ולדימיר זאוורשינסקי
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1949 Tarutino, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 2019 (בגיל 69) מוסקבה, רוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרויקורובסקויה |
| השכלה |
Karachaevo-Cherkessk State University |
| דרגה |
קולונל גנרל |
| עיטורים | |
| |
  | |
ולדימיר איוואנוביץ' זאוורשינסקי (ברוסית: Владимир Иванович Завершинский; 24 בנובמבר 1949, טארוטינו – 23 בספטמבר 2019, מוסקבה[1]) היה סוכן שירותי הביון הסובייטים והרוסים. שימש כסגן מנהל שירות הביון של הפדרציה הרוסית (2000–2008).[2]
ביוגרפיה
הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בכפר הולדתו. מאז 1964 התגוררה המשפחה בעיר יסנטוקי, שם סיים את לימודיו בבית הספר התיכון על שם דז'ריזינסקי בשנת 1966. סיים בהצטיינות את הפקולטה הפילולוגית של המכון הפדגוגי קראצ'אי-צ'רקסיה בשנת 1970.
בשנת 1970 הוא הוזמן לעבוד בק.ג.ב.. הוא סיים את הקורסים הגבוהים של הק.ג.ב שתחת מועצת השרים של ברית המועצות במינסק בשנת 1971. הוא עבד 4 שנים בסיכול ריגול.
מאז 1977 עבד כסוכן מבצעי במינהל הראשי הראשון של הק.ג.ב. במשך 12 שנים עבד במדינות זרות. ידוע שהוא עבד ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית במשך תקופה ארוכה ומאז 1989 הוא היה ראש המחלקה השלישית של הנציגות של הק.ג.ב בשטאזי.
בשנת 1992 חזר למוסקבה ועבד במטה שירות הביון של הפדרציה הרוסית, כראש מחלקה. בשנת 1994 הוא מונה לראש אחת המחלקות המובילות בסוכנות הביון הרוסית, שבראשה עמד במשך 6 שנים.[3]
ב-24 בנובמבר 2000 מונה לסגן מנהל שירות הביון. ביולי 2008 פוטר מתפקידו. ביולי 2008 מונה לעוזר מזכיר מועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית. התפטר מתפקידו באוקטובר 2013.
הוא התגורר במוסקבה התמחה בטיפוס הרים ואהב היסטוריה ונומיסמטיקה. מחבר הספרים "מאמרים על ההיסטוריה של טארוטינו" (2008) ו"על ההיסטוריה של יצירת גדוד הקוזקים האדומים של סטנקה רזין בטרויצק" (2012). מת ב-23 בספטמבר 2019.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה, באתר הרשמי של סוכנות הביון של רוסיה
- ביוגרפיה, באתר הרשמי של מועצת הביטחון של הפדרציה הרוסית
הערות שוליים
- ^ Светлая память
- ^ Мазур, Г. М. Завершинский Владимир Иванович / Г. М. Мазур // Челябинская область : энциклопедия : в 7 т. / редкол.: К. Н. Бочкарев (гл. ред.) [и др.]. — Челябинск: Камен. пояс, 2008. — Т. 2. — С. 353 : фот.
- ^ Некролог // «Красная Звезда». — 2009, 25 сентября. — С.12.