אתר מורשת עולמית

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" (Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage) ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. 195 מדינות וישויות אשררו את האמנה.

האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית.

בשנת 2024 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,223 אתרים ב-168 מדינות וישויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 952 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 231 כאתרי טבע ויתר 40 האתרים משלבים את שני התחומים^[1].

ב־1959 יזמה ממשלת מצרים את הקמתו של סכר אסואן הגבוה, מבנה אשר אמור היה להביא להצפת שטח נרחב, בו שכנו מקדשי אבו סימבל ואתרים ארכאולוגיים אחרים. למרות מחאות מצד ממשלות מצרים וסודאן פתח ארגון אונסק"ו במסע ציבורי להגנת האתרים. בסופו של דבר פורקו מקדש אבו סימבל ומקדש פילה, והועברו לאתר גבוה יותר שם שוחזרו והורכבו מחדש. מחירו של המיזם הגיע לסכום של 80 מיליון דולר ומחציתו גויסה מ-50 מדינות שונות אשר נרתמו למאמץ. האירוע זכה להצלחה והביא למיזמים דומים בוונציה, בעיר העתיקה מואנג'ודארו בפקיסטן ובמקדש בורובודור באינדונזיה. עקב כך ניסח ארגון אונסק"ו, יחד עם הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites – ICOMOS), טיוטה לאמנה בדבר הגנת המורשת התרבותית העולמית. ב־1965 החלה ארצות הברית לקדם את הקמתה של קרן מורשת עולמית (World Heritage Trust) ואת הרעיון לשמר אתרי טבע לצד אתרי תרבות. "האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע" הציע הצעה ברוח דומה ב־1968, והן הוצגו בפני כנס האומות המאוחדות בעניין הסביבה האנושית ב־1972. משהוסכם על נוסח אחיד נוסחה האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, וזו אומצה על ידי האספה הכללית של אונסק"ו ב־1972.

על מדינה חברה המבקשת להעמיד אתר להכללה ברשימה לערוך תחילה "רשימה ראשונית" של כל האתרים בעלי הערך התרבותי והטבעי שבשטחה. ניתן להציע מועמדות להכללה אך ורק מתוך רשימה זו, ולשם כך יש לערוך תיק מועמדות בעזרתו של המרכז למורשת עולמית. תיק המועמדות נבדק על ידי "הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים" ו"איחוד השימור העולמי", אשר עורכים את המלצתם לוועדת המורשת העולמית. הוועדה דנה במועמדות האתר בהתאם לקריטריונים מנחים.

על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרת הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לבחירת אתר תרבות וארבעה לבחירת אתר טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון. משנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.

• (1) – האתר הוא יצירת מופת של פאר היצירה האנושית.
• (2) – מציג שינוי חשוב בערכים אנושיים, לאורך תקופת זמן או באזור תרבותי של העולם, באמצעות פתרונות יצירתיים בתחומי: האדריכלות, טכנולוגיה, מפעלי אומנות אדירים, תכנון ערים או עיצוב נוף.
• (3) – עדות ייחודית או לפחות יוצאת דופן למסורת התפתחות תרבותית (cultural tradition) או למסורת התפתחות חברתית-כלכלית (civilization).
• (4) – האתר הוא דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, אדריכלות, טכנולוגיה והנוף המדגים שלבים משמעותיים בתיזמור (ensemble) הכולל שלהם בשלבים משמעותיים בהיסטוריה של האנושות.
• (5) – האתר הוא דוגמה יוצאת דופן להתיישבות מסורתית של בני האדם, לשימוש בקרקע או בים. דוגמה המייצגת תרבות, או יחסי הגומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית, בייחוד אם האתר הפך פגיע לשינויים בלתי הפיכים שעומדים לערוך בסביבתו.
• (6) – קשור לאירועים או למסורות חיות בעלות רעיונות, אמונות או יצירות אומנות ועבודות ספרותיות בעלי מובהקות בינלאומית (המועצה מעדיפה שהאתר יעמוד בקריטריון נוסף).

• (7) – כולל תופעות טבעיות יוצאות דופן באזורים בעלי יופי טבעי יוצא דופן ובעלי חשיבות אסתטית.
• (8) – דוגמה לחריגות, להצגת התפתחויות בתולדות האנושות. כולל במהלך החיים, תהליכים גאולוגיים במהלך התהוותם בפיתוח תצורות נוף ומאפיינים גאומורפיים (עיצוב פני הקרקע) או פיזיוגרפיים (physiographic).
• (9) – דוגמה יוצאת דופן בייצוג תהליכים ביולוגיים ואקולוגיים בהתפתחות היבשות (terrestrial), המים הזורמים, המערכת האקולוגית של חוף הים והים (coastal and marine ecosystems) ואוכלוסיות הצמחייה והחי שבהן.
• (10) – בית גידול טבעי, במקומו המקורי אין סיטו, מגוון ביולוגי חשוב ומובהק, כולל אלה המצויים בסכנת פגיעה בשל היבטים מהסביבה מנקודת ראות מדעית או של שמירת הטבע.

בוועדה למורשת עולמית חברות 21 מדינות ומשך החברות הוא בן שש שנים, אולם רוב המדינות מסיימות את חברותן ביוזמתן לאחר ארבע שנים בלבד על מנת לאפשר למדינות אחרות להצטרף לוועדה. בחירות לחברות בוועדה נערכות אחת לשנתיים, ובכל פעם נבחרות לפחות 7 חברות חדשות.

הוועדה נפגשת מספר פעמים בשנה על מנת לדון בניהולם השוטף של האתרים המופיעים ברשימה ולקבל בקשות לצירוף אתרים חדשים. אחת לשנה מתקיימת "ישיבת ועדת המורשת העולמית" ("World Heritage Committee Session") ובה מצורפים אתרים חדשים לרשימה באופן רשמי. ישיבות אלה מתקיימות כל שנה בעיר אחרת באחת המדינות החברות, למעט ישיבות רבות שהתקיימו בפריז, מקום מושבה של הנהלת אונסק"ו. תפקידה השלישי של הוועדה הוא לבחון בקשות לסיוע בינלאומי מקרן המורשת העולמית.

הישיבות מתקיימות מדי שנה ברציפות מאז 1977, למעט 2020 בעקבות מגפת הקורונה, ו-2022 בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, ואלה הן^[2]:

ישיבה מספר	שנה	תאריך	עיר	הערות
1	1977	27 ביוני – 1 ביולי	צרפת פריז, צרפת
2	1978	5–9 בספטמבר	ארצות הברית וושינגטון הבירה, ארצות הברית
3	1979	22–26 באוקטובר	מצרים (1972-1984) קהיר, לוקסור, מצרים
4	1980	1–5 בספטמבר	צרפת פריז, צרפת
5	1981	26–30 באוקטובר	אוסטרליה סידני, אוסטרליה
6	1982	13–17 בדצמבר	צרפת פריז, צרפת
7	1983	5–9 בדצמבר	איטליה פירנצה, איטליה
8	1984	9 באוקטובר – 2 בנובמבר	ארגנטינה בואנוס איירס, ארגנטינה
9	1985	2–6 בדצמבר	צרפת פריז, צרפת
10	1986	24–28 בנובמבר	צרפת פריז, צרפת
11	1987	7–11 בדצמבר	צרפת פריז, צרפת
12	1988	5–9 בדצמבר	ברזיל ברזיליה, ברזיל
13	1989	11–15 בדצמבר	צרפת פריז, צרפת
14	1990	7–12 בדצמבר	קנדה באנף, קנדה
15	1991	9–13 בדצמבר	תוניסיה קרתגו, תוניסיה
16	1992	7–14 בדצמבר	ארצות הברית סנטה פה, ארצות הברית
17	1993	6–11 בדצמבר	קולומביה קרטחנה, קולומביה
18	1994	12–17 בדצמבר	תאילנד פוקט, תאילנד
19	1995	4–9 בדצמבר	גרמניה ברלין, גרמניה
20	1996	2–7 בדצמבר	מקסיקו מרידה, מקסיקו
21	1997	1–6 בדצמבר	איטליה נאפולי, איטליה
22	1998	30 בנובמבר – 5 בדצמבר	יפן קיוטו, יפן
23	1999	29 בנובמבר – 4 בדצמבר	מרוקו מרקש, מרוקו
24	2000	27 בנובמבר – 2 בדצמבר	אוסטרליה קיירנס, אוסטרליה
25	2001	11–16 בדצמבר	פינלנד הלסינקי, פינלנד
26	2002	24–29 ביוני	הונגריה בודפשט, הונגריה
27	2003	30 ביוני – 5 ביולי	צרפת פריז, צרפת
28	2004	28 ביוני – 7 ביולי	הרפובליקה העממית של סין סוג'ואו, סין
29	2005	10–17 ביולי	דרום אפריקה דרבן, דרום אפריקה
30	2006	8–16 ביולי	ליטא וילנה, ליטא
31	2007	23 ביוני – 1 ביולי	ניו זילנד קרייסטצ'רץ', ניו זילנד
32	2008	2–10 ביולי	קנדה קוויבק סיטי, קנדה
33	2009	22–30 ביוני	ספרד סביליה, ספרד
34	2010	25 ביולי – 3 באוגוסט	ברזיל ברזיליה, ברזיל
35	2011	19–29 ביוני	צרפת פריז, צרפת
36	2012	24 ביוני – 6 ביולי	רוסיה סנקט פטרבורג, רוסיה
37	2013	16–27 ביוני	קמבודיה פנום פן, קמבודיה
38	2014	15–25 ביוני	קטר (מדינה) דוחה, קטר
39	2015	28 ביוני – 8 ביולי	גרמניה בון, גרמניה
40	2016	10–20 ביולי	טורקיה איסטנבול, טורקיה
41	2017	2–12 ביולי	פולין קרקוב, פולין
42	2018	24 ביוני – 4 ביולי	בחריין מנאמה, בחריין
43	2019	30 ביוני – 10 ביולי	אזרבייג'ן באקו, אזרבייג'ן
44	2021	16–31 ביולי	הרפובליקה העממית של סין פוג'ואו, סין
45	2022	19–30 ביוני	רוסיה קאזאן, רוסיה	הכינוס בוטל בשל פלישת רוסיה לאוקראינה
45	2023	10–25 בספטמבר	ערב הסעודית ריאד, ערב הסעודית
46	2024	21–31 ביולי	הודו ניו דלהי, הודו

ערך מורחב – רשימת אתרי מורשת עולמית

נכון לשנת 2023, ישנם 1,199 אתרי מורשת עולמית הממוקמים ב-168 מדינות וישויות ברחבי העולם^[1]. האתרים מחולקים לפי אתרים טבעיים, אתרי תרבות שנבנו בידי אדם ואתרים מעורבים (נוצרו בידי הטבע והאדם). אזורי האתרים מחולקים על ידי אונסק"ו ל-5 אזורים:

• אפריקה למעט מדינות צפון אפריקה.
• מדינות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה (כולל ירושלים העתיקה).
• אסיה-אוקיאניה.
• אירופה וצפון אמריקה (כולל ישראל ורוסיה, ולמעט ירושלים העתיקה).
• אמריקה הלטינית והאיים הקריביים.

המדינה עם מספר אתרי המורשת הרבים ביותר היא איטליה עם 59 אתרים, אחריה סין עם 57 אתרים, ואחריהן גרמניה עם 52 אתרים.

ערך מורחב – אתר מורשת עולמית בסיכון

הוועדה רשאית לקבל אתר ולהכלילו ברשימה כאתר הנתון בסכנה, ולאשרר אתר הנמצא כבר ברשימה, או להסירו מהקטגוריה. נכון ל-2023 כוללת רשימה זו 56 אתרים, ובהם ירושלים שבין החומות (לבקשת ירדן) ופסלי בודהה בבמיאן בעמק במיאן באפגניסטן שנהרסו על ידי הטליבאן, ורוב האתרים בתימן ובאוקראינה בשל מלחמות. השיקולים להכללת אתרים ברשימה זו עשויים להיות גם פוליטיים כפי שמעיד עניינה של ירושלים או רוב האתרים שהוכרזו כשייכים לרשות הפלסטינית (כנסיית המולד הוסרה מהרשימה ב-2019). ב-2021 ניהלה אוסטרליה מאבק מוצלח למנוע את הכרזת שונית המחסום הגדולה כאתר הנתון בסכנה, אף על פי ששני שלישים ממנו ניזוק בגלל ההתחממות העולמית^[3].

עד כה הוסרה ההכרזה משלושה אתרים בלבד – מקלט הראם הלבן בעומאן (2007), עמק האלבה בדרזדן שבגרמניה (2009), והעיר ליברפול ב-2021. ב-2017 הוסרה קתדרלת בגרטי בגאורגיה מהאתר המשותף עם מנזר גלאתי.

במרץ 2014 פורסם מחקר המפרט אתרי מורשת הנמצאים בסכנת טביעה, עקב עליית גובה פני הים^[4].

האתרים שהוסרו בעבר מהרשימה הם:

• 2007 – מקלט הראם הלבן בעומאן, בעקבות ציד שהתקיים במקום.
• 2009 – עמק האלבה בדרזדן שבגרמניה, בעקבות בניית ארבעה גשרים מעל הנהר^[5].
• 2017 – קתדרלת בגרטי בגאורגיה הוסרה מהאתר המשותף עם מנזר גלאתי בשל שיפוצים נרחבים ששינו את אופייה.
• 2021 – ליברפול באנגליה, בעקבות בנייה מודרנית נרחבת, שמשנה את קו הרקיע^[6].

ערך מורחב – אתרי מורשת עולמית בישראל

ישראל משויכת על פי החלטת אונסק"ו לאזור אירופה ואמריקה הצפונית^[7]. תיקי מורשת עולמית של אונסק"ו מטופלים בישראל על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו, הנמצא תחת פיקוח משרד החינוך והתרבות. שר החינוך והתרבות הוא נשיא אונסק"ו ישראל. ועדת מורשת עולמית של אונסק"ו ישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו להכרזה העולמית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2022 (לצד שנת ההכרה בהם):

• 1981 – העיר העתיקה בירושלים וחומותיה – צירופה של ירושלים לרשימה נעשה בהמלצת ירדן, וברשימה של אונסק"ו לא מצוינת המדינה שבתחומה או בשליטתה נמצאת ירושלים.
• 2001 – העיר העתיקה בעכו
• 2002 – מצדה^[8]
• 2003 – "העיר הלבנה" של תל אביב, בזכות ריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית במרכז העיר
• 2005 – תלים מקראיים – שהם דוגמה להתיישבות בארץ ישראל מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל: תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו
• 2007 – דרך הבשמים – הערים הנבטיות: עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה ומספר מצודות וחאנים בנגב^[9]
• 2008 – המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי^[10]
• 2012 – נחל מערות – מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי^[11]
• 2014 – בית גוברין - מרשה^[12]
• 2015 – בית שערים^[13]

• 
  שבטה
• 
  כיפת הבאב בחיפה
• 
  העיר העתיקה בירושלים וחומותיה
• 
  העיר הלבנה בתל אביב
• 
  נחל מערות
• 
  תל מגידו

• מקום הולדתו של ישו: כנסיית המולד ונתיב עולי הרגל לבית לחם: כנסיית המולד, כנסיית קתרינה הקדושה וכיכר האבוס^[14]
• ארץ הזית והיין בבתיר^[14]
• העיר העתיקה של חברון^[15]
• תל יריחו
• מנזר הילריון הקדוש/תל אום-עאמר

עיינו גם בפורטל פורטל המורשת העולמית הוא שער לכל הנושאים הקשורים בנושא. הפורטל מציג את אתרי המורשת העולמית מזוויות שונות ותוך התמקדות במדינות ובנושאים נבחרים, ומספק מידע אודות אופן פעולתם של ועדת המורשת העולמית והגופים המסייעים לה.

	ספר: אתרי מורשת עולמית בישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• רשימת אתרי מורשת עולמית
• רשימת אתרי מורשת עולמית בישראל
• מורשת תרבותית

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: אתרי מורשת עולמית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אתר מורשת עולמית

• אתר האינטרנט הרשמי של אתר מורשת עולמית (באנגלית ובצרפתית)
• רשימת אתרי מורשת עולמית לפי ארצות באתר UNESCO
• רשימת הקריטריונים לבחירת אתרי מורשת עולמית באתר אונסק"ו
• גלובוס העולם ובו האתרים
• נוסח האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית
• אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו
• 10 אתרי מורשת עולמית נבחרים, באתר ynet, 12 במרץ 2008
• להורדת קובץ kmz. ל-Google Earth המכיל את כל אתרי המורשת העולמית
• אתר מורשת עולמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)