רב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רב
הגייה*	rav
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות	נ׳ רַבָּה, רַבַּת־; ר׳ רַבִּים, רַבֵּי־; נ"ר רַבּוֹת

1. בכמות גדולה, במספר גדול.

   • ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן.“ (בראשית כד, פסוק כה)
   • ”אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה.“ (יונה ד, פסוק יא)

2. לשון המקרא גדול.

   • ”יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב.“ (תהלים מח, פסוק ג)

3. לשון המקרא [תואר־הפועל] מספיק, יותר מן הדרוש.

   • ”רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה.“ (דברים א, פסוק ו)

4. תחילית המתווספת לשם או לתואר המתכוון לדבר בעל יותר מדבר אחד.

• מקור המילה במקרא.

• רבים

• המון (1)
• די (3)
• נכבד (2)
• עצום (1),(2)
• רבא

• חסר (3)
• מעט (1)
• קצת (1)
• חד (4)

• אנגלית: plenty‏, many‏, much
• ערבית: كَثِير‏‏‏‏
• רוסית: много‏‏‏‏

• אנגלית: great‏‏‏‏
• ערבית: كبير‏‏‏‏
• רוסית: великий‏‏‏‏

• אנגלית: enough‏‏‏‏
• ערבית: كَافِ‏‏‏‏
• רוסית: достаточно‏‏‏‏

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רב
שורש וגזרה	ר־ב־ב א, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא היה להרבה, היה בכמות גדולה.

   • ” וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם“ (בראשית ו, פסוק א)
   • ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.“ (שמות א, פסוק ז)^{[דרושה הבהרה]}
   • ”...כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם.“ (ירמיהו ה, פסוק ו)
   • ”וְרִחַק יְהוָה אֶת-הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ו, פסוק יב)
   • ”הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ מָה רַבּוּ פֹה שֹטְנַי / מָה רַבִּים, הוֹי רַבִּים לִי קָמִים?“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

• מקור הפועל במקרא.

• מה רבו מעשיך

• רָבָה
• התרבה
• התעצם

• התמעט

• אנגלית: increase‏, become many‏‏‏‏
• ערבית: تَكاثَرَ‏, تَزايَدَ‏‏‏‏

• רֻבָּב
• התרבה
• רובה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רב
הגייה*	rav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות	נ׳ רַבָּה (רַבָּנִית). ר׳ רַבּוֹת[1] רבנים[דרושה הבהרה] נס׳ רַבּוֹ.

1. לשון המקרא בעל משרה גבוהה בשלטון, מפקד, בעל דרגת פיקוד.

   • ”וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל.“ (ירמיהו לט, פסוק יג)

2. לשון חז"ל אדון

   • ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה ט)

3. לשון חז"ל בהשאלה מן (2): (יהדות) גדול בתורה, סמכות בעניני אמונה והלכה.

   • ”יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר – עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ו)
   • ”דבר זה שאלתי לכל רבותי ולא אמרו לי דבר“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף קיד, עמוד א)

• המילה קיימת במקרא בלשון חז"ל, ובארמית.

• אדמו"ר
• רבי
• רבן
• רבין

• ר' (קיצור)
• אדמו"ר
• מורה
• שָׂר (1)

• משרת
• עבד

• אנגלית:
  1. chief‏‏‏‏
  2. master‏‏‏‏
  3. rabbi‏‏‏‏
• ערבית:
  1. י
  2. سَيّد‏‏‏‏
  3. خاخام‏‏‏‏

ערך בוויקיפדיה: רב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רב
הגייה*	rav
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב ב
דרך תצורה
נטיות	ר׳ רַבִּים

1. [לא בשימוש] לשון המקרא מי שיורה חצים.

   • ”יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי.“ (איוב טז, פסוק יג)
   • ”הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים כׇּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל יְהִי [לָהּ] פְּלֵיטָה“ (ירמיה נ, פסוק כט)

• מקור המילה במקרא.^{[דרושה הבהרה]} מן הפועל רָבָה (רובה קשת) לפי הבנה אחת.

• אנגלית: archer‏‏‏‏

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רב
שורש וגזרה	ר־ב־ב ב, גזרת הכפולים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא [לא בשימוש] ירה.

   • ”וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם“ (תהלים יח, פסוק טו)
   • ”וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים“ (בראשית מט, פסוק כג)

• מקרא. מקביל לשורש ר־ב־י/ה, השווה: ”וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת“ (בראשית כא, פסוק כ).

”וָרֹבּוּ“ (בראשית מט, פסוק כג)

• לדעת רש"י ורש"ר הירש אינו בהוראת ירייה אלא מריבה (רָב). וראב"ע גזר מלשון ריבוי (רַב ב).

• רובה
• רַב (ד)

• הטיל
• ירה

• אנגלית: shoot‏‏‏‏
• רוסית: стрелять‏‏‏‏

• השליך

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	רב
שורש וגזרה	ר־י־ב, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא התעמת בויכוח או במאבק, היה ביחסי איבה.

   • ”וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ. “ (בראשית כו, פסוק כא)
   • ”וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם.“ (נחמיה יג, פסוק כה)

• מקור הפועל במקרא.

• מריבה
• ריב

• נאבק

• אנגלית: confront‏, quarrel‏, contend
• ערבית: صَارَعَ‏, كافَحَ‏‏‏‏
• רוסית: ссориться‏‏‏‏

• נלחם

השורש ריב
השורש ר־י־ב הוא שורש מגזרת נע"ו/י. נטיות הפעלים [עריכה] ר־י־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל רָב רָב יָרִיב רִיב לָרִיב נִפְעַל הִפְעִיל הֵרִיב מֵרִיב יָרִיב הָרֵב לְהָרִיב הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְרוֹבֵב מִתְרוֹבֵב יִתְרוֹבֵב הִתְרוֹבֵב לְהִתְרוֹבֵב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רוב
הגייה*	rov
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ב א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. לשון המקרא כמות גדולה, שפע.

   • ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד.“ (יהושע ט, פסוק יג)
   • ”לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יהוה...“ (ישעיהו א, פסוק יא)
   • ”אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף.“ (תהלים קו, פסוק ז)

2. לשון חז"ל החלק הגדול.

   • ”כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ל, משנה ג)
   • ”אמר ר' חנינא: הולכין אחר רוב העיר, ואין הולכין אחר רוב סיעה.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף טו, עמוד א)
   • במשטר דמוקרטי הרוב קובע

• מקור המילה במקרא.

• (יש לשכתב פירוש זה):ישנם שני סוגי רוב: רוב ברור שאין עוררין לגבי משמעותו , ורוב דחוק השנוי במחלוקת .
• בהלכה רוב הוא לפעמים 51 אחוז מתוך מאה. (רוב פשוט) ולפעמים יחס של 1:2 בדווקא.(סיכום השיטות בפת"ש יו"ד סימן ק"ט)

• ברב חובלים תטבענה הספינות
• לָרֹב
• עַל פִּי רֹב (עפ"ר)
• רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ

• חלק הארי (2)

• מיעוט (2)

• אנגלית: multitude‏, many‏, abundance
• ערבית: كَثيرًا‏, الكَثير مِنْ‏‏‏‏

ערך בוויקיפדיה: רוב