שן

 

From Proto-Semitic *šinn-. Cognate with Arabic سِنّ (sinn), Akkadian 𒅗 (šinnum), Aramaic שנא (šinā’), and Ge'ez ስን (sən).

• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ʃin/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈʃeːn/, [ˈʃeː.en]
• (Yemenite Hebrew) IPA^(key): /ˈʃen/, [ˈʃeːn]
• (Sephardi Hebrew) IPA^(key): /ʃen/
• (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /ʃejn/
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ʃen/

שֵׁן • (shén) f (plural indefinite שיניים / שִׁנַּיִם, singular construct שֵׁן־, plural construct שיני / שִׁנֵּי־) [pattern: קֵטֶל]

1. tooth
2. clove (piece of garlic)

• אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה / אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה (avót akh'lú bóser v'shiné baním tikhéna)
• גלגל שיניים / גַּלְגַּל שִׁנַּיִם f (galgál shináyim, “gear wheel”)
• מברשת שיניים / מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם (mivréshet shináyim, “toothbrush”)
• משחת שיניים / מִשְׁחַת שִׁנַּיִם (mishkhát shináyim, “toothpaste”)
• קיסם שיניים / קֵיסַם שִׁנַּיִם (kesám shináyim)
• שֶׁנַּבּוּב (shenabúv, “aardvark”)
• שֶׁנְהָב (shenhav, “ivory”)
• שֵׁן בִּינָה f (shen biná, “wisdom tooth”)
• שֵׁן חָלָב f (shen khaláv, “milk tooth”)

• H8127 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “שן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

•   שן on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he