אדום

ערך זה עוסק באֱדוֹם, עם. לערך העוסק באָדוֹם, צבע; ראו אָדֹם.

אֱדוֹם

לשון המקרא ממלכה קדומה בחלקה הדרומי של עבר הירדן.
- ”וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם.“ (בראשית לב, פסוק ד)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי; פֶּן־בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.“ (במדבר כ, פסוק יח)
- ”יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׁעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׁדֵה אֱדוֹם; אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)

קדם-שמית(לשון אפרו-אסיה) - אדמ -adam בהוראת, בן אדם . כנענית (אדומית) - אדמ 𐤀𐤃𐤌 ,שבט . בלשון גרג הדרום-אתיופית - "וודם", wdm בהוראת "שדה" ^[1]. אכדית אוּ-דוּ-מִי 𒌑𒁺𒈪
האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת - "Átum" בהוראת "אשת (האל הכנעני) רשפֻּ",וגם בהוראת אל ממוצא סורי ^[2].
כנראה ששם זה מופיע גם במקורות חוץ-מקראיים,בתקופה המהווה את תחילת הסוף של ממלכת יהודה, במכתבי ערד המתוארכים לתקופת הברזל II נמסר במקוטע - "ידע מלך יהוד(ה כי אי)ננו יכולים לשלוח את ה(...וז) את הרעה אש(ר) אדו(ם עשתה)". האוסטרקון נמנה על ארכיון אלישב בן אשיהו.
השם מופיע במקרא גם בכתיב חסר בצורה-אדם: ”וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם, הַגִּתִּי--שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-עֹבֵד אֱדֹם, וְאֶת-כָּל-בֵּיתוֹ“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יא)

ערך בוויקיפדיה: אדום (עם)

↑ "IawDm" - עמ'291. Toponymy on the Periphery:Placenames of the Eastern Desert, Red Sea, and South Sinai" - Julien Charles Cooper ,2015
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 97, "Átum"

שמו של מטבע עשוי זהב ששימש כאמצעי התשלום במספר מדינות.
- ואילולי שקנה אותם בהחבא היו מעלים אותם עד חמשים אדומים (שבחי האר"י משנת שס"ג)
- עד שהלוה לו אלף אדומים ואז הפך הרמאי עורף ולא פנים (אורי וישעי, שער הצדקה)
- ולנדוניא הפרזתי מאה אדומים (ר"י עמדין, מגלת ספר קנב)

ערך בוויקיפדיה: דוקט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוקטים