שארלוטטאון
| |||
שארלוטטאון ממבט-על | |||
מדינה | קנדה | ||
---|---|---|---|
פרובינציה | אי הנסיך אדוארד | ||
תאריך ייסוד | 1764 | ||
על שם | שארלוט ממקלנבורג-שטרליץ | ||
שטח | 44.33 קמ"ר | ||
גובה | 49 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 38,809 (2021) | ||
‑ במטרופולין | 78,858 (2021) | ||
קואורדינטות | 46°14′00″N 63°09′00″W / 46.233333333333°N 63.15°W | ||
אזור זמן | UTC -3 | ||
www.city.charlottetown.pe.ca | |||
שארלוטטאון (באנגלית: Charlottetown) היא עיר הבירה של הפרובינציה הקנדית אי הנסיך אדוארד והעיר הגדולה בו. העיר קרויה על שם הנסיכה שארלוט אשתו של ג'ורג' השלישי (1744-1818).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מההתיישבות הצרפתית באקדיה, הקימו ב-1720 אנשי מצודת לואיסבורג הצרפתים התיישבות באזור מול מיקומה הנוכחי של העיר כיום, בעברו השני של המפרץ. במסגרת מלחמת המלך ג'ורג' כבשו הבריטים את אי הנסיך אדוארד, אך השיבו אותו לצרפתים בהסכם אקס-לה-שאפל (Aix-la-Chapelle) ב-1748.
ב-1758, בשיאה של מלחמת הצרפתים והאינדיאנים כבשו הבריטים את האי ואת המבצר וגירשו את המתיישבים הצרפתים. הבריטים בנו בכניסה למעגן הטבעי שבמפרץ את מבצר אמהרסט (Fort Amherst), בסמוך למבצר הצרפתי הנטוש. ב-1763 נקבע בחוזה פריז ששטחי צרפת בצפון אמריקה יעברו לידי בריטניה. הבריטים נתנו חשיבות גבוהה לתהליך מיפוי וחקירת השטחים שברשותם [1] ושנה לאחר ההסכם, מונה קפטן סמואל הולנד מחיל ההנדסה המלכותי לסוקר הראשי בשטחי בריטניה בעולם החדש. הולנד קבע את מיקומה הנוכחי של העיר כיישוב המרכזי באי (שאז נקרא סיינט ג'ון) וקרא לה על שם אשתו של מלך אנגליה. ב-1775 בזזו את העיר פריבטירים ממסצ'וסטס כחלק ממלחמת העצמאות של ארצות הברית, גנבו את חותם המושבה ושבו את פיליפסקולבק (Phillips Callbeck), אחד מאנשי הממשל של האי. ב-17 באפריל 1855 הוכרזה שארלוטטאון כעיר ומספר התושבים בה היה 6,500.
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר שוכנת לחופו של מפרץ שארלוטטאון שאליו נשפכים שלושה נהרות מתוך האי, כך שהעיר בנויה בצורת האות V כשהזרועות הם שניים מהנהרות. מול העיר, מתחבר המפרץ למיצר נורת'אמברלנד שהוא חלק ממפרץ סנט לורנס.
האקלים בעיר הוא מושלג - ממוזג קר, כאשר הוא מתון יחסית לערים בתוך היבשת בגלל מיקום העיר במפרץ סנט לורנץ. הטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר (החודש הקר) היא 8- C° ויכולה לרדת עד 20- C° או פחות, אירוע שמתרחש כשמונה ימים בממוצע בשנה[2]. המשקע העיקרי בחורף הוא שלג, כאשר הממוצע השנתי הוא 312 ס"מ. הטמפרטורה הגבוהה בחודש יולי (החודש החם) היא 23.2 מעלות עם משקעי גשם בממוצע של 117 ס"מ בשנה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכלכלה בעיר מבוססת בעיקר על המגזר הציבורי שכולל את ניהול העיר, המחוז והפרובינציה, את מערכת הבריאות ואת מערכת החינוך. תעשיות טכנולוגיות, כימיות וביו-טכנולוגיות קיימות גם הן, אך במספר מועט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של שארלוטטאון
- שארלוטטאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ההיסטוריה של שארלוטטאון, באתר העיר
- ^ נתוני אקלים של שארלוטטאון, בארכיון נתוני האקלים הלאומי של קנדה
בירות הפרובינציות והטריטוריות של קנדה | ||
---|---|---|
|