בחורה נקים את הבריכה הבדואית הראשונה, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2015
• גיא נרדי, ‏כפר חקלאי או יישוב וילות: העיירה חורה במצב מעבר, באתר גלובס, 23 במאי 2018
• חורה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית	נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה
יישובים לשעבר	כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים	דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר