מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוכף
הגייה * ukaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־כ־ף ב , גזרת השלמים (גזור שם)
דרך תצורה משקל קֻטָּל
נטיות ר׳ אֻכָּפִים; אֻכַּף־, ר׳ אֻכְּפֵי־
אוכף לשון חז"ל מושב המהודק לגבה של בהמה לשם רכיבה עליה.
”אֵלּוּ טְמֵאִין מִשּׁוּם מֶרְכָּב, [...] אֻכָּף שֶׁל נָאקָה, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כג, משנה ב ) ”אוכף שעל גבי חמור – לא יטלטלנה בידו, אלא מוליכה ומביאה בחצר והוא נופל מאיליו.“ (בבלי, מסכת שבת – דף נג, עמוד א ) ”חמור וכליו אני מוכר לך ה"ז מכר את האוכף ואת המרדעת ואת הקילקלי ואת החבק אבל לא מכר שק ודיסקיא וכומני“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עח, עמוד א ) "עולם חמישי דומה לחמור שמניחין עליו אוכף , כך לבני אדם מניחין לו אוכפו עליו נותנין לו אשה ומוליד בנים ובנות חוזר והולך לכאן ולכאן ומביא מזון ומפרנס לבניו ומכלכל ונותנין עליו משא והוא מעומס מן בנים ובנות ואימתי כשהוא בן ארבעים שנה" (מדרש תנחומא, פרשת פקודי, סימן ג') ”וַתַּרְכֵּב אֶת־הַנְּעָרוֹת עַל סוּסִים וְאֶת־הַנְּעָרִים הִרְכִּיבָה עַל גְּמַלִּים, אֻכַּף זָהָב לַסּוּס וְכַר זָהָב לַגָּמָל, כֻּלָּם מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים יְקָרוֹת וּמְכֻסִּים רִקְמָה“ (שלמה ובלקיס חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) ”החמור נושא אוכף על גבי בשרו, אשר יגן עליו, תחת זה עור הפרה מגולה תמיד וצריך לה זנבה, להתחכך בו“ (מימי הביניים - סיפורי מעשה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי , בפרויקט בן יהודה ) הרכב את האוכף על הסוס כדי שנוכל לצאת לדרך! (טופוגרפיה) שקע בין שתי פסגות הרים שלצדדיו משתפלים גיאיות .
לאחר טיפוס ממושך עצרנו לנוח על האוכף , לפני שהעפלנו לראש ההר. (מתמטיקה ) פונקציה בשני משתנים אשר הגרף שלה דומה בצורתו לאוכף (1) (ראו למשל נקודת אוכף ).המילה משותפת גם לערבית: إِكَاف (אִכָּאף).
תצורת הנוף הנקראת "אוכף" קיבלה את שמה בשל דמיונה החזותי לאוכף־רכיבה. תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אוכפים
השורש אכף ב
השורש א־כ־ף ב הוא שורש מגזרת השלמים .
א־כ־ף ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִכֵּף
מְאַכֵּף
יְאַכֵּף
אַכֵּף
לְאַכֵּף
פֻּעַל
אֻכַּף
מְאֻכָּף
יְאֻכַּף
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
שוטר אוכף את החוק האוסר על נהיגה במהירות מופרזת כפה, לרוב את יישומו של חוק או כלל.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ“ (משלי טז , פסוק כו ) . המשמעות בפסוק זה היא "לחץ", וממנה התפתחה המשמעות המודרנית.
השורש אכף א
השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הכרח וכפייה
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה ע"פ המקרא
א־כ־ף א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָכַף
אוֹכֵף
יֶאֱכֹף
אֱכֹף
לֶאֱכֹף
נִפְעַל
נֶאֱכַף
נֶאֱכָף
יֵאָכֵף
הֵאָכֵף
לְהֵאָכֵף
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איכף
שורש וגזרה א־כ־ף ב , שלמים
בניין פִּעֵל
הרכיב אוכף על גב בהמה, הכין בהמה לרכיבה.
איכפתי את סוסי ויצאתי לרכוב באחו.
השורש אכף ב
השורש א־כ־ף ב הוא שורש מגזרת השלמים .
א־כ־ף ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִכֵּף
מְאַכֵּף
יְאַכֵּף
אַכֵּף
לְאַכֵּף
פֻּעַל
אֻכַּף
מְאֻכָּף
יְאֻכַּף
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אוכף
שורש וגזרה א־כ־ף ב , שלמים
בניין פִּעֵל
הורכב על גבו אוכף, הוכן לרכיבה.
הסוס אוכף בטרם רוכבו עלה עליו.
השורש אכף ב
השורש א־כ־ף ב הוא שורש מגזרת השלמים .
א־כ־ף ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אִכֵּף
מְאַכֵּף
יְאַכֵּף
אַכֵּף
לְאַכֵּף
פֻּעַל
אֻכַּף
מְאֻכָּף
יְאֻכַּף
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אכף
הגייה * e khef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־כ־ף א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ אֲכָפִים; כ׳ אַכְפִּי, אַכְפּוֹ
[מליצה] ”יְמֵי חָרְפִּי זְכַרְתִּים בְּצוּקָתִי / וְעַל אַכְפִּי אֲמָרֵר בְּצַעֲקָתִי“ (אהבה – כ"ט שירים יהודה הלוי , בפרויקט בן יהודה ) ”והיה המלך ההוא צדיק בדרכיו, שופט מישרים ולא יכביד אכפו על עבדיו במסים ובארנונות“ (ממיצר וממרחב – בדיה ומשל מיכה יוסף ברדיצ'בסקי , בפרויקט בן יהודה ) ”הנוגש הזה אכפו עלי לא הכביד, כמו על יתר הנערים, וישנה אותי לטוב בעבור אבי“ (האבות והבנים מנדלי מוכר ספרים , בפרויקט בן יהודה ) "גשה אלי התיצבה, ואכפי עליך אל תעצבה, עת המערכה לקרבה, למה בחדר תשבה" ("מלחמות ה'", סלמון בן ירוחים) המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא יִכְבָּד“ (איוב לג , פסוק ז ) . חוקרים אחדים הסיקו על סמך תרגום השבעים ותקבולת דומה, ”כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי“ (איוב יג , פסוק כא) ) , שהמילה הייתה אמורה להיות כַּף .אין זה ברור אם סברה זו נכונה, והיא מאבדת מתוקפה בהתחשב בכך שכַּף היא מילה ממין נקבה ואילו בפסוק הנזכר לעיל באיוב נכתב יִכְבַּד (לשון זכר). אבן עזרא: "ואכפי – יש אומרים כי פירושו דבר קשה וכמוהו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז , פסוק כו ויש אומרים שהם שתי מלות כמו אכזר וחלכאים".
מצודת דוד: "ואכפי – הכפיה והנגישה ממני לא יכבד עליך ר"ל אין לי חוזק עליך כי כמוני כמוך".
מצודת ציון: "ואכפי – מל' [מלשון] כפיה ונגישה כמו כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז , פסוק כו ".
רלב"ג: "ואכפי – כמו וכפי והרצון בו כמו ידי ומכתי והוא כנגד מה שאמר איוב כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי (איוב יג , פסוק כא ".
רש"י: "ואכפי – כפייתי כמו אָכַף עָלָיו פִּיהוּ (משלי טז , פסוק כו ".
השורש אכף א
השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הכרח וכפייה
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה ע"פ המקרא
א־כ־ף א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אָכַף
אוֹכֵף
יֶאֱכֹף
אֱכֹף
לֶאֱכֹף
נִפְעַל
נֶאֱכַף
נֶאֱכָף
יֵאָכֵף
הֵאָכֵף
לְהֵאָכֵף
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוכפים
